כותרות TheMarker >
    ';

    מהלכת ברגלי בחופים של אולי

    שירים רשימות הרהורים תמונות אודיו



    חֶסֶד נוֹשֵׁם
    מְסֹךְ יְינְךָ
    אֶל מִלּותַי
    הוֹתֵר לִי שֵׁם

    כתבה אפרת אמיר

    כל הזכויות שמורות @לאפרת אמיר



    לֶחֶם נֶחָמָה

    240 תגובות   יום רביעי, 3/12/08, 00:28

            

     מלווה במנגינה

    yvette horner - poema

    לחן לצלילי אקורדיון מזכיר רחובות פריז וריח הלחם החם

    לֶחֶם נֶחָמָה

     


    לָשָׁה פֵּרוּרֵי רִגּוּשׁ
    שֶׁל בִּיבִים
    עִסַּת חַיִּים תּוֹפַחַת
    שִׁמְרֵי טֵרוּף מְבַעְבְּעִים.

     

    רֵיחַ מַאֲפֶה מָתוֹק
    וְחַם
    מְאַלְחֵשׁ קְרוּמִים גּוֹנְחִים.

     

    פְּרִיכוּת שְׁחוּמָה
    טְבוּלָה בּמֶּלַח שֶׁל עַצְבוּת
    טַעַם מַר
    שֶׁל לֶחֶם נֶחָמָה
    נִמּוֹחַ.


     

     

     

    כל הזכויות שמורות@לאפרת אמיר

    דרג את התוכן:

      תגובות (240)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/6/12 19:05:
      חיכיתי שתשובי... כתיבתך ממעמקים מדגישה תפארת שמים. תודה
        8/9/09 09:25:

      השיר שלך - "לחם נחמה" והתגובות

      מאת:

      ערב טוב

      קראתי, וחזרתי וקראתי, ואני חושב שהבנתי, קבלי מלוא הטנא שבחים על המטאפורה. המשכתי וקראתי את התגובות, ולא מצאתי צדיק אחד שבעצם ירד לסוף דעתך. מצחיק ועצוב.

        15/7/09 19:39:

      נהדר.
        18/12/08 16:47:

      רצפט לחיים שחלפו
        18/12/08 09:51:

      אפרת, שלום

      קראתי את

      לחם

      אייכה

      פתקים

      מעניין מאד

      מזכיר השפעות של עמיחי ומעט רחל

        16/12/08 18:58:

      מאת:

      אומר לך כאן קבל דף וקפה

      כל מילה שלך עיני משזפת

      נפשי מרטיטה

      ועורי מחדדת

      אוהבת אוהבת אוהבת

      ציטוט: אפרת jeki

        10/12/08 03:10:

      מאת:

      שלום רב אפרת

      לשמחתי הרבה נחשפתי לכתיבתך יותר מפעם אחת

      לאחרונה אף שלחת לי שני שירים שלך ואף הגבתי בהם

      אני חושב שאת כותבת נהדר ויש לי יותר מהרגשה

      שאת כותבת כבר זמן רב

      אשמח להמשיך להתעדכן ואף לצרף אותך לחברי בקפה

      הלוואי שנהנה מכתיבתינו

      שלך

      חבר

      ציטוט

        9/12/08 23:24:


      הי אפרת

      הדימויים שלך תמיד מיוחדים ומעניין לקרוא אותם. באופן אישי הייתי רוצה שתוסיפי קצת פרטים מהחיים, כמו למשל מדוע זה לחם נחמה, נחמה על מה? ומדוע טעמו מר? אם היית מקשרת את הדימויים המופשטים למשהו קונקרטי, ארצי, הם לא היו מנותקים ומופשטים כמו שהם עכשיו.

      את המילה "במלח של עצבות" צריך לנקד עם שווא ב-ב של במלח. אחרת עם פתח זה כמו ה' הידיעה ואז צריך לכתוב "במלח של העצבות".

      כל טוב

      תמרה

        9/12/08 21:17:

      טעמתי מהמאפה

      ומשמריו ומשמוריו

      והקשבתי לנפתוליו וגניחותיו

      של הבצק המעוצב

      והיה בו קצת עצב ודמעה בעלעליו.

        9/12/08 20:45:

      ראשית אני מודה לך שהפנית אותי לשירייך.

      אני טועם מן הלחם הזה לעיתים מזומנות.

        9/12/08 19:47:


      נשא גם נשא חן בנפשי

      העונג כולו שלי    הכבוד בצד   מוריד את הכובע

      מנחם מאוד האקורדיון

      תודה

        9/12/08 18:29:

      המוצר הבסיסי הזה עם כל המשמעויות והאסוציאציות שלו,

      תמיד חיסלתי את הנשיקות של הלחם השחור בדרך הביתה.

      מעניין שבהולנד קוראים לזה- Kontje, שזה טוסיק...

        9/12/08 18:08:

      מקסים!!!אהבתי מאוד.

      ערב מבורךחיוך

        9/12/08 17:43:


      פְּרִיכוּת שְׁחוּמָה
      טְבוּלָה בַּמֶּלַח שֶׁל עַצְבוּת

      -

      אהבתי, גם את הלחן עם טעם של פעם..

      *

        9/12/08 17:03:

      הצלחת לעורר אצלי את החושים:

      הראיה - התמונה כל כך חיה...

      הריח

      הטעם

      והרעב

      ובזו גדולתו של השיר נשיקה

      (למרות שבטח מסתתרות בו משמעויות נוספות)
                   *

        9/12/08 16:59:


      וואו כמה ענוג.....מחלחל...................מעלה זיכרון "אפל"......

      עצבות משתלטת.....המוסיקה  מערטלת.....וטעם הלחם החם אכן נוגע בנחמה....

      אולי אם ייהיה "שותף"  תשתנה כל התמונה.....המליחות תתפזר והמתיקות "תעלה"!!!

      תשתו מרק חם מלא בתשוקת אהבה ואח"כ מתחת הסמיכה......הכל כבר ייהיה מושלם?!

      הכנסת אותי לדמיון רחוק.....

      שעשה בבטני משהו "מתוק"!!!!

      באהבה רבה וחיבוק ענק, שלך דליה*

        9/12/08 16:45:

      רק פירורים....זועף
        9/12/08 16:18:

      אפרת דבש וחלב מעתה על שפתייך- וכל אוהבייך אהובייך- המה ינחמוך לעולמי עד. ובשבילך במיוחד ולכל המעוניין: קיבלתי המלצה מרופא ישראלי המטפל בשיטה ההודית האירובדית - לאכול לחם מחיטה מלאה ללא שמרים. הוא נקרא: לחם נחמה -פרנק. מה שיפה בו שהוא טעים, הכנתו קלה, והחומרים הם לא תורה מסיני, אלא עפ"י המצרכים שיש בבית. מצרכים: 2-3 כוסות קמח מלא, 1/2 כפית מלח, 1 כפית שטוחה סודה לשתיה, 3 כפות שמן, 1 כף דבש, או 1 כפית סוכר חום, 1 יוגורט, 1/2 כוס חלב(*), 1 כפית זעתר, ערימה נכבדה של ירק טרי - כוסברה, שמיר, פטרוזילה, ביצה(**) לא חובה! אופן ההכנה: שוטפים וקוצצים את הכוסברה, השמיר מי שלא אוהב כוסברה - לוותר. לחמם את תנור ל-200 מעלות. בקערה גדולה לשים את כל החומרים, לערבב היטב בכף גדולה. לפזר קמח מלא על שיש נקי וללוש את הבצק עד שנעשה בצק יפה ורך. לשים הלחם - בתבנית. לתת ללחם לנוח, לכסות כ-10-20 דקות. לחתוך בלחם חתכים באלכסון. להכניס הלחם לתנור לשעה אחת. לחם בטעם 'תבלינים' - ניתן להוסיף: הל, כורכום, קינמון, 2-3 כפות זעתר במקום הכוסברה. בתיאבון! (*) ניתן לגוון ולהשתמש בחלב, ביוגורט, לבן, חלב חמוץ וכו' - לפי המצרכים שיש בבית. (**) במידה ומוסיפים ביצה יש לשמור את הלחם במקרר.
        9/12/08 16:05:

      אם אין לחם, נאכל... נחמה
        9/12/08 15:30:

      מילותייך מנחמות........ ומרגשות

      תודה יקירה

        9/12/08 15:26:

      שלום אפרת,

      אחרי שאגיב לשירך, אפרסם את שירי.  חיפשתי תמונה שתלווה אותו ותמונתך צצה לה אצלי בהודעות.

      השיר שלי נקרא "האישה האדומה", דמל רב משמעות ועוצמה עבורי.

      אבל נחזור ללחם.  בכל מקום הלחם אחר.  תלוי על איזה קמח לשו אותו ואיזה מים הוסיפו לו.

      "האדם הוא תבנית הלחם של ארצו" (ויסלח לי טשרניחובסקי)

      בארץ הוא חלה רכה וריחנית לשבת, בפריז הנהדרת הוא בגט ארוך עם קרום מתפצח וברוסיה הוא לח וחמוץ כמו

      מזג האוויר בחוץ.  כל הזמן אני בדיאלוג עם הלחם.  במעברים בין מקומות ותרבויות.

      יופי של שיר וכוכב בשבילך.

      אלושקה ממוסקבה

       

        9/12/08 15:24:

      קרומים גונחים....מגרה את קצות עצבי הדימיון
        9/12/08 15:24:


      הביבים הרגשיים הם עניין של פרשנות.

      מי שכתבה את השיר נותנת דיווח מהימן של תחושותיה, אבל לי חסר רובד נוסף של רגשותיה לאחר שעיבדה אותם.

       

        9/12/08 15:04:


      לחם מר הוא לחם מתוק,

      כי שהעצב יהפוך למתוק,

      ונשבע מהמתוק.

      *

       

        9/12/08 13:43:

      נפלא*

      אהבתי אפילו את הריחחיוך ממש מדהים והאקורדיון נפלא פשוט מקסים...אהבתי את הכתיבה שלך.

      תודה וכוכב גדול לך יקירה

        9/12/08 12:13:

      איזה יופי,

      כמה פיוטי, כמה נכון......

       

      פְּרִיכוּת שְׁחוּמָה
      טְבוּלָה בַּמֶּלַח שֶׁל עַצְבוּת
      טַעַם מַר
      שֶׁל לֶחֶם נֶחָמָה
      נִמּוֹחַ.

       

      כמה נחמות שאני שבעתי.... שככה יהיה לי טוב.

       

      מקסים.

       

      *

       

      y

        9/12/08 11:28:


      יפה מאוד מרגש מאוד

      תודה רבה !!

        9/12/08 01:33:


      מקסים!

      תבורכי על כתיבתך

      אוחחח...

      מתענגת על כל פירור :)

       

      נהדרת ש-את,

      הדימויים נפלאים!!!

       

      חיבוק עוטף,מוכשרתנשיקה

        8/12/08 16:08:


      לחם נחמה- צירוף שלא אשכח.

      את כותבת באופן שנוגע,

       וכפי שהבטחתי לך, אגיע עם כוכב:)

      נעמה

        8/12/08 14:37:


      הי אפרת,

      אהבתי מאד את השיר הזה שעצם קריאתו מביאה נחמה.

      הדימויים שלך מקסימים.

      אשמח אם תקראי את הבלוג שלי.

      טלי

        8/12/08 12:50:

      מאת:

      צטט: 

      השיר שבה את ליבי

      וקראתי אותו לא פעם ולא פעמיים

      פשוט כתיבה יפה

        8/12/08 12:44:
      מאת:       
      טאקילה     

      איך נראה לך?

      יקירתי

       את כותבת מדהים!

      ציטוט:


       

        8/12/08 11:41:

      מאוד אהבתי את השיר

      מלא רגש שרק עיסת הבצק

      יכולה לעיתים להכיל.

        8/12/08 11:12:

      אפרת יקרה, כרגיל את יוצקת חם אנושי וריגוש במילותייך

      שירה במיטבה.

      את השיר הזה אפשר להריח, להשתוקק לרגע מנחם של מטבח חם

      ולחם, ומליחות של טעם ודמעות...

      אזלו כוכביי, אחזור.

        8/12/08 11:09:


      בס"ד

       

      להתחבר לכל מילה..

      ולהרגיש אותה מחלחלת לתוך הנשמה...

      לחם נחמה..

      ימים טובים יבואו בעזרת השם!

      ישועות ונחמות!!

       

      כתיבתך נעלה, נוגעת, מרעידה מיתרים.

      רוצה לתת לך מיליונים כוכבים..

      נותרתי בלא אחד.

       

      תמי

        8/12/08 11:04:
      מאת:

      צטט

       

             הנה התרשמותי:

       לעניין התוכן - קראתי את השיר, ומאוד אהבתי אותו. את כותבת מאוד יפה! איזה כשרון.

      שיהיה לך יום נפלא,

      חגית

        8/12/08 09:58:


      הרחתי טעמתי נגעתי שמעתי

      התגעגעתי חייכתי ונעצבתי

      מקסים......

        8/12/08 09:17:

      או לה לה פארי....

      יפה מאוד..

      רגוע

        8/12/08 08:59:


      הצילום. המלים. אפשר ממש להריח את זה. להרגיש את החיך היוצא במחול.

       

       

        8/12/08 08:50:

      המנגינה המענגת ברקע זה הגעגוע למה שהלוואי והיה

      בפועל המציאות המתוארת רחוקה מלהיות נימוחה

      רחוקה מלנחם.

      ואת כותבת את כל זה בדיוק כמעט כירורגי.

        8/12/08 08:34:
      חיים=לחם ומים
        8/12/08 02:34:


      בע"ה

       

       טְבוּלָה בַּמֶּלַח שֶׁל עַצְבוּת ....

      ****

      למה עצבות....

      הלחם הוא בסיס המזון....

      ....

      ...

      וחוץ מזה יפה מאוד כתבת...

      רק שלא ממש הבנתי מה זה ...נמוח...?

      ....

      ברוכה תהיי יקרה.

       

       

        8/12/08 00:09:

      אפרת היקרה..

      המילים...

      הריחח של הלחם..יכולתי להריח את הבגט הצרפתי..

      המוסיקה...

      אוי..אני בעולם אחר !!!!!!

      תודהההההההההההה.

      אהבתי מאד מאד.

      רפאלה*

        7/12/08 22:13:

      היי אפרת,

      1000 כוכבים על המנגינה המקסימה.

      מאחר שנגנתי 9 שנים באקורדיאון, יש לי רגישות מיוחדת לצליליו.

      כמו כן הזכיר לי באמת ביקור בפריס לפני שנים רבות. נשלחתי במשלחת של אליאנס ב 1967 מיד לאחר המלחמה, ולקחו אותנו למועדון בו היו נגנים ביניהם אקורדיוניסט שהנעים את הערב שהיה מופלא בעיניי.

      תודה לך ושבוע נפלא

      אילת

        7/12/08 21:59:
      עשית לי חשק לנצל שוב את אופה הלחם שלי
        7/12/08 21:57:
      כתיבה יפה ומעוררת תאבון.
        7/12/08 21:54:

      אפרת יקרה

      כמו תמיד  מדהימה אותי הכתיבה

       המילים העוצמתיות

      ולא מספיקה קריאה אחת..

      חוזרת שוב שוב..

        7/12/08 21:10:

      באת לי בדיוק בזמן

      הרגע הוצאתי שתי כיכרות מהתנור

      חמאה או ריבה בשבילך?

        7/12/08 20:33:

      יפה ומנגן ישירות לרגש הזכרונות !*

      אהבתי את המטאפורה המדהימה בה תארת את החיים ומהלכם!

       

      תודה לך ושבוע טוב :)

       

        7/12/08 19:31:

      ... שעת בוקר מוקדמת... רחובות פריז רחוצים ולחים... צועד בחופזה ל- pastry לקחת בגט חם ופריך...

      וואהו... הפה רטוב מתאווה...

        7/12/08 18:44:

      מיוחד   *

      את פאריז תמיד אהבתי

      גם לאחר שנאלצתי לברוח משם אחרי שנה וחצי

        7/12/08 18:28:

      אפרת,

      מאוד מרשים.

       

      הכי אהבתי:
      שִׁמְרֵי טֵרוּף מְבַעְבְּעִים

      הגדרה מעולה

        7/12/08 18:22:


      טוב . אז את הפתעה נפלאה.

      והריח כאן הזכיר לי

      געגוע

      תודה

      ואמשיך לקרוא

       

        7/12/08 12:45:

      צטט: ק. המיוחדת 2008-12-04 21:51:55


      פְּרִיכוּת שְׁחוּמָה
      טְבוּלָה בַּמֶּלַח שֶׁל עַצְבוּת
      טַעַם מַר
      שֶׁל לֶחֶם נֶחָמָה
      נִמּוֹחַ.

       

      עצוב יקירתי,
      מאחלת לך נחמה לא רק בלחם ...

       

       

      מיצתרף לתגובתה של חברתי

      המקסימה קרן

      המשך יום קסום לך יקירתי

                  אדי            

        7/12/08 10:29:

      התחברות יפה
        7/12/08 07:21:
      פריך וטעים, אהבתי.
        6/12/08 23:33:

      בלילת מילים נהדרת
        6/12/08 21:55:

      צטט: אסתר -אתי 2008-12-06 20:45:19

      שיר נפלא  !

      לא מומלץ לבשל ולאפות במצב רוח כזה ...

       

       

      מסכים

       

      לחם "שֶׁל בִּיבִים "?

       

      גם אם הוא מתוק, פריך ונמוך

       

      מצד שני

      גם כשיש מצב רוח רעבים.....

        6/12/08 21:12:

      א ה ב ת י  מרגש מאוד
        6/12/08 20:45:

      שיר נפלא  !

      לא מומלץ לבשל ולאפות במצב רוח כזה ...

       

        6/12/08 20:21:

       

       

          מאפה  נפלא  אפית

       

             נשיקהרגוע

        6/12/08 19:17:

      צטט

       

      מאת:

       לאפרת היקרה!

      השיר יפה ביותר.

      את מוכשרת מאוד מאוד, כבר ציינתי זאת בעבר, עונג לקרוא את שיריך.

      מברכת אותך בשבת שלום

      אסתר 

        6/12/08 19:14:

      פירורי ריגוש

      ןנחמה

      ולחם נחמה

      ורחובות פריז והקונדיטוריות

      ורסיסי הגחמות . .

        6/12/08 18:58:

      מקסים,השילוב של המלים הטנגו והאקורדיון

      מאד רומנטי.

      שולה

        6/12/08 18:55:

      עמדת כאן על ביטוי רב עוצמה,

      הלחם הוא באמת נחמה,

      זה סימבולי וטעון.

      יפה מאוד.

        6/12/08 18:19:

      אין ריח בעולם המשתווה לריח הלחם !


      יפה ומרגש,,,

      לי אישית מזכיר את אפיית הלחם בשבעה

      של אמי ז"ל ,,,כשדודותי אפו את הלחם,,,

      ודמעותיהן עורבבו בבצק,,,מנהג!

      ריגשת אותי

      עמוס

        6/12/08 16:01:

      לאפרת,

      הגעתי קצת מאוחר, אבל מוטב מלעולם לא.

      השיר יפה, נוגע.

      עצוב - וחבל.

       

      אולי כדאי שתלכי להצגה "לא על הלחם לבדו" (תיאטרון "נא לגעת"), והחיים יקבלו משמעות אחרת.

       

      מכל מקום, מאחלת לך הרבה יותר שמחה ונחמה.

      דינה

        6/12/08 09:35:

      אפרת -

       

      שיר עצוב שנכתב מלבה של הדוברת -

      ומה הוביל לכל העצב הזה?

        6/12/08 09:26:


      אפרת היקרה!

      יש משהו שמח וגם עצוב בשיר זה ..

      האם החיים שלנו דומים ללחם.??

      האם יש נחמה

      כאשר אנו יוצרים משהו.??

      אפרת יש משהו בתוך השיר שמלמד אולי על תקופה בחייך.??

      אהבתי את הלחם והנחמה ....

      מאחל לך אי של אהבה בחייך !

        5/12/08 19:42:


      פֵּרוּרֵי רִגּוּשׁ

      ריגושים... סה"כ סיכום רגעי הריגוש בחייו של אדם...=חצי שעה עד שעה.... 

      יפה כתבת.

       

        5/12/08 18:03:

       פְּרִיכוּת שְׁחוּמָה
      טְבוּלָה בַּמֶּלַח שֶׁל עַצְבוּת
      טַעַם מַר
      שֶׁל לֶחֶם נֶחָמָה
      נִמּוֹחַ.

      כמה אוקסימורונים בבית אחד של שיר.

      "פריכות"..."עצבות"

      "טעם מר"..."לחם נחמה"

      הרבה מרכיבים סותרים, אך זה כל היופי שבעניין - להגביר העוצמה והריגוש שבשירך.

      אהבתי את כתיבתך !

      *

        5/12/08 14:39:


      לחם זה חיים

      וזה ממש כואב לקרוא כך את החיים

      אבל פה ושם בין השורות הרגשתי רגעים נעימים

       

      משוררת

        5/12/08 14:34:


      חזרתי רק כדי *

      שבת שלום חיוך

        5/12/08 14:20:
      יפה מאד.
        5/12/08 14:15:


      לחם נחמה

      והוא מלחים את כל

      הסדקים

      ואגב בלשון המקרא

      לפעמים לחם זה כינוי לאשה

      ואם כן הנחמה עולה כפליים

        5/12/08 11:18:

      ניחוח ,מאפה נחמה.

      שבת שלווה לך...

        5/12/08 10:00:


      זהו שיר מוזר

       על ילדה שלא מצאה לעצמה נחמה

      והמחפשת ריגושים מתוך  ייאוש .

      צאי לך אחותי לעולמות אחרים

       שם לא תצטרכי להשפיל מבטך למטה ומלמטה

      הכנסי לתוך טיפה שכל רגע בוקעת  מתוך המדמנה הופכת לה לבועה וצפה לה למעלה .

      וכשתהיי למעלה שלחי לי שיר חדש

      שבת שלום

        5/12/08 06:36:


      אפרת

       

      כתבת נפלא

      לחם נחמה מאוט טעים אבל גם משמין

      צריך שלא להתנחם יותר מידי עם לחם כזה קריצה*

        5/12/08 02:10:


      מְאַלְחֵשׁ קְרוּמִים גּוֹנְחִים

      איזה יופי, הרגישו את זה כל קרומי וגנחו, קצת מעונג, קצת על החיים

        5/12/08 01:01:


      אפרת אני מטורפת על עולם הדימויים שלך בשירה :) את סוחפת.

      והפעם הזדהתי מאוד במיוחד בתקופה הזו עם

      "עִסַּת חַיִּים תּוֹפַחַת
      שִׁמְרֵי טֵרוּף מְבַעְבְּעִים. "

      תודה }{

        5/12/08 00:14:


      פְּרִיכוּת שְׁחוּמָה
      טְבוּלָה בַּמֶּלַח שֶׁל עַצְבוּת
      טַעַם מַר
      שֶׁל לֶחֶם נֶחָמָה
      נִמּוֹחַ.

      המוזיקה כל כך מתאימה לי

      התהלכתי ברחובותיה הפנימיים של פריז

      לא במרכזה וזה הריח שהיה עם מוזיקה שמזכירה

      העצב העוטף יש בו הנאה של כייף

      כי ככה זה, אוהבת לעיתים להתעטף בו

      התחברות לעצב מולידה שמחה

      שם יש עשייה עם לחם יש גם נחמה..

      ערב קסום..

        4/12/08 23:15:


      אפרת,

      לא יודעת אם זה בגלל שפנית אל חוש הטעם,

      או בשל מנגינת האקורדיון הסוחפת,

      השיר שיש בו הרבה עצב וגעגוע

      דקר בבטן וצבט בלב.

      שיר מרגש ונוגע

      (לצערי אזלו כוכבי, אשוב )

        4/12/08 22:40:


      עִסַּת חַיִּים תּוֹפַחַת
      שִׁמְרֵי טֵרוּף מְבַעְבְּעִים.

      אהבתי את ההשוואה בין הטירוף המתפתח בנפש,

      לבין תפיחת הלחם באמצעות השמרים.

      שניהם טופחים ומתפתחים...

      עצוב. כתוב מקסים, כהרגלך...

      נטולת כוכבים לצערי...

        4/12/08 21:51:


      פְּרִיכוּת שְׁחוּמָה
      טְבוּלָה בַּמֶּלַח שֶׁל עַצְבוּת
      טַעַם מַר
      שֶׁל לֶחֶם נֶחָמָה
      נִמּוֹחַ.

       

      עצוב יקירתי,
      מאחלת לך נחמה לא רק בלחם ...

        4/12/08 21:41:


      נשמה רומנטית שכמוך.

       

      שימוש מושכל באוקסימרונים

      אומרת מעט ועולם ומלואו

       

      אהבתי*

        4/12/08 21:32:

      כתיבה יפה גם הרעיון בשיר
        4/12/08 21:21:

      * טעם טוב.. מר מתוק.. - לחם נחמה :)

        4/12/08 21:18:


      אכן פוסט מזין...הריח מגיע לאפי :))

      והמוסיקה...אוחחחח...המוסיקה נעימה ומלטפת ומזכירה לי שאני נוסעת לצרפת בעוד שבועיים..

      איזה כייף*

      בפעם הבאה בבקשה לספק לנו איזה פתית קטנה...

       

      דברת

        4/12/08 21:14:

       צטט  my eyes


      שלום לך אפרת

      כתיבה שלך מרתקת ,מקצuעית מאוד .את כניראה אישה רגישה במיוחד ומצליחה לבטא מצוין את הרגישות דרך מילים.

        4/12/08 20:58:


      לאפרת  המקסימה שלום

      קריאת שירך מותירה בי את התחושה

      שריחו הטוב וטעמו המתוק של הלחם,

      אך בקושי מצליחים לכסות על העצבות

      האין סופית שלך.

      אך זוהי גם משמעותה של נחמה, נכון?

      הנחמה שיש בפריכות, בטעם ובריחו

      של הלחם יכולתה מקסימום באלחוש

      הכאב והעצבות ולא בהעלמתם, ריפוים..

      תוקף האלחוש זמני,ולכן  ההנאה והנחמה זמניים..

      הטעם המר העצבות והמליחות לא מאחרים

      לשוב...

      השיר מקסים.

      השירים היפים ביותר נובעים

      כנראה מתוך מקומות של כאב ועצב עמוקים.

      מאחלת לך בכל זאת להרגיש טוב

      תמיד, ועדיין להצליח לכתוב כל כך יפה.

      תודה לך שאת משתפת אותי 

      ציפי

       

       

       

        4/12/08 20:50:


      JEKI

      כמה חושניות מעולה בעצבות

      כמה מתוק למצוא נחמה בלחם.

      ריגשת אותי

      לילי

        4/12/08 20:39:
      יקירתי,
      הזורעים בדמעה ברינה יקצורו
      ובגילה ודיצה ילושו ויאפו...
      ולפעמים זה אולי להפך -
      לשים בדמעה ואחר כך יכולים
      לזרוע ברינה. מי יודע.... חיוך
      רק שלחם שנאפה ברגשות
      כה עזים - צריך לאכול אותו
      במתינות.... קריצה
        4/12/08 20:36:
      לחם עם חמאה וגבינת עמק, הכי טעים בעולם... *
        4/12/08 20:20:


      האמת אין כמו לחם נחמה....

      לחם הוא כמו,  ולפעמים במקום:

       אהבה, חיבוק, מילה טובה...

      לחם...

       

      *

        4/12/08 20:15:

      לימים טובים ומאושרים יותר...
        4/12/08 19:42:


      אפרת יקרה ואהובה,

       

      כתיבה משובחת כמו תמיד

      והפעם בניחוח מיוחד

       

      תודה יקריתי

      נשיקה

       

       

       

        4/12/08 19:31:

      ממאפיית החיים!

      כמה יפה ומרגש תאורך!

      שלך.שרה

        4/12/08 19:30:

      לחם שנאפה בעצבות

      ממולח במלח הדמעות.

      לימים טובם יותר יקרה.

       

      חיבוק.

        4/12/08 19:24:

      "לחם נחמה..."

       

      ממש כמו החלה הזו, שיוצאת אצלנו בקבלת שבת, חמה חמה מהתנור, ביום שישי. 

      עוטפת בריחה את הבדידות של הלב, ומפגיה אותה, ולו לרגע. 

       

      תודה על המילים הפריכות האלה, שהותרת כאן. 

        4/12/08 19:12:


      מילותייך..הנאפות, בריח הלחם..מנחמות..לב אדם

       

      אהבתי...

       

      צביקה

        4/12/08 19:07:

      עצוב אם כי מילותייך..נעימות
        4/12/08 17:41:
      מה ערכו הבריאותי של לחם שבצקו שנלוש מפירורי ריגוש של ביבים?
      השיר שלך משאיר דווקא טעם טוב
        4/12/08 16:15:
      !
        4/12/08 15:27:


      והטעם>>>>>תתת עדן

      מטאפורה מעניינת ומקורית. אהבתי עד בלי די. כיף לחזור מחופשה ולקרא יצירה שכזאת. תודה לך יקירה.

        4/12/08 14:43:


      לשה רגשות למילים.

      יפה.

      אגב, לחם אני מאוד אוהבת. סתם, להשכלה כללית חיוך

      מירה

        4/12/08 13:27:


      אהבתי את הפוסט

      ואת ניסוחו

       

        4/12/08 12:38:


      זה משמין מאוד לחם נחמה

       

      בערך כמו עוגות גבינהקריצה

       

       

        4/12/08 11:22:


      אפרת יקרה,

      איזה יופי של מילים - הפכים...

      מתובלות בעצב ובשמחה...

      בעוני ובעושר...

      מדהימה אתנשיקה

      תודה על ההזמנה...נשיקות:)

       

        4/12/08 11:16:


      עצוב.

      איך מעודדים אותך ? כתוב טוב, כתמיד. ואולי כדאי לרדת קצת לים, לשוטט, לצלם ולאסוף צדפים..... ; אבל לא לשכוח לעצור בדרך ולקנות מאפה חם (לחם הוא אכן נחמה, בכל עונות השנה) ולבקש שימרחו לך בחמאה -לפני שאורזים- ואם יש, אז גם איזו מרקחת מתוקה.

      אזלו כוכבי, צר לי; אז כאילו, בכל זאת - *

        4/12/08 10:35:


      לאפרת שלום

      כתיבה יפה מאוד

      השיר עצוב, אך אפוי טוב.

      עם ריח חם ומתוק למרות המרירות.

      השילוב של המנגינה ומילות השיר

      ממש חודרים ללב

      בהצלחה, יש לך את זה תמים

      חביבוש 

        4/12/08 10:20:


      הסידור הזה של אקורדיון וקרומים ופריכות ומתוק הולך יופי....

       

        4/12/08 10:10:


      אין לי מילים אפרת! השילוב, של מילותיך עם המוסיקה. את כותבת רגיש

      את כותבת ומעבירה לכל נימי הנפש את תחושותיך.

       

      תמשיכי, תוציאי, תשתפי

       

      תמר

        4/12/08 09:44:


      אפרתוש,

      מילותיך בצירוף הצלילים

      העלתה בי כל כך הרבה

      גם זכרונות מהסרט "ירח מר"( מכירה?)

      גם כמיהה לחזור לרקוד בלט

      וגם עצב...לא מוסבר

      איזה מגוון ריגשי

      בזכותך!!

        4/12/08 09:39:
      מדהימה
        4/12/08 09:39:

      פוסט שהוא גם באגאט - נחמה***
        4/12/08 09:21:

      אהבתי את הצירוף של המנגינה

      אשוב כשישובו[הכוכבים]

        4/12/08 09:18:

      אין כמו לחם לנחמה.

      ופריז גם מנחמת גדולה.

      וביבים ועצבות מלוחה

      טובים לנפש

      לפחות כמוהם - רק איתם

      יש מקום לנחמה.

       

      היטבת לתאר ונגעת

      בכל נימי הנפש.

       

      תודה

      נתי

        4/12/08 09:17:

      הביטיים "שִׁמְרֵי טֵרוּף מְבַעְבְּעִים" וכן "קְרוּמִים גּוֹנְחִים" בהקשר של אכילת לחם (שהינו גם פרי מגדים) נשמעים לי כמטאפורה.

      ר' בראשית, פרק לט (ו-ז): "וַיַּעֲזֹב כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, בְּיַד-יוֹסֵף, וְלֹא-יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם-הַלֶּחֶם אֲשֶׁר-הוּא אוֹכֵל; וַיְהִי יוֹסֵף, יְפֵה-תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה.  וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת-אֲדֹנָיו אֶת-עֵינֶיהָ, אֶל-יוֹסֵף; וַתֹּאמֶר, שִׁכְבָה עִמִּי."

      וכן ר' שיר השירים, פרק ד (טז) - ה (א): "יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו. בָּאתִי לְגַנִּי, אֲחֹתִי כַלָּה--אָרִיתִי מוֹרִי עִם-בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם-דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם-חֲלָבִי; אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים."

        4/12/08 09:08:


      כמה כאב יש במילות השיר.....

      השילוב בין לחם לכאב...

      מעניין

      מחזיקה לך את היד...

      מיכל

        4/12/08 09:06:

      אפית עבורך ? זו נחמה.

       

      אכלתם בשניים ? זו כבר שמחה.

       

      הכאב מוציא מאיתנו את המיטב.

       

      אהבתי !

       

      מחכה למנה העיקרית...

        4/12/08 09:01:


      פירורים של חיים

      פירורים של מילים

      כמו פירורים של לחם

      לעדת ציפורים

        4/12/08 08:38:

      חולה על לחם
        4/12/08 02:08:

      לחם נחמה:

      לחם שהוא מצרך המוני ולכן מצוי בידי כול, ותפיחתו כשהוא נאפה מזכירה את החיים עצמם.

      לכן יש בו גם הכול: עצבות, מרירות, גם מתיקות, נחמה.

      לי דווקא הזכיר "לחם נחמה" נהמא דכיסופא (מארמית): לחם-בושה או לחם עוני. הכוונה ללחם, שהיו נותנים לעני כנדבה. אכן, שיר שמתאר ונותן אווירה, כמו הפואמה הפריסאית המנוגנת באקרודיון שמשתלבת איתו.

      תודה לך אפרת.

      יורם

        4/12/08 01:48:

      היי אפרת

      עייפתי מעט מללעוס את הבצק. . . . .

        4/12/08 01:40:

       

      ובכן, לא נותר לי אלא להוריד את הכובע בפני הנחתום...

      המעיד על עיסתו.

      נהדרת שאת.

        3/12/08 23:44:

      יפה מאוד ,אהבתי תודה.חיוך
        3/12/08 23:38:
      מתנגן נהדר..
        3/12/08 23:24:


      רומנטי

      מאוד

        3/12/08 22:06:

      אפרת יקרה,

      חשתי נחמה מרירה, נחמה מלוחה

      הלחם, כמו הנחמות הקטנות, מחזיק אותנו איכשהו

      ונותן לנו כוח

      *

       

       

        3/12/08 21:45:

      שיר נפלא מעורר תיאבון.
        3/12/08 21:09:


      מהלשון אל הלב

      פתאום הדרך קצרה.

        3/12/08 20:12:
      לחם הוא מזון של נחמה בשיר נפלא *

      ענק! פשוט ענק! *

      התרגשתי עד התפעמתי...

      ההפכים האלה:

      פֵּרוּרֵי רִגּוּשׁ
      שֶׁל בִּיבִים

       

      צובטים בלב עד שיכרון התמכרות

      שֶׁל לֶחֶם נֶחָמָה
      נִמּוֹחַ.

       

      והמוסיקה....

      ****

      אני רואה עצמי, באחד מבתי המאפה בפריז

      הולכת לאיבוד....

      ***

      זה אחד השירים שאזכור לפרטים.

       

        3/12/08 19:55:

      "...פְּרִיכוּת שְׁחוּמָה
      טְבוּלָה בַּמֶּלַח שֶׁל עַצְבוּת
      טַעַם מַר
      שֶׁל לֶחֶם נֶחָמָה
      נִמּוֹחַ.
      "

       

      עצבות, או טעם מר,

      או לחם נחמה נימוח -

      עם מוסיקה כזו.....

       

      הטעם משתנה והופך עדין, מתקתק,

      כמעט יוצא במחול.

      נפלא.

      מירה


        3/12/08 19:48:

      כך הם החיים עיסה דביקה שאנחנו מנסים ליצור ממנה משהו "טעים" וטוב .
        3/12/08 19:16:

      עצוב קצת....
        3/12/08 19:04:
      לחם לא אפיתי ,  נראה לי שחומרי הגלם כאן לא הכי רכים ונעימים,אבל התהליך מוציא את הטוב שבהם
        3/12/08 19:00:

      פשוט....יפה!
        3/12/08 18:50:

      אפרת-

      אני לא מבין את התגובות הצוהלות והשמחות שאת מקבלת לשיר הנהדר הזה. נראה כי ישנם רק מעטים שהבינו את המועקה, העצב והשברון שבפשרות המרירות שאת מתארת.

      עצוב ונוגה ויפה.

      *

      אורי

        3/12/08 18:42:

      מה היינו עושים ללא לחם

        3/12/08 18:03:
      לחם חם, טרי- פריך
      זה הדבר שלא יכולה לעמוד בפניו
      ונכון עם כל ביס יש גם צער
      על הקלות שזה נגמר
      על הקלוריות שצפות
      מקווה שהעצבות שנכתבו
      יעברו ויפנו לרגעים אחרים

       
        3/12/08 17:56:

      איזה יופי, שילוב מדהים לפוסט = לחם + מוזיקה + פריס
        3/12/08 17:34:

      לחם הוא פחמימת הנחמה האולטימטיבית..

      נחמת חיים,נחמה פורתא..

      ועוד בפריס...

      כתוב נהדר.

        3/12/08 17:20:


      היי אפרת!

      אכן לחם הוא גם לנחמה.

      המנגינה נפלאה כתמיד

      אהבתי תודה

       בילי

        3/12/08 16:48:

      טעים, משו משו !!!
        3/12/08 16:33:


      אפית הלחם,

      כמעשה אלכימאי ,עיסת חיים,

      את קרומיו יכשף במרקמו ירגש,

      יטרוף בבצק שמריו

      עד יתפחו בני מעיו

        3/12/08 16:20:

      התגעגעתי

      לכתיבתך המופלאה

      כייף לקרוא שוב את פנינייך!חיוך

        3/12/08 16:03:


      אפרת

       יפה מאוד

      עמי

        3/12/08 15:56:
      יפה מאוד אהבתי המשך שבוע נפלא
        3/12/08 15:38:


      אפרתי יקרה,

      כתבת כתמיד במיומנות ובמלוא כשרון, מצאתי בשירך נחמה לצד הרבה צלילים נוגים של עצב.

      מקווה שבסופו של דבר יוותר הטעם המתוק על שפתייך וחיוך של נחמה יאיר את נפשך ויקרין מן הפנים אל החוץ..

      ואם כבר לחם, אז שיהיה..

       

       

       

      לחם האוהבים
      ביצוע: נעמי שמר
      מילים ולחן: נעמי שמר
      זיכרון הצעדים, זיכרון הלחישות
      ויד זוכרת יד וכל מיני פגישות
      כתוב הרי בחול, כתוב בכוכבים
      כי המכאוב הוא לחם האוהבים

      מלחם האוהבים נטעם בשניים
      מיין הידידות נשוב נגמע
      אותה האדמה, אותם שמיים
      ועם הזמן תבוא הנחמה

      מלחם האוהבים...

      ראיתי איש יוצא לעבודת - יומו
      ציפור הנחמה פרחה בחלומו
      משני צידי השביל שירת העשבים
      געגועינו לחם האוהבים

      מלחם האוהבים...

      ראיתי נסיכה עולה מן המדבר
      ראיתי גם נסיך מן הצפון הקר
      מעל לראשיהם האור והעבים
      ותקוותם היא לחם האוהבים

      מלחם האוהבים...

      תודה לכם כולכם היום בברית אחת
      זכרו את יום החול וגם את ליל החג
      תראו שעוד נדע, נדע ימים טובים
      וגם נטעם מלחם האוהבים

      מלחם האוהבים..

       

        3/12/08 15:08:


      אוהבת את השילוב האינטליגנטי שלך בין חפצים יומיומיים, רגילים, ומטפורות ספרותיות עשירות.

      אכן, לחם טעים אפית לנו כאן! ובכלל לא מר לטעמי....

      *

      אלומה

        3/12/08 15:08:


      חיוך

      לא הבנתי מה משך אותי

      לקפוץ שוב לביקור

      עד שגליתי את המנגינה

      הטנגו

      והאקורדיון

      חיוךחיוך

        3/12/08 14:59:

      אהבתי את מילותיך .

       את כל כך רגישה .

      ומעביר  את זה במילים מרגשות .

        3/12/08 14:50:


      לחם נחמה !!!

      מקסים !

        3/12/08 14:35:
      יפה מאוד אהבתי המשך שבוע נפלא
        3/12/08 13:59:


      אבל אני כל כך אוהב לחםםםםםםםם ... :)

       

      תודה על השיתוף.

        3/12/08 13:53:

      לבצק שלך יש יכולת מופלאה לספוג את כל סוגי הטעמים.

       

        3/12/08 13:36:
      * התמלאתי ממילותייך.
        3/12/08 13:35:


      הממממממממ

      טעים

        3/12/08 13:18:

      מכירה את התחושה

      של לחם נחמהחיוך

      כתבת מעורב בעצבות

      אך כרגיל כה נפלא!!!

        3/12/08 13:12:

      השילוב של המילים, התמונה והמנגינה,

      מיוחד ויפה!

        3/12/08 12:14:

      אפרת

      כמו  תמיד כשרון  מבורך

      מרגש  וטעים,,,,,


       

        3/12/08 12:13:

      קודם קראתי ורציתי לומר

      משהו

      ואז ראיתי תוספת מנגינה

      ויצא איזה ערבוב

      של ניחוח לחם ספרדי

      אהבה

      ואדמה

        3/12/08 12:10:
      יפה כתיבתך.
        3/12/08 11:58:
      קראתי והתנחמתי
        3/12/08 11:26:

      מת על הכתיבה שלך והמוסיקה מתאימה.

      יום נפלא אדיר 


      לחם תמיד מנחם....ומחמם...


      אפרת יקרה,

      עצבות ?!

      מקווה שהעצבות תעזוב ותותיר לך רק את הנוחם

      נעמה

        3/12/08 10:57:

      מעניין הניגוד הזה , בין ריח המאפה , הביבים והנחמה.

      שיר מצויין.

        3/12/08 10:54:

      לחם נחמה

      לחם של חסד 

      לחם לנשמה 

      עם כוונות טובות

      ולא מתוך גחמה 

      לתקווה חדשה 

      כטעימה מפרי עף הדעת

      לתת 

      ובנשמה לגעת

        3/12/08 10:44:

      אפרת !

      מאחל לך, הרבה חמאה ודבש על פרוסת הלחם הטרי....*

        3/12/08 10:38:


      לחם נחמה מקמח מלא...?

      רק שאדע אם גם בריא הוא...

        3/12/08 10:24:

      טעם "הלחם הזה"

      עבורי,

      היה טעם של,

      חיים מתפצחים,

      אולי,

       מכיוון שנאפה בעצבות,

      או ביתר רגש

      או שבכל לישה

      של הבצק

      הוכנסו תחושות....

      (בכל אופן טעם מר לא מצאתי בו .....)

        3/12/08 10:22:


      אפרת ,שום נחמה לא  תטשטש  צלקות, אפילו לא  טעמו של מאפה  האפוי בכל הטעם , אם הבנתי היטב בשירך את מנסה להיצמד למערכות הזיכרון

      הנעימים  בתקווה למצוא בהם מזור ונחמה ,אולי זו דרך מעולה לזרז השראה

      אך לבטח לא אמצעי   להחלמה ולהגלדה .

      בשירך בולט הניסיון לכפות על הנפש טראפיה דרך החיפוש בזמנים האבודים בהם  הגעגוע  וסוד קיסמו  עשוי להמתיק לרגעים בודדים  את זכר עוולות הזמן  .

      תודה על שיר עמוק ומעורר המון תהיות על חיינו הסוערים .

        3/12/08 10:18:


      פ י ו ט י ...

      מאוד

        3/12/08 09:55:


      מקסים

      אהבתי

        3/12/08 09:54:
      "המתוקים הם סוג של נחמה..."
        3/12/08 09:45:
      חייבת גם חמאה עם הלחם הזה

      מקסים...

      פשוט...

      כמה עוצמה יש במילותיך..

      אהבתי *

        3/12/08 09:20:


      אכן, טעמו המר, המתעתע, של לחם העשוי מפירורי ריגוש.

      נחמא פורתא?

        3/12/08 09:10:

      הלחם כאנלוגיה לאדם

      יש לבן

      יש שחור

      יש צורות שונות

      וגדלים שונים

      אבל מה שהכי חושב זה

      מה מורחים עליו . . .

       

      עמיר

       

      *

        3/12/08 09:00:


      אפרת יקרה

      ריגשת אותי עד מאד

      שולחת לך   

      ככרות אפויים

      שזה עתה

      מהתנור יצאו

      לנחמה

        3/12/08 08:58:

      עצוב...................

       

       

        3/12/08 08:56:


      נוגע עמוק, חיבר אותי להצגה שראיתי שנקראת "לא על הלחם לבדו" של נא לגעת,

      קבוצת תיאטרון של חרשים עוורים.זו היתה חוויה שהפעילה את כל החושים, בדיוק

      כמו הפוסט שלך...*  

        3/12/08 08:50:


      אני אוהבת לחם

      ועוד יותר את הכתיבה שלך...

        3/12/08 08:47:

      יפה מאוד - מתחברת.
        3/12/08 08:46:


      יכולה לחוש את העצבות מהולה בלחם נחמה.

      אוהבת את השיר הזה.

      החושים עובדים כשקוראים אותו.

       

      באהבה

      עופרה

        3/12/08 08:43:


      אפרת

      איך, איך דרים אצלך

      בכפיפה אחת

      ויטליות עצומה

      וכל כך הרבה כאב משתק

      איך?

        3/12/08 08:40:


      פְּרִיכוּת שְׁחוּמָה

      מקסים*

       

        3/12/08 08:25:


      כייף לקרוא אותך בבוקר

      תודה אפרת.....

            

        3/12/08 08:22:
      לחם תמיד מנחם
        3/12/08 08:20:


      מילים שמאפשרות

      תהליך פנימי של

      התחדשות -

      מעבר למילים

      מעבר לעצבות

      מאפשר -

      אפייה של לחם

      ח ד ש

      *

      יפה כתבת

      ומי שמוכן להתנסות

      שיטעם חיוך


      ''פְּרִיכוּת שְׁחוּמָה
      טְבוּלָה בַּמֶּלַח שֶׁל עַצְבוּת''

      משפט חזק לי אפרת..

      שולחת חיבוק ארוך...

      ורואה אותי נותנת לך לחם מבורך..

      רק טוב...

        3/12/08 08:18:

      אפשר לטעום?
        3/12/08 08:16:

      יפה כתבת. כהרגלך.

      שוש

        3/12/08 08:06:

         *  חלות לשבת *   - מגה מתכונים  מאוד יפה אהבתי תודה
        3/12/08 08:05:

      נחמה זה טוב

      ומה עם לחם של אושר

      לדעתי יותר טעים אבל צריך לפעמים לחם נחמה.

      הולך טוב עם סנדוויץ

      כתבת יפה .

        3/12/08 07:59:


      ניחוח דמע,

      טעם המלח,

      מאפי הנפש

      מזור לנשמה... 

       

       

        3/12/08 07:58:
      מקסים *
        3/12/08 07:57:


      פְּרִיכוּת שְׁחוּמָה
      טְבוּלָה בַּמֶּלַח שֶׁל עַצְבוּת

      אהבתי את הרעיון- כתבת מקסים.

        3/12/08 07:57:
      יפה ביותר, נוגע לגמרי..
        3/12/08 07:39:


      כתבת מקסים!!

      *

        3/12/08 07:35:
      את כל הטעמים כמעט קדחת בתבשילך ואת האחראית על טעמו...
      רק טוב
      מיכל
        3/12/08 07:33:

      יפה מאד

       בוקר נפלא  ויום מקסים
      שבוע  מדהים עם המון
      חיוכים אור ואהבה

        3/12/08 07:33:

      אפרת

      למרות שם השיר "לחם נחמה" אני חווה

      עצב,מרירות ...."פריכות שחומה טבולה במלח של עצבות"

      הלחם אולי רוצה לנחם.אך בפנים

      לא קל להתנחם.

      שיר יפה .שיר תוגה.דימויים כרגיל מדהימים.

       עצב הוא חומר טוב.

        3/12/08 07:21:

      אהבתי את הרעיון של השילוב  בין לחם לרכיבי כאב עמוק 

        3/12/08 07:17:

      המילים העוצמתיות שלך מפעילות את החושים
        3/12/08 07:07:


      כתיבה יפה

      ועצוב..

        3/12/08 06:50:


      כתיבה יפה וזורמת כהרגלך

      *

        3/12/08 06:34:
      יפה מאוד כוכב נשמע טעים
        3/12/08 06:19:


      אפרת יקרה

      כוכב ללחם המרורים שאפית

      במילותיך הנוגעות כל כך.

      כתיבתך מרגשת ומחלחלת ללב.

      נייחל לימים טובים יותר,

      תודה שהבאת

      שרה

        3/12/08 06:18:

      אוכל הוא בדרך כלל נחמה

      אבל...... מקווה שגם את

      תמצאי את אותה הנחמה

      ותוכלי לכתוב לנו 

      דברים אחרים........

        3/12/08 05:55:

       

      מליחותה של עצבות

      בטעם מר של לחם נחמה

      נמוח

      מקסים חברה שלי!

       

        3/12/08 03:49:

      יאמי

      אני רעבה

      כוכב

        3/12/08 03:17:


      לחם נחמה...

      כמה נכון ....לחם שיש בו קורטוב מן העשייה המנחמת

      את הגוף התר אחר עונג של ביבים...

      נהדר

        3/12/08 02:49:

      *
      כתיבתך מזון לנשמה

      דודו

        3/12/08 02:35:

      הרגע אכלתי את הלחם הזה, טעים .
        3/12/08 02:34:


      אפרת,

      את כשרון ענק

        3/12/08 02:14:


      עצוב לי לקרוא את מילותייך.

      מי ייתן ותכתבי בקרוב שימחה.

        3/12/08 02:07:


      שיר יפה מאוד אפרתוש

      בעיניי לחם תמיד מנחם

      יש בו כוח ואנרגיה להמתיק לנו את הרגע,

      להעניק את הכוח להמשיך

      ואומנם לא בקלות אנחנו משיגים אותו

      אבל לחם הוא לחם

      תמיד

      }{

      כמבון*

        3/12/08 01:56:


      מאוד מאוד יפה..

      מקסים..!

      אהבתי לגמרי..

       

        3/12/08 01:47:

      מעורר מחשבה.

      עד עכשיו ראיתי את הנחמה כדבר טוב ונחוץ, כמתנה שלא חשבתי לבדוק אם היא שלמה, ומה נשאר מן האובדן והנזק.

      את היית רגישה, אולי נועזת, יותר ממני, וקלטת את המרירות, הביבים, הטירוף, הגניחות - שלא נעלמו גם ממציאותה של נחמה אפויה היטב.

      אני חושב שמכאן ולהבא גם אני אתחיל לראות ביתר בירור את שאריות האבל שהנחמה לא מצליחה, אולי גם לא אמורה, למחוק.

      יחד עם זה אני מקווה ומאמין שזה לא ימנע ממני בעת הצורך להתנחם ולנחם בלב שלם. אי אפשר להשכיח ממש את החוויות הקשות והמצערות - אבל אפשר גם להעביר דגש אל מה שמרגיע, מרכך, מפצה, פותח, מחדֵש, אולי גם מחמם, מקרֵב, משתף, מחבק. 

       

      תודה לך, אפרת, על אלומת הבהירות שהוספת לי.

        3/12/08 01:42:

      כל החושים,

      כל התחושות

      בעיסה אחת מתוקה...

       

      מי יתן והעצב יתחלף בנחמה...

       

      כתבת יפה!

        3/12/08 01:31:


      פְּרִיכוּת שְׁחוּמָה
      טְבוּלָה בַּמֶּלַח שֶׁל עַצְבוּת
      טַעַם מַר

      ....

      מעניין שירך, אפרת. *

      אמנם הריח מתוק, אבל אני מוצא פה יותר עצב מנחמה.

      יתכן שלנחמה שואפת הדוברת מעצם קיומו של הלחם הנימוח, המעביר טריות של געגועים.

        3/12/08 01:19:

      אכן לחם חושים חושני...

      נגע בכל החושים אצלי :

      טעמתי, הרחתי ואפילו ראיתי בדימיון.

      אחללה מאפה יצא לך.

        3/12/08 01:18:


      "ביבים"

      "טרוף"

      איך ה"חברים" הנ"ל

      מצאו את לחם המרורים

      הזה - טעים??

      תמהתני

       

        3/12/08 01:15:

      אין נחמה כלחם חם ישר מהתנור. אולי מרק, בחורף
        3/12/08 01:00:


      למרות הכל

      ואף על פי כן

      נשמע טעים

      וריח המאפה

      מרחף כאן באויר......

      אהבתי

      ארי

        3/12/08 00:57:


      טעים...

      לחיך ולנשמה  :-)

        3/12/08 00:53:


      יפה, מאד אפילו.

      פריך וטעים.

        3/12/08 00:51:

      היי אפרת,

      "לחם ביכורים"

      לימים טובים יותר.....

       

        3/12/08 00:48:

      נהניתי מאד*

      מזכיר לי את דמעת אמו של ביאליק הנספגת בלחם הנאפה בשעות ליל...

        3/12/08 00:42:


        *

       

      "המוציא לחם מן הארץ"..

       

      ברוך שובך.

        3/12/08 00:39:

      לחם נחמה...

      אהבתי את הרעיון ואת מילותייך, פרוריו

      ארכיון

      פרופיל

      אפרת Jeki
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין