כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    המגירה

    אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו...\"

    אתם מוזמנים לפתוח את המגירה, לקרוא ולהתרשם.
    נא לשמור על הסדר.

    לכל איש יש שם

    7 תגובות   יום שלישי, 10/7/07, 23:27

    ..שנתנו לו אביו ואימו.

    שמות - מה שמייחד אותנו, מבדיל אותנו ובעיקר מזוהה עימנו.

    יש הורים שקוראים לילדיהם שמות מהתנ"ך. (יש שמות תנכיים שקצת שונו, כדי לאפשר לילד לגדול בשקט: אברהם, הפך לאבי, יצחק לצחי או איציק, יעקוב לקובי..) יש שמות שניתנו לנו ע"ש אדם יקר שהלך מעימנו. ושְמֱנו מנציח את זכרו. יש הורים שקראו לילדם על שם החודש (העברי/הלועזי) בו נולדו, יש כאלה שמזוהים עם העונה, או החג. ישנם הורים שהחליטו לקרוא לילדיהם בשמות פרחים, חיות  או אפילו עצים. יש שמות שמזכירים, רגע מסוים, מקום או אפילו שיר. יש הורים 'מתוחכמים' כאלה, שמנסים לייחד את השמות של ילדיהם: שמם של כל הילדים מתחיל באות א', או בצמד אותיות כמו 'לי' או מסתיים ב-'טל'.

     

    יש שמות שנשמעים אותו הדבר, אך נכתבים אחרת. כמו מיה ומאיה. הראשון, ניתן, בעיקר לאילו שנולדו במלחמת יום הכיפורים. השני, כי השם נשמע יפה או אולי, בעקבות השיר 'מאיה' של שלום חנוך. (מעניין ע"ש מי נקראת המאיה המקורית).

     

    הנקודה האישית שלי: נולדתי עם השם ניסים. ע"ש סבי מצד אבי. (זכרם לברכה).

    בתעודת זהות, ובכל מקום בו לא הייתי מוכר - קראו לי ניסים. אך, מאז ומתמיד כל מי שהכיר אותי קרא לי עופר. בגיל שש עשרה או שבע עשרה שיניתי את שמי באופן רשמי לעופר. לפני כמה חודשים, הושבתי את אימי (שתבדל"א) לשיחה על כוס קפה. כדי לברר למה עופר? מאיפה בא הרעיון? ומה מקורו? 

     

    אימי, הבכורה מבין שְׁנֱים עָשָׂר אחים ואחיות, ששמות כולם מלבד שלושה, לקוחים מן התנ"ך: אברהם, דניאל, חנה, לאה...( אגב, לבת העשירית קוראים בפשטות - עֲשֵרֵת). נאלצה לצאת לעבוד בגיל מאד צעיר, כדי לסייע בכלכלת הבית. היא עברה מעבודה מזדמנת אחת לשנייה. הפסקות היו בין הריון להריון. כשנשאה אותי ברחמה, השם ניסים היה ברור מאליו.

     

    היא מצאה לבסוף עבודה בקטיף תפוזים.

    עבודה פיזית קשה. והיא בהריון מתקדם. אימי שמעולם לא פחדה או התביישה בעבודתה. לא הניחה למזג אוויר או לקושי להפריע לה. פרנסת המשפחה עמדה בראש מעייניה.

    מנהל העבודה ששם לב לעובדת החרוצה וה'מלאה', הציע לה עבודה קלה ונוחה יותר. אימי דחתה את ההצעה בתחילה. כשהבינה שכוונותיו טובות, התרצתה. המנהל, שילדים לא היו לו, ביקש מאימי, אם תוכל להוסיף לשם התינוק, שם נוסף, כברכה. 

    אימי אמרה שתחשוב על כך..

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/10/07 07:48:

      נוגע ללב.

       

      ותודה על המובאה מהשיר של זלדה.

      החזרת אותי למחוזות רחוקים :-)

       

       

        15/7/07 20:30:

      ליזה פיירמן

      תמיד עונג לראותך קופצת לביקור.

      תודה.

      (ואצלי את תמיד יכולה לרשום על החשבון)

        12/7/07 18:50:

      סיפור נפלא ושם נהדר.

      ואני אחזור עם כוכב.

        12/7/07 16:53:

       ליאת זנד

      תודה.

      את מתארת את גודל ההפתעה.

       


      טל אלכסנדרוביץ שגב

      לא להתבייש לספר - יש לי סבלנות (גם לסיפורים הכי ארוכים)

       


      liquid deteregent

      תודה.

      העניין שהייתי בטוח שאימי פשוט ריחמה עליי, שלא אסתובב עם שם כבד כמו ניסים.

      רק אף פעם לא הייתי בטוח למה דווקא עופר.


        12/7/07 01:21:

      סיפור טוב!

       

      סתם מתוך סקרנות, איך זה שלא שאלת קודם?

      אצלי זה סיפור ארוך... (11 אותיות)
        10/7/07 23:37:

       

      סיפור יפה במיוחד :-)

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עופר מימון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין