כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    טל יניב וחיות אחרות

    הדברים הטובים שנשארים איתנו

    9 תגובות   יום שלישי, 2/12/08, 10:07

    הקללה הסינית רובצת עלינו בימים אלו. תקופה מעניינת. תילי מילים נכתבו על המצב ולמה ואיך וכמה זמן זה עוד ימשך. אני רוצה להאיר דווקא את אותם רגעים נעימים שהיו איתנו מאז ומעולם וישארו איתנו תמיד. העוגנים הטובים של החיים, שמזכירים לנו כל יום שיש דברים שממשיכים למרות הכל, גם כשבחוץ סערה.

    1. אגרת הטלויזיה. איזה עוגן נהדר. גם אם נכניס את כל העולם לתוך סופת טורנדו אדירה וננער היטב. גם אם הפצצה האירנית תיפול על רוממה. כלום לא ישנה, פעמיים בשנה יגיע המכתב. שני דברים חשובים קרו בשנת 1976. האחד - נאסא שיגרה לחלל את וייקינג, חללית שיצאה למסע אינסופי ביקום ועל סיפונה תקליט המנגן בלופ נאום של ג'ימי קרטר וקצת קולות מן העולם. השני - הטלויזיה הישראלית עשתה בדיוק את אותו הדבר, ומאז התקליט מנגן מתוך מחשב סודי במרתף אטומי. לופ אינסופי. כמה חכם היה מי שהמציא את האגרה, שמזכירה לי פעמים בשנה - הידד! אני חי!

    2. עמלות הבנקים. על פניו נושא מסובך וחבל, כי בשורה התחתונה זה מאד פשוט. בנק צריך להרוויח. אני כל כך מאושר שלמרות הרגולציה, המבורכת כשלעצמה, הצליחו הבנקים להכות את האינטילגנציה שלי ולגרום לי שוב להביט משתאה בדף החשבון. כמה שאני אוהב תשבצי הגיון!

    3. הפועל שוב הפסידה. אני מבין קטן מאד בספורט. עד עכשיו לא כתבתי על כך מילה, וכנראה שגם לא אכתוב. אבל תמיד יש איזו קבוצה שמפסידה, ותמיד, באורח פלא, יש אחת שמיטיבה לעשות זאת יותר מהאחרות. מה שהכי מעניין הוא, שתמיד יש אנשים טובים שמנסים להציל את הקבוצה. לפעמים גם מצליחים, ע"ע סמי סגול ומושיק תאומים (הכותב מופתע מעצמו, הוא בכל זאת הפנים משהו), אבל רק לזמן מוגבל. קבוצה שנועדה להציג מאזן שלילי, כמוה כחומוס שמנסים להכין בבית.

    4. מכבי (כדורסל) שוב ניצחה. זה כבר לא ספורט, זה כבר על גבול ההון ושלטון. אל תתנו לעונה האחרונה לבלבל אתכם, זה יוצא מהכלל שמעיד על הכלל.

    5. "התחנה הבאה - כיכר הבימה. זהירות מהמרווח!". אושר הוא הפער האידיאלי בין הרצוי למצוי. אם הפער הזה גדול יתר על המידה, אנחנו מתוסכלים. אם השגנו כל מה שרצינו, אנחנו עלולים לאבד חיוניות. קיומה של רכבת תחתית בתל אביב כאיזה מושא כיסופים בלתי ניתן למימוש, הוא שסתום הבטחון של האושר הקיומי של כל אזרח שחי בין גדרה לחדרה. כמו הכמיהה להקמת בית המקדש מחדש. כמו השאיפה לשלום, הכתובה במגילת העצמאות. אך להבדיל, הנה לנו משהו מעשי, שאפשר באמת להגשימו, ורק השארתו בגדר פנטזיה, היא היא שנותנת לנו את הכח להמשיך ולהלחם בפקקים ובדוחות החניה עוד יום נוסף.

     

    רק עוד בקשה אחת לסיום. אם מישהו מתכוון להגיב עם שם של אישיות מפורסמת שמלווה אותנו שנים רבות, אני מבקש לכבד את האיש ומעמדו. בכוונה לא הכנסתי אותו לפוסט.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/12/08 00:22:
      חשבתי שאני היחיד שמערבב. אסור היה לי לחשוב במצבי.
        3/12/08 00:19:

      ממרומי ערמת הקמפארי, וויסקי ובירה שיש פה, תרשה לי לגחך. 

      גם קטנונית וגם שמחה לאיד. יש יותר טוב מזה? 

        3/12/08 00:17:

      צטט: סופי. 2008-12-03 00:13:05

      קטנונית, כבר אמרתי? 

       קטנונית, קטטונית, מה זה משנה. נגמרה הוודקה.

       

        3/12/08 00:13:

      לא אמרתי שאתה אמרת "עתיקה". 

      ודווקא קללה זה כן. דווקא פה אין צורך במרכאות.

      קטנונית, כבר אמרתי? 

        2/12/08 23:59:

      צטט: סופי. 2008-12-02 23:44:21

      לא נעים לי להיות קטנונית (למרות שכבר התרגלתי) אבל לא באמת מדובר בקללה סינית, והיא גם לא ממש עתיקה, כפי שבד"כ נהוג לחשוב. 

      לא אמרתי שהיא עתיקה. חוץ מזה גם יענים לא ממש טומנים את ראשם בחול בעת סכנה, אבל אף יען עוד לא תבע דיבה על הביטוי הפוגעני. בעצם, יותר ממילארד סינים, וגם אצלם אף אחד לא תבע דיבה על ה"קללה".

       

        2/12/08 23:44:
      לא נעים לי להיות קטנונית (למרות שכבר התרגלתי) אבל לא באמת מדובר בקללה סינית, והיא גם לא ממש עתיקה, כפי שבד"כ נהוג לחשוב. 
        2/12/08 17:06:

      צטט: אבינעם ג 2008-12-02 16:38:07


      אני לא מניח שהתכוונת לרועה הכבשים מקיבוץ אלומות?... אגב, פתאום זה מזכיר את שאול שהלך לחפש אתונות ומצא מלוכה...

       כן, בדיוק אליו התכוונתי. הנטיה הישראלית היא לטקבק את שמו תחת כל אזכור הסטורי, מה שכבר מוצה והפך נדוש.

       

        2/12/08 16:38:

      אני לא מניח שהתכוונת לרועה הכבשים מקיבוץ אלומות?... אגב, פתאום זה מזכיר את שאול שהלך לחפש אתונות ומצא מלוכה...
        2/12/08 10:14:

      1. מעולם לא שילמתי. אין טלויזיה ואין אגרה.

      2. פעם הם קיבלו ממני הרבה מאוד כסף כל חודש. היום 13.6 שח לחודש.

      3. :-) נו. מישהי אחרת ניצחה.

      4. כסף פותר הכל.

      5. פורקה קליל. מעניין מתי יסיימו להקים את הבית החדש.

       

      השם יקום דמם :-)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      talyaniv
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין