כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שלוש שניות בלב האומה

    שלוש שניות בלב האומה

    4 תגובות   יום שני, 1/12/08, 22:26

     

    י. הגיע לארץ לחופשת מולדת מגרמניה , הוא נסע לבקרו, ישבו במטבח, שמחו איש לקראת רעהו, "השלימו חוסרים".

    היכרותם הולכת שנים אחורה, עוד מהימים ששנהם קפצו "מהאיכמן" בתל נוף,מסתירים את הפחד מרגישים חיוניים.

    המסלול המתבקש שהוכתב להם הפגיש אותם שוב בתחנות שונות ברחבי הגלובוס, צעירים נרגשים, פוקחים את העיניים לעולם הגדול.( האם פה נזרעו זרעי הפיכחון?)

    ישובים במטבח החמים, האינטימי, הדיבור קולח, שולטים בג'סטות הגבריות המקובלות לאנשים שכמותם.

    בסלון דולקת הטלוויזיה, הדיה של  מהדורת החדשות זלגו למטבח נלוו בשטף דיבורם השמח של החברים הטובים.

    אבא של י. נכנס למטבח, "נשמעו יריות בעצרת!!! ירו בראש הממשלה, גורלו אינו ידוע!!!!

    הוא קפץ ממקומו ממאן להאמין, הלך לסלון לראות את המראות. "הברקינג ניוז" קפצו לתוך ההכרה וחלחלו לאט. לאחר זמן מה  התעשת. עדין לא קולט את גודל המעמד, מלמל משהו, חבט את הדלת מאחוריו, השאיר את באי  הבית המומים כמותו.

    רץ לאוטו (ג'יפ אלגנטי  כיאה לצעיר העושה את צעדיו בעולם הלא מודע) בדיעבד כשנישאל אודות הנסיעה התחוור לו לתדהמתו שאפילו את הרדיו לא פתח להתעדכן. היה עסוק רק במשימה איך להגיע למקום ההוא..במהירות האפשרית מבלי לעשות עבירות תנועה משמעותית.

    נידמה היה לו כאילו עומד במקום והנוף נוסע. האורות נמרחו על זגוגית הג'יפ. כלום לא חדר את מעטפת החשיבות שעטה על עצמו. לא צלילים. לא מראות. נדמה היה לסוס העוטה כיסויי עיניים רואה את השביל הצר שלפניו ותו לא.

    שער הברזל חרק לכבודו, צליליו חדרו את מעטפת ההגנה, דרכו נכנסו גם רעשי רקע לתוך מצב התודעה שלו. שמע את ההמולה, צקצוקי האורות, יללות הסירנות, חושיו התחדדו לקלוט את המראות. אנשים בחליפות רצים ממקום למקום, מכוניות ממהרות למקומות לא ידועים. אנדרלמוסיה.

    פתאום חש את כובד המשקל, מתחיל להבין את המעמד. הלב מאיץ בהתאם.

    מחנה את האוטו, חייב להירגע פקד על עצמו, ספור עד עשר!

    נכנס למעלית, הדלתות הנסגרות מזמינות את השקט, היה אסיר תודה על השקט המבורך, הרגיש בעין הסערה, מסביב ייהום הסער ובמעלית שקט. זמן להסדיר את הנשימה.

    הגיע לקומה הנכונה, דלתות המעלית פתחו לפניו את הקקופוניה במסדרון הארוך שטוף הפלורוסנט.

    צעד בצעד בטוח ונחוש לתוך המסדרון פניו מועדות אל החדר ההוא.

    והחדר הצר צר מלהכיל, ובחדר בליל של קולות, אנשים ואנרגיות מטורפות. עומד בפתח משתהה, משתאה, מבטו פוגש את ג. עיניו מוקירות תודה על העזרה הצפויה, בסך הכול נפרדו לפני מספר שעות, כשהעביר לג. משמרת עמוסה אך שגרתית, ממהר לפגישה עם י.

    עכשיו הוא רואה את ג. עסוק בריטואל מוזר שלולא הערב המוזר יכול היה להיחשב כהפרה בוטה של כל כללי השפיות המאוזנת כפי שבאים לידי ביטוי בספרים הטובים.

     

    אבל הערב הזה היה שונה, ערב שבו נשברו.......

    הטלפון מצלצל וג. טורק, מצלצל וג. טורק וחוזר חלילה........ רק בדיעבד הבין.

    שטף הידיעות זרם, אנשים זרמו במסדרונות. בין צלצול טלפון ליבבת הקשר, הרים את עיניו וראה סביבו את מיטב הנוער, פניו נחושות- פניה של האומה?

    מה מסתירות פנים של אנשים שגדלו על ברכי מסורת של קשיחות ועלילות גבורה.

    מסדרי ההתפקדות והרוטינה היו "האבטחה" הגדולה שהכזיבה  הם שהיו אמורים לשמור עליהם מכל צרה,התגלו במערומיהם, סדקים החלו לבצבץ במעטה הקשוח, אנשים החלו להתגלות במלוא אנושיותם.

    השמועות היו קשות ---- מסרבים להאמין -------נאחזים בכל בדל של ידיעה אופטימית.

    .....והאדם נדם...... זה שהעריצו, שמרו מכל משמר. הוא הבטיח לשמור את המדינה.

     והם?! הם הבטיחו לשמור אותו.

    ועתה החוזה הופר צד א' אינו יכול לתבוע את צד ב', צד ב' יתייסר עד אחריתו.

    את המשפט יערכו לעצמם, מחפשים נחמה במקום שאין.

    "מלח הארץ" "טובי בחורינו", "בחורינו המצוינים", הכול נכון.  בדמותם נחצבו המילים.

     דווקא להם זה קרה.

    שלוש שניות בלב האומה

    שלוש יריות בלב

    שום דבר אינו כתמול שילשום  חיי האומה השתנו ללא הכר

    וחיי??

    והרוצח... הרוצח חי ונושם, ממשיך להרעיל בהבל נשימתו את נשמתה של אומה שלמה...

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/11/12 13:41:

      תודה על השיתוף, כתיבה יפה!

      בברכה
      רחל פוגל

        3/12/08 07:31:


      אפרופו פרשה -אולי  תכתוב ספר !

      סחתן !

      ( יש יופי של קבוצות כתיבה. חיה הולכת)

      בהצלחה

      אמיגו !

        3/12/08 07:04:

      ראשית  ברוכים הבאים !

      יפה כתבת ! ( קצת איחור באיטוי..

      שמחה לראותך

      תבוא לבקר

      כוכב !

        2/12/08 21:27:


      ושוב השאלה:

      איך, לעזאזל, זה קרה ?

      ......

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אביגדור .י
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין