0

וריח הרחרוח על פני תהום

14 תגובות   יום שבת, 29/11/08, 20:00


הבוקר ירדתי מההסעה ואמרתי שלום לנהג.
כאילו שאני מכיר אותו.
כאילו שהוא חבר שלי.
כאילו שאכפת לי ממנו.
והוא עוד משיב לי בשלום.
עולם משונה.

אותו דבר פה בקפה.
אני נכנס לדף האנשים, רואה מי התחבר לאחרונה.
בוחר לי באקראי, טוב לא בדיוק באקראי, האמת שאני בוחר נשים יפות, אבל כאלה שאין לי מושג מי הן מה הן, עדיין אין אפילו עקצוץ סקרנות, זה סתם הורמונים, זה הכל, וניגש לכרטיסישי שלהן. אחרי דקה או שעה או חצי יום, בסקציית ה"ביקרו אצלי" מופיעה האישה. אין אפס. תמיד היא מופיעה. כמו רכבת עם לוח זמנים היא מגיעה. עוד לא קרה שהיא לא תגיע. באנקר. כולם סקרנים, מחפשים, רוצים, מתאווים. וגם כולן.  כמו כלבים וכלבות שמרחרחים זה לזו, זו לזה, אני לא מתמצא, אולי גם זה לזה זו לזו. ריטואל הריחרוח.

פתטי? אז זהו, שלא.

דרג את התוכן: