מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה
דברים שכתבתי
פוסטים אחרונים
- חוזרת לטפל 13/9/12
- חג הבשר 25/4/12
- שיר בגשם 10/3/12
- מניפסט 5/3/12
- קטע שתרגמתי בויי נט ספרים 21/2/12
- עדי נויהאוס - יש לרשום ולזכור 5/1/12
ארכיון
קוראים לזה אהבה
"היום התקשרה אלי ג'ני שלי שהתנגשה בקיר וספרה שצריך הרבה יותר מזה כדי לעצור אותה, ואני חשבתי לעצמי שג'ני כבר נעצרה מזמן. איזה מחשבה אכזרית. אני זוכרת אותה מקפצת ממקום למקום כאחוזת תזזית בדילוגי איילה. רגע אחד היא כאן והופ, היא נעלמה... היום היא נעלמת הרבה רגעים, ופחות ופחות כאן. ואני לא יכולה לומר דבר. אין לי מה לומר לה בעצם. כששמעתי בפעם הראשונה שג'ני חולה בטרשת, עשיתי מליון סיבובים על רגל אחת, תוך כדי נסיון לעכל מה קרה. רק אחר כך הבנתי שזאת הייתה תגובה אינסטינקטיבית של הגוף שלי שטרח להבהיר לי תיכף ומיד שזה לא קורה לי. זה קורה לגוף אחר. ואכן ג'ני הופכת לגוף יותר ויותר אחר. מרוחק. בלתי נגיש. אני זוכרת אותה כשהכרנו בטיול השנתי בכתה ט'... כולם היו בקטעים וצחוקים ורק אנחנו שתינו מעופפות, חיות מוזרות שכמותינו, התפעלנו מהנוף. מהכלניות בדרך. בפעם הראשונה שהגעתי אליה, לדירה המבולגנת עדין, נגשתי ישר אל הפסנתר שעמד שם באמצע הסלון, בין הארגזים, ונגנתי אחד הנוקטורנים של שופן. ואמא של ג'ני התרגשה ונגשה אלי בסערת רגשות ולטפה את ראשי ואמרה במבטא רוסי כבד: "ילדה טובה". והיום, אני , ילדה טובה בת 42, בדיוק כגיל חברתי האהובה. עדיין אוהבת אותה כל כך. ומקווה בכל ליבי שתשוב להיות חלק נגיש בחיי." |
תגובות (37)
התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.
/null/text_64k_1#
חיים, תודה. חזרה.
חיבוק*
'אריאדנה', תודה.
אהוד יקר - גם אני.
אורית, תודה על התגובה,
הכוכב
והלבבות!
מה אוסיף שכבר לא נכתב?
אני מקווה שלמרות סערות החיים והתלאות הבלתי נמנעות, נוסיף ונהיה בקשר...
נעמה, תודה על הכוכב.
והאמפתיה.
ולא חושבת שיש 'יותר מזה'.
עשית לי קווץ'.
הלואי שיכולתי יותר מזה*
נעמה
אכן.
היא חברתי הקרובה מגיל 14.
עברנו יחד המון אהבות ובלגן של החיים - ילדים, הפלות (טבעיות ושאינן), נישואין, גירושים ועוד.
אה, וטרשת (שלי), וסרטן (שלה).
ובעיקר אהבה.
וזכיתי.
אכן.
וואו... איזה יחסים צריכים להיות לכם בשביל שהיא תוכל לכתוב לך ככה...
בזה, זכית.
כתוב כל כך כנה ורגיש ומהלב.
תודה.
נכון.
ותודה.
תודה, מזל.
החולה זו למעשה אני - ג'ני זה שמי.
כן. זאת בהחלט אהבה.
מגיע לך
}{
רק חברה אמיתי יכולה לכתוב מילים כה חמות.
ואין החברות הזאת נמדדת במרחק פיזי ובתדירות השיחות.
כל כך עצוב
מאחלת לה הרבה בריאות.....
תודה, ג'ואזי.
גם לי.
תודה, נסיך.
יופי להיזכר שיש פריחות גם בחיים הנוכחיים שלי...
ריגשת אותי, יש לי עוד חברה באתר עם אותה מחלה, ואתן שניכם מקסימות.
כלניות
תודה,שרי.
אני מודעת לגודל המעמד.
ואוהבת חזרה.
תודה, מתוק.
על הכוכב והמחמאה.
האמת, ה'חינוך הרוסי' היה שלי.
היא,פשוט, רקדה בלט קלסי.
אכן ילדה טובה.
ג'ני...את הכי הכי !!!!!!!!
התרגשתי מהפוסט הזה, שלך
*
אהבתי את ה "עשיתי מיליון סיובים על רגל אחד"- מקום של הזדהות של החברה איתך. מכתב מרגש עם נגיעות של חינוך רוסי.
תודה, 'איש'.
*
כמה אומץ יש בך, ג'ני.
וכנות.
אין לי כ"כ מה לומר עוד.
רק שמעריץ. פשוט ככה.
הבהרה - ג'ני זו אני.
אני חולה בטרשת נפוצה.
זה מכתב - אכן מקסים - ששלחה לי חברה.
היי אריאל החמוד
החברה של ג'ני זו היא עצמה לפני שחלתה בטרשת נפוצה .
שלום לך ! הסיפור שלך מאוד נוגע ללב ! וממש עצוב מה שקרה לחברה שלך . לכן אני מזדהה עם כל מה שכתבת כי גם לי היה חבר שחלה במחלת הסרטן ומאוד היה לי קשה . לכן אני יודע מה עובר עליך... ואני מאחל לחברתך החלמה מהירה
והמון בריאות ואושר....
את ...
וחברתך ג'ני
זו האהבה הכי יקרה שיש ! *
"קוראים לזה אהבה" - כותרת מקסימה לפוסט שכל כך נוגע...
תודה ורק טוב...
בהחלט . ולא כל אחד זוכה לזה
שלך שרי