כותרות TheMarker >
    ';

    קוראת בקפה

    אבחנות חותכות ומסקנות זמניות על השכונה החדשה שבקפה

    ונציה: הרהורים שבדיעבד, תמונות והמלצות

    15 תגובות   יום שני, 1/12/08, 10:06

     

    הדרך 

     

    הפעם שמרתי את כל תמונות העננים אצלי, אבל הפעם היו ביניהם גם פירנאים.

     

    הפירנאים מהמטוס בדרך לונציה

     

     

     האיטלקיה שישבה לידי, דוקטורנטית לספרות צרפתית שבאה
    לבקר את המשפחה בפדובה, אמרה שהתיישבנו בצד הלא נכון
    של המטוס. מהצד השני יכולתי לצלם את כל העיר. מצד שני,
    מכאן אפשר היה לראות את אזוה"ת ונציה. את זה אי אפשר
    לקנות בגלויה.

     

    אזוה


    גם הדרך משדה התעופה מרקו פולו (יש דברים שרק נשמעים
    כמו משחק, והם אמיתיים לגמרי) מגלה את החלקים התעשייתיים
    של סביבות ונציה, ובאותו אחר צהריים עם שמש עדינה, הם
    היו יפים, אפוקליפטיים קצת, מזכירים קצת את "קלרה הקדושה".

     

    אזוה

     

     

    עיר 

     

    את הנוף הזה אפשר למצוא בכל דוכן גלויות, מה שלא הופך אותו
    לפחות יפה.מפתיע איך פריז הרגילה אותנו לרמת תחזוקה גבוהה, מה

    שמדגיש איך ונציה מתפוררת, אבל בחן. 

     

    מראה מהריאלטו

     

     

     

     

    לא התחשק לנו לקחת גונדולה, אבל לתפוס טרמפ עם מקומיים
    דווקא היה יכול להיות נחמד. 

     

    גונדולה תיירותית וסירה מקומית

     

    במקום רופא שיניים הולכים כאן לסטודיו דנטיסטיקו. יותר עדיף. 

     

     

     אבל איך אומרים אינטרקום באיטלקית? 

     

     

     

    שווקים

     

    שניים, אחד המרכזי, שפרוס לאורך נהר כלשהו (נו, חפשו במדריכי
    התיירות או שתיפלו עליו במקרה, הוא גדול וממושך). ובעיקר
    היה תענוג לפגוש חלק מהירקות של זיהינו מדה פיורה (ע"ע),
    ולהזכר למה בעצם אנחנו משוגעים על איטליה. 

     

    מקווה שאכלתם כבר צהריים. 

     

    צער בעלי חיים: 

     

     

     

    שלושה סוגי חסה שאין בשוק שלנו: 

     

     

     

     

     

    תיבלון: 

     

     

     

    ופרקטיקה: 

     

     

     

     

     

    השני, שוק פשפשים ודגים, בקמפו סן מרגריטה, ששחפים שחגים ממעל מחכים בנימוס יחסי לתורם. כל שמש אירופאית משפיעה מחסדיה על המקום שעליו היא מאירה, ועל קמפו סן מרגריטה היא האירה בנדיבות. וגם הפיצה היתה מצוינת, וגם כפפות העור בדוכן שבשוק והעגילים מזכוכית מורנו במחיר מצחיק. 

     

    שוק קמפו סן מרגריטה

     

     

     

     

     

     

     

    מסעדות מצוינות

     

    הפעם עשינו שיעורי בית. המסעדה הכי יקרה והכי טובה בונציה, לפי מכרינו וכפי שאושר על ידי כמה פקידי קבלה שונים במלון שלנו, היא Da Fiore. מכוכבת מישלן, דגית מאוד, שתי מנות צמחוניות בתפריט כולו, והכל עשוי לעילא ועם נגיעות עדינות של ייחוד, שכובשות את החך, נגיסה אחרי נגיסה. 

    Da Fiore, San Polo, Calle del Scaleter, 2202, 30125. 390(0)41721308. 

     

     

    המסעדה הכי פשוטה ושמחה בונציה, או לפחות אחת מהן, היא הפיצריה ביראריה לה קורטה. עממית, זולה, שמחה, מהירה וטעימה ומקומית למדי. 

     Birraria la Corte. San Polo 2168. 0412750570

     

     

     

    מלון מקסים ולא יקר

     

    היום, בעידן הזדמנות האינטרנט, מחירי המלונות משתנים, וזה עניין של מזל. לנו היה מזל (או למי שאחראי כאן בבית על ההזמנות התמדה וחוש טוב) ובמחיר זעום למדי של משהו כמו 100 יורו ללילה, הוא השיג לנו את המלון הזה, שהוא בעצם קומה אחת של כמה חדרים נחמדים לאללה ומסבירי פנים. זאת שמגישה את ארוחת הבוקר הבסיסית פושטת את הסינור ולובשת ז'קט והופכת להיות פקידת הקבלה לשעות הבאות, אבל זה קטן, נקי, חמוד ואף נאה ומומלץ בחום. 

    Locanda Sant'Agostin. Campo S. Agostin, San Polo, 2344. 3904112759414, 

    שני שווקים מקסימים

     

    הביאנלה לאדריכלות

     

    הביאנלה לאדריכלות הסיטה את תשומת הלב ממבנים למה שביניהם, למה שמעבר להם.

     

    הביתן הרוסי הציג מבנים מדומיינים, כאלה שממש צומחים לפי דרישת הסביבה שלהם. היה מהפנט. 

     

     

    הביתן הישראלי, בסוג של כנות הציג את הנושא שהכי מעסיק
    את הישראלים, בכל הנוגע לנדל"ן: תוספות בניה.
    היינו גאים.

     

     

     

    והביתן הבלגי, בקלילות מופלאה, הציג: "אחרי המסיבה".

    כלומר, כלום לגמרי, רק הררי קונפטי. די כיף. 

     

     

    ואין כמו האיטלקים להבין לנפשו של הסטודנט לאדריכלות, ומה
    שהוא הכי צריך אחרי שיטוט ארוך בין ביתנים נורא קונספטואלים:
    כריות רכות ורחבות, אפלולית נעימה, מוזיקה באוזניות וקליפים
    עד שנרדמים. לנו כבר לא נשאר מקום. 

     

     

    פגי 

    מוזיאון פגי גוגנהיים הוא בית מקסים, עם גינת פסלים מודרנית,
    שבעיקר משרטטת פרופיל מוזר ומעניין של אשה עשירה מאוד,
    פטרונית אמנויות נואשת, שביקשה להקבר ליד כל כלביה.

     

    הקבר של פגי וכלביה

     

    וסוג של פרידה זמנית מהעיר הזאת: 

     

     

    או אולי זאת עדיפה: 

     

     

     

    -  - - - - - - - - - - - 

     

    ובינתיים בפריז:

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/12/08 18:17:

      תודה על הסבר מלומד ומושקע .

      בהחלט הייתי ממנה אותך ,לעיתונאית אוכל וצילום סביבתי ביחד.

      שילוב יפה.

      ynetישמחו עלייך כמוצאי שלל רב .

      .

      נ.ב.1 . אני עושה אותו הדבר..אך בארץ.

      2. בין לבין , את מוזמנת להצטרף לקבוצה שלנו שיורדת לסיני, לעיתים קרובות.

        4/12/08 12:32:

      רמי: רק החסה הסגולה, שהיא לא ממש חסה, אלא מין משהו שהוא בין עולש לחסה (גם עולש, בעצם הוא בין עולש לחסה), עולה ככה, והיה מאוד נחמד לפגוש אותה בשוק אחרי שפגשתי אותה בצלחת  בדה פיורה. האחרות עולות הרבה פחות. ככלל, היינו מאוד מופתעים איך איטליה היתה זולה. נכון שפריז מציבה רף קשה מאוד, אבל תל אביב, למשל, מאוד  יקרה בעינינו.

       

      יפעת: פרנקפורט, למה לא. קודם לונדון, אנטוורפן, מרסיי וטולוז, פירנצה שאני איכשהו מתגעגעת אליה פיזית, ברלין, ואז, ממש אז, מיד, בקרוב מאוד, פרנקפורט. זה נורא, האפשרויות הבלתי מוגבלות האלה (והמגבלות הבלתי אפשריות על האפשרויות האלה שמונחות בינינו ובין כל האפשרויות האלה). 

       

      אנה: צ'יטופונו. איזה יופי. הופנם. 

       

      שולה וברונלו: תודה. 

       

      ברונלו, בעניין התמונות, זה די פשוט. העליתי אותן קודם באתר שלי, ואז רק קישרתי לכאן. אבל אתה יכול להעלות תמונות בכל מאחסן, כמו פייסבוק או פליקר, ולקשר לכאן, ואז אין לך מגבלה (פרט לזמן ולסבלנות כמובן). הכיתובים אינם כיתובים, הם פשוט טקסט בין התמונות. אני לא יודעת אם אפשר להוסיף כאן כיתובים. נדמה לי שלא. מה שכן אפשר לעשות, זה להוסיף טקסט שקופץ כשעוברים על התמונה עם העכבר, ואז אפשר לעשות עם זה משחקים נחמדים (אם כי ניסיתי לעשות אותם כאן פעם, וכנראה שאף לא קורא אחד הבחין בהם, אז נו. אולי זה קצת מוצפן מדי). 

        4/12/08 06:16:

      פשוט נפלא,

      הכתיבה ,הצילומים

      ותשומת הלב לפרטים.

      שולה

        3/12/08 10:47:


      מקסים , מקסים , מקסים.

      .

      האם תוכלי ללמד אותי בבקשה....

      איך מכניסים יותר מ5 תמונות לפוסט + ההסברים מעל התמונה  ?

        2/12/08 11:08:
      אינטרקום באיטלקית = Citofono מבטאים צ'יטופונו. למקרה שלא ידעת...
        1/12/08 18:09:


      תבואי לשוק הירקות בפרנקפורט מדי שבת.. תראי מה זה מבחר.

      מזמן לא ראיתי מיליון סוגי פטריות (למרות שלא זיהיתי את החסות גם.. :))..

       

       

        1/12/08 17:17:

      איזו השקעה. כל הכבוד

      שלושה סוגי חסה שאין בשוק שלנו: 

      שלנו, זה בישראל או בפאריס? חיוך

      טוב, 30 ש"ח לקילו חסה,

      לא היה יוצא להיט בישראל

        1/12/08 15:05:

      אני לא מאמינה שהצלחתי להעלות את כל התמונות. ניסו להתנקש בי ולהפיל את הכל רגע אחרי שסיימתי לטרוח, ובסוף בעורמת אנטי-טכנולוגיים הצלחתי. אח.

       

      ובכן: 

       

      בשורתה, נכון, שבאיזשהו אופן היא התמונה הכי יפה? זה קצת מתכתב עם הטור שכתבתי על זה, שאולי, אם יהיה לי כוח אעלה אחר כך. 

       

      ליאת, תודה על קרני השמש. שולחת בחזרה קצת קלוריות של קרואסונים. 

       

      מולי, תכשיט, סאני - נכון מאוד. 

       

      ורון: הולך מעולה. אנחנו מועמדים לפרס האינטרנט הישראלי, אז תצביע בבקשה. ותביא את כל החבר'ה. התחרות קשה. 

        1/12/08 13:29:

      איזה כיף!

      איך הולך עם הבלוג?

        1/12/08 11:24:

      מקסים....
        1/12/08 11:08:


      מהניסיון שלי אחרי פריס כל הערים מתקשות להיראות במיטבן.

      זאת אומרת מעתה ועד עולם הכול יהיה יחסי

       

        1/12/08 11:00:
      תמונות נהדרות. זה נראה קצת כמו מסע לתקופות שונות (הצילום השני - עתידני, השלישי - ממש ציור נוף מהמאה ה18)
      תענוג.
        1/12/08 10:54:

      כן, כן...תחזרי כבר חיוך

       

      נשיקות מהשדרה. סתם זו שכאן, הבית, את יודעת...שמש ונעים חיוך

      התמונה השלישית -

       

      (הוצאת לי את הדימויים מהפה - "אפוקליפסה", "קלרה הקדושה").

       

      יפהפיה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      כנרת רוזנבלום
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין