כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    "זכויות"-מושג פשוט או מוזר? מהיסטורית זכויות אדם לתיאורית זכויות בעלי-חיים

    7 תגובות   יום ראשון, 30/11/08, 19:52


    היי, שבוע טוב    חיוך 

    בחרתי הפעם לשם שינוי וגיוון להביא לכאן מאמר אחד נבחר, אחד מני רבים, מעלון אנונימוס האחרון שיצא זה עתה, על המושג "זכויות" בעלי חיים, אתם מוזמנים לקרוא, התמונות המקורית שצורפו, והעלון עצמו כולו, ניתנים לצפיה בלינק המקורי הרצ"ב.

    בנוסף, מי שירצה לקבלו בצורה ישירה יכול לפנות דרך הלינק המקורי מצויינים שם הפרטים.

     שבוע טוב, ירוק ומחייך לכולם 

    http://www.anonymous.org.il/magazine/ARTW_29.11.2008.html

     

     

    "זכויות": מושג פשוט או מוזר?

     

    מהיסטוריה של זכויות אדם לתיאוריה של זכויות בעלי-חיים

     לאחר היסטוריה ארוכה שבה שימש המושג "זכויות" בהתייחסות לבני-אדם בלבד, אנשים רבים חשים שהצירוף "זכויות בעלי-חיים" זר ומוזר. אריאל צֹבל בוחן את הרקע ההיסטורי של המושג "זכויות" ושואל: על אילו עקרונות מוסריים נשענות זכויות האדם? האם עקרונות אלה מצדיקים את הרחבת תחום הזכויות מעבר למין האנושי? 

    אי-נוחות

     בתנועה לזכויות בעלי-חיים משתמשים ב"זכויות" בתור מושג פשוט ולגיטימי. אולם לא מעט אנשים מגיבים לצירוף המילים "זכויות בעלי-חיים" באי-נוחות, ברתיעה, אפילו בכעס. כמובן, בין המתנגדים יש כאלה שמסרבים להתייחס לחיות ברצינות ומתנגדים לא רק ל"זכויות בעלי-חיים". אבל יש גם בעלי רצון טוב שיאמרו:זכויות בעלי-חיים?! למה דווקא "זכויות"? למה לא לומר פשוט שהחיים שלהם חשובים, שמה שהם מרגישים חשוב? או שיש להם מעמד מוסרי? או שהם ראויים להתחשבות מצדנו? למה להסתבך עם מושג כל-כך בעייתי ולא מתאים?אז האם באמת יש משהו מוזר בחיבור שבין "זכויות" ל"בעלי-חיים", ועדיף להשתמש במושגים אחרים? 

    הבלבול המושגי

     

    למושג "זכויות" יש מובנים שונים בהקשרים שונים, שלעתים קרובות משמשים בערבוביה:

     ·                       המובן הנורמטיבי: כאן מדברים על זכויות מוסריות, זכויות טבעיות, זכויות יסוד, זכויות שאינן ניתנות להעברה (inalienable rights) וכו'. "זכות" במובן זה היא עיקרון תיאורטי שראוי להיות בעולם טוב יותר, לפי השקפתנו המוסרית.

    ·                       המובן התיאורי (דסקריפטיבי): כאן מדברים על זכויות משפטיות, זכויות פוזיטיביות או ממשיות, זכויות פוליטיות, זכויות אזרחיות וכו'. "זכות" במובן זה היא ציווי שנקבע במסגרת הסדר החברתי הקיים והכוחות הממשיים שפועלים בו, כגון מערכת החוק והמשפט.

     לא פעם, אי-הנוחות שמעורר המושג "זכויות בעלי-חיים" נובעת מבלבול בין מובניו השונים. למשל, כאשר מדברים על חובתנו להיות צמחונים בתור ביטוי של זכויות בעלי-חיים, עלול להיווצר הרושם כאילו אמרנו שיש חובה משפטית להימנע מאכילת בשר – טענה מופרכת בעליל בחברה שלנו. למעשה, כוונת הדברים הייתה שצמחונות היא חובה מוסרית, שקשורה ב"זכויות" במובן הנורמטיבי. אמנם יש קשר בין רעיונות נורמטיביים או מוסריים לבין המציאות המשפטית והחברתית, אולם ההבחנה בין שני המובנים של "זכויות" הכרחית לדיון רציני, והיא עשויה לפתור חלק מההתנגדות לחיבור שבין "זכויות" ל"בעלי-חיים". 

    המוזרות ההיסטורית

     

    ההבחנה המושגית היא רק המלצה; בפועל, שני המובנים של "זכויות" קשורים הדוקות זה בזה בהיסטוריה הפילוסופית והפוליטית של המערב. הספר "על הממשל המדיני" מאת ג'ון לוק (1689), "הצהרת העצמאות" של ארצות-הברית (1776), "הצהרת זכויות האדם והאזרח" בצרפת (1789), "ההצהרה העולמית לזכויות האדם" של האו"ם (1948) – כולם מגדירים זכויות לבני-אדם במסגרת פוליטית ומשפטית מסוימת, וזאת בגיבוי של טענות מוסריות מפורשות בדבר זכויות האדם. אלה הן רק נקודות ציון אחדות בתוך הרקע ההיסטורי העשיר של השימוש במושג "זכויות", הנתפס במסורת זו בתור קיצור גרידא של "זכויות האדם" בכלל ו"זכויות אזרחיות" בפרט.

     "הצהרת זכויות האדם והאזרח" הצרפתית: ביטוי אחד מני רבים של מסורת

    הקושרת בין הזכויות המשפטיות והפוליטיות של בני-האדם לזכויותיהם המוסריות

     

     כמובן, המושג "זכויות בעלי-חיים" זר מאוד למסורת זו, ואפשר לעקוף את הזרות אם נוותר על המושג הטעון ונשתמש במקומו במושגים אחרים. למשל, אם מישהו הרג תרנגול, אין צורך לומר "ההרג מהווה הפרה של זכות התרנגול לחיים" – די לומר שזהו מעשה רע. כך ניפטר מאסוציאציות תרבותיות בעייתיות (אם כי באותה הזדמנות נאבד גם אסוציאציות רצויות שמעורר המושג "זכויות", כגון הדגש על רעיון החירות!). יש פילוסופים (למשל: פיטר סינגר) שוויתרו על השימוש במושג "זכות מוסרית" כי הם מאמינים שמושג זה מוסיף סיבוך מיותר לרעיונות מוסריים בסיסיים יותר. אם כך, במידה שוויתרנו כליל על המושג "זכויות" מסיבה זו, נותרנו עם עולם לשוני פתוח יותר לענייני בעלי-חיים. 

    שאלת החובות

     

    במסורת המחשבה על זכויות האדם יש משקל רב לרעיון, שכדי לקבל זכויות צריך גם למלא חובות. לא פייר שמישהו ייהנה מזכויות אם הוא מצפצף על הנורמות של החברה! זהו עיקרון שמתאר חלק מהנורמות החברתיות והמשפטיות המוכרות לנו, ויש המאמינים שזהו יסוד טוב גם למוסר – מוסר שאם אינך עומד בכללים שלואתה בחוץ. בנוסח אחר, המוסר נתפס כאמנה חברתית דמיונית, שאינה רלוונטית אלא למי שמסוגלים להתחייב לאמנות חברתיות ולכבדן בפועל. ומכיוון שחיות לא מסוגלות לחתום עם אמנות או להבין ולכבד זכויות, אין מה לדבר על "זכויות בעלי-חיים"!

     

    הספר "לוויתן" של תומס הובס (1651): ניסיון מוקדם לבסס את המוסר על אמנה חברתית דימיונית.

      לטיעון הזה יש כוח רטורי עצום. אולם מעולם לא ניתן נימוק מוסרי משכנע לרעיון, שקבלת זכויות מותנית באופן גורף במילוי חובות. האם זה הוגן לשלול ממני את כל זכויותיי המוסריות בטענה שלא עמדתי בתנאי האמנה, או משום שאיבדתי את היכולת להבינה? האם ראוי פשוט להתעלם מכל הצרכים והרגישויות שלי? אם אני רגישה לכאב, למשל, האם זה מוצדק להכאיב לי כל עוד לא הוכחתי שאני מקיימת חובות כלפי אחרים, או מסוגלת לקיים חובות כלפיהם? שאלות נוקבות אלה מערערות על הקשר שבין קבלת זכויות למילוי חובות. אגב כך הן גם משיבות לתחום הזכויות את בעלי-החיים – בנוסף על מפגרים, סניליים וילדים קטנים, שגם הם מחוץ ל"משחק" המוסרי לפי התפיסה שלעיל, כי גם הם לא מסוגלים לקבל על עצמם חובות מוסריות. 

    שאלת הרלוונטיות

     כשבוחנים את ההיסטוריה של השימושים הפרטניים במושג "זכויות", שוב מצטיירת תמונה שרובה לא רלוונטי לחיות. אמנם הזכויות לחיים, לביטחון ולשלמות הגוף רלוונטיות בעליל לחיות, אבל הן תופסות מקום צנוע בלבד בשימוש ההיסטורי במושג. רוב שיח הזכויות התמקד בתופעות אנושיות טיפוסיות, כגון דת ואמונה, ביטוי בדיבור ובכתב, התאגדות פוליטית, בחירות פוליטיות, קניין ורכוש ומערכות החינוך והבריאות. על רקע זה, המושג אינו נראה מתאים אלא לבני-אדם. אולם מבט מעמיק יותר יגלה, שגם כאן מדובר בעיקר בהתנגדות הנובעת מהמסורת. למשל, "זכות הקניין" היא מושג ששורשיו נעוצים בזכויות האצולה על הקרקע, וברבות השנים הורחבה תחולתו לרכוש שנצבר במסגרת של יחסי קניין המוסדרים בעיקר באמצעות כסף. אז איך כל זה יכול להיות קשור לחיות?! התשובה היא, שהדברים שלעיל דנים במימוש ההיסטורי של "זכות הקניין", אך מאחורי הזכות בפועל עומדת השאלה המוסרית: "מהי ההצדקה לזכות הקניין?" במקום לדון בענייני חוק, גניבה, הפקעה, קנייה וכדומה במסגרת משטר מסוים וכלכלה מסוימת, הדיון המוסרי יתמקד בצורך שלנו להחזיק בדברים שונים ובצורך להגן על עצמנו מפני גזילת הדברים הללו בידי אחרים. 

    והנה, עקרונות מוסריים אלה חלים על בעלי-חיים באופן דומה לאופן שבו הם חלים על בני-אדם. למשל, צבאים המתגוררים מקדמת דנא בשטח טבעי מסוים, ריק מבני-אדם, זקוקים לו ולהגנה מפני השמדת השטח, באופן המכונן זכות מוסרית לקניין. יש להם זכות על הקרקע אף על-פי שהם לא קנו אותה ולמרות ההתעלמות של מערכת המשפט מזכות זו – בדיוק באותו אופן שבו הייתה לילידי אמריקה זכות על הקרקע שעליה הם חיו עד לפלישת המהגרים מאירופה.

     

    מה הקשר בין הזכות לחופש הדת והפולחן לבין זכויות בעלי-חיים? התשובה טמונה בעיקרון המוסרי שמאחורי הזכויות, המחייב להניח לזולת לחיות את חייו כרצונו ולפי המנהגים המקובלים בקהילתו; חטיפת תרנגולי יער, כליאתם וביותם מנוגדת לעיקרון זה.

      כאשר בוחנים את הרשימה המקובלת של זכויות האדם דרך העקרונות המוסריים שמאחורי זכויות אלה – נעלמת רוב זרותה של הרשימה ביחס לבעלי-חיים. אפשר לעבור על הזכויות בזו אחר זו, ומסתבר שאף על-פי שהן מומשו בהיסטוריה באופן אנושי מובהק וזר לבעלי-חיים, העיקרון המוסרי שעומד מאחוריהן רלוונטי לא רק לבני-אדם ולא רק לנסיבות המוכרות לנו בהיסטוריה. 

    שאלת הקהילה

    המושג "זכויות האדם" מתייחס לבני-האדם כקהילה ומכונן מערכת של כללים להסדרת יחסי הגומלין בינינו בחיינו המשותפים. לעומת זאת, כשמדברים על זכויות בעלי-חיים, מתמקדים בעיקר בהפרדה: להפסיק לנצל אותם, להפסיק להתערב להם בחיים, ובכלל – להתרחק מהם. יתירה מזאת, מכיוון שעשרות מיליארדים מהם "מיוצרים" באופן תעשייתי ללא אפשרות לקיום עצמאי, יש לשאוף לכך שהם כלל לא ייוולדו. המדובר אפוא בגישה זרה מאוד למסורת העוסקת בזכויות. כדי להבין את מהות הפער הזה, יש לשקול הרחבה של מושג הקהילה. למשל: קהילת כל בעלי-החיים שמסוגלים לחוש (לפי התנועה לזכויות בעלי-חיים) או קהילת כל האורגניזמים (לפי האקולוגיה העמוקה). כך או כך, המושג "קהילה" מבטא שותפות-גורל ותלות הדדית, שמהן נגזרת מחויבות הדדית (אמנם, רוב חברי הקהילה החדשה לא יבינו את המחויבות ההדדית; אולם למעשה, חוסר ההבנה נפוץ גם בקהילות על טהרת המין האנושי!). מתוך רעיון הקהילה המורחבת, מתברר מדוע "זכויות בעלי-חיים" ממוקדות בהפרדה, בניגוד ל"זכויות האדם": בפועל, אנו מתעלמים מהמחויבות שלנו כלפי שאר החיות במידה כזו, שזכויות בעלי-החיים הבוערות כיום חייבות להתמקד בהפרדה. בעולם שבו בני-אדם יכירו ברצינות בשותפות-הגורל ובתלות ההדדית שבינם לבין סביבתם החיה, יתפתחו גם "זכויות בעלי-חיים" של חיים משותפים.

    לא פשוט וגם לא מוזר

     לסיכום, בתנועה לזכויות בעלי-חיים אנו נוטים להתעלם מהמטען התרבותי העצום שרובץ על מושג המפתח שלנו והופך אותו לבלתי סביר בעיני אנשים רבים. אך יתכן שאפילו פעילים מסורים למען בעלי-חיים משמרים התנגדות מסוימת למושג. בסופו של דבר, ההתנגדויות הן ביטוי לספישיסיזם. הספישיסיזם הוא לאו דווקא כוחנות בוטה כלפי חיות או זלזול מופגן בהן – אלא דעות קדומות סמויות, המושרשות בעומק ההכרה החברתית והמוסרית שלנו. הכרה זו קושרת בעקשנות בין רמיסת בעלי-החיים בעולם המוכר לנו לבין מה שאנו מצפים מהעולם להיות. המושג "זכויות" הוא הרבה יותר מסתם מילה: הוא מילה שנושאת היסטוריה שלמה של תיקון חברתי, תביעת חירויות, הגנה על החלשים, צדק חסר פניות ושאיפה לעולם טוב יותר. לא כדאי לוותר על המילה הזו בשביל להרגיש יותר נוח כשמדברים על חיות. אבל כדי שמילה כה טעונה תוכל להתחבר לבעלי-חיים מבלי לעורר התנגדות, יש צורך להכיר במכשולים ולפרק אותם אחד לאחד.  

    המאמר מבוסס על דיון שנערך באנונימוס ב-6.11.2008 בהנחיית המחבר 

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/12/08 21:51:
       טיפים למאלפת הכלבים למה דווקא בחרת את קאנט מכל הפילוסופים? קאנט לא היה מגדלור מוסרי: הוא קבע שמאחר שבטבע החזק שולט בחלש ומנצל אותו לצרכיו והאדם הוא החיה החזקה בטבע אזי שליטת האדם במינים אחרים וניצולם היא טבעית. קאנט קבע ששרק ליצורים רציונליים מגיעות זכויות (אולי כי ראה את עצמו רציונלי יותר מכל אחר עלי חלד). לפי זה מיד מגיעים למסקנה בלתי נמנעת שלטיפשים או חולי אלצהיימר לא מגיעות זכויות.לא רק עוכר שמחה כמוני שהוא הדיוט בפילוסופיה חושב שקאנט טעה בהרבה דברים. הוגו ברגמן המנוח, אולי גדול הפילוסופים בישראל, טען שמפעלו הפילוסופי של קאנט היה תחילתה של שקיעת האדם המודרני לתוך בדידות רוחנית נטולת תקווה והחזרתו אל כלא המערה וצלליה המרצדים, כפי שצייר אפלטון במשלו הנצחי.

      ראי: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3181406,00.html

       הפילוסוף פרופ' זאב בכלר כתב: "קאנט עיצב – ללא כוונת זדון, כמובן – את הקוד האינטלקטואלי לבנייתה של הלאומנות והגזענות... על פי דגם זה עיצבו הנאצים את הלאומיות החדשה שלהם, את האפריורי של הדם והאדמה, ועיגנו אותו במורשתם הטבטונית הקדומה, ולחלופין במוצאם הארי הטהור."ראי: http://www.tau.ac.il/~bechler/docs/25sep05_Kant_for_Galileol.doc). ואם כבר – לפי הצו המוחלט של קאנט, אילו כל בני האדם בעולם לא היו מנצלים בצורה כלשהי בעלי חיים היינו נהנים מהרבה יותר יערות גשם (שנכרתים כדי לגדל בקר) ומ-18% פחות פליטה אנושית של  גזי חממה, מחיסכון גדול במים, מתחלואה קטנה בהרבה (לצמחונים פחות סרטן והתקפי לב מאשר לאוכלי בשר), מאי הכחדת הדגים ןוהלוויתנים בים. בתור אחת שמחזיקה מקאנט הייתי מצפה ממך לעשות כך בדיוק. הוכחות עובדתיות ליתרונות הסביבתיים והבריאותיים מאי-ניצול בעלי חיים יש לי מפה ועד הודעה חדשה. כתבת: " התנהגות מוסרית, על פיו, דורשת התייחסות לאנשים אחרים כאל תכליות בפני עצמם, לפני הכל. קאנט כתב הרבה דברים שקשה להבין, גם את זה. ראיתי עבודות דוקטורט של כ-400 עמודים על ההבדל בין משפט סינתיטי למשפט אנליטי אצל קאנט. אני הדיוט ואיני מבין ללא שיינתנו הסברים יותר מדויקים, עדיף על-ידי המקור, מה זה להתייחס למישהו כתכלית.  לא כדאי לפרש בשביל קאנט דברים שהוא עצמו לא פירש היטב, כי תמיד אפשר לטעות בכוונותיהם של משוררים. זה שמישהו חכם (כלומר קאנט) כתב משהו אינו מהווה הוכחה לנכונות אותו משהו. אם תנמקי מדוע צריך להתייחס לאנשים אחרים כאל תכליות בפני עצמן זה ייראה רציני יותר מאשר להיתלות באילן גבוה ורעוע. כתבת: "שימוש בבעלי חיים קורה". קורים עוד הרבה דברים רעים אחרים, רק שאנו מקדישים להם הרבה יותר אנרגיה ומתנגדים להם בפועל, בעוד של"שימוש" בבעלי חיים לא רק שרוב האוכלוסייה אינו מתנגד, אלא מבצע בפועל (באמצעות אכילת מוצרים כלשהם מן החי).    

       

        8/12/08 19:39:


      חברים

      הנושא הזה חשוב לי, מאד.

      אפשר בהחלט התווכח, אפשר לחשוב שונה, זה אפילו טבעי, לא חייבים להסכים על כל דבר....אבל.....אבל....

      לא חבל בגלל הטון של הדברים לסטות מהנושא?

       

       

      MyHotComments.com
       

       

       

       

        7/12/08 22:46:

      אשיב בכל זאת.

       

      1. כן, יש חשיבות לסגנון. לא הצטרפתי לדיון על מנת שתחווה דעתך על רמת המוסר שלי, הדיון היה בנושא זכויות בע"ח.

       2. בשתי הקריאות שלך על חוסר המוסר שלי, לא נתת התייחסות מעמיקה לתוכן הדברים שכתבתי. 

       3. הציטוט שהבאתי של קאנט מביא את דעתי בנושא בצורה הברורה ביותר בנושא "החיה כתכלית", נדמה לי שאם תעמיק ברעיון, תבין למה זהו המקום שממנו יכול לצמוח שינוי

       

      מעבר לזה לפשט עניין:

      שימוש בבעלי חיים קורה, כל עוד הוא קורה אני טוענת שיש לעשות בראש ובראשונה למען תנאים הומניים. מלחמה שיכולה לשאת פירות. (אם אצטרך לפרט למה כוונתי בשמוש לגיטימי ובתנאים הומניים אצטרך לפרט דפים ארוכים מאוד, האמן לי שלא תמצא אותי מבין התומכים לניסויים בבע"ח או לשום סוג של כפייה בעבודה עם כלבי נחייה)

       

        7/12/08 20:07:

      צטט: מאלפת כלבים 2008-12-07 19:10:18

      אני מגיבה בפעם האחרונה לקריאות המתריסות שלך.

      להיות מוסרי אין משמעו דרך אחת ואין משמעו שדווקא הדרך שאתה בוחר בה היא הנכונה, זה אחד הדברים הראשונים שלומדים בפילוסופיה של המוסר. קצת מוזר בעייני שאתה מגיב לפוסטים ותגובות ובוחר דווקא אותי כדמות שיש להוקיע אותה מבחינת היחס המוסרי לבע"ח.

      ללא קשר אליי, אנשים אוכלים בשר אם תרצה או לא, עמותות וארגונים שעוסקים רק בהטפה לאי-אכילת בשר משקיעים את האנרגיה שלהם לטעמי, במקום הלא נכון.

      ואם אכתוב בסגנון אחר? הישתנה משהו?

      את קוראת לכתיבתי-מתריסה,כי אולי אינך מוצאת הצדקה או טיעון טוב לדברייך

      פילוסופיית המוסר,קאנט, מה זה חשוב?

      לא למדתי את תורת המוסר,אך אני יודע שכל ניצול האחר[כולל חיות] או שימוש בו,אינו מוסרי

      ואפשר להמנע מכך,את העיור למשל,יכוך ללוות אדם,אפשר לוותר על אכילת הבשר ועוד

       

        7/12/08 19:10:

      אני מגיבה בפעם האחרונה לקריאות המתריסות שלך.

      להיות מוסרי אין משמעו דרך אחת ואין משמעו שדווקא הדרך שאתה בוחר בה היא הנכונה, זה אחד הדברים הראשונים שלומדים בפילוסופיה של המוסר. קצת מוזר בעייני שאתה מגיב לפוסטים ותגובות ובוחר דווקא אותי כדמות שיש להוקיע אותה מבחינת היחס המוסרי לבע"ח.

      ללא קשר אליי, אנשים אוכלים בשר אם תרצה או לא, עמותות וארגונים שעוסקים רק בהטפה לאי-אכילת בשר משקיעים את האנרגיה שלהם לטעמי, במקום הלא נכון.

        5/12/08 00:03:

      צטט: מאלפת כלבים 2008-12-01 19:26:33

      בראבו לאנונימוס על מאמר מרתק ולך על הבאתו.

       

      בתור אחת שבדיוק סיימה ללמוד את הקורס "הפילוסופיה של המוסר ", החומרים וההוגים מוכרים...

       אני לא מגדירה עצמי"פנאטית" בתחום זכויות בע"ח, ואולי אם הייתי יודעת יותר הייתי נהיית קצת יותר פנאטית

       התחברתי מאוד לכתוב בנושא "זכות הקניין" של בע"ח, אכן הגיע הזמן לבדוק בצורה רצינית- איזה צידוק מוסרי עומד מאחורי היחס שלנו לבע"ח על צורותיו השונות.

       

      הייתי רוצה להציע את אחת מאמירותיו של קאנט (למרות שהוא עצמו בשום אופן לא הכיל את המוסר שלו על בע"ח):

       

      "עשה פעולתך כך שהאנושות, הן שבך והן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד"

       

      למי שלא מכיר, זהו חלק קטן משרשרת טיעונים שנקראת "הציווי המוחלט", לפשט את הדברים- קאנט מכיר בעובדה שאנשים משתמשים זה בזה, איש איש לצרכיו- אך הוא טוען כי מה שעובר את גבול המוסרי הוא להתייחס לאדם כאילו הוא רק אמצעי להשגת דבר מה. 

      התנהגות מוסרית, על פיו, דורשת התייחסות לאנשים אחרים כאל תכליות בפני עצמם, לפני הכל.

       

       האם לא תהיה זו נקודת מבט מעניינת להחיל על זכויות בע"ח?

      אני טוענת שאנחנו משתמשים בבע"ח בתחומים רבים, חלקם מוצדקים בעיניי וחלקם לא אבל בכל אופן נקודת המבט שתמיד חסרה לי היא ההתייחסות לחיה כאל תכלית בפני עצמה, שהרצון שלה והחופש שלה הם בעלי משמעות ומשקל.

       

      ובמציאות הפרקטית: 

       כן, נשתמש בכלבים כדי להיות לעזר לעיוורים- אבל עלינו לדאוג שטובתם של הכלבים תישמר, שיינתן להם מספיק חופש ושעות פנאי, שהאילוף שלהם יהיה הומני.

       

      כן, נאכל בשר- אבל מעט ככל הניתן מבלי לפגוע בבריאות שלנו, ונתחייב לתת תנאים טובים לחיות המיועדות לאכילה.

       

       

       

       

      וכיצד היית מגיבה,אילו חייזרים היו משתלטים על  העולם ודואגים לצרכייך,אף מפטמים אותך

      לפני שאוכלים אותך?

      רוצה להיות מוסרית באמת? ותרי על החיות כמזון!

       

        1/12/08 19:26:

      בראבו לאנונימוס על מאמר מרתק ולך על הבאתו.

       

      בתור אחת שבדיוק סיימה ללמוד את הקורס "הפילוסופיה של המוסר ", החומרים וההוגים מוכרים...

       אני לא מגדירה עצמי"פנאטית" בתחום זכויות בע"ח, ואולי אם הייתי יודעת יותר הייתי נהיית קצת יותר פנאטית

       התחברתי מאוד לכתוב בנושא "זכות הקניין" של בע"ח, אכן הגיע הזמן לבדוק בצורה רצינית- איזה צידוק מוסרי עומד מאחורי היחס שלנו לבע"ח על צורותיו השונות.

       

      הייתי רוצה להציע את אחת מאמירותיו של קאנט (למרות שהוא עצמו בשום אופן לא הכיל את המוסר שלו על בע"ח):

       

      "עשה פעולתך כך שהאנושות, הן שבך והן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד"

       

      למי שלא מכיר, זהו חלק קטן משרשרת טיעונים שנקראת "הציווי המוחלט", לפשט את הדברים- קאנט מכיר בעובדה שאנשים משתמשים זה בזה, איש איש לצרכיו- אך הוא טוען כי מה שעובר את גבול המוסרי הוא להתייחס לאדם כאילו הוא רק אמצעי להשגת דבר מה. 

      התנהגות מוסרית, על פיו, דורשת התייחסות לאנשים אחרים כאל תכליות בפני עצמם, לפני הכל.

       

       האם לא תהיה זו נקודת מבט מעניינת להחיל על זכויות בע"ח?

      אני טוענת שאנחנו משתמשים בבע"ח בתחומים רבים, חלקם מוצדקים בעיניי וחלקם לא אבל בכל אופן נקודת המבט שתמיד חסרה לי היא ההתייחסות לחיה כאל תכלית בפני עצמה, שהרצון שלה והחופש שלה הם בעלי משמעות ומשקל.

       

      ובמציאות הפרקטית: 

       כן, נשתמש בכלבים כדי להיות לעזר לעיוורים- אבל עלינו לדאוג שטובתם של הכלבים תישמר, שיינתן להם מספיק חופש ושעות פנאי, שהאילוף שלהם יהיה הומני.

       

      כן, נאכל בשר- אבל מעט ככל הניתן מבלי לפגוע בבריאות שלנו, ונתחייב לתת תנאים טובים לחיות המיועדות לאכילה.

       

       

       

       

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין