0
עיניי הנמר מכתימות ברעד את להט הצריבה העמוק הזעם עולה בכאב האהבה אל תוך רשתות הלילה החדש.
כנפיים זהובות ברעש הנורא מלבינות בגחלי הזמן מילים צפופות של משך חבלים מתוחים לאורך הסיפון.
הלחש קורן פנים בצל דמויות קפואות של רגש שברי הזגוגית על מסך התמונה זעקות עמוקות של שקט.
זרדים מרקיבים לאורך גדות הנחל בכסות החושך הגדול תימרות הרוח נושבות בעלים מחוגי מצפנים רדומים. |