סייקלו-קרוס... עד אתמול לא פגשתי את הספורט הזה פנים אל פנים. אתמול התקיים המפגש המתיש.

כשסיפרתי לדודי שאני הולך להשתתף בתחרות רכיבת שטח בשביל הכיף הוא שאל אותי איפה תרכבו? כמה זמן? מה המרחק? עניתי לו שלכל הדברים האלה אין משמעות עבורי כי אני בא להינות. הגעה למקום בצהריים וחזרה בסביבות 4 אחה"צ. כמה ארוך וקשה כבר יכול להיות המסלול? טוב, אז מסתבר שיש חיה כזאת שקוראים לה סייקלו-קרוס שלפני אתמול נתקלתי בה רק בתכניות אקסטרים ספורט בטלויזיה. ומסתבר גם שהמרחק והזמן לא כל כך חשובים וב- 40 דקות אפשר להספיק בהחלט הרבה ולקרוע את הצורה!

אני אשאיר לכם להציץ בלינק כדי להבין מה זה ומה עבר עלי.

http://en.wikipedia.org/wiki/Cyclo-cross

היה פשוט גדול! ענק! זאת היתה רכיבה של קריעת תחת, הקליטים הרגו אותי - כל כמה מטרים לשחרר את הנעל מהפדל להרים את האופניים לדלג מעל מכשול ואח"כ להתיישב על האופניים ולהתחבר מחדש - סיוט, אבל חוצמזה האדרנלין זורם בטירוף, הדופק בשמיים (עד שפשוט נגמרתי בסיבוב הרביעי ו"זרמתי" עד שנגמר הזמן), אוויר טוב, אווירה טובה.

השתתפו כ- 60 רוכבים, 50 במקצה הפתוח ו- 10 בעילית (+ 5 ילדים במקצה ילדים). עבדיכם הגיע במקום שלא יאה לציינו אבל מבטיח להשתפר. השילוב הקטלני של אירובי ואנאירובי פשוט גמר אותי.

בינתיים אין לי תמונות שלי (שצולמו על ידי אחרים) אז תהנו מאלה שלקחתי אני:

1. זינוק מקצה ילדים. המקרוני בחליפת רכיבה שעומד מצביע מאחורי הילדים זה טום המארגן של האירוע ורוכב בפני עצמו (מקום שלישי במקצה עילית).

2. אחד מהקטעים של מעבר מכשול וטיפוס במעלה המדרון חזרה לדרך הכורכר.

3. הגעה לפנייה.