תגידי ,
גם לך זה קורה ??
את זוכרת שאת הקפה בטעם וניל הראשון שלי
שתיתי אצלך... באיזה ערב מקסים ?
ואת זוכרת איך התביישת כל כך להראות לי אותם,
ואז קראת להם "ניצנים"...?
זוכרת את המלוואח שהכנת לנו ?
עם המון חריף....
זוכרת את הנשיקה הראשונה ?
ירד גשם... נכון ?
עבר זמן.
הלב כבר אמור להיות רגוע לגמרי.
אבל,
זה קורה לי.
אני מריח קפה בטעם וניל ואת עולה בי.
מישהי כאן בקפה כתבה על שדיים קטנטנים,
ובאופן הכי טבעי עניתי לה על ה"ניצנים" ...
ראיתי באיזה תפריט לא מזמן מלוואח + ביצה,
ושוב באת אלי...
אז אמרתי לך שהכל כבר מאחורי.
אז סיפרתי לך שאני כבר מזמן במקום אחר...
אפילו הספקתי להתאהב קצת באחרת,
אבל,
לעזאזל.... את עדיין כאן.
כנראה שהיה משהו חזק ביננו.
חזק עד כדי כאב,
שנמשך עד היום...
גבר 1,
| 
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ש',
רגע רגע רגע...
לאן ממהרת ללכת ??
רק הגעת.
שבי רגע,
שתי משהו.
חבקי.
התכרבלי לך קצת בפוך החם...
נעים לי כשאת כאן.
נעים לי כשאת נשארת קצת...
(ומה הקשר בין מה שעניתי לבין הפוסט והתגובה שלך ??
אין קשר.
אז מה ??)
נישוק אחד ליום חורפי,
גבר,
פ' ,
בטח שאפשר.
ברוכה הבאה למועדון הקטן...
אוירה מפרגנת.
ברור, בשביל זה יש חברים...
מאחל לך עוד אהבה אחת לפחות.
שתשאיר לך אינסוף חוויות.
שובי לבקר,
גבר,
הגעגוע לרגעים של אושר,
לעולם אינו עובר, וטוב שכך!
את ה'רגע' לא נוכל להשיב
אבל הזיכרון והגעגוע אליו
מחיים אותו כל פעם מחדש...
מענג לזכור להיזכר,
ויותר מזה, להתגעגע...
יש משהו בגעגועים שממלא!
יש מקומות, מאכלים, מילים וכו'...
שמזכירים לי רגעים שונים ואהובים...
הזיכרון הכי ישן שלי, שעולה בי כל פעם
עם לחם שחור וקוטג'... לסבתא שלי ז"ל
זה מדהים, כאילו ברגע הזה היא איתי, לידי!
אז כן, זכרונות לפעמים מכאיבים, צובטים...
ולשם כך הם בדיוק נועדו! [אחרת איך נרגיש?]
תגיד לי, התגובה שלי לא ארוכה יותר מהפוסט?
[איזה בושות, הלכתי]
אפשר קצת באיחור להשתלב באוירה המפרגנת?
כתבת את זה כל כך מדוייק.
כוכב לזיכרן של אהבות שהיו.
כמה מקסימה את.
שבאה לבקר אותי,
בשעות הלילה המאוחרות...
ככה זה כשחברים באמת באמת.
לא?
חייכת אותי על הבוקר מקסימונת אחת.
גבר,
METOO חמודה אחת,
כשאת כותבת לי "לזכרם של"....
אני ישר חוטף אווירת מלנכוליה קשה.
הלב שלי אינו שבור,
אין בי צער ,
ובאמת כיוונתי לזיכרונות קטנים שנחרטו להם.
לא מדובר על "אהבת חיי....האקסית המיתולוגית"...
קשר שהיה אמור להיות משהו אחד,
ובדיעבד אני מבין עד כמה היה משמעותי...לי.
בסה"כ תהיתי אם זה גם קורה לה.
אם הייתי משמעותי... לה.
תודה על הביקור,
גבר 1,
שלמה ארצי שר "כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.."
כל דבר שהיה ביחד הוא זיכרון בלתי נמנע...
עד היום אני רואה
ועוברת בלב מן איזו צביטה קטנה
לזכרם של אותם ימים *
והטעם ?
והמראה...
ובכלל,
כל כך הרבה דברים,
מנגנונים שלא נותנים לנו לשכוח,
את מה שהיה.
והשאיר טעם כל כך נפלא.
תודה על הביקור החפוז,
תשובי ?
גבר 1,
לי זה קורה עם אפטר-שייב מסויים מאד!
ועם ריח מרכך-כביסה מסויים מאד.
הריח... הריח....מנגנון פילאי.
תודה על פוסט מקסים-חריף-מתוק
את עדין שם שומרת ...
אני כבר לא.
אני מנסה לא להתעמק מדי,
וצודקת כשאומרת "הכי לא רלוונטיים"....
היות ובמקרה שלי מדובר על מערכת קצרה (יחסית)
הפליא אותי עד למאד,
ל"היתקע" בדברים הקטנים האלו,
ולהסיק את המסקנה המתבקשת :
על אף שהיה משהו קצר,
כנראה שהיה עמוק ...
בטוח שהיה.
גבר,
דבש טהור שכמותך,
תודה על הביקור.
בוודאי שאני בסדר !!!
אני גבר... לא ?
חחחחח
רוב הזמן בסדר,
ונהנה לי עם כל "זכרון בלתי נמנע"....
אחל'ה שבוע,
גבר 1
צרת רבים נחמת טיפשים וכאלה....
כ-ל דבר מזכיר לי ... אבל כל...
עזוב, עדיף שאני לא אכנס לפרטים
אין מה לעשות , ככה זה כשיש לנו את היכולת לזכור ולהתעמק בדברים הכי לא רלבנטים......
אהלן גבר,
סתם לצורך ההקבלה,
שלמה ארצי שר "כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.."
זכרון קטן או גדול אצל כולנו מעלה מפעם לפעם מישהו/י.
העיקר שאתה בסדר...
סופ"ש רגוע ונעים.
ענתוש,
לא הייתי שוקל אפילו....
היה ונגמר.
רק שלפעמים,
יש צביטות כאלה קטנות.
מכירה?
גבר,
אל תסמס לה ! היא תתחיל לפרשן אותו לכל מיני כיוונים.
ע"ע הפוסט של שומרת.
חחח,
כזה אסמס ארוך ???
ובכלל,
תהיתי באופן כללי,
מה זה אומר כל הקטע הזה,
שדברים קטנים,
מזכירים,
דברים גדולים....
זה רק אצלי ?
טנק'ס על הביקור,
גבר 1,
מה אתה כותב לנו?? תסמס לה :)))))