אתמול הלכתי נרגשת לראות את החדש של אלילי קווין סמית', "זאק ומירי עושים פורנו". מבחנתי אי אפשר היה לפספס. שני חבר'ה צעירים ותפרנים מחליטים לעשות סרט פורנו כדי להרוויח כסף בלי שום ידע (וכנראה ניסיון) בנושא. קווין סמית' כתב וביים, החברים הוותיקים כרגיל באים להופעות אורח - מה יכול להיות רע? אז זהו, שכמו כמעט כל אדם האויב הכי נוראי של קווין סמית' הוא קווין סמית' בעצמו... 

לצערי הרב זאק ומירי הוא לא סרט סמית'י טיפוסי. כן, הייתה התפאורה האפרורית והקפואה של ניו-ג'רזי, היה איש מעמד הפועלים ששונא את העבודה שלו להגיש משהו (במקרה זה קפה) לאנשים אבל חוץ מזה לא היה כלום. יותר מכל התסריט אכזב. לא עוד מונולוגיים ארוכים ומתפתלים מלאים באבחנת מדויקות ומצחיקות אלא רצף מילים אקראי שהיה אמור לחבר בין FUCK ל-SHIT שנאמרו בלי סוף וללא שום תכלית. בשלב כלשהו זה כבר לא היה מצחיק. היו כמה קטעים טובים ותודה לאל שהיו שם סת' רוגן ואליזבת' בנקס אבל מסמית' הייתי מצפה ליותר. היו כאן כל כך הרבה חומרים טובים. היו כל כך הרבה הזדמנויות לעשות משהו קצת יותר שנון, קצת יותר עוקצני אבל סמית' וויתר מראש על כל אפשרות להכניס קצת בגרות ותחכום לסרט. הוא רצה בדיחות ציצים וקקי מהנמוכות והטיפשיות שאפשר. זה מצחיק מדי פעם אבל לא כשסרט שלם מבוסס עליהן...

כנראה ירדו עליו הרבה אחרי "מוכרים בלבד 2". הבגרות וההתפכחות שהיו בסרט הזה כנראה גרמו לאחים פארלי ולג'אד אפאטו ללגלג על סמית' בתקווה לגרור אותו אחריהם למטה. וזה הצליח. כמו ילד מגודל שמנסה להוכיח לחבר'ה שלו שהוא עדיין "מגניב" סמית' מקבץ את החיילים שלו (ג'ייסון מייויס וג'ף אנדרסון) עם שחקנים של אפאטו לסשן קקי וציצים. האווירה המשוחררת וחסרת העכבות לא הייתה מה שהפריע, אבל זה צריך להיות בקונטקסט, עם אמירה מסוימת כי לזה סמית' הרגיל אותנו.

קווין סמית' הוא בימאי שסרטיו הם קולו של דור שלם. האופן המדויק בו הוא תאר וכתב את פרצופם של ילדי מעמד הפועלים האפור, אלו שנולדו לתוך קניונים דחוסים, לסניפים שכוחי אל של וונדיס וסטארבקס וגדלו להיות שכבה נוספת במעמד הזה. מי שקרא בין השורות ב"מוכרים בלבד"  שמע אמיתות כואבות על אמריקה והחצר האחורית שלה. אז נכון שהיו גם "סרטי כיף" כמו "ג'יי וסיילנט בוב" אבל גם אותם הוא עשה עם המון ציניות, אינטרטקסטואליות ולעזאזל הם היו מצחיקים.

הפעם רואים שהוא פשוט לא השקיע. ידעתי מראש ש"צ'ייסינג איימי" לא יהיה פה. אז וויתרתי על האמירות וויתרתי על המשמעות העמוקה, הלכתי ליהנות אבל ללא כל אלו זה בלתי אפשרי. בסרט שבו ג'ף אנדרסון כמעט ולא אומר כלום - למה אפשר עוד לצפות? למרות כמה שנינויות נחמדות ("פאריס הילטון מצלמת סרט בו היא מוצצת למישהו ומוציאה אחר כך בושם לילדות קטנות") נרשמה אצלי אכזבה קלה. אני מבינה שקווין רק רצה להשתעשע אבל בנאדם - או שתכתוב את זה כמו שצריך או לפחות אל תגרום לי לשלם על זה.