1 תגובות   יום רביעי, 3/12/08, 11:05
"מתי את באה?"

"אני אצא עוד מעט.."

"תבואי מהר, אני כבר לא יכול לחכות"

שרון מעולם לא היה סבלני במיוחד, הכל אצלו עובד לפי שעון מדויק ואם קבענו ב 8 אז אין אופציה לדקת איחור. כשהכרנו, שרון עבד באתר בניה כפועל בניין. מעולם לא שפטתי אנשים על פי המקצוע שלהם, לפעמים בנאדם יכול להיות כל כך טוב, כל כך חכם ואינטליגנט אך פשוט חסר מזל או לא יודע לתכנן את החיים שלו כמו שצריך. זה מה שחשבתי על שרון בהתחלה. החלטתי לתת לו צ`אנס למרות שאני שואפת גבוה, למרות שאני רואה את עצמי מגיעה לגדולה ובונה עולם שלם שכולם ירצו להיכלל בו.. אז שרון הוא רק פועל בניין, אז מה? הוא תומך, הוא טוב אליי, הוא נחמד, הוא בנאדם חם, הוא כל כך טוב במיטה שזה מפחיד... אז למה לוותר עליו?

"היי מאמי מה קורה?" אמרתי

"אוף, כמה התגעגעתי.. יש לך מזל שלא איחרת, לא הייתי עומד בזה.."

"השתדלתי.."

התנשקנו ארוכות.. שרון מנשק בצורה שלא ידעתי שהיא קיימת, לא ידעתי שהיא אפשרית.. הנשיקה הייתה אקט שלם מבחינתי.. זה מרגיש כאילו אנחנו שוכבים, כאילו הוא כבר בתוכי שעות ארוכות, אבל אנחנו רק מתנשקים...

"אז איך היה היום שלך?"

"מה כבר יכול להיות...? אתה יודע, עבודה לימודים.. שום דבר מיוחד.. איך שלך?"

"עבדתי ממש קשה היום... כל היום הייתי בשמש"

הוא מרים את חולצתו כדי להראות לי את השיזוף ואני כל פעם מחדש מתמוגגת מהגוף שלו, שבנוי כגופו של אל יווני, כל שריר מטופח היטב ועטוף בעור שזוף. אני מביטה עליו, מחייכת... מתה להושיט יד ולגעת שם אבל הבטחתי לו... הבטחתי לו שלא כל פגישה תסתיים בסקס, שאפשר גם לדבר, לאכול, לבלות.. אבל קשה לי כל כך לעמוד בפיתוי.

"שאמרח עליך משהו? אלוורה אולי?"

"תפסיקי לחפש תירוצים לגעת בי, משוגעת... רק תחבקי אותי"

אני שוכבת שם לצידו, מחובקת חזק, גופו החסון וגובהו הרם עוטפים אותי מכל כיוון.. הרגשה נפלאה.

"מתי אני אראה אותך שוב?"

"מה ז"א? אני פה עכשיו לא?"

"כן אבל מחר את תהיי עסוקה כי יש לך שיעור ולא הקדשת מספיק זמן למשפחה שלך בימים האחרונים ואני מכיר אותך, יודע שתרצי להיות איתם.. אז כמה אצטרך לחכות? תגידי לי כדי שאהיה מוכן לקראת זה"

"אממ... יומיים שלושה, ילד... לא יותר מזה, אני מקווה"

"את יודעת כשאני עובד תחת השמש היוקדת, בחורות עוברות שם בלי סוף, באתר הבניה ליד הקניון, מביטות עליי כשאני עובד עם הגופייה הלבנה שקנית לי ואני מביט בהן ונזכר בך"

צחקתי

"למה? הן דומות לי כל כך?"

"לא.. הן רק מזכירות לי שמכל הבחורות בעולם יש רק אחת שאני רוצה"

שרון תמיד היה רומנטיקן גדול.. מסוג האנשים שאפשר לספור את כמותם על יד אחת בכל העולם, שלמילים שלו יש משמעות אמיתית והוכחות במעשים.

אני מקשיבה לו, עונה לו, צוחקת איתו, מספרת לו ובראשי.. מפנטזת עליו. אבל הבטחתי.. הבטחתי בלי סקס הערב.. רק אהבה.

"תתפשטי"

"מה? אתה רציני?" צחקתי "לא יכול להתאפק?"

"תתפשטי, אני רוצה שנתחבק עירומים.. אבל בלי שטויות, ילדה, רק להרגיש את חום הגוף שלך והעור הכל כך נעים הזה שעוטף כל ס"מ בגוף המושלם הזה"

הוא יודע מה גורם לי להתרגש, מה גורם לי להסמיק.

התפשטתי. נצמדתי אליו, מרגישה כל נקודה בגוף שלו צמודה לשלי, מהפנים ועד כף הרגל.

עברו 10 שנים מאז שהכרתי את שרון, היום הוא בעל תואר שני למתמטיקה ומרצה באוניברסיטאות. המחזרות בכל תקופת הלימודים לא הניחו לו אך הוא לא וויתר עליי.

עברו 10 שנים מאז שהכרתי את שרון ואני עדיין מפנטזת עליו בלילות.

עברו 10 שנים מאז שהכרתי את שרון. היום הוא נשוי באושר ויש לו ילדה קטנה לה הוא קרא בשמי, אמר שכך הוא לא ישכח אותי לעולם.


דרג את התוכן: