נפרדת מיוגב ברזילי בפעם האחרונה. להיום.

TheMarker Cafeמי-טל על הברמי-טלנפרדת מיוגב ברזילי בפעם האחרונה. להיום.

מי-טל

נפרדת מיוגב ברזילי בפעם האחרונה. להיום.

‎0

תכנים אישיים

1 תגובות יום רביעי, 3/12/08, 11:04

הייתי אז רק בת 18... הייתי צופה בך בשקיקה, בוחנת כל תו מתווי פניך, רואה איך עיניך זורחות מעודף ביטחון שמכפר על חוסר ביטחון עמוק, ראיתי בך את התמימות, את עודף טוב הלב ומה שהתבטא כאנוכיות והתגלה כחיפוש עמוק וחסר גבולות אחר תשומת לב כלשהי. חוויתי ריגושים עזים מלהביט בצעדיך ממקום למקום, כשראיתי בך בשיעורי המשחק מפגין כישרון מוחבא שמת לצאת החוצה אך סערת הרגשות שנמצאת שם בפנים לא נותנת. ראיתי בך משהו אחר, ראיתי בך מישהו שרציתי רק לחבק. איך תמיד ידעת לתת את המבט הכי אמיתי שלך, ללקק את השפתיים בלשון או ללכת כשחריץ הישבן שלך מבצבץ מהמכנסיים כשלא באמת היה אכפת לך מה אנשים חושבים על זה. הנשמה שלך הייתה שם, מונחת על מגש כסף מנצנץ אך מלאה אבק, כי אף אחד לא טרח להרים את סדין הסאטן הלבן שכיסה אותה ולנער מפעם לפעם.. ואתה כבר התעייפת. הייתי מחכה כבר לשעה שבה התכנית תחל.. מביטה בשקיקה בכל סצנה ומחכה לראות אותך, אפילו רק חולף שם בסלון בזמן שהאחרים מדברים. זה היה ברור שכשהיית יושב לך בפינה מעט מרוחקת, בשניות היית מתחבר לעולם הפנימי שלך, זה שאף אחד לא נגע בו מעולם.. ועכשיו גם לא ייגע. הייתי מביטה בך ויודעת שאם היינו מכירים הייתי יודעת לעשות לך טוב בלב, אני מתפללת על הזדמנות לחבק אותך, לתת לך להבין שחום אנושי שבא מהנשמה לא משתווה לאף חוויית ריגוש אחרת, אף חוויה מינית או שכלית יכולה להכיל את הנתון הזה, שגורם לנפש שלך לרטוט ולרצות לחיות מחדש, דבר שכבר לא תדע לעולם. כל תמונה שלך חשפה את המבט הזה, המבט שחושף נשמה פצועה, שרק מחפשת אחר מישהו שיבוא וילטף אותה, עד שכל החלקים יתאחו.. אך אף אחד לא הגיע. הלוואי והייתי חברה שלך בזמן מסוים בחיים... אתה יודע? אפילו חיפשתי אותך בפייסבוק, שנים עברו מאז שמעתי עליך לאחרונה אבל היית עמוק בתודעה שלי.. קיוויתי למצוא אותך שם, קיוויתי להחליף איתך מילה או שתיים.. אך לא מצאתי. היום אני מבינה שאולי אם הייתי מוצאת הייתי יכולה לעשות משהו כדי לנקות ולו רק מעט מהאבק הזה שנאגר כבר בקילוגרמים שלמים. טוב הלב שלך היה שם, תמיד מונח במרכז כף ידך ומוכן להגיש אותו לכל המעוניין, אך היכן אלו שיניחו את טוב ליבם על ליבך? אני לא מעריצה אנשים שמתאבדים, עדיין לא החלטתי אם צריך בשביל זה המון אומץ או פשוט המון חוסר אמונה עצמית וחוסר ביטחון.. כנראה שהיה לך מהכל.. עדיין לא ברור ולא ידוע וכנראה שלא יהיה ברור לעולם מה היה שם שגרם לך לא לרצות לחיות יותר? האם הייתה זו אהבה נכזבת? האם הייתה זו חוויה קשה שלא עזבה אותך? האם לעובדה שאבא שלך התאבד שנה קודם לכן יש קשר להחלטה הזו שלך? כנראה שבאמת לעולם לא נדע..
לא היית ספר פתוח.
עברתי על כל כתבות ההתאבדות שלך בכל אתרי האינטרנט האפשריים.. "יוגב ברזילי, פליט פרויקט Y שם קץ לחייו אמש בדירתו" "יוגב ברזילי, פליט פרויקט Y שם קץ לחייו אמש בדירתו" "יוגב ברזילי, פליט פרויקט Y שם קץ לחייו אמש בדירתו" "יוגב ברזילי, פליט פרויקט Y שם קץ לחייו אמש בדירתו" נקלט? גם אם אגיד או אקרא את זה עוד מיליון פעם לא אאמין שהבחור המתוק שבתמונה ליד הכתבה הנוראית, כבר לא בין החיים.
קראתי את הבלוג שלך.. מין יומן שכתבת בזמן שהותך בוילה של פרויקט Y, אמרת פעם אחר פעם כמה אתה אוהב את המשפחה שלך.. דיברת על כל העולם.. על עצמך לעולם לא. מה היה שם שלא יכל לעמוד בעומס? ואיך, רק תסביר איך, הגנת בגופך, ליבך ונשמתך על המדינה כלוחם בסיירת אגוז וקצין במיל' אך לא ניסית להגן על עצמך? על נשמתך שלך?
אני מתה להגיד לך שאני כועסת עליך, כועסת שבחרת לא להתמודד, כועסת שבחרת ללכת במקום להישאר, כועסת שלא הייתה לי ההזדמנות להיפרד אפילו שלא הייתה לי ההזדמנות להכיר אותך מעולם. אך איך אני יכולה לכעוס על ייצור תמים ופעוט שכמוך שנמצא בתוך גוף של גבר מושלם?
אז אני כאן, יושבת תחת כיפת השמיים ויודעת שלצערי זו הפעם הראשונה שאני יכולה לדבר אליך ויודעת שאתה שומע אותי, כי כשהיית כאן, על פני האדמה לא הצלחתי ליצור איתך כל קשר אבל עכשיו אתה למעלה בשמיים, שומע אותי. אז רק רציתי לומר שמעולם לא חיבקתי, אבל כל החיים אחבק אותך, בלי לומר מילה תפסת לעצמך נקודה חמה בליבי, לתמיד.

לזכרו של יוגב ברזילי שהחליט לשים קץ לחייו בתאריך 19.08.08. יהי זכרו ברוך.

דרג את התוכן:

תגובות (1)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

troubled water

4/12/08 09:34:

אני בשוק... לא ידעתי שהוא התאבד...

מאוד מוזר... כשבן משפחה מתאבד או הולך לעולמו, ורואים מה זה עושה לנותרים.....איך אפשר לחזור על המעשה , בידיעה שזה ימוטט סופית את האם, את האחים... מעשה אגואיסטי חסר התחשבות...