כבר הגעת למקום שאפשר לנוח אני אומרת למטופל שלי שנח רפוי כתפים...על כורסה מולי..רוב הדברים האקוטים בחייך נפתרו..למה יצרת את ההרס הזה? אני שואלת וכמובן שאני משערת מה תהיה תשובתו. ואז הוא מביט בי ספק בוכה ספק מבין..אנ כנראה לא רוצה שיהיה לי טוב.מנגנון ההרס העצמי שלי עובד כל הזמן אני מאשים את עצמי גם בדברים שאני לא בהכרח אשם למרות שדברנו על כך לא מעט קשה לי לצאת מהמעגל הזה

כשאני מזהה שהולך להיות לי טוב לאורך זמן אני הורס משהו כבר כמעט במודע אולי גם לזכות בתשומת ליבך...אולי אני גם קצת מפחד שלא תהיה סיבה להמשך טיפול ..

האומנם?

האם אנחנו הורסים לעצמינו לפעמים אפילו קצת במודע..מכל מיני סיבות חלקם מודעות חלקם לא..

אני פותחת דיון בנושא אשמח לשמוע את דעתכם ואני כמובן יגיב עליה.

בברכת המשך שבת שלום ..רואה לכם בעיניים.