כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    משתכשכת ומסתכסכת

    בלוג שמתייחס לעניינים חברתיים, ומובאים בו הרהורים והגיגים שחיפשו הרבה זמן מקום טוב ומספק להירשם ולהיחתם בו. על דברים ראויים שלא מספיק מקבלים ביטוי, ועל דברים מרגיזים שגבי גזית טרם הספיק לדון בהם בתכניתו...
    לאלו שיחזיקו מעמד מובטח פה ושם גיוון בדמות הגיגים בנושאי ספרות ואמנות, וזאת מבלי לפגום בדגש החברתי

    0

    זהירות שיבושים

    37 תגובות   יום רביעי, 3/12/08, 00:01

    שיבוש א'

    זה התחיל בבוקר, כששמעתי ככה מהצד, שזורק הרימון על ביתו של ראש עיריית רמת השרון נידון ל...   ארבעה חודשי מאסר.  נראה שהיום רלוונטי מבחן התוצאה, ולא המעשה עצמו. אם עלה בדעתכם שנסיון לרצח הוא מעשה פלילי חמור, אז תדעו שלא...  זה חמור רק אם המטרה שסומנה - לא התמזל לה מזלה. אבל אם במקרה לא הצליח לו, לרוצח, אז כנראה שהוא את עונשו כבר קיבל...  

    שיבוש ב'

    זה המשיך עם זה שעברתי בסלון ברגע הלא נכון, ואז שמעתי "ויזכה במליון שקל". וקצת פרטי רקע - אם נגזר עלי להיות בבית בימי ראשון ושלישי אחרי תשע אני משתדלת להיות ספונה בחדרי, בעת שבני הנוער בבית צופים בחרדת קודש באח הגדול.  אלא שהיום, בדיוק כשעברתי בעוונותי למטבח, פתאום קלטתי את המליון שקל האלו, בעוד החבר'ה פה מהמרים ש'בטוח בובליל ייקח'...  אז נכון, לפני מספר ימים זכתה ישראל במקום נכבד באולימפיאדת השחמט העולמית (פוכסה שחמט, מקווה שלא ימותו אנשים משעמום למקרא שורות אלו). אז נכון, יש פה במדינה ילדים ובני נוער מוכשרים עד מאד בתחומים שונים, חלקם מייצגים אותנו בכבוד רב בעולם (רובוטיקה, פרוייקטים של יזמות, אפילו המצאות מדעיות). אז נכון שיש פה ילדים שמוכשרים מאד במוסיקה ( אני יודעת שזה לא מספק אקשן כמו שצריך, אבל לא יפה שאתם מפהקים), אז נכון שאין כסף לקידום התרבות ואפילו הספורט. אבל העיקר שבובליל, איש יקר, אדם שעשה למען החברה (למשל עינג נשים וזכה תמורת כך בכסף, מגיע לו, הוא ניצח בהתערבות), אדם בעל מוסר וערך, בעל שפה עשירה וטון דיבור כה ערב, ובקיצור אכן המופת והדוגמא - יקבל מליון. בואו נחזיק לו אצבעות, ובבקשה בבקשה, אל תטרידו אותנו בידיעות על שחמט, ותנו לנו להשמיץ ולקטר בקולי קולות כשהספורטאים שלנו לא מביאים מדליות זהב באולימפיאדה, עלובים שכמותם...  מי אמר שאין כסף במדינה?  ומי לא יודע לאן הוא הולך...

    שיבוש ג' ואחרון

    עיתונים.

    טוב, זה כבר ישן, אבל מתחבר לפוסט הזה יופי...   

    לפני חודש הלך לעולמו רם עברון. מודעה קטנה בעיתון.

    באותו יום, חמישה עמודים בנושא האח הגדול

    ...................................................................................................................................

    לא צריך להכביר מלים... 
    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/12/08 20:51:
      עוד מעט נגמר הסיוט... *
        8/12/08 23:04:

      את בדרכך היפה השקטה הבאת את אמירתך ואולי קצת תיקנת  את השיבושים.

      תודה.

        5/12/08 15:33:

      צטט: דורון טל 2008-12-04 08:12:12


      הסוגיה של אובדן ערכים נדונה בכל הדורות. בכל דור ודור הזילו דמעה על ערכים שהיו ואינם. צריך להבין שהעולם משתנה וקצב התמורות החברתיות הולך ומואץ במיוחד בתקופה הפוסט מודרנית.

       

      יחד עם זאת, יש ערכים שעליהם אסור לנו להתפשר. מדובר בערכי מוסר בסיסי.

       

      בפוסט שלך ציינת ענישה לפי מבחן התוצאה, לפי אירוע יחיד (משליך רימון לעבר ביתו של נבחר ציבור). לדעתי, צריך לבחון סוגיה זאת של ענישה לפי מבחן התוצאה במקום לפי הכוונה הפלילית באופן סטטיסטי.

       

      אם טענתך נכונה צריך לטפל בכך טיפול שורשי!

       

       


      היי דורון,

      מה שאתה כותב לגבי הסוגיה הוא כנראה נכון...

      לגבי מבחן התוצאה, הלוואי וזה היה האירוע היחיד. יש המון הקלות וויתורים לאנסים, לאנשים שנהגו תוך כדי שכרות או בזמן שנטלו סמים ועוד ועוד. לפחות אחת לשבוע מדווחים על עונש תמוה כזה, ואני מתייחסת רק למה שאני שומעת, אני מניחה שלא על כל פסקי הדין שמעתי...

      יחד עם זה, אם מישהו גנב כסף מהבנק - תהיה בטוח שהעונש שלו יחסית חמור.

      וזה אומר הכל...

      וכבר נאמר - המרחם על האכזרים סופו להתאכזר על הרחמנים....

      חבל!

      שירלי

       

       

        5/12/08 15:29:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-12-04 07:40:59

      שירלי יקרה

      על רם עברון כאב לי הלב, אישיות מקסימה שנדחפה למודעת אבל וידיעה קצרה על מותו. אני לא צופה בתכניות הרדודות של האח הגדול, מפרץ האהבה ועוד כאלה מהסוג הזה. התרבות העכשווית סוגדת לחומר ולא לאיכות. רדיפה אחרי רייטינג וממון החולי המודרני.*כתבת יפה

      היי יהודית

      רדיפה אחרי רייטינג וממון החולי המודרני - אימצתי את המשפט הזה!

      כנראה שיש דברים בהם הקידמה - כיוונה לאחור...

      תודה לך,

      שירלי

        5/12/08 15:27:

      צטט: מיכאל 1 2008-12-03 23:52:07


      שירלי יקרה,

      מסכים מאד עם כל מה שכתבת. כתיבה רהוטה ומענגת.*

      כל עוד אנו סוגדים לפולחן הרייטינג, וכל עוד השיטחיות ותרבות הסיפוקים המהירים, יהיו נר לרגלינו, לא יפסקו השיבושים שציינת.

      חבל ש"עם הספר" הגיע לדרגת שפל שכזאת.

      זכורני שעוד לפני 20 שנה היו מציינים את הישגי השחמטאים הישראלים.

      היום מי בכלל מזכיר אותם? מי יודע כאן להעריך משמעות קבלת מדלית כסף באולימפיאדת השחמט? 

      אל נושא "האח הגדול" התייחסתי ב"קפה" מספר פעמים, ודעתי ידועה. אינני צופה בשעמום הזה.

      לילה מנוחה !

      מיכאל

       

      היי מיכאל היקר

      כל מילה שאוסיף לדבריך, מיותרת. מסכימה אחד לאחד,

      ותודה על המחמאה...  לכבוד הוא לי

      שירלי

        5/12/08 15:26:

      צטט: אדר' עדנה מור 2008-12-03 23:40:47

      שירלי, יקירה,

      קראתי בשקיקה את אשר כתבת... עצוב מאוד ולצערי גם נכון.

      הלוואי והדברים היו נראים קצת אחרת (לעניות דעתי , כל אחד מאתנו יכול להשפיע.)

      נכון שבני הנוער הגיעו עד כדי סגידה ל"אח הגדול" ואוי לנו אם רק ננסה להפריע, אולם אני בטוחה שאלה המתחנכים על ברכי הוריהם לערכים מסולם אחר יידעו גם להעביר ביקורת על התמונות בהן צפו...

      לילה טוב ותודה על הפוסט המענייןחיוך
      שלך ,

      עדנה.

       

       

      היי עדנה

      קודם כל ברוכה הבאה לבלוג שלי, מאד שמחתי לגלות שהתארחת פה

      כמו שכתבתי לפני כמה תגובות, אני מנסה גם לקוות שכל אחד ישפיע בקטן ואז תגיע השפעה יותר בגדול.

      זו כבר שאלה סוציולוגית ממש משמעותית: האם אנחנו הפרטים יכולים להשפיע על החברה, או שכבר יש פה משהו כל כך גדול, שזה מאד לא פשוט להשפיע "מן הפרט אל הכלל"...

      תודה לך על הדברים שכתבת,

      שירלי

        5/12/08 15:22:

      צטט: ליריתוש 2008-12-03 20:02:54


      שמעי, מיכאלה, הבולבול בובליל הזה לא שווה את המילים בעלות הערך שאת כותבת!

      (ותודה לאיריס על המונח שהעניקה פה...)

      איך אמרה לי חברה, שאני מחשיבה כאינטיליגנטית ואיכותית - זה חצי מהעם שלך, תפנימי!

      הסכמנו לא להסכים, ושהיא תיהנה עם הילדים שלה, אולי זה סוג של פורקן  צחוק שכזה...

      גם אם הוא לא שווה את זה, זה כבר עניין שלה.

       

      מחר יום חדש!

       

       


      היי ליריתוש יקרה

      זה אחד הדברים שחשבתי עליהם מלכתחילה - אם עצם האיזכור לא מחייה את זה כל פעם מחדש,

      אבל לא יכולתי להתאפק...

      אולי בגלל שכבר הפנמתי, אני קצת במשבר...

      תודה לך על ביקורך אצלי

      שירלי

        5/12/08 15:21:

      צטט: adi c 2008-12-03 19:24:17

      האבסורד שבחיים - יש לנו גיבור חדש, שהוא כפני האומה. 

      גם אני רק עכשיו קוראת על רם עברון - עיתונאי מזמנים אחרים, זמן של ערוץ אחד שבו יושבים ומדברים גם על תרבות.

      לעומת האח הגדול הזיכרון מאותה תקופה הוא של תמימות ושאיפה לאיכות.

       

       

       

       

      היי עדי

      מתרגשת לראות אותך פה אצלי בבלוג.

      תודה על מה שכתבת, כל כך מזדהה...

      שירלי

        5/12/08 15:20:

      צטט: רחל נפרסטק 2008-12-03 18:12:34


      כל מילה - מליון דולאר!

       

      וואו, תודה, רחל

      ואם כל מילה היתה מליון דולר ב'אמיתי',

      הייתי נותנת קצת לחבר'ה מאולימפיאדת השחמט, המשעממת והלא סקסית...

      וקצת לאיגוד הסופרים, שאת נמנית עליו

      וקצת לתזמורות, ולספורטאים,

      ועוד קצת לעוד כל מיני

      עד שלא יישאר לטלוויזיה...

      שירלי

        5/12/08 15:13:

      צטט: קוכליאה 2008-12-03 15:06:14

      אותם שיבושים בדיוק חלו גם אצלי...

      ואני חשבתי שזה בגלל השתל....שאני פתאום שומעת דברים שלא שמעתי קודם...

      ואולי שירלי.. אולי זה דווקא סימן שאני שומעת יותר מידי טוב? שאני שומעת דברים שהרוב כבר נאטמו אוזניו משמוע?

      עצוב...

      אכן מאוד עצוב.

      תתנחמים בזה שעדיין יש שיודעים מה חשוב

      וגם בעובדה שהרייטינג הנבוב נשען על הבסיס של "כולם רואים את זה" ולמעשה יש הרבה יותר אנשים בשטח שלא יודעים מהבובליל או הבולבול הזה ושיש להם דברים הרבה יותר מעניינים וחשובים מהחרא הזה...

       

      כוכב לחיי הפוסט "המשובש" שלך!

       

       

       

       

      היי איריס

      מה יהיה איתך... אני נשבית בקסם כתיבתך החריפה כל פעם מחדש.

      אני מתנחמת בקיומם של אנשים כמוך, ועוד כמה שנמצאים איתי בחיי היום יום וגם פה,

      באמת!!

      תודה, תודה,

      שירלי  

        5/12/08 15:09:

      צטט: יוסי בר-אל 2008-12-03 15:28:16

      נשארנו כאן בטעות ... זה עולם אחר  , עולם של "חוצנים" אותם לא נוכל להבין .

       או שמה אולי אנחנו שונים ?  ממש לא שייכים לדור הדשל מסביב ??

       

       

       

      היי יוסי

      מדהים מה שאתה כותב, כי בזמן שכתבתי את הפוסט עלה והזדמזם לי בראש שיר של יהודית רביץ: "אני משם, אני מתמול שלשום"...

      לפני היות הריאליטי והסגידה המופרזת לשטוח ולרדוד...

      לפני עידן כלות כל ערך

      טוב, נו, אני ברגעים פאסימיים, נקווה שבשבוע הבא יהיה שיפור...

      שירלי 

        5/12/08 15:06:

      צטט: debie30 2008-12-03 11:45:55


      שירלי היקרה,

      כמה עצוב שאלה הערכים עליהם בנויה החברה שלנו,

      אלה הערכים אותם סופגים הילדים ובני הנוער.

      שעת המשפחה עברה להיות שעת צפייה  בתוכניות רדודות.

      חושבת שכל אדם שכואב לו צריך להקדיש זמן לשיחות "חינוך"

      שיחות על דברים שנראים בעיניו חשובים.

      תודה לך, שירלי, על פוסט חשוב ומעניין.

       

       

      היי דבי היקרה

      תודה לך על תגובה שנכתבה ככה מהלב,

      אם כל אחד יעשה 'בקטנה', יש סיכוי שנרגיש את ההבדל 'בגדול'.

      אני חוששת שיש הורים שאין להם כח להתמודד עם חינוך הילדים...

      שירלי


       

        5/12/08 15:04:

      צטט: אלקבץ 2008-12-03 08:24:12


      כתוב נפלא

       

      לא קצת עדין לקרוא לזה "שיבושים"? הייתי יכולה לחשוב על עוד כמה סופרלטיבים (פחות עדינים)....

       

      *

       

      היי אודליה,

      הכותרת הזו באה לי, כי פתאום חשבתי על כך שכל המערכת פה משובשת, כל סדרי העדיפויות, וכל הערכים...

      ואני שואלת בעצב איך הכל השתבש ככה, כל כך מהר...

      שירלי

        5/12/08 15:03:

      צטט: רפאלה 2008-12-03 11:32:24

      שירלי היקרה,

      איזה פוסט טוב ועצוב.

      לא ידעתי על רם עברון.

      אוי לי לבושה..

      מתחברת לכל מה שכתבת...

      אכן, מאבדים את הפרופורציות...

      רפאלה*


       

      רפאלה יקרה,

      תודה לך על תגובתך פה.

      לא לא, אל תרגישי בושה - אם לא פתחת את הרדיו בשעה ממש מסויימת, לא יכולת לשמוע... פשוט לא ממש דיברו על זה.

      לפחות דרך הפוסט הזה עוד אנשים כמוך יודעים זאת עכשיו...

      שירלי

       

        5/12/08 15:01:

      צטט: שושי פולטין 2008-12-03 06:05:42

      שירלי , צודקת בהחלט,

      אגב, שימי לב לדיון שהעלתי - זכה ל2300 מבקרים לערך(בהמלצת העורך, רא גם תגובתו)

      זה אומר הכל...
      צר לי .לתת מיליון ש"ח לשחמטאי לא יעשה רייטינג.

       

       

      היי שושי,

      וזה מה שכל כך מפריע לי, שמכפיפים את כולנו למלוך לרייטינג...

      וזה סוחב את כל כולם מטה, מטה, מטה....

      שירלי

       

        5/12/08 14:59:

      צטט: צליל-דורי קליין 2008-12-03 03:03:20


      הו שירלי..

      עצובה איתך..

      על רם עברון ז''ל שמעתי בעצב, בתוכנית לזכרו בקול המוזיקה, וגם שאלתי את עצמי..

      איך האיש הצנוע הזה שליווה אותי שנים :-)  בקולו הרך שהגיש לי הקלטות היסטוריות...

      כבה לו כנר קטן בלי שכמעט ישימו לב...

       

      על האח הגדול...לא ראיתי אף פעם..

      אך ממה שקראתי כאן בקפה..הספיק לי כדי לכבות לידיי את הטלביזיה...טרם ויכוח כמובן..

      שנמשיך לטפח את הגינה הקטנה האישית מול התסכול?

      חיבוק לך...

       

      תודה לך דורי יקרה

      נצבט לי הלב למקרא דברייך המרגשים על רם עברון.

      כן, בהחלט נמשיך לטפח את הגינה - אבל את יודעת היא בתוך נוף כללי, והלוואי ואפשר לעשות גם עם זה משהו...

      שירלי

        5/12/08 14:58:

      צטט: .a.m. מזל 2008-12-03 01:54:32

      נפלא כתבת

      למרות שאני לא רואה טלביזיה וגם לא משחקת שח.....

      מאחלת לך ימים מוצלחים יותר *

       

      היי מזל

      זה בסדר, עד כמה שאני רואה בפוסטים שלך - את עושה המון דברים יפים וטובים וחשובים!

      לגבי הטלוויזיה - אשרייך!

      ולגבי הימים המוצלחים יותר, אני מאחלת אותם לכולנו, לא כקלישאה -

      אלא כי כבר לא מספיק שינוי אצל הפרט, השינוי צריך להיות חברתי כללי

      שירלי

        5/12/08 14:55:

      צטט: אירה ג 2008-12-03 00:51:06


      איכשהו התפספסה לי הידיעה על מותו של רם עברון וקראתי אותה פה בצער.

      את צודקת. שחמט זה לא סקסי. מעניין אגב לבדוק, מבין משתתפי התחרות, כמה היו יוצאי חבר המדינות.

      כשהבן שלי היה קטן הוא השתתף בתחרויות שחמט. זה היה מקסים לראות אולם מלא זאטוטים משחקים את משחק המלכים. לצערי זה עבר לו בגיל שמונה.

      מאחלת לך יום מוצלח יותר מחר.

       

      היי אירה

      אני מדמיינת מול עייני את התמונה של האולם מלא הזאטוטים, וכולם משחקים שחמט. וזה נראה לי כל כך חי ושוקק...

      שחמט זה לא סקסי? אני מבינה שיוסי בובליל כן... צעקה

      יש המון דברים סקסיים, אם רק אנשים יהיו יותר פתוחים.

      וחוץ מזה לא על הסקס לבדו....

      מי שחי רק ורק ורק מסקס, יש לו הגדרה בספר הפסיכיאטריה הגדול....

      אפשר גם וגם חיוך

      שירלי

        5/12/08 14:51:

      צטט: yaakov rubinstein 2008-12-03 00:31:00


      מודה- צחקתי.

      אבל זה היה רק מהכתיבה הנהדרת שלך...   ומייד התגנבה לה  לווית מרירות לחיוך, וזאת עקב התוכן.

      הרשי לי להוסיף עוד קישור אחד- דיון שנפתח פה לזכר רם עברון.

      http://cafe.themarker.com/view.php?u=87548

       

       

       

      היי קובי יקירי

      תודה,

      ותודה מיוחדת על הקישור, נכנסתי אליו. איש יקר וצנוע, כפי שכתבו פה גם אחרים

      שירלי


       

        4/12/08 08:12:


      הסוגיה של אובדן ערכים נדונה בכל הדורות. בכל דור ודור הזילו דמעה על ערכים שהיו ואינם. צריך להבין שהעולם משתנה וקצב התמורות החברתיות הולך ומואץ במיוחד בתקופה הפוסט מודרנית.

       

      יחד עם זאת, יש ערכים שעליהם אסור לנו להתפשר. מדובר בערכי מוסר בסיסי.

       

      בפוסט שלך ציינת ענישה לפי מבחן התוצאה, לפי אירוע יחיד (משליך רימון לעבר ביתו של נבחר ציבור). לדעתי, צריך לבחון סוגיה זאת של ענישה לפי מבחן התוצאה במקום לפי הכוונה הפלילית באופן סטטיסטי.

       

      אם טענתך נכונה צריך לטפל בכך טיפול שורשי!

      שירלי יקרה

      על רם עברון כאב לי הלב, אישיות מקסימה שנדחפה למודעת אבל וידיעה קצרה על מותו. אני לא צופה בתכניות הרדודות של האח הגדול, מפרץ האהבה ועוד כאלה מהסוג הזה. התרבות העכשווית סוגדת לחומר ולא לאיכות. רדיפה אחרי רייטינג וממון החולי המודרני.*כתבת יפה

        3/12/08 23:52:


      שירלי יקרה,

      מסכים מאד עם כל מה שכתבת. כתיבה רהוטה ומענגת.*

      כל עוד אנו סוגדים לפולחן הרייטינג, וכל עוד השיטחיות ותרבות הסיפוקים המהירים, יהיו נר לרגלינו, לא יפסקו השיבושים שציינת.

      חבל ש"עם הספר" הגיע לדרגת שפל שכזאת.

      זכורני שעוד לפני 20 שנה היו מציינים את הישגי השחמטאים הישראלים.

      היום מי בכלל מזכיר אותם? מי יודע כאן להעריך משמעות קבלת מדלית כסף באולימפיאדת השחמט? 

      אל נושא "האח הגדול" התייחסתי ב"קפה" מספר פעמים, ודעתי ידועה. אינני צופה בשעמום הזה.

      לילה מנוחה !

      מיכאל

      שירלי, יקירה,

      קראתי בשקיקה את אשר כתבת... עצוב מאוד ולצערי גם נכון.

      הלוואי והדברים היו נראים קצת אחרת (לעניות דעתי , כל אחד מאתנו יכול להשפיע.)

      נכון שבני הנוער הגיעו עד כדי סגידה ל"אח הגדול" ואוי לנו אם רק ננסה להפריע, אולם אני בטוחה שאלה המתחנכים על ברכי הוריהם לערכים מסולם אחר יידעו גם להעביר ביקורת על התמונות בהן צפו...

      לילה טוב ותודה על הפוסט המענייןחיוך
      שלך ,

      עדנה.

        3/12/08 20:02:


      שמעי, מיכאלה, הבולבול בובליל הזה לא שווה את המילים בעלות הערך שאת כותבת!

      (ותודה לאיריס על המונח שהעניקה פה...)

      איך אמרה לי חברה, שאני מחשיבה כאינטיליגנטית ואיכותית - זה חצי מהעם שלך, תפנימי!

      הסכמנו לא להסכים, ושהיא תיהנה עם הילדים שלה, אולי זה סוג של פורקן  צחוק שכזה...

      גם אם הוא לא שווה את זה, זה כבר עניין שלה.

       

      מחר יום חדש!

        3/12/08 19:24:

      האבסורד שבחיים - יש לנו גיבור חדש, שהוא כפני האומה. 

      גם אני רק עכשיו קוראת על רם עברון - עיתונאי מזמנים אחרים, זמן של ערוץ אחד שבו יושבים ומדברים גם על תרבות.

      לעומת האח הגדול הזיכרון מאותה תקופה הוא של תמימות ושאיפה לאיכות.

       

       

       

        3/12/08 18:12:

      כל מילה - מליון דולאר!
        3/12/08 15:28:

      נשארנו כאן בטעות ... זה עולם אחר  , עולם של "חוצנים" אותם לא נוכל להבין .

       או שמה אולי אנחנו שונים ?  ממש לא שייכים לדור הדשל מסביב ??

       

        3/12/08 15:06:

      אותם שיבושים בדיוק חלו גם אצלי...

      ואני חשבתי שזה בגלל השתל....שאני פתאום שומעת דברים שלא שמעתי קודם...

      ואולי שירלי.. אולי זה דווקא סימן שאני שומעת יותר מידי טוב? שאני שומעת דברים שהרוב כבר נאטמו אוזניו משמוע?

      עצוב...

      אכן מאוד עצוב.

      תתנחמים בזה שעדיין יש שיודעים מה חשוב

      וגם בעובדה שהרייטינג הנבוב נשען על הבסיס של "כולם רואים את זה" ולמעשה יש הרבה יותר אנשים בשטח שלא יודעים מהבובליל או הבולבול הזה ושיש להם דברים הרבה יותר מעניינים וחשובים מהחרא הזה...

       

      כוכב לחיי הפוסט "המשובש" שלך!

       

       

        3/12/08 11:45:


      שירלי היקרה,

      כמה עצוב שאלה הערכים עליהם בנויה החברה שלנו,

      אלה הערכים אותם סופגים הילדים ובני הנוער.

      שעת המשפחה עברה להיות שעת צפייה  בתוכניות רדודות.

      חושבת שכל אדם שכואב לו צריך להקדיש זמן לשיחות "חינוך"

      שיחות על דברים שנראים בעיניו חשובים.

      תודה לך, שירלי, על פוסט חשוב ומעניין.

        3/12/08 11:32:

      שירלי היקרה,

      איזה פוסט טוב ועצוב.

      לא ידעתי על רם עברון.

      אוי לי לבושה..

      מתחברת לכל מה שכתבת...

      אכן, מאבדים את הפרופורציות...

      רפאלה*


       

        3/12/08 08:24:


      כתוב נפלא

       

      לא קצת עדין לקרוא לזה "שיבושים"? הייתי יכולה לחשוב על עוד כמה סופרלטיבים (פחות עדינים)....

       

      *

        3/12/08 06:05:

      שירלי , צודקת בהחלט,

      אגב, שימי לב לדיון שהעלתי - זכה ל2300 מבקרים לערך(בהמלצת העורך, רא גם תגובתו)

      זה אומר הכל...
      צר לי .לתת מיליון ש"ח לשחמטאי לא יעשה רייטינג.


      הו שירלי..

      עצובה איתך..

      על רם עברון ז''ל שמעתי בעצב, בתוכנית לזכרו בקול המוזיקה, וגם שאלתי את עצמי..

      איך האיש הצנוע הזה שליווה אותי שנים :-)  בקולו הרך שהגיש לי הקלטות היסטוריות...

      כבה לו כנר קטן בלי שכמעט ישימו לב...

       

      על האח הגדול...לא ראיתי אף פעם..

      אך ממה שקראתי כאן בקפה..הספיק לי כדי לכבות לידיי את הטלביזיה...טרם ויכוח כמובן..

      שנמשיך לטפח את הגינה הקטנה האישית מול התסכול?

      חיבוק לך...

        3/12/08 01:54:

      נפלא כתבת

      למרות שאני לא רואה טלביזיה וגם לא משחקת שח.....

      מאחלת לך ימים מוצלחים יותר *

        3/12/08 00:51:


      איכשהו התפספסה לי הידיעה על מותו של רם עברון וקראתי אותה פה בצער.

      את צודקת. שחמט זה לא סקסי. מעניין אגב לבדוק, מבין משתתפי התחרות, כמה היו יוצאי חבר המדינות.

      כשהבן שלי היה קטן הוא השתתף בתחרויות שחמט. זה היה מקסים לראות אולם מלא זאטוטים משחקים את משחק המלכים. לצערי זה עבר לו בגיל שמונה.

      מאחלת לך יום מוצלח יותר מחר.

        3/12/08 00:31:


      מודה- צחקתי.

      אבל זה היה רק מהכתיבה הנהדרת שלך...   ומייד התגנבה לה  לווית מרירות לחיוך, וזאת עקב התוכן.

      הרשי לי להוסיף עוד קישור אחד- דיון שנפתח פה לזכר רם עברון.

      http://cafe.themarker.com/view.php?u=87548

       

        3/12/08 00:12:


      ניסיתי להכניס את הקישורים האלו במסגרת הפוסט ולא הצלחתי, אז אני מביאה אותם פה, בתגובה נפרדת, למי שמעוניין:

       

      על רם עברון http://b.walla.co.il/?w=/3050/1369266

       

      על אוליפיאדת השחמט http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3626715,00.html

      ארכיון

      פרופיל

      מיכאלה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין