
פשוט רובם לא מתוכנתים להרשות לעצמם אגו-WISE להפוך את האישה הקטנה שלהם לכזו (הרוב גם ממילא מתחתנים עם המטפלת הפיליפינית של הוריהם). והרי כולנו זקוקים לדמות שנעריץ ונתמסר אליה ונתמוסס אליה תוך כדי הערצתה לתבונתה האינסופית. בגלל זה כל כך הרבה גברים אוהבים אהבה עזה כמוות את אבי נמני. ואת ביבי.
אני גם די בטוח שהיטלר הזמין בדואר הרייך איזה סטרפאון מעור שחור ומבריק עם שני ברקים עליו כמיטב המסורת לאווה בראון. מה שבהחלט מזכה אותה יותר מכל אדם אחר בתואר התפקיד אובר-פיהרר. אותו משלוח תוייק, דרך אגב, תחת רמת הסיווג הגבוהה ביותר: "לעיני הפיהרר ויצרן אביזרי הפטיש של הרייך בלבד".
גם לא אתפלא אם סטלין איחסן בכפייה איכרה גרוזינית קצוצת לשון יחד עם אוכף שנתפר בדיוק מפתיע למידותיו בידי הקומראד תופר במקום ששום סובייטי לא היה מרשה לעצמו להתפס בו חי. נניח המקלחת של הקרמלין. נמוך נמוך, אבל אין להתווכח עם עובדות היסטוריות.
וזה טוב. אני בונה את עצמי בעשר אצבעותיי ובאמת ללא תלות באיש. רק קצת עזרה והנחייה מכאלה האוחזים בידע שעוד חסר לי. אני מטפס קצת על כתפיהם אבל לא נאחז בדש ביגדם ויונק. ויונק. ובאמת שאני מאוד סלף ספישנט בכל תהליך הבנייה הזה. אבל חסר לי מקום להתפרק בו. להתרוקן מכל הליכלוך שחיי היומיום מדביקים לך בין אם תרצה או לא. ולהתנקות מבפנים. צועד לעבר המחר כשעלי משא קליל. מרחף.
ניסיתי כמה פעמים לחבק את עצמי. זה לא בדיוק זה. זה אולי הצורך האמיתי היחיד שאפילו המשק האוטרקי המצ'וכלל ביותר לא יכול לספק. הייתה אחת בלתי מושגת. היא ידעה להבין דברים שעוד לא הגעתי אליהם. היה בה את כוח התבונה. אבל היא מפחדת. אז היא מתחפשת לבינונית כדי שלא אגע בה בחזרה ואמשוך אותה למעלה גם כן. אז זה לא רע להרגיש פה למעלה רוב הזמן. להפך. אבל אנשים לא באים לגור פה כמעט. הם לא יכולים להרשות לעצמם את המחיר או שמבחינת המריטוקרטיה התבונית הם לא משתכרים כמוני. אניאולי נשמע שחצן, אבל כך אני רואה את הדברים.
אני מרגיש שאין אדם שלא אוכל להכיל. הרוב אפילו רוצים הרבה פחות לינוק מעטיני ממה שאפשר ואני נאלץ להסתובב עם כאלה נפוחים וכבדים כאלה כל היום ותאמינו לי שזה כאב גב מנטאלי שלא הייתי מאחל לאפחד.
:)
אבל אין כל כך מי שייקח ממני את תפקיד המבוגר האחראי שרוב הזמן חשוב לי ללבוש כדי להוכיח עוד ועוד לעצמי ולעולם, שמשלב תבונה נדירה יפהפיה, אמינות יציבה שניתן לסמוך עליה כמו על בטון, לב טוב טהור אמיתי, רוך, חום ועוד ועוד ועוד.
פשוט לא מייצרים את המודל שלי עם ציצים. לפחות לא באזורים שאני מסתובב בהם. |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נ ש מ ה
טוב, נו, בסדר, גם אתה...
כ-ו-ל-ם מוזמנים?
מוזמן להופעה.
חמישי הזה, השבלול ג'ז בנמל ת"א (ליד האנגר 13) מחצות.
אני מחממת את ארז קליימן הגדול(אכן גדול, 1.95 , בלי נעליים) ורוני ששון.
ושאף אחד לא יגיד שאני מתעלקת על הבלוג שלך בשביל לעשות כסף-
הכניסה לגמרי חופשית
(והיציאה על אחריותך בלבד...)
אכן סטנדאפיסטית.
:)
שטויות, גם לי יוצאים בדיחמינים וואנס אין א ווייל.
שלום ולהתראות ותודה על הדגים.ומכוון שאני כבר לא דוגמנית אז מותר לי להגיד את האמת-
האיבר שהכי השוב לי אצל הגבר הוא הארנק.
צביקה היקר, הדגים על חשבוני. תרבחו ותסעדו ותהייה מבסוט!
הקטע ההוא שאנשים בכלל מסתכלים על העיניים זה המצאה של מכוערים ודוגמניות מצטנעות בשאלון המורחב המפתיע-תמיד של יאיר לפיד.אהמממ, אני לא מחפש ממש ממש תאומה. אני מחפש תאומה עם עוד דברים שאין לי.
חזיר אמיתי, אני יודע.
זה יפה האנלוגיה הזאת עם הדגים והים- איכפתך אם אשתמש?
שיבוט-זאת התשובה.
אפשר גם לבחור צבע עיניים.
צביקה היקר,
רבים מאחינו בני סדרת היצור המתאפיינת בצמיחת זיפים, תוהים תהייה גדולה: האמצא את תאומתי מסדרת היצור הדדנית?
טועים התוהים, אין ברכה בזיווג עם תאומה. צ'יק-צ'אק ייגמר הענין ההדדי, יען כי הזוגי מצ'עמם. כבר מכירים את המודל הזה.
צביקה היקר, יש כל מיני דגים בים, וגם דגות. חפש מישהי מעניינת, אל תחפז לחפש כמוך
בברכה, היועץ