למרות כל המאמצים של קברניטי המדינה והכלכלה כשהתחיל המשבר הכלכלי העולמי, לשדר "עסקים כרגיל", ו"כלכלת ישראל חזקה וחסונה והמשבר לא ממש יפגע בנו" (אולי רק יגרד אותנו), נראה שמדיניות בר היענה לא עובדת יותר.

מידי יום אנחנו שומעים על פיטורין רחבים גם בהיי טק ועכשיו גם בתעשייה האווירית, מקום שנחשב לאופציה לקליטת נפלטי ההיי טק.

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3631840,00.html

אז מדיניות "בת היענה" לא עבדה והמשבר הזה הגיע אלינו ובגדול. אי אפשר להתעלם מזה יותר. המדינה צריכה לעבוד כאן בשתי חזיתות. חזית אחת צריכה לתת רשת בטחון לכספי הפנסיה והחסכונות של אנשים שעבדו וחסכו כל ימי חייהם על מנת לפרוש בצורה מכובדת ואיבדו חלק ניכר מכספיהם. חזית שנייה צריכה להיות, סיוע למפעלים וחברות על מנת למנוע פיטורין, ובמקביל יצור מקומות עבודה חדשים.

הבעייה הגדולה ביותר ברגע זה היא שאף אחד לא ממש מתפנה לדברים האלה, חוץ אולי מאולמרט בצורה אבסורדית, כי כולם עסוקים במירוץ אחר הכסא. והבעייה היותר גדולה היא שכשמישהו כבר יישב על הכסא הזה הוא יהיה עסוק במלחמות פוליטיות פנימיות ובשמירה על הכסא, כי כידוע לכולם הכסא כאן מאוד חם ואף אחד לא מצליח לשבת עליו יותר ממקסימום שנתיים. ובשנתיים האלה הוא עסוק בשמירת הכסא.

אז מי ישמור עלינו ועל הכסף שלנו, ועל הפרנסה שלנו ועל איכות החיים שלנו? כנראה אף אחד.