ננס אדום שובר את הכלים ועוד כמה דברים חשובים
סיפורים, שירים ומאמרים של ננס אדום ורגוע במיוחד.
© כל הזכויות על תכני הבלוג שמורות לעידן אלמוג.
פוסטים פופולאריים
-
העץ הוא גבוה
23/2/12 | 1194 צפיות
-
ננס יוצא החוצה!
22/1/08 | 1631 צפיות
-
שברתי את השן! - ננס קריירה (חלק א')
8/5/07 | 1584 צפיות
-
המדריך למהפכה
5/11/10 | 838 צפיות
-
טיול גימלאים
18/6/10 | 896 צפיות
-
היום בו פרצה המלחמה - עדות של ניצול
28/6/07 | 1207 צפיות
פוסטים אחרונים
- תושבי ארץ נהדרים 6/3/12
- שלום לדודה 2/3/12
- העץ הוא גבוה 23/2/12
- סיבה ראויה אחת 16/11/11
- תחילתו של הקץ - פרק א' 21/5/11
- המדריך למהפכה 5/11/10
נעליים
כשלמדתי לדבר, המילה הראשונה שאמרתי זה "נעליים". ההורים שלי השתגעו. אמא צעקה על אבא שייקרא לרב משולם, הרב של השכונה, שהחזיק את הראש שלו חזק חזק שלא יתפוצץ ואז צרח באוזן של אבא שהוא משוכנע שהטילו עליי כישוף, ושמזל שקראו לו בזמן. הוא ציווה על ההורים שלי לסתום את הפה שלי במגבת עם רקמה קדושה עם הכיתוב "רבי שמעון בר-יוחאי", למשך שבוע, עד שהכישוף יחלוף. אחרי שבוע של בכי עם המגבת בפה, אבא, אמא והרב הרשע לקחו אותי לחדר קטן מלא בספרי תורה והוציאו את המגבת שהפכה לעיסה ממש גועל נפש. ישר קיללתי את האמ'אמא שלהם ובמיוחד את של הרב השטני הזה. מי הוא חושב שהוא לתקוע מגבות קדושות בפה של ילד קטן. השתעלתי הרבה. אמא בכתה, והרב החזיק את אבא, שהתחיל להשתולל בגללי ניבולי הפה שלי, והפציר בו לחוס על חיי. ואני, זחלתי להתחבא מאחורי ספר התורה, וצעקתי "מה כבר ביקשתי? כואבות לי הרגליים! אני רוצה נעליים." הם השתתקו. "לא ביקשתי 'נייק אייר'. קנו לי נעליים של 'גלי' עם הצפרדע המכוערת מצידי." אחרי שבוע של ישיבה על ביצים קדושות כשרות למהדרין במרתף של הרב, ידעתי מה אני צריך לעשות כדי לצאת מהברוך. כשאמא, אבא והרב ירדו למרתף בכדי לתת לי גרבר ושתייה, סימנתי להם שאני רוצה לדבר, ואמרתי "אמא". |
תגובות אחרונות
-
galplik
בתגובה על טיול גימלאים
-
אליכרמלי
בתגובה על המסע אחר התקליט האבוד - חלק א'
-
חיים יפים
בתגובה על הוא לא הפסיק לשיר
-
חיים יפים
בתגובה על נעליים
-
CINAM0N
בתגובה על היא מתה עליי, הכלבה.
-
עינת:)
בתגובה על תושבי ארץ נהדרים
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ברונטה,
ממתי התחלת לצטט את אמא שלי?
ההנחה שלך נכונה חלקית.
הפנמת והכלת נושא הגרבר ארכה עוד מספר שנים מאותו המאורע.
גדול!
*
(אני מניחה שזה היה הרגע שבו הבנת שייעודך בחיים הוא להיות סנדלר וללכת יחף כל החיים. ומקסימום להחליק על גרבר.)
זו דרך אחת להסתכל על סיפור חיים כואב במיוחד.
:)
מצחיק אתה
ומגפיים דווקא חסר.
ותודה :)
עולם מוזר ...
מגיל קטן אנחנו לומדים לתפקד על פי מוסכמות ..
כאילו רק ככה העולם יודע לפעול ..
וואללה ... לא נותנים פה להתבטא .
אבל מה נראה לי עכשיו ..
הכי חשוב ..
שאתה יודע הרבה מילים ..
ומשתמש בהן לא רע ..
ונעליים קונים מהר
וגרביים לא חסר .
במחשבה לאחור, עליי זה לא תמיד עובד, המקל והגזר.יש בי משהו שמתנגד לחוויות מכורות מראש.
תודה.
שיטת המקל והגזר..
זה תמיד עובד..
כתוב מקסים
.
הדיוק הפונטי שלי עלה לי בהרבה בכי. הלוואי שרבי שמעון בר-יוחאי יקח אותו.
לדעת שהצלתי נשמה אבודה של ילד מכושף אחד, זה כל השכר שאבקש.
וזיתים.
וכאילו דיברת מפי, ישנן הקלטות שלי צורחת "מעליים, מעליים!" טוב אני לא ניחנתי בדיוק הפונטי שלך.
ההבדל הוא שכיוון שילדותי עברה עלי ברמה"ש כנראה הוריי לא הופתעו כלל שזו היתה מילתי הראשונה.
חה..
(זה בתנאי שכל זה לא התרחש)
משעשע, מגבות עם כיתוב של בר יוחאי עוד לא ניסיתי על ילדי.
נתת לי רעיון.
ושטרודל
נעליים, אפונה ומרציפן.
מה שמנהגי דת עשויים לעולל....
נעליים זה חשוב
כן. אבל כאן מסתיים הקשר.
לפורטיס יש שיר כזה לא ?