אמפתיה היא כלי חשוב במערכות יחסים בכלל, אך בעולם הטיפולי בפרט. אז ראשית - מהי אמפתיה?
אמפתיה היא היכולת של היחיד "להיכנס לנעליו" של האחר ולחוות את מצבו. כשפעמים רבות מעוררת האמפתיה רצון לסייע ולתמוך, אך לעיתים גם לא.
הסיבה לגם וגם טמונה במניעיו של המסייע מחד ובתפיסת המצב מאידך, הרי אנשים בנויים אחרת - גם בסוגיית האמפתיה - יש מי שיש לו את זה ויש מי שפחות. יש מצבים המעוררים את הדחף לתמיכה ויש אחרים שגורמים לבריחה. יש מי שמעורר רצון לחבק ויש מי שמעורר את הרצון להסתלק.
ומה עם הצד השני – המסתייע – מה הוא מרגיש?
יש מצבים המעוררים במסתייע תחושה מופלאה ויש לעומתם את אלה המעוררים הכבדה. אם כך - למה זה?
זה, זה משום המניע לאמפתיה ומידתה -
אגואיסטי או אלטרואיסטי...
אמפתיה ממניע אגואיסטי הנה בעלת שיקולים זרים, אם כך סביר כי האדם הפועל מתוכם יימנע מלסייע באם יגלה כי מחירי הסיוע לא משתלמים – הם עולים על התועלת - הרי בסוג זה של אמפתיה התועלת היא , היא שחשובה והמיקוד הוא בטובתו של המסייע, שכן הוא מותנה בו.
לעומת זאת אמפתיה הנובעת ממניע אלטרואיסטי תוביל לסיוע בלתי מותנה שכן במצב זה אין מבקש האדם את תועלתו וימשיך בתמיכתו גם כשהעסק הופך סבוך ומורכב..או למרות המחירים שתובע...אם כך, אמפתיה מסוג זה עלולה להוביל את במסייע לכדי הקרבה.
אמפתיה - מתי ולמי?
תיתכן ירידה בתגובה האמפאתית באם סיטואציית המצוקה אינה נתפסת חמורה.
ועוד על אמפתיה...
מידת האמפתיה תרד כלפי אנשים הנתפסים כסובלים כרוניים.. שסבלו בעבר וממשיכים לסבול בהווה.
מידת האמפתיה תרד גם כלפי אנשים המצויים במקומות רחוקים ובלתי מוכרים.
והפוך מידת האמפתיה תעלה כשאדם, באופן מפתיע, או בלתי הגיוני נקלע לצרה ושאותה צרה אינה "מתיישבת" עליו, אינה מתאימה לו.
כמו כן תעלה מידת האמפתיה כלפי אנשים קרובים, או כלפי אנשים דומים.
מידתיות, מצביות ואמפתיה: -
עלות מול תועלת - סיוע הטומן השקעה רבה - עלול ליצור אצל המסייע הימנעות והעדפת טובתו האישית (של המסייע) על זו של הנזקק לה.
"חיבוק דב" - עוצמה מוגזמת של תגובה אמפאתית (הזדהות יתרה) יכולה להוביל את האדם להתמקד בצרכיו האישיים ולא בצרכי הנזקק.
תפיסת אחריות הנזקק - ככל שהנזקק נתפס כחסר ישע, חסר מסוגלות וכבעל אחריות נמוכה (למצבו) אזי מידת האמפתיה כלפיו תעלה.
אם כך ישנה מובחנות אמפאתית וכן שונות בהגשת הסיוע, אולם למרות זאת, למרות ההבחנה שבין המניעים והפעולות יש להם מן המשותף, שכן במקרים אלו - האגואיסטי והאלטרואיסטי - מייצגים שניהם את הקיצוני:
באחד חיפשת טובתך... ובשני בטלת עצמך ... מכאן ניתן להבין את חשיבות האיזון, או המידתיות הרי כשהמניע אגואיסטי – המיקוד הוא בנותן - בתועלתו שלו - ועלול לגרום למסתייע תחושת מחויבות ותלות לא נעימה, במקום להקל ולהקנות לו תחושת רווחה . לעומת זאת במצב בו האדם מניעיו אלטרואיסטיים, אזי תחושת רווחה והקלה ימלאו את המסתייע, אך שוב גם כאן תלותו במסייע עלולה להיות רבה והרסנית, שכן המסייע - עלול, תוך הקרבה, לאבד כוחותיו ולפגוע במחוזות אחרים של חייו.
אם כך, ניתן להבין את הזהירות הנדרשת בסוגיה זו, בעיקר כשמובילה היא לפעולה והתערבות ממשית, שכן התכנון והאיזון יש בהם למנוע את הפגיעה במי מן המצדדים – המסייע והמסתייע.
העבודה הטיפולית ואמפתיה:
מפה ניתן עוד להבין את חשיבותה של ההתמחות והכללים בעבודה הטיפולית: כללי אתיקה זמן מפגש תשלום ובכלל מפאת שהאמפתיה היא תכונה הבאה לביטוי ביחסים, בחיי היום יום ומעוררת באדם רגשות שונים, אזי גוררת היא, לא אחת לפעולה, לכן ישנה חשיבות רבה להכרה בעובדה שיש לדברים שלוחות וזאת בעיקר במצבי משבר וייאוש , אם כך הפתרון טמון בחשיבה נוספת אודות המצב ובבחינה אישית אודות יכולותיך ומידת מעורבותך:
סוג הסיוע. זמן שתוכל להקצות לו. וסוג הדברים בהם לא תוכל להשפיע.
הרי התבוננות זו, על התמונה הכללית, מסייעת להבין את דרישות המצב ומובילה, היא, לכך שתוכל לשמור על עצמך ולהתחבר ממקום חיובי ויעיל לנתינה וזאת רק מחד, שכן מאידך לא תפיח ציפיות שווא באחר.
שבוע נפלא. |