הייתי כותב לה מילים באורך הנוף עד עומק אופק הדופק הייתה אמרת לי שהן מוזרות גזורות מנייר הייתה אומרת לי ואני בכלל הורדתי לה אותם מראש ההר
עכשיו אני שותק ומתרתק לדמותה מביט בה מרחוק ברגש דחוק שמחקה לי דרך לצחוקה לרוחה.
אני כעת מחכה מחר אפשיר.
מה אגיד לה שאני רוצה אותה ערומה ממילה שנפשה תתפשט בפניי וגופה ישזר ברוחי שלאט תכרוך את ירכייה סביב מותני ואני אביט עמוק בתוכה בעיניה שאני מדבר בגופי בה ברכה רכה
הן היא תברח כל עוד רוחה בה אז אני שותק מביט מרחוק בצחוקה. עד שתעיד לי מה היא רוצה ואיי מתיי
אפשר לדבר בשתיקה מתוקה של הזיות שהגוף שלה אחוז בי בתזזיות ואני בה בוחן חזיונות. בהזיות.
אז אני שותק מחר אשלח לה סימן שאלה לחידה בנתיים משבץ מילים ומכווץ מצטמצם וממצמץ עוד מבט. |