ייעוץ משפטי, עורכי דין.
תביעות בנקים, משפט מסחרי, קניין רוחני.
טל: 04-8677812 נייד: 050-5358926
אתר: www.altavista.co.il
דוא\"ל: lbg@zahav.net.il
פוסטים פופולאריים
-
"מבלי לפגוע בזכויות" / עו"ד ספיר בן-צוק
1/12/08 | 13479 צפיות
-
הגנות בהמחאות ושטרי חוב / עו"ד ספיר בן צוק
2/10/08 | 1182 צפיות
-
הסמכות המקומית באינטרנט / עו"ד ספיר בן צוק
4/10/08 | 1374 צפיות
-
חוב "אבוד" / עו"ד ספיר בן צוק
26/8/09 | 2228 צפיות
-
מסגרת אשראי / עו"ד ספיר בן צוק
11/3/09 | 5203 צפיות
-
ליפול בפח זכויות היוצרים / עו"ד ספיר בן צוק
30/10/08 | 1092 צפיות
פוסטים אחרונים
- סימני מסחר, עוולות מסחריות / עו"ד ספיר בן צוק 24/3/11
- חוב "אבוד" / עו"ד ספיר בן צוק 26/8/09
- מסגרת אשראי / עו"ד ספיר בן צוק 11/3/09
- תביעות בנקים / עו"ד ספיר בן צוק 29/12/08
- "מבלי לפגוע בזכויות" / עו"ד ספיר בן-צוק 1/12/08
- חשבון מוגבל / עו"ד ס. בן-צוק 24/11/08
"מבלי לפגוע בזכויות" / עו"ד ספיר בן-צוק
מונח זה ביסודו הגיע למקומותינו מהמשפט האנגלי, ואומץ בפסיקה הישראלית הדנה במערכת יחסים שבין עורכי דין. עורך דין הכותב לחברו שגם הוא עורך דין מכתב ובו נאמר מבלי לפגוע בזכויות, כוונתו, כי הדברים האמורים במכתב חסויים ואין לגלותם כלל לבית המשפט אם והיה יגיע ההליך שבגינו נכתב המכתב לדיון משפטי, דהיינו מדובר בחיסיון על תוכן המכתב ולא על עצם שליחתו, קרי מותר לעו"ד המקבל לומר קיבלתי מחברי מכתב, אבל אסור לו לגלות את תוכנו בפני בית המשפט. מדוע בכלל נוצרה נורמה שכזאת? הכול על מנת לעודד צדדים להגיע בתיק לפשרות, להודות בעובדות ולנסות להתפשר, מבלי החשש שאם לא יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמה, תהא לכך השפעה על הטיעונים בפני בית המשפט וראו: בע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ ואח' פ"ד מז (1) 311 "המטרה העיקרית העומדת מאחורי הגבלת קבילותם של מסמכים כאלו הינה עידוד פשרות ומניעת התדיינויות ממושכות בין כותלי בית-המשפט. ההנחה היא, כי כאשר מתנהל מו"מ לשם השגת פשרה, הצדדים לו עלולים להימנע ממצגים, הצהרות או הצעות אשר טמון בחובם וויתור כלשהו לטובת הצד השני, מחשש שוויתור כאמור ישמש כראיה לרעתם בהליך עתידי העשוי להתנהל בין הצדדים. בכך עלולים הסיכויים להשגת פשרה בין הצדדים להיפגע, ותוצאה בלתי רצויה זו בא הכלל, המגביל את קבילותם של מסמכים אלו, למנוע". (ואגב - הדבר דומה גם לעניין קבילות ראיות שהתגלו בתהליך גישור).
ומה קורה אם עו"ד מצרף או מגיש לבית המשפט את המכתב, שהוכתר בכותרת מבלי לפגוע בזכויות? הרי שבכך מפר מגיש המכתב את הכללים הנהוגים בקרב עורכי הדין, ועל זה צפוי המפר לעמוד לדין משמעתי בפני בית הדין של עורכי הדין.(קובלנה). חשוב לציין כי מונח סתמי על מכתב ובו נכתב "מבלי לפגוע בזכויות" אך תוכנו איננו לעניין מו"מ ו/אן פשרה, הרי יכול שיפורש כמכתב ללא כוונת אמת לפשרה ולכן לא יוגדר כחסוי,מאידך, גם מכתב בין עו"ד שלא הוכתר בכותרת "מבלי לפגוע בזכויות" יכול על פי תוכנו לחייב עו"ד כאילו כן הוכתר, אם מתוכנו עולה כי כוונת המכתב לנהל מו"מ של פשרה. האם בית המשפט רשאי לסרב לקבל מכתב שכזה? התשובה היא שבד"כ אין בית המשפט מתערב בבעיות אתיקה בין עורכי דין, ולכן המכתב קביל ומשקלו הראיתי בהתאם לכתוב בו, אך יחד עם זאת מבחינה אתית, עובר עורך הדין שהגיש על חוק לשכת עורכי הדין כפי שפורש בפסיקה ובקובלנות משמעת וכלל 2 לכללי לשכת עורכי-הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, קובע, כי "עו"ד ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע...". ולעניין זה כבר הורשעו עו"ד וננזפו על ידי וועדות המשמעת בגין הפרות שכאלה. לכלל זה נראה כי יש חריג שטרם פורש בפסיקה, והוא עורך דין שהינו כונס נכסים המקבל מכתב מעו"ד של החייב עם הכותרת לעייל, במצב זה נראה כי המקבל בהיותו כונס נכסים יכול לגלות המכתב לבית המשפט, משום שהוא לא משמש כעורך דין, אלא ככונס נכסים ושליחו של בית המשפט, ואף צפוי לעמוד לדין ולהיות מחויב בכל נזק אם העלים עובדות חשובות מאת בית המשפט. האם יש מעמד למונח בין סתם בני אדם? כן מבחינה ציבורית, קרי אם הכותב זאת מבקש לנהל מו"מ פשרה, ועו"ד המגלה מכתב זה לכאורה עובר עבירה אתית, ואילו מי שאיננו עו"ד אם יגלה זאת כשקיבל מכתב, אי אפשר להעמידו לדין או לחייב אותו, משום שמי שאיננו עו"ד לא חלים עליו כללי לשכת עורכי הדין. |
תגובות אחרונות
-
אמירקול
בתגובה על חשבון מוגבל / עו"ד ס. בן-צוק
-
עו"ד יעל גיל
בתגובה על סימני מסחר, עוולות מסחריות / עו"ד ספיר בן צוק
-
zeirauri
בתגובה על חוב "אבוד" / עו"ד ספיר בן צוק
-
אריאל, חיפה
בתגובה על מסגרת אשראי / עו"ד ספיר בן צוק
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לקח לי "קצת" זמן להבין למה כיוונת,
לחש הקסם נגד חוק הגנת הדייר נדרש עקב נוסח חוק הגנת הדייר, הקובע באילו תנאים לא תחול ההגנה. כשלעצמו, הוא עדיין נחוץ. הזהירים שבינינו ימנו את כל הסיבות שבגללן לא תחול ההגנה, גם את המובנות מאליהן. ("נכס נפרד, יחידה בפני עצמה...")
והנה לחש מיותר/מיושן:
עוד לפני כשנה ראיתי בחוזה מכר את ויתורו של הקונה על "ברירה מחמת מום" - זו האפשרות במג'לה להחזיר חמור שנרכש ונמצא צולע - למרות שחוק המכר כבר קבע את המונח "אי התאמה", בשנת 1973.
אני מניח שמי שישקיע בכך את הזמן והמאמץ הנדרשים, יוכל לכתוב את "המילון השלם של המשפטים המיותרים" או כיו"ב.
כן, פשלות של אחרים הן ענין משעשע.
בדיוק המידע הזה, אבל בדיוק זה, עושה לי את טעם הקפה של הבוקר טוב יותר.
רק למקרה שבאמת אינך יודע:
הכיתוב הוא שריד היסטורי (כמעט כתבתי גם "מקודש").
הבקשות במשפט הבריטי הן תוצר של "דיני הצדק", להבדיל מן ה"חוק המקובל", שהוא "הדין" סתם.
לכן, בבקשה, אתה טוען שיש לקבל הבקשה הן משום דיני הצדק שעל פיהם היא מוגשת - והן על פי הדין המקובל.
המשפט הזה מועתק מבקשה לבקשה, כאשר הנוסח הראשון בעברית תורגם מן הנוסח באנגלית. (והנוסח הראשן באנגלית תורגם בוודאי בשנת 1753, כאשר בוטלה "שפת המשפט" (תערובת של צרפתית קלוקלת, לטינית קלוקלת, ותחביר אנגלי) בבריטניה והוחלפה באנגלית.
לא ברור לי כיצד הסתדרת בלי מידע חיוני זה עד עתה.
יש "הדיוטות" שהם משפטנים, ויש משפטנים שהם "הדיוטות".
לא נוגע במקרקעין אפילו לא בקצוות.
.
בכל מקרה אני דווקא מצדד בהרחבות היורדות לרזולוציות דקות וזאת בפרט אחרי פס"ד אפרופים, פשוט לא מעוניין להשאיר מרווחים למונח "אומד דעת הצדדים".
יש כיתובים אחרים לא רלוונטיים כגון "מן הדין ומן הצדק להעתר לבקשה" מה זה?
רק בשנה הזו ראיתי שתי תלונות של עו"ד בגין הפרת המונח "מבלי לפגוע בזכויות".
והאמת היא, כי יש עו"ד שנשאלו על ידי וכל אחד נתן פרשנות אחרת למונח זה.
ועוד דבר, בפדאור אתיקה (חופשי באתר הלשכה) יש מספר לא קטן של פסקי דין
הנוגעים לנושא זה.
ולמדקדקין כתוב על כך בשני ספרי אתיקה, של עו"ד זר וכן של עו"ד שגב.
אז זהו, שלא.
1. זה קרה בסוף 1970, כאשר העתק היתה פעולות ידנית, לא ממוחשבת. לו היה זה העתק והדבק של היום - ה"לא" לא היתה נשמטת.
2. (לכן גם כתבתי "חוקי" ולא "חוק". עד לנוסח המשולב, שיצא ב-1972, היו מספר חוקים בנושא).
3. במקרה הזה, "כשאתה חי מספיק - כוון דווקא אחורה בזמן.
3. כשאתה חי מספיק - אתה רואה הכל. כבר ראיתי לחש קסם ארוך להגנה מפני חוקי הגנת הדייר שנסתיים במלים: "ועל כן יחולו על שכירות זו חוקי הגנת הדייר"...
טוב, זו תוצאה של "העתק-הדבק"...כמו אותו אחד שהעתיק במבחן
גם את התשובות וגם את השם...
1. זה כבר שייך לנושא ה"ארכנות".
2. במקצוע שלנו, כמו באגדות של ימי הביניים, אם אינך אוצר את לחש הקסם במלואו וכסדרו - הכרכרה תהפוך לדלעת. אבל שלא כמו באגדות - הטועה בלחש ימצא עצמו גם נתבע על רשלנות מקצועית.
3. כשאתה חי מספיק - אתה רואה הכל. כבר ראיתי לחש קסם ארוך להגנה מפני חוקי הגנת הדייר שנסתיים במלים: "ועל כן יחולו על שכירות זו חוקי הגנת הדייר"...
אנא, המשך בהקניית ידע . זה נפלא להדיוטות שכמוני (בתחום הזה כמובן : )
תודה על המידע *
למה אין פה אפשרות עריכה להודעות שלי?
בהמשך ל"מודה ומתוודה" רק אציין שזה פחות מחצי עמוד. 4-5 שורות...
מודה ומתוודה...
תודה ספיר.
ידעתי,ובכל זאת-אהבתי את כתיבתך.
יפה כתבת.
לא פעם אנחנו נתקלים גם בעורכי דין שכותבים בחוזי השכירות, הקדמה של 1/2 עמוד "המזהירה" מפני חוק הגנת הדייר, מה דעתך לכתוב גם על זה משהו...?
אי שם בעבר, אכן נתקלתי בפסק דין שהתייחס ל"מבלי לפגוע בזכויות" וקבע כי הואיל ומכתב זה לא נכתב במסגרת מו"מ או לצרכי פשרה - הרי שאין מניעה להציגו.
לפחות מאז ואילך, מרבים לראות "מבלי לפגוע בזכויות" כאשר "לצרכי פשרה בלבד" מתחתיו.
נראה לי שהיום, כאשר מרבית כתבי הטענות מוגשים עם תצהיר
ולא ניתן לטעון טענות עובדתיות סותרות ובכלל האוריינטציה היא
לנהל הליכים בתום לב- נחלש מעמדן של המילים "מבלי לפגוע בזכויות".
מניסיוני בעבודה - תוכן מכתב שמוציא עו"ד לקולגה או אפילו לצד שני
אינו סותר את טענות מרשו כפי שיבואו לידי ביטוי בכתבי הטענות או
אפילו במהלך הדיון בבית המשפט. אני עדין לא נתקלתי במצב בו גילוי
מכתב כזה בבית המשפט, ללא הסכמת הכותב - גרמה לו נזק כלשהו.
לכן לטעמי, אם עדין נותר טעם במילים "מבלי לפגוע בזכויות" - הכוונה היא
שהאמור במכתב אינו ממצה את כל הטענות העומדות לכותב ותו לא.
מה אתה אומר?