מי יכול לומר לנו אם הבחירות שאנו עושים בחיינו הן הנכונות? אף אחד, רק הזמן וגם זה לא בטוח.... כל כך הרבה זמן חייתי בחלומות, בציפיות, בהזיות מתוקות שהוטחו בפני עד כדי כאב.... למדתי בדרך הקשה שציפיות הן רק לכריות וגם הן מתלכלכות לפעמים מהדמעות בלילה. כבר שמעתי הרבה על שעון החול שאוזל, על השעון הביולוגי שממהר, ספרתי את הדקות הבלתי נגמרות בתקתוק השעון ליד המיטה שלי, מחכה שהלילה המנוכר יעבור ואתעורר לעוד בוקר של כאב מול עיניים קרות... עכשיו אני בוחרת לחיות...בלי שעונים... לחיות את ההווה . בלי ציפיות, בלי אשליות, בלי כאב, אבל איתך. איתך אני חיה את ההווה במלואו ואתה ממלא אותי גם כשאינך.... ההווה איתך בטוח כי העתיד לא נכנס למחשבותי. רוצה לחיות איתך את ההווה ולחיות. פשוט לחיות בלי לחשוב על המחר..... וכמו פנטזיה מתוקה לצפות בפניך על המסך, לדעת שכמו לגולאס אתה אינך מושג אבל כמוהו אתה מחמם את הלב שלי במבט כחול ממיס ... ואתה כל כך חלק ממני ואני כל כך חלק ממך וההמשך? רק הזמן..... תודה לקסם ההווה המתוק שבחיי
איריס אשוח מעצבת חלומות
by Enya who can say where the road goes |
תגובות (68)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כמה נכון....
יש פעמים שאני מצליחה לחיות את ההווה...ואז מרגישה את האושר הכי גדול....
גם כשאני יושבת על הסלע שלי וצופה בנוף...
אני אוטמת את הראש לכל המחשבות...
מקשיבה לציוץ הציפורים.....
רואה את הדבורים, הפרפרים, הנמלים...כאילו בגודל לא טבעי....
מרגישה את ליטוף קרני השמש או הרוח....
כל החושים מתחדדים וזה מדהים....
חיה את ההווה גם באהבה לפעמים
ואז הקסם נכנס.....
ברור שלא תמיד מצליחה
המחשבות לפעמים חזקות מאיתנו ומתגנבות
ומחשבות זה תמיד על עבר או עתיד....
בחיי דניאל, רק ההתכתבות שלנו פה היא פוסט בפני עצמו....
תודה לך
לחיות את ההווה..
לכאורה כה פשוט ובפועל די מורכב.. מורכב ממי שאנחנו, ממי שהיינו, על חוויותינו הטובות והפחות טובות.. אם באמת היינו מסוגלים להתחבר לקול הפנימי שלנו, להקשיב לו ולעשות את הבחירות שלנו באמת משם.. משוחררים מ'אמונות' ישנות, כאבים ופחדים מעברנו.. מנוטרלים מנטל האתמול.
.
ובחירות נכונות.. כנראה שכל בחירה שאנו עושים היא נכונה לרגע הבחירה, למצבנו.. למקום אליו הגענו בתהליך ההתפתחות שלנו.. מחרתיים כבר נהיה במקום אחר, יותר טוב ועם בחירות אחרות.
אינשאללה..!!
.
פוסט מענין.. שיר וקליפ נהדרים של אניה..!!!
תודה שהבאת.
איריס יקרה..
חזרתי עם כוכב.
שבת שלום.
רפאלה*
ואז מגיע הג'וי הכי גדול
תודה ג'ויאה
משתדלת.....משתדלת.....
צריך רק לנסות לא לחזור על השגיאות שוב
ולפעמים אנחנו עיוורים מדי....
תודה לך גברת פלפלת
דווקא כן התככב לי....
ואתה תמיד מגיב לי כל כך מקסים.
בוזוקי הא?
מזכיר לי קצת אותך עם האהבה שלך ליוון....
:))
לכי לפוליקר, כי זה בדיוק זה. כל תו, כל צליל, כל ריצה על הבוזוקי אומרת בעצם: אפשר לעזוב, אפשר לוותר, הצליל הזה קורה עכשיו - ומיד הוא עובר, הוא עבר, ועכשיו אנחנו כבר בצליל הבא, כלומר הזה, ואם לא נפנה לו מקום, ואם נאחז בקודם, לא נוכל לשים לב, לשמוע באמת, להנות, מהצליל הזה, והבא, והבא...
יש אמרה חסידית: העולם הבא הוא העולם הזה שבא כל רגע מחדש. זה פוליקר.
וכוכב.
לפעמים אני שם ולפעמים אני לא....
מה שבטוח אני משתדלת....
אפשר לחוות את ההווה....בטח.....
אבל לפעמים המחשבות הטורדניות על העתיד נכנסות.....
לגלות לך מה אני עושה?
פשוט שרה לי....
".....כן כן לא אז לא
החיים הם סרט
כן כן לא אז לא
ואני מבסוט
החיים הם חגיגה
ואני מבסוט...."
חייבת.....
ובת'כלס.....
עוד לא הסתיים משהו בחיי בלי שהגיע אחריו משהו יותר טוב, אז למה לי לדאוג?
עוד לא סגורה על פוליקר.....
איריס, גילית את אותו מעבר נכסף שמוביל מהעלטה אל ה..רווחה? חצית את הגשר? שתפי אותי גם! גם אני רוצה להיות שם..
לחיות את ההווה..פשיוו את חושבת שיש מי שבאמת מצליח? :)
נו, הזמנת כרטיס לפוליקר? 13/12 (אם בלחוות רגעי הווה קסומים עסקינן)..
דרלינג, חברות, חברות אבל.....
אם הייתי מכירה אחד כמו לגולאס נראה לך שהיה לי בכלל זמן להיות פה בקפה?!
מה שהיה היה....
העבר, נגמר.
ההווה, הוא כאן ועכשיו
תהיני מימנו כאילו אין מחר.
הבעת בצורה מאוד יפה את התחושות והמחשבות שלך.
תודה ששיתפת (*)
לקיחת אחריות
בסיס חשוב
אבל הכי חשוב
להנות מהכאן ועכשיו
טוב.....
מכירה מישהו?
אבל שיהיה כמו לגולאס, זה התנאי
:)
ברור שידעתי....ממכורי טולקין
בכיתי עליו כי הוא לא שלי :-( כי הוא הלך....בלילה...
ואני מבינה על מה את מדברת, כשאת אומרת שאת מעדיפה אותם צעירים (ממילא אנחנו עושות להם ת'מוות והם הולכים לפנינו. והרי ידוע לנשים יש תוחלת חיים ארוכה יותר משל גברים, אז כדאי שיהיו צעירים - לכי על זה...)
היי תודה
מסכימה איתך
אבל רק אם באמת מקשיבים ללב
הבחירות תמיד נכונות
כל עוד אנחנו עושים אותן בלב שלם
התוצאות לא תמיד משמחות
מי?
גאנדאלף?
מי? לגולאס?
לא ידעת שבני לילית חיים לנצח?
חוץ מזה שאני מעדיפה אותם צעירים
תגידי לי, הוא לא קצת צעיר בשבילך?
גם אני בכיתי עליו בלילות....
על אורלנו...(לגולס)
מי זו שנדדה מותק?
קוראים לי איריס.....
ומה, אתה לא רואה שאני עם מקפיים ורודות?
הכי וורודות שאפשר
שנדדה איזה השפכות
החיים חזקים מכולנו
צריך רק לשים את המשקפיים המתאימים והכל ורוד
נשיקות
נשמע ומרגיש......
תגיד אתה סרבי ???
תודה לך החבר אלון.....
וגם על ההבנה...כי יש כאלה שקצת התבלבלו בפירוש הפוסט
מרימה איתך כוסית לחיי האהבה
וכל מה שתרצי
נו טוב קוונטין...
אתה יודע איך זה כשמאוהבים.....
הייתי כל כך עסוקה בלגולאס שלא שמתי לב לשאר.....
כמו בפנטזיה, כך גם בחיים
דברים ברורים מאוד,
גם אני חושב כך...בכייף
* ממני החבר אלון
נגמרו לי הכוכבים:-(
כנראה מרוב שאני נהנית מהדרך...? מפזרת אותם על דברים טובים לאורך המסלול...
כשיחזרו אשלח לך אחד.
לחיי ההווה המאושר. כאן ועכשיו:-)
אלרונד,
נסיך בני לילית
כינס את המועצה במקום מושבו,
ריוונדל.
עוד לא למדת?
הכוכב פחות חשוב לי מהתגובה.....
אבל תודה
:)
למרות הבקשות והטענות...שוב לא ניתן לככב..במרווחים של 24 שעות !
*נחכה למחר.
בקיעה לכחול.....
תוחזר תמונת הצוללן לאלתר!!!!
מי זה אלרונד?
אורלנדו בלום גוזל את שנתי....
ראית מה זה?
ואראגורן יש עליו...אבל תפוס
אין כמו הווה
ובקיעה לכחול...
מי זוכר שיש בכלל עתיד :)
לא הבנתי,
מערכת היחסים שלך היא עם לגולאס?
לא עדיף אלרונד,
גנדאלף,
אראגורן???
אוף איתך יו חנן....
עכשיו השיר הזה ייתקע לי בראש ולא יצא כל היום...
:))
וזה מה שבאמת מפחיד אותי
כל העולם כולו
גשר צר מאוד
והעיקר
לא לפחד כלל
(בניגון המתאים)
*
יו-חנן
משוחח עם הלא-מודע
אז את גנבת לי אותו מהפנטזיות......
יפה לך
טוב נו....
עם התמונה הזאת שלך כנראה שאת צודקת....
כיייייייייףףףףף
מוי כייייף
פעם חטפו אותי חייזרים
אבל הצלחתי לברוח מהם
אמנם הפכתי ירוקה אבל העיקר אני חופשיה.....
הכי טוב ככה....
תודה...איכותי אתה בעצמך
אח....פגע לי אחד במצח....
היי!!!
תיזהר לך שם מאחורי העץ
תכוון קצת יותר טוב....
אתה מבין למה צעירה לנצח?
שטוטניקית...!!
:)
והתגובה שלך מקסימה
אז תודה
זה נשמע לי כמו יצירת אומנות מושלמת
בידיים שלי ואני מעצבת את התכשיט כרצוני
ואז יוצא פריט יפייפה
כמו שאתה עושה....
תודה לך
פעם חלמתי בהקיץ ונתקעתי בעמוד....
כאב קצת
אבל החובש היה חתיך....
גם אני ממחזרת
והילד שלי בוועדת המיחזור של בית הספר
אז הוא יהיה גאה בי
*
המסע לעלום לא נגמר
וכשאנחנו מגיעים ליעד הנכסף הוא כבר מאבד את הזוהר שלו
לכן צריך להנות מהמסע ולא להיצמד לתוצאות
הבחירות הן תמיד נכונות, כי גם בבחירה כואבת יש שיעור
חיבוק בחזרה
אני לא אוחזת כבר
רק משחררת
שמתי לב שכשאוחזים במשהו חזק הוא נעלם מהר
כמו שפן בכובע....
כשמרפים....
זה נשאר
תודה לך מתוקה
ולקצבים יש קצב משלהם....
(סתם בשביל החרוז....)
לגבי העיניים:...כחולות....ירוקות.....
העיקר שחודרות לי לנשמה
ומחממות לי את הלב
הגונב מגנב פטור.....
גנבת לי את הכאב
אבל אני מוכנה להשאיל לך את החובש מלמעלה.....
תודה על הכוכב קסומה שכמותך
בטח נהנית....
והצב לעולם ישיג את הארנבת
כי הדרך יפה ויש לו זמן לראות
תודה מתוקית
אני מעורפלת חושים....
ושתיתי רק 3 כוסיות...
"עד העונג הבא....הא הא הא......"
פעם חלמתי בהקיץ ונתקעתי בעמוד
זה כאב קצת
אבל החובש היה חתיך....
תודה מקסימה יפת עיניים....
היי, גם שלך כחולות
הכי טוב ככה
ואז אין יותר מידי
ציפיות ותיסכולים
מה שיבוא אמור לבוא
ומה שיקרה אמור לקרות!
חוץ מזה לא מבין איך לא חטף אותך מישהו עדיין
איכות זו לא מילה גסה
איריס, כלל הכבוד.
עשית את מה שנחוץ כדי שתהי את,
צעירה לנצח,
מחייכת לנצח,
מחובקת לנצח.
מחוברת לעצמך.
ואין לך בשדה מחסומים,
כל היצורים בו אליך שמחים,
מיליארדי כוכבים,
לקראתך עפים.
תודה.
כוכב לך ממני
*
יקירתי, תחלמי...
מותר, רצוי וצריך לחלום...
תחלמי והחלומות יתגשמו...
מקסים...שיהיה צהריים טובים
בכל פעם שאת בוחרת זה בידיים שלך.
בהצלחה רבה.
רק התוצאות יגידו אם הבחירות היו נכונות...
בינתיים נהנה מהדרך..
כשיגיע הקסם
בו חזק תאחזי
מכל משמר תשמרי!
כתבת נפלא !
לקסמים יש קסם משלהם... בהצלחה שם עם העיניים הכחולות.
איריס מתוקה
כתבת יפה
מרגש
נוגע
אפשר להרגיש בגוף את הכאב שעליו את מדברת
קבלי כוכב למרות שגנב לי את הכינויי......
נשיקות
האם ההוא אכן קיים?
האם בכלל נמצא אי-שם?
אולי את מערפלת במכוון?
או שמא החמצתי המובן?
88888888
נו כבר, שיגיע
יקירתי, תחלמי...
מותר, רצוי וצריך לחלום...
תחלמי והחלומות יתגשמו...
מקסים...