צבע אדום על דפנות אוניות מפזר בנפשי את צללי הרגש הנכונים אני נע על פני מים רבים מבעד לזגוגיות ההכרה.
עשן מדורות מתמרן צעדיו על אדי הרוח שנשכחה מלבי הקשיבי למזמורי האבן אותיות חקוקות של סמלים.
היפוך חללים בהשתקפויות החדר מצליל בתמונה את פרצי הרגש אני לומד לנשום מחדש את עפר הארץ הטובה.
פנסי קסם בוהקים באורם מקסמי יהלומים בצהוב ולבן אוכלי נבלות נעים בחסד והדר כנפיים שחורות מקרטעות באפלה. |