הרהור
פוסטים אחרונים
- אם לא היו מספרים לך לא היית יודעת 16/9/09
- בהירות 1/3/09
- שלב ראשון בדרך אל האור 5/1/09
- לא לגעת בריק 4/1/09
- איפה אני 25/12/08
- את 30/11/08
ארכיון
את
את מביטה בי כמו, אותה אשת לוט מסיבה את פניך אחור מן צחוק ספק אוהב ספק לועג תלוי על שפתייך
ומבטך ניצחי וקר. עמד מלכת בזמן שאזל, בעבר ובעתיד שחד הם.
נוכחותך חזקה וקשה מנשוא לי מבטך הקפוא מקפיאני מועקה מטפסת לאורך גרוני ואני רוצה לברוח.
לא עוד אסתכל בך אשת לוט על הצוק אך שוב ושוב, ראשי סב אחור אין כאן תקוה אין עתיד אין חלום
ובכל זאת מבטי מתעקש ומביט מביטה אני בך בעודי בחלום מביטה ועיני דומעת לא כך פיללתי לראותך חצובה בסלע. מראך מעביר בי צמרמורת האמנם מציאות או חלום? האם בחרת להעמד כך בראש הצוק? אולי נתפסת בקלקלתך ונענשת האם קר לך שם האם עצוב האם קפא מבטך כרצונך האם אי פעם ישוב. אני רוצה לרוץ אליך ולחבקך להפשיר את הקושי בגופך ללטף לאורך הגב, שיתרכך לנשק לעיניך
אך את לא אנושית בחלומי את ניצבת כפסל בראש ההר את ניצבת כנס מאיים כאבן. רחוקה בודדת האם נידו אותך יפה שלי? האם רצית במרחבים הנשקפים ממקום עומדך? כואב לך? מה את חושבת מעבר לעיני הקרח האם את מנבאת עתיד, אולי עבר הווה ומה את יודעת האם תאהבי פעם שוב?
1997
|
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהבתי את המבט אחורה עם הזמן שקפא.
ומבטך ניצחי וקר. עמד מלכת
בזמן שאזל, בעבר ובעתיד שחד הם.
מבט וזמן שקופאים, הרגע נחקק, אולי עבר מישהו וצעק:
"פריז" ?
גלגולו של דימוי
וואוו מדהים..*
מביטה אני בך בעודי בחלום
מביטה ועיני דומעת
לא כך פיללתי לראותך
חצובה בסלע.
מצמרר...