כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מסתבר שגם אני נאצי (פלוס שיעור חינם בהגנת הקנטור)

    2 תגובות   יום שלישי, 10/7/07, 16:01

    ככל הניראה, ועד שיתבהרו הפרטים, ניראה שהיום, הוריד פרקליט בכיר במשרד המשפטים 'כאפה' (אין שום דרך אחרת לנסח את זה) לח"כ יעקב (ולא אמנון) כהן, על כך שהאחרון אמר לו שבמלחמתו נגד חוק מסוים שהוא "יותר גרוע מהנאצים, הם השמידו את הגוף, ואתה רוצה להשמיד את הנפש". (לא ציטוט מדויק, במילא כל הידיעות ברשת מתמלאות משמועות)

     

    כמה תובנות:

    0. אני גאה להיות נאצי

    מסתבר שבין 70%-80% מפעולות שלטוניות כאלה ואחרות משולות לנאציזם על ידי מגזר מאוד מסויים שנוהג להשתמש במילה באותה תדירות שאני משתמש במילים "אמנון כהן". מי פינה את עמונה? נאצים לבושי שחורים. ההתנתקות? נאצים שיתפו פעולה עם השלטון. מצעד הגאווה? נאצים לבושי וורודים לכלכו את ירושלים. הפגנות שמאל? לא, הפגנות נאצים. נאצים נאצים נאצים נאצים נאצים  נאצים נאצים נאצים נאצים נאצים . מסתבר שהיום כל מי שהוא לא בידיוק אני הוא נאצי. גם אם הוא רק מביע דעה נוגדת בדיון דימוקרטי בכנסת. המסקנה שלי היא שאם אני הייתי היום נאצי הייתי מאוד גאה, הילטר מתהפך בערגה בקברו העלום ומחייך חיוך מסופק. מסתבר שלהיות נאצי זאת סיבה דיי טובה להיות גאה בימינו, שכן כל מי שמתנהג טיפה אחרת בציבוריות הישראלית הוא נאצי. נכון יונית? (סליחה סבתא, יש פה פואנטה)

     

    1. אם אני לא גאה להקרא נאצי. (ואני לא)

    כמו אותו העו"ד, אזי אני יכול להעלב עד עמקי נשמתי להיות מושווה לאותו משטר ארור שהיה אחראי להרג משפחתי או אפילו סתם מיליונים מבני עמי בשואה. ועוד בפומבי. דמי יתנקז בין הקורטס לגולגולת בצורה שתאלץ אותי באופן בלתי נשלט, לקום, להניף את ידי הימנית, כששיני נעוצות זו בזו, ורידי גולגולתי מתנפחים, וזיעה חמה ממלאת את ראשי הרותח. ואז לשחרר בהינף יד את כל האנרגיה שהזעם הזה יצר בי והתנקז מראשי דרך ליבי עד לכף ידי הימנית והשתחרר אל עבר לחיו השמאלית של בן העוולה, חסר הרגישות, הזה שהעז לקרוא לי כך, לקרוא לי בשמם של הארורים ביותר בזכרון העם היהודי המודרני.

     

    2. קנטור

    (הרוב מצוטט מכאן)

    הקנטור עשוי להיות שיקול להקלה בעונש, כעולה מסעיף 40ו(ב)(3) להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו-2006, המסכם את הפסיקה בעניין ומונה בכלל הנסיבות המקילות את הנסיבה הבאה:

    העבירה בוצעה עקב התגרות של נפגע העבירה בנאשם, שקדמה בתכוף למעשה העבירה, ושהביאה את הנאשם לאיבוד השליטה העצמית ולכך שלא הבין את משמעות מעשהו ותוצאותיו השליליות.

    חשוב להזכיר שבית המשפט העליון פסק הקטין את השימוש בהגנת הקנטור כאשר מדובר בפגיעה חמורה שהמיתה אדם או הייתה עלולה לגרום למותו. אבל במקרים של תקיפה קלה ביותר (אם אפשר לקרוא כך לסטירת לחי שניתנה על ידי אדם נורמטיבי לחלוטין מתוך עלבון עמוק) יש להניח שקנטור שכזה יכול, וצריך לנקות לחלוטין כל סממן שלילי של התנהגות פסולה.

     

    אם כבר נשיאות הכנסת בחרה לכנס דיון חירום בנושא, אולי חושב שתעסוק ברמת הדיון וההתבטאויות של חבריה. ולא בהתנהגות גורמים מקצועיים שמזומנים לוועדות הכנסת. גם מבחינת היקף סמכותה, וגם מבחינת הבעיה האמיתית שטמונה באירוע המביך הזה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/7/07 16:51:

       

      צטט: carmi7 2007-07-10 16:46:28

      אני שמח לניתוח המעמיק של פרסום זה היום בחדשות.

      אך פירוש החוק על ידך מעלה בי שאלות עמוקות על קו הגבולות עליו אתה מדבר.

      הגבול קיים כשמשווים לנאצים (לא יקום ולא יהיה).

      אך כשנדרש גבול בנושאי אלימות אז כאן כבר בו נדקדק (למען האמת) הוא לא הרג אותו או פצע אותו קשות אלא רק כפה קטנה. והיא (הכפה) בכלל קטע פיזיולוגי של מערכת העצבים ששולחת את אותותיה לעבר היד המבצעת וכמובן גורמת לשכחה של תוצאותיה השליליות.

       

      הצידוק הזה מצד אחד והדרישה מצד שני, בעיני לא יאה וכן אנחנו יכולים לדרוש יותר ממנהיגנו באשר הם:

      זה לא יקרא לזה בהשוואה חמורה מעין זו הקושרת אותנו כעם.

      והאחר ישמור ידיו האלימות ואת החלטות מוחו הפזיזות ויזכור כי אין הבדל בין דרך זו לחברתה.

       

       

       המבחן לקינטור הוא מאוד אישי וסובייקטיבי.

      ולגבי ההערה השניה שלך- עורך הדין הוא פקיד ציבור. לא נבחר ציבור, הוא עושה את עבודתו לא כי הוא נבחר או מייצג מישהו, ולכן ניקיון הכפיים והדיעה שלו הוא כחזקה, גדול יותר.

       

      וכן, זה לא אומר שמהיום מנקים את האלימות, זה אומר שבמקרה הספציפי הזה, ההגנה הזו, אם הדברים נכונים- היא ראויה. 

        10/7/07 16:46:

      אני שמח לניתוח המעמיק של פרסום זה היום בחדשות.

      אך פירוש החוק על ידך מעלה בי שאלות עמוקות על קו הגבולות עליו אתה מדבר.

      הגבול קיים כשמשווים לנאצים (לא יקום ולא יהיה).

      אך כשנדרש גבול בנושאי אלימות אז כאן כבר בו נדקדק (למען האמת) הוא לא הרג אותו או פצע אותו קשות אלא רק כפה קטנה. והיא (הכפה) בכלל קטע פיזיולוגי של מערכת העצבים ששולחת את אותותיה לעבר היד המבצעת וכמובן גורמת לשכחה של תוצאותיה השליליות.

       

      הצידוק הזה מצד אחד והדרישה מצד שני, בעיני לא יאה וכן אנחנו יכולים לדרוש יותר ממנהיגנו באשר הם:

      זה לא יקרא לזה בהשוואה חמורה מעין זו הקושרת אותנו כעם.

      והאחר ישמור ידיו האלימות ואת החלטות מוחו הפזיזות ויזכור כי אין הבדל בין דרך זו לחברתה.

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אפי פוקס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין