0
לעטוף ולחסות ברקמת הפחד כי הכאב הזה משבש בדעת צורות קבועות של הכרה הנחשולים האלה שוברים בטוהר.
מסכים של שחור בעיניי הנצח אני לומד לראות מעבר למסך ההתניה האור הזה שותף בעיניים חיים שלמים על פני הארץ.
שקט עכשיו אני הולך לישון הרעש מערפל בסדר הטוב שרידים המומים של רגש כבוי אני יורד אל אד הארץ הטובה.
הלילה הזה עטור בכוכביו דרכי ארץ מוריקים אני לוחש באהבתי את שירת לבי הפצועה. |