בטמן לא רצוי בשמי ברלין
בברלין הפגנות הן דבר שבשגרה. לא משמרות מחאה דלילות - כאלה לא ראיתי כאן - אלא הפגנות של ממש, בנושאים מגוונים, בכל שבוע, לפעמים כמה פעמים בשבוע. בעבר כתבתי על התלהבותי מהיציאה לרחובות בעקבות סדרת אירועים אלימים נגד הומואים ולסביות ברכבת התחתית. אחרי חודש הבנתי שזו רק דוגמה אחת מתוך רבות ועכשיו אני נלהב עוד יותר.
מתלבטים מה לעשות היום? אפשר ללכת למסעדה, לתערוכה, למסיבה או להפגנה. או גם וגם. אימייל ברוח זו שלח לי בשישי מכר חדש בעיר בשם תומר. "בא לך לצאת להפגנה מחר?" אם כן אז יש שתי אופציות – אחת משעממת יותר, משהו על הסכסוך שלנו במזרח התיכון, אבל אחת מעניינית ושנראתה לו גם חשובה יותר, נגד העלייה המתמדת במחירי הדיור בשכונה שלו, קרויצברג.
זה היה אירוע מרשים, בכותרת "hopp hopp hopp mieten stop", בתרגום חופשי משהו כמו "האח הידד - לעצור את מחירי השכירות מיד". בשלב הראשון היו שם יותר ניידות ושוטרים ממפגינים – היערכות שלא היתה מביישת את ההתנתקות מעזה. מחלקות שלמות של שוטרים, ממוספרים במדבקות זוהרות על גבם; משהו כמו 50 ניידות מסוגים שונים, כולל ניידת טלוויזיה שריכזה צילומי וידאו של שוטרים שפוזרו עם מצלמות בין הקהל; אנשי משמר אזרחי, גם הם מחולקים לצוותים עם שמות כמו ה-"anti-konflict team". לזכותה של המשטרה ייאמר שהיא איפשרה צעדה ארוכה מאוד שעברה דרך רחובות ראשיים. לא נרשמו תקריות אלימות. מניסיוני בכמה הפגנות אחרות, אם המפגינים היו חורגים לסנטימטר מההנחיות של המשטרה, זה היה נגמר באלימות שבישראל היתה עלולה להביא להדחת מפכ"ל המשטרה, ובטח גם לגינויים מסביב לגלובוס.
הקטליזטור להפגנה היה בנייתו של בית car lofts בשכונה, כלומר לופטים עם חנייה פרטית למכוניות. לא נשמע לכם מיוחד? גם לי לקח זמן להבין. אלה לופטים עם חנייה צמודה ממש – לא למטה בחניון, אלא מחוץ לדירה בקומה החמישית או השישית. טרנד חדש בברלין. יוצאים מהמטבח לחנייה, יורדים במעלית מיוחדת, והופ הופ הופ אתם בדרך לעבודה. (ראו כתבה על הטרנד בטיימס, עם תצלום להמחשה: http://property.timesonline.co.uk/tol/life_and_style/property/new_homes/article4526068.ece)
אבל "בטמנים" כאלה לא רצויים בשמי ברלין. הגענו עד מרחק מאה מטרים מהבית, כי זה מה שהמשטרה הסכימה לו. מבחוץ הוא לא היה נראה מרשים במיוחד, וגם אי אפשר היה להבחין במעליות המיוחדות האלה. למפגינים הוא מסמל על רגל אחת את כל הרע שקורה בשכונה – העשירים נכנסים, המחירים עולים, הצעירים והטורקים שגרים בה קורסים תחת הנטל, ונדחקים עוד יותר דרומה, עד שגם לשם תגיע האוכלוסייה החזקה יותר כלכלית. היה אחד שהניף שלט שבפשטות קרא קודם כל לדאוג ל"bike-lofts" לכולם.
לאורך הדרך נשמעו נאומים של נציגים מהשכונה ומשכונות אחרות, הכל בשתי שפות - גרמנית וטורקית, כי כולם באותה סירה. צעדנו כמעט שעה וחצי, וכל הזמן הצטרפו עוד ועוד אנשים. תושבים הריעו מהמרפסות והניפו שלטים, ילדים יצאו לחלונות. מאחד החלונות הציצו בסקרנות כמה זאטוטים שקטעו מסיבת יומולדת. מאחוריהם עמדה האמא של בעל השמחה. אני מניח שהם שאלו אותה מה קורה שם בחוץ, ושהיא הסבירה להם. אני מניח גם שילד שמבין מוקדם מאוד שכשמשהו מציק לך אתה יוצא לרחובות, ייצא לרחובות כשיגדל ומשהו יפריע לו.
אולי הוא יעשה יותר מזה. למשל יצטרף לאחת מההתארגנויות הרבות שעוסקות גם מחוץ להפגנות בלחימה בשינוי אופי השכונה ואופיין של שכונות אחרות. לכולן היו נציגים שם. והיו כבר כאלה שחילקו פליירים להפגנות הבאות. אבל גם אם רק יירד להפגנה, ובערב ייצא למסיבה או לבית קפה, כמוני, זה יהיה יותר מכלום, אפילו הרבה יותר מכלום. יכול להיות שהוא יקבל כמה מבטי בוז בגלל מעיל הצמר העבה שלו, מכאלה שסבורים שכדי להיות מפגין לגיטימי נגד מצוקת הדיור הוא צריך להיות מטונף כמותם. אבל הוא גם יידע שהנוכחות שלו שם מחזקת ומעודדת את המארגנים, נותנת לו חומר למחשבה שאולי יתורגם לעשייה נוספת בעתיד, משפיעה על סדר היום (בהפגנה בשבת היתה נוכחות מרשימה של כלי תקשורת) והופכת את העיר שלו למקום חברתי יותר.
הרבה יותר מתל אביב. האסוציאציה הראשונה מול בית הלופטים היתה המגדל בנוה צדק. יש טיעונים לכאן או לכאן על השפעתם העתידית של מבנים דומים על מחירי הדירות והשכירות בתל אביב. יש פחות ויכוח על היותו קוץ בתחת האדריכלי של תל אביב. הפיכתה של תל אביב לעיר אוכלת צעיריה היא נושא לא פחות חם מאשר בברלין. בתל אביב אגב המצב הרבה יותר חמור. סטודנטים מעידים שהם מסתדרים כאן מצוין עם 1,000 יורו לחודש. מי שיכול להסתדר עם הסכום הזה בתל אביב, שיקום.
בבחירות האחרונות לעירייה התמלאו כמה מקומות במועצה בזכות "טיקט" הדיור. אולי כצעד ראשון, נבחרינו העירוניים החדשים יארגנו הפגנה, בשבת בצהריים, שתגיע עד מאה מטרים ממגדל נוה צדק. או מאה מטרים מהמתחם המכונה, באירוניה, "לב העיר". אפשר אחריה לחזור לבתי הקפה, אבל גם לחזור להפגנה שתיערך בעוד שבועיים, ולהפגנות אחרות בנושאים שמפריעים לנו. בשיא ההפגנה בקרויצבג השתתפו להערכתי 2,500 בני אדם. יש לי תחושה שבתל אביב ישתתפו יותר. לפחות יותר מ-400.
===
הוידאו בראש הפוסט והתמונות המצורפות כאן יאפשרו למי שלא היה השתתפות רטרואקטיווית, כולל הצצה נדירה לאיש שמאחורי הבלוג (כדי לראות את הכיתוב לכל תמונה יש להגליש עליה את העכבר). מי שבסביבה והפוסט ניער אותו - בחרתי בעבורכם את "הפגנת השבוע". בשבת הקרובה, 6 בדצמבר, חוסמים את המצעד הנאצי המתוכנן בעיר, הגדול ביותר השנה. פרטים בפלייר שצילמתי בהפגנה וצירפתי כאן בתחתית התמונות.
|
