0
להט החרב המתהפכת אוחזת בזרם כאביי כנפי הרעד אוחזים באדוות ההכרה אני שומר על חומות הדעת.
הוא סופר למעלה ממאה ואחר כך שוכח הכול הדם לוחש ברהב השקיעה על ענקי הזמן הכלה.
סדר הדברים על קני המוות לוחש אש ותימרות עשן הכאב הזה צורב בנפשי מילים גבוהות של הבנה.
הינה האור לוחש בשמי הערב את שירת כוכבי הארץ הטובה אני יורד אל עמק הנהר לרבוץ נפשי בהד המים. |