שבוע אחר שבוע אני מקבל את הניוזלטר של ח"כ שלי יחימוביץ ולאט לאט הלכה וחדרה להכרתי העובדה המשמחת (והמפתיעה?) שיש לציבור הרחב לפחות נציגה אחת אמיתית בפרלמנט הישראלי.
.
כל הצעת חוק, כל נאום, כל מכתב שלה מבטאים, בעיני, נאמנות מוחלטת לאמת ולשכל הישר.
.
הרבה מאוד מוסר אנושי ומוסר יהודי מקופל בפעילותה של ח"כ שלי יחימוביץ שהיא באמת ובתמים ראויה לתואר המכובד - שליחת ציבור ונציגת ציבור.
.
בשמחה אני מאשר שאני קורא בשקיקה את הניוזלטר שהיא שולחת, אשר מהווה עבורי רגע של נחת, בים של תסכול וכעס אינסופי על מה שקורה למדינה ולחברה שלנו.
.
אחד הכעסים הקשים ביותר שלי הוא על כך שרבים מאוד משליחי הציבור שלנו לא רק שמועלים בשליחותם ובתפקידם (מתוך אדישות או נהנתנות לשמה), אלא גם הופכים עצמם "קורבנות מרצון" ללחצים שמפעילים עליהם הגורמים "החזקים והשולטים" במשק.
.
נכון, גם לדעתי כלכלה בריאה וחזקה היא נכס חשוב מאוד למדינת ישראל - אבל כלכלה בריאה, זקוקה למערכת מצויינת של בלמים ואיזונים (בייחוד כעת!). משום כך אני סבור שפעילותה של ח"כ יחימוביץ חשובה גם לכלכלה שלנו לא פחות מפעילותם של הטייקונים הגדולים במשק (שגם להם אני חולק כבוד רב על יוזמתם ועל חריצותם).
.
בפעילותה מזכירה לנו ח"כ שלי יחימוביץ עקרון חשוב שלפעמים קצת נשכח מאיתנו - הכלכלה נועדה, בראש ובראשונה, לשרת את האדם באשר הוא אדם, לספק לו את מחסורו ואת צרכיו הבסיסיים ורק לאחר מכן להעשיר (בכבוד ובכיף!) את מי שראוי להעשיר אותם על פעילותם החשובה ועל יוזמתם הברוכה.
.
אם יש אנשים במפלגת העבודה, ויש בה אנשים - הבחירה הראשונה שלהם צריכה להיות בח"כ שלי יחימוביץ.