בהמשך לפוסט "נשמות תאומות"- מצאתי עוד מקור באותו הענין וכך נאמר שם:-

אחת השאלות הנפוצות ביותר בין בני זוג הנה:"- "האם אנו נשמות תאומות"?

התשובה שאפשר לענות לשאלה הזו היא, שהנשמה שלנו לעולם לא תוביל אותנו

בדרך שאינה נכונה לנו.

אין פגישות מקריות. אלה האמורים להיפגש- יפגשו, מפני שיחד יש ביכולתם להגיע

למצב של למידה גדולה, וצמיחה אישית באם זה בדרך של כאב או של תענוג.

כל היחסים הבין אישיים שלנו הם מטלות, והנם נכונים כיוון שכך או אחרת הם "מוצלחים"

ותמיד יובילו את האדם למקום המצאו כיום- ובכך יוצרים בסיס להתפתחות, להתחזקות, לבטחון

ולבהירות של מה שהאדם רוצה לקבל מכל קשר חדש שיווצר.

יש שלוש רמות של לימוד במערכת יחסים:-

הרמה הראשונה-מפגש שכולו מקרה- במעלית, באוטובוס, בין שני זרים.

שיעורי הבית כאן הן - מאור פנים.

הרמה השנייה- הם יחסים ממושכים יותר, שבהם שני בני הזוג נכנסים למצב של הוראה

ולימוד נמרץ- ולאחר מכן נפרדים.

שעורי הבית כאן הם - פרידה. אלה לימודים של לקחי האהבה הטהורה מתוך הכורח לשחרר

מערכת יחסים קיימת.

הרמה השלישית- מתרחשת ביחסים, אשר מרגע שנוצרו

יימשכו לכל אורך החיים. המעורבים ביחסים אלה הגיעו בעת ובעונה אחת לשלב שבו האיזון

בין ההוראה ללימוד הנו מושלם.

בני הזוג, בהתאחדם יחד יוצרים אנרגיה שלישית משותפת, החזקה מהאנרגיה שממנה היא מורכבת.

כמובן שחופש הבחירה תמיד בידינו, האם לפעול ולהתנהל בצורה חיובית או שלילית בתוך כל קשר.

והאם הלימוד יהיה מהנה או קשה.

המשך יבוא על ה"נשמה המשלימה"

למרות שהנושא מורכב הרבה יותר אני משתדלת להביא אותו בצורה ממש מתומצתת מתוך שאני מלקטת

מכאן ומשם...