כותרות TheMarker >
    ';

    על ימין ועל שמאל

    כל מה שמעניין אותי, מרגיז אותי ולפעמים גם מה שקרה לי

    צדיק ורע לו

    25 תגובות   יום רביעי, 3/12/08, 12:09

    הטבח בבית חב"ד במומבאי מעלה שוב את הדילמה הדתית של "צדיק ורע לו", כלומר את השאלה מדוע אנשים טובים כמו הרב גבי ורבקה הולצברג, שלפי כל התיאורים הקדישו את חייהם למען הזולת, "זכו" לגורל כל-כך קשה: בנם הבכור מת ממחלה גנטית, הבן השני חולה אף הוא, ואילו הם עצמם נרצחו בפיגוע טרור מזוויע. החברה הדתית שבתוכה הם חיו אמורה לכאורה לשאול את עצמה: האם כך גומל הקב"ה למאמיניו?

    הנושא הזה הוא כמובן רגיש מאוד, במיוחד תוך כדי ימי השבעה, אבל לגיטימציה מסוימת לדון בו אפשר למצוא בעובדה שאפילו אביה של רבקה, הרב שמעון רוזנברג, הירשה לעצמו ל"התחשבן" עם הקב"ה בשאלה הזו בדברי ההספד המרגשים שלו בכפר חב"ד. מדובר בנושא שנדון כמובן בהרחבה בעקבות השואה; שם הרי ניספו מיליונים וביניהם ללא ספק אנשי חסד רבים, חילונים כדתיים.

    אחת התשובות שהעלו חוגים דתיים שונים בעקבות השואה היתה שאולי עם ישראל לא היה כל-כך צדיק. בקרב החוגים החרדיים היו שטענו שעונש השואה נגרם בגלל חטא הרפורמה והחילון. גם הרב עובדיה יוסף חזר לפני שנים אחדות על הטענה הנוראה הזו, ונאלץ כמובן להתנצל. אבל לא רבים יודעים שגם הרב צבי-יהודה קוק, מנהיגם הרוחני של אנשי גוש אמונים, טען שהשואה נגרמה בגלל חטאי עם ישראל, רק שאצלו היה זה חטא המרידה בציונות והעובדה שרוב היהודים לא נענו לקריאה הציונית (השואה, לפי התזה הזו, באה כדי "להכריח" את עם ישראל לבחור בציונות).

    בכל מקרה, מדובר בטענה נוראה. אפילו נקבל שהחילון או אי ההתלהבות מהציונות הם חטאים, קשה להשלים עם הרעיון שיש חטא כלשהו ש"מצדיק" רצח מזוויע של שישה מיליון בני אדם בכל מיני מיתות ויסורים משונים. קשה לקבל את העובדה שדווקא יהודים מוכנים להשלים עם "הצדקה" כזו לשואה, ולא פחות מקוממת העובדה שהם מייחסים "הצדקה" כזו לאלוהים. הרי אם אלוהים היה באמת נוקט בגישה כזו, כל אדם הגון היה אמור למרוד בו (כפי שגם אברהם אבינו התריס נגדו בפרשת השמדת סדום: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט"?).

    כאשר מדובר באסון אישי יותר מאשר השואה - מוות של אדם פרטי בדמי ימיו - מקובלת בציבור הדתי האמירה ש"מסבירה" את המוות בכך שהקב"ה רוצה לצידו את המובחרים ביותר, זאת על בסיס הפסוק: "דודי ירד לגנו לראות בגנים וללקוט שושנים". כלומר, שהקב"ה רוצה לצידו את "השושנים האנושיות", ואותן הוא "מלקט" מן העולם. ההסבר הזה אמור לנחם את האבלים, בכך שהוא רומז שדווקא מותם הטראגי של הקורבנות מוכיח את מעלתם בחייהם, אבל עדיין הוא מייחס לקב"ה אכזריות ושרירות לב קשים מנשוא.

    לפיכך נראה שיש רק שתי תשובות "סבירות" לדילמה הזו. תשובה אחת היא תשובתו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' המנוח, שגרס בפשטות שהקב"ה מניח לעולם להתנהג לפי חוקי הטבע שלו, וללא השגחה ישירה עליו ("עולםכמנהגו נוהג"). ממילא, אין סיבה להניח שהצדיק יזכה להגנה מיוחדת מפני מעשי עוול, ולהיפך. זו תשובה שיש בה הגיון, אבל היא קשה לעיכול מבחינת המאמינים מסיבה אחרת: אם אלוהים לא משגיח על העולם ולא מתעניין בו, איזו משמעות מעשית יש לאמונה בו? (ליבוביץ', מצידו, לא הוטרד מהשאלה הזו וראה בעצם העלאתה רצון לעבוד את הקב"ה למען התועלת האישית, רצון שאותו פסל מכל וכל).

    התשובה האחרת, שהכי נראית לי באופן אישי, היא זו שגורסת ששכר ועונש כלל אינם צריכים להיתפס במונחים פרטיים. כלומר: אכן, אי-אפשר להניח שהצדיק בהכרח יקבל שכר והרשע בהכרח יקבל עונש. השכר והעונש הם קולקטיביים - במישור המשפחתי, קהילתי, לאומי ואוניברסלי. רוצה לומר: אם אנשים מתנהגים טוב, עדיין יתכן שברמה האישית יפקדו אותם אסונות, אבל החברה שבתוכה הם חיים בכל מקרה תצא נשכרת מהתנהגותם. ולהיפך: אם בחברה מסויימת יש התנהגות מאוד שלילית, החברה כולה תיענש על כך, ולאו דווקא הרשעים המסוימים. כך, למשל, אפשר להסביר את הפסוק: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" לא בהנחה שהמכבד את הוריו בהכרח יזכה באופן אישי לאריכות ימים, אלא שחברה שבה מכבדים את ההורים אכן תזכה לאריכות ימים ושגשוג. במובן הזה, אין ספק שחברה שבה חיים אנשי חסד כמו בני הזוג הולצברג, היא חברה טובה יותר שיש לה יותר פוטנציאל שגשוג, גם אם בני הזוג עצמם נרצחו באכזריות.  


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/12/08 12:39:


      המשך [ברח לי הדף]:

       ההחלטה לקיים את מצוות האל אם אתה מאמין בקיומו- אינה אמורה להיות החלטה של מו"מ על גודל השכר שתקבל [או לא תקבל]ממנו.

       

      בה במידה, יכול אדם להחליט כי דרך החיים הזו נראית לו מבחינה מוסרית ואנושית, ולבחור בה, גם ללא אלהים כמפקח או מעניש[עין רואה ואזן שומעת].

      ברור שכשמדובר בניהול ציבור גדול [להבדיל מבחירה של היחיד המודע להחלטותיו], יש להבטחה בקיום שכר ועונש, אמצעי ממשטר  ומארגן [כמו בחוק הפלילי שלנו -שנרמס בהעדר קיום ברור וחד משמעי של שכר ועונש]. 

        8/12/08 12:34:

      צטט: רש נטול כבשה 2008-12-06 01:58:19

      אני לא בטוח שהפתרון שלך שונה בהרבה מזה של ליבוביץ. הטיעון שהעלית לגביו הוא שאין סיבה מעשית להאמין באל. אותו טיעון עובד גם כאן. מדוע שנאמין באלוהים, נתפלל אליו וננהג באופן מוסרי אם באופן אישי לנו ולמשפחתנו לא ייצא לנו שום דבר מזה? אתה חייב להודות שזו לא שיטה יעילה במיוחד. ומה הצדק שעומד ביסוד מערכת כזו? מה הסיבה שבגינה הצדיקים משלמים מחיר כבד כל כך? ולמה הם משלמים מחיר רק כדי שאחרים - רבים מהם רעים ייהנו מכך?

       

      זה מעלה כמובן גם שאלות נוספות. למשל אם איננו מבינים מדוע צדיקים נפגעים מדוע להודות לאלוהים כשאנחנו לא נפגענו ולטעון שקרה לנו נס בזכותו? הרי מי שאחראי לדברים הטובים צריך גם לקבל אחריות על הדברים הרעים לא?

       

      אני כמובן סבור, כמו שאר החילונים כאן, שהתשובה פשוטה בהרבה והיא שאין אלוהים או לפחות אין אלוהים שיש לו העדפה או עניין מיוחד בעם היהודי וכן אין לו עניין בעולם טוב יותר או שאם הוא מעוניין בעולם טוב יותר, אין לו הכוח לפעול בנדון (נקרא לטיעון הזה אין אלוהים יהודי כל יכול ורוצה טוב). ברור לי שאנשים מאמינים לא יכולים לחיות עם עמדה כזאת ואני משתדל לכבד את זה ואת המאמץ הפרשני האדיר שהם עושים כדי שאלוהים (ויחד עימו אמונתם) ייצאו בסדר מהעניין. עדיין נראה לי שגם הם כמו יאיר שלג כאן מבינים שהפרשנות שלהם היא רעועה למדי וההגיון של אלה שטוענים שאין אלוהים או לפחות הטוענים שאין אלוהים יהודי כל יכול ורוצה טוב מסביר את עובדות העולם בצורה טובה הרבה יותר. לכן כל כך מפתיעה תחושת העליונות שמפגינים כל כך הרבה אנשים דתיים (אף שיאיר שלג בהחלט אינו אחד מהם) כלפי חילוניים. תחושת עליונות גם מוסרית כביכול וגם אינטלקטואלית וזאת כאשר הם עצמם בתוך תוכם יודעים שאמונתם מיוסדת על הנחות כה רעועות.

      להבנתי, פרופ' ליבוביץ גרס שיש לקיים את מצוות הדת שלא על מנת לקבל פרס מאלהים.

      הרעיון של אמונה באלהים כי זה משתלם- מגוכח מעיקרו. או שאתה מאמין בקיומו או שלא;

       

        8/12/08 12:32:

      צטט: מיא 2008-12-06 10:45:05

      בלי להיכנס לוויכוח על קיומו של אלוהים, אני חושבת שמשפט הפתיחה של הפוסט:

       

      הטבח בבית חב"ד במומבאי מעלה שוב את הדילמה הדתית של "צדיק ורע לו", 

       

      מצביע על היתממות לא קטנה, כי באמת, בחברה הקפיטליסטית של ימינו, בפרט בארץ עם הפערים הסוציו-אקונומיים הגדולים, ואולי תמיד היו הדברים ככה בעולם, בכל מקום, אין ספק בכלל שהתנהגות בלתי מוסרית  ולא התנהגות מוסרית היא זו שזוכה לתגמול, כלומר שצדיק ורע לו תמיד, בכל עת, וזוהי הנורמה הרווחת. כך שלומר שהטבח מעלה שוב - נו, באמת. במדינה שלנו ברור שהאלים, הכוחני, הרמאי, הגנב - ידו על העליונה, ואילו העניו, המסור והטוב תמיד מפסיד ונדחק לשולי החברה. וא צריך להתרחש רצח מזעזע כדי להדגים זאת.

       

      בחברה ממנה באו הנרצחים, ההתנהגות המוסרית היא שזוכה לתגמול- לפחות במובן של השבח החברתי - ומכאן גודל הפער והכאב הבלתי נתפס על הפרת ההבטחה לשכר ועונש.

      נכון שבמדינתנו המתחדשת הכסף יענה את הכל, ואם צברת הרבה ממנו- הצבירה הזו כנראה מטהרת את דרכי הצבירה, הצובר, והצבור. אם החברה ומוסדותיה, על ידי הערכים המנחים אותה,  בוחרים לתגמל את הרע, הלא מוסרי והדורסני- היא באמת לא צריכה להתפלא שרשע וטוב לו- ועוד יותר צדיק ורע לו.

      אפשר בהחלט לקנא במובלעת הרוחנית שיצרו לעצמם החרדים, גם אם איננו דתיים או חרדים, במובן של הערכת הטוב ועשייתו, והתיגמול החברתי של עושי הטוב. לפעמים גם מי שלא היה עושה טוב מפנימיותו- יעשה טוב כדי לקבל את התיגמול הזה - חברתי או אלוהי, וזה בהחלט לטובה.

        7/12/08 08:15:

      צטט: רונתי 2008-12-06 13:53:21

      תמוה בעיני הפלפול הזה. תשובתך אופיינית לאדם שגדל בתוך חברה המקדשת את הכלל על פני הפרט, והדבר ניכר כאן בכל תחומי החיים.  צדיק ורע לו? כבר איוב שאל את השאלה הזאת כזכור, ואלוהים ענה לו כזכור. 

      אם אסונות באים על ראש האדם -  רק האדם לבדו יכול לדון בשאלה עם אלוהיו ולקבל על זה תשובה (או לכל הפחות לבוא על סיפוקו). גם לתיאולוגיה הנוצרית ולפילוסופיה שבאה בעקבותיה יש הסברים מפורטים וחלקם חכמים מאוד בשאלת הטוב והרע.

      ההתבוננות שלך על החברה  מזכירה לי חברות לא אנושיות, נמלים או דבורים למשל, שבהן הפרט חסר ערך ורק לקולקטיב יש חשיבות. האמן לי, אלוהים מתייחס ברצינות לכל אדם, ויהיה פחות-ערך ככל שיהיה בעינינו. 

      1. אלהים לא ענה לאיוב. כלומר, הוא דיבר בתגובה - אבל בהחלט לא נתן תשובה, ובוודאי לא אמר את האמת הפשוטה, שכל הסבל הזה נגרם משום שאלהים הימר עליו מול השטן. "היכן היית ביסדי ארץ?" - אינו תשובה לשאלה למה הרשית שאסבול כך?

      2. ההסברים התיאולוגיים, כולם כפופים להנחת יסוד שיש אלהים. מי שיודע שאין - ההסברים האלה אינם רלוונטיים מבחינתו. ההסבר שלי, מצוי בתגובתי למעלה.

        7/12/08 02:50:
      כן, הרבה יותר קל להאחז באשליית קיום האל מאשר להתבונן, לחשוב, לחשב ולהבין שלא דובים ולא אלים ואף לא אל יחיד. אנחנו כאן לבדנו ביקום קר ומנוכר, וכל חסד שאדם עושה לרעהו או כל עוולה, הם תוצאה של החלטה אישית ושל השפעת הגנים ששרדו בנו ושל הסביבה אשר מורכבת מיחידים כמונו.
        6/12/08 13:53:

       

      תמוה בעיני הפלפול הזה. תשובתך אופיינית לאדם שגדל בתוך חברה המקדשת את הכלל על פני הפרט, והדבר ניכר כאן בכל תחומי החיים.  צדיק ורע לו? כבר איוב שאל את השאלה הזאת כזכור, ואלוהים ענה לו כזכור. 

      אם אסונות באים על ראש האדם -  רק האדם לבדו יכול לדון בשאלה עם אלוהיו ולקבל על זה תשובה (או לכל הפחות לבוא על סיפוקו). גם לתיאולוגיה הנוצרית ולפילוסופיה שבאה בעקבותיה יש הסברים מפורטים וחלקם חכמים מאוד בשאלת הטוב והרע.

      ההתבוננות שלך על החברה  מזכירה לי חברות לא אנושיות, נמלים או דבורים למשל, שבהן הפרט חסר ערך ורק לקולקטיב יש חשיבות. האמן לי, אלוהים מתייחס ברצינות לכל אדם, ויהיה פחות-ערך ככל שיהיה בעינינו. 

        6/12/08 12:48:

      הנה עוד כמה אפשרויות להתמודדות עם שאלת 'צדיק ורע לו'

      אפשרות אחת: יש אלוהים, אבל זה לא האלוהים התנכי שהורה לאברהם להקריב כאות אמונה בו את בנו יצחק, ושהתיר רצח של מיליון וחצי ילדים בשואה, אלא אלוהים אחר, אלוהים שמכבד את ההומניזם האנושי.

      אפשרות שניה: האדם הוא לא המצאה של אלוהים, אלא להיפך, אלוהים הוא המצאה של האדם, וההמצאה דורשת קצת שיפורים (כגון הרפורמיזם היהודי).

      האפשרות השלישית היא שאלוהים יצר את האדם כדי להשלים אותו. על פי זה אלוהים זקוק לאדם לא פחות ממה שהאדם זקוק לאלוהים, והאחריות על העולם היא משותפת. על האפשרות הזאת כתבתי את השיר הבא:  'אלוהים העזוב, הקטן'
        6/12/08 10:45:

      בלי להיכנס לוויכוח על קיומו של אלוהים, אני חושבת שמשפט הפתיחה של הפוסט:

       

      הטבח בבית חב"ד במומבאי מעלה שוב את הדילמה הדתית של "צדיק ורע לו", 

       

      מצביע על היתממות לא קטנה, כי באמת, בחברה הקפיטליסטית של ימינו, בפרט בארץ עם הפערים הסוציו-אקונומיים הגדולים, ואולי תמיד היו הדברים ככה בעולם, בכל מקום, אין ספק בכלל שהתנהגות בלתי מוסרית  ולא התנהגות מוסרית היא זו שזוכה לתגמול, כלומר שצדיק ורע לו תמיד, בכל עת, וזוהי הנורמה הרווחת. כך שלומר שהטבח מעלה שוב - נו, באמת. במדינה שלנו ברור שהאלים, הכוחני, הרמאי, הגנב - ידו על העליונה, ואילו העניו, המסור והטוב תמיד מפסיד ונדחק לשולי החברה. וא צריך להתרחש רצח מזעזע כדי להדגים זאת.

        6/12/08 10:18:

      http://www.notes.co.il/tomer/49463.asp

       

      כה אמר זרתוסטרא (האמיתי).

       

      מבוא לדתו של הנביא הקדום, והשפעתה הרבה על היהדות.

       

      אם יש אלוהים, ואם הוא כל יכול, כל יודע, וטוב – איך לעזאזל קורה שהעולם מלא ברוע וסבל?

       

        6/12/08 06:23:

      צטט: עידית פרלמן 2008-12-05 13:55:29


      הקב"ה בהחלט רצה שיחזרו כבר אליו ויפסיקו לעשות ילדים פגועים גנטית ללא בדיקות ולגזור עליהם חיים מרים עד המוות.הבכור נפטר מטי -זאקס. השני חולה בטי זאקס בבית חולים בארץ, לא איתם חלילה.השלישי בסדר וריבקה היתה בהריון כשנהרגה.כך רמז אביה בנאום ההלוויה.ואולי אפשר להגיד שאם הקב"ה היתיר התפתחות הטכנולוגיה ,קיים גם היתר להשתמש בה ולחסוך חיי סבל אין קץ ומוות מוקדם.נמאס מהתרפסות הפוליטיקאים. יש לומר את האמת.

       כן נכון טאי זאקס זה מקרה קיצוני , ונראה לך שאין לחיים האלו משמעות

      למה ?  האם את זאת ששופטת למי מגיע לחיות ? לפי מה ? רוב האנשים  המבוגרים שחולים רוצים להמשיך לחיות , למה לילדים שהולכים להיוולד אין זכות כזו. מדוע את חושבת שצריך להרוג אותם

      ומה עם ילדים מפגרים , או עם תסמונת דאון  , או אוטיסטים (כמו הבן שלי)  וכשיגלו בדיקה גנטית לנטייה לסרטן בגיל הילדות ואולי השמנת יתר גם אז תתמכי בהפלה. 

       לכל דבר יש צד טוב ורע גם לטכנולוגיה . אלוקים גם היתר כלי נשק האם זה מתיר את השימוש בפצצת אטום ?

      ולעניין הפילוסופי - טוב ורע שמחה ועצב חיים ומוות כולם חלק מהעולם ולמי שמאמין הם חלק מהקדוש ברוך הוא שאת דרכיו לא נבין לעולם במלואם. ההתעסקות בכך אולי עוזרת לאבלים ועם זה המצב אז טוב שכך אך היא כמעט חסרת טעם. יש דברים שאי אפשר להסביר בצורה לוגית וזה כנראה אחד מהם.

        6/12/08 02:34:


      תוכל למצוא הרבה מאוד תירוצים לקושיה שהעלת,אך האמת היא שאלוהים מעולם לא היה קיים ואינו קיים גם כיום. אין שום פיקוח עליון, אין עם נבחר,ולכן גם אין מי שידאג שהצדיק יחיה בגן של שושנים.

      האמונה באלוהים היא אחת מהאשליות העצמיות התמוהות ביותר,בעיקר בגלל הפופולריות הרבה שלה.

      כמה אירוני שהדתיים בזים לעבודת האלילים,אך אינם מבחינים שהם לא שונים כלל מעובדי אלילים אחרים.

        6/12/08 01:58:

      אני לא בטוח שהפתרון שלך שונה בהרבה מזה של ליבוביץ. הטיעון שהעלית לגביו הוא שאין סיבה מעשית להאמין באל. אותו טיעון עובד גם כאן. מדוע שנאמין באלוהים, נתפלל אליו וננהג באופן מוסרי אם באופן אישי לנו ולמשפחתנו לא ייצא לנו שום דבר מזה? אתה חייב להודות שזו לא שיטה יעילה במיוחד. ומה הצדק שעומד ביסוד מערכת כזו? מה הסיבה שבגינה הצדיקים משלמים מחיר כבד כל כך? ולמה הם משלמים מחיר רק כדי שאחרים - רבים מהם רעים ייהנו מכך?

       

      זה מעלה כמובן גם שאלות נוספות. למשל אם איננו מבינים מדוע צדיקים נפגעים מדוע להודות לאלוהים כשאנחנו לא נפגענו ולטעון שקרה לנו נס בזכותו? הרי מי שאחראי לדברים הטובים צריך גם לקבל אחריות על הדברים הרעים לא?

       

      אני כמובן סבור, כמו שאר החילונים כאן, שהתשובה פשוטה בהרבה והיא שאין אלוהים או לפחות אין אלוהים שיש לו העדפה או עניין מיוחד בעם היהודי וכן אין לו עניין בעולם טוב יותר או שאם הוא מעוניין בעולם טוב יותר, אין לו הכוח לפעול בנדון (נקרא לטיעון הזה אין אלוהים יהודי כל יכול ורוצה טוב). ברור לי שאנשים מאמינים לא יכולים לחיות עם עמדה כזאת ואני משתדל לכבד את זה ואת המאמץ הפרשני האדיר שהם עושים כדי שאלוהים (ויחד עימו אמונתם) ייצאו בסדר מהעניין. עדיין נראה לי שגם הם כמו יאיר שלג כאן מבינים שהפרשנות שלהם היא רעועה למדי וההגיון של אלה שטוענים שאין אלוהים או לפחות הטוענים שאין אלוהים יהודי כל יכול ורוצה טוב מסביר את עובדות העולם בצורה טובה הרבה יותר. לכן כל כך מפתיעה תחושת העליונות שמפגינים כל כך הרבה אנשים דתיים (אף שיאיר שלג בהחלט אינו אחד מהם) כלפי חילוניים. תחושת עליונות גם מוסרית כביכול וגם אינטלקטואלית וזאת כאשר הם עצמם בתוך תוכם יודעים שאמונתם מיוסדת על הנחות כה רעועות.

        5/12/08 20:23:

      באופן כללי אני מסכים עם התגובות של רוב המגיבים.

       

      מר שלג,

       

      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C_%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA

       

      "בספרות הקבלה ובמיוחד בכתבי האר"י, ישנו הסבר מפורט על תפקיד הגלגול ועל פירוט הנשמות שהתגלגלו. לשיטה זו רוב האנשים שנולדים בעולם הנם גלגולים של נשמות "ותיקות" ומיעוטן הם נשמות חדשות. שיטת הגלגולים נותנת מענה לבעיות של שכר ועונש, והסבר תאולוגי של אסונות המתרחשים אצל תינוקות שאינן ברי הענשה, כמו גם אסונות אצל צדיקים כמו למשל גורלם של עשרת הרוגי מלכות שהיו תלמידי חכמים גדולים שבדור. ההסבר הוא כמובן שהאסון התרחש עקב חטא בגלגול קודם. הרב עובדיה יוסף חולל סערה, כאשר ציטט את דבריו של האדמו"ר רבי אהרן ראטה המשתמש ברעיון הגלגול כדי לספק הסבר להתרחשותה של השואה. יש לציין כי רבי אהרן ראטה עצמו מתבסס על דעתו של האר"י, לפיה גורלם של קורבנות האינקוויזציה בספרד נקבע בהתאם לגלגוליהם הקודמים.

      גם בחסידות ישנם סיפורי גלגול לא מעטים. כך למשל נמצא סיפור בשבחי הבעש"ט, שתלמידיו שאלו אותו על תלמיד חכם גדול שנהרג על ידי גויים, "הזאת תורה וזהו שכרה?", ואמר להם הבעש"ט, שאותו אדם היה ראש הסנהדרין בתקופת זכריה הנביא, וכאשר זכריה ניבא על הפורענות, הוא היכה אותו על הלחי, ואמר לו: "עם הארץ, מי הרשה לך להתנבא?" ולאחר מעשה זה קמו ההמון והרגו את זכריה ומאז בתור עונש נגזר עליו שהתגלגל שוב ושוב וייהרג כל פעם מחדש, בגלל שגרם למותו של הנביא."

       

      לפי התפיסה הזו,הבורא, היודע והרואה הכל ,אוסף את הצדיק אליו  לפני שהצדיק יפול בחטא.כך נשמת הצדיק מסיימת את התיקון שלה ,ועולה לשכון תחת כסא הכבוד. כי אם הבורא היה מאריך את חיי הצדיק,יכול להיות שהצדיק היה נופל בחטא מסויים ,ואז נשמתו היתה צריכה לחזור פעם נוספת לעולם כדי לתקן. כמובן שהחזרה של הנשמה לעולם הגשמי זה עינוי.תאר לך.עוד פעם מוצץ,טיטולים,זחילות,ללמוד ללכת,בתי ספר ,צבא,משכנתה,צער,סבל,וכד'.

       הבורא חוסך מהצדיק את כל הסבל ,ואוסף אותו  (את נשמתו ) אליו.

       

        5/12/08 20:04:
      ההנחה השחצנית שאדם כמו הולצברג נמצא במעלה רוחנית מעל חילוני מצוי. לי חב"ד מזכירה גלותיות. הם לא יישבו בעמק. האדם החילוני הוא פאר היצירה לא פחות משומר מצוות. ואני גם לא מעונין שישתנה או שישנו אותו.
        5/12/08 19:18:
      יאיר, בהתייחסות לפסקה המסכמת של מאמרך: אין כל ספק שנוכחותם של אנשים עושי טוב היא ערובה לחברה טובה יותר ולהיפך (זוהי טאוטולוגיה). אך אמירה זו תקפה ללא קשר לקיומו של האלוהים וללא זיקה לשכר ועונש אלוהיים.
        5/12/08 18:54:

      צטט: זמן שאול 2008-12-05 18:17:13

      כבודכם שכחתם אפשרות רביעית: אלוהים יש, תשובה - אין. ולכן צריכים לצעוק, כי כשכואב - צועקים.

       http://shaul-times.blogspot.com

       

       

       

       

       

      נו שויין... אז תמשיך לצעוק. אתה מצטרף לרשימה ארוכה ומכובדת של קורבנות פוגרום, שואה, אינקוויזיציה וכו' שצעקו, בכו, ביקשו והתחננו' - וזה רק מהזווית היהודית המאוד צרה (מבלי להזכיר קמבודים, רואנדים וקצר המצע מהשתרע).

      כולם "קורבנות" של אותו אלוהים דמיוני בו אתה נאחז.

       

       "ואם יש-צדק – יופע מיד!
      אך אם-אחרי הישמדי מתחת רקיע
      הצדק יופיע –
      ימֻגר-נא כסאו לעד!..."

        5/12/08 18:17:

      כבודכם שכחתם אפשרות רביעית: אלוהים יש, תשובה - אין. ולכן צריכים לצעוק, כי כשכואב - צועקים.

       http://shaul-times.blogspot.com

       

       

       

        5/12/08 15:54:


      תשובה מקובלת שנראית לי טובה היא רעיון "צדיק וטוב לו בצידקתו" 

      צדיק נהנה ומקבל את סיפוקו ממעשי הצדקה, ואילו הרשע סובל מרשעותו.

      יותר מכך לא ניתן לבקש.

      גם מבחינה חברתית , אדם צדיק הוא בהגדרה מי שפועל למען החברה ולא לצען טובת עצמו, המניע והשכר לכך הוא הנאתו ממעשי צדקתו. כלומר הקדוש ברוך הוא והאבולוציה סיפקו לנו את המצפון וחבריו כדי שיתנו אושר לצדיקים וסבל למרשעים.

       

        5/12/08 15:53:
      אלפי שנים נשאלים עם השאלה הזו וצריך לומר שהשאלה הזו ברורה - אין אלוהים. אין שום שמץ של ראיות לקב"ה ואף פעם לא היה, ולכן ההתבחבשויות האלה נפתרות בהרף אין.
        5/12/08 13:55:

      הקב"ה בהחלט רצה שיחזרו כבר אליו ויפסיקו לעשות ילדים פגועים גנטית ללא בדיקות ולגזור עליהם חיים מרים עד המוות.הבכור נפטר מטי -זאקס. השני חולה בטי זאקס בבית חולים בארץ, לא איתם חלילה.השלישי בסדר וריבקה היתה בהריון כשנהרגה.כך רמז אביה בנאום ההלוויה.ואולי אפשר להגיד שאם הקב"ה היתיר התפתחות הטכנולוגיה ,קיים גם היתר להשתמש בה ולחסוך חיי סבל אין קץ ומוות מוקדם.נמאס מהתרפסות הפוליטיקאים. יש לומר את האמת.
        5/12/08 13:30:

      כבודו שכח אפשרות שלישית: שאין אלוהים. שזאת המצאה אנושית ואחת ההזיות הקולקטיביות הגדולות ביותר בהיסטוריה של המין האנושי.

      שכבודו (ביחד עם 90% מאוכלוסיית כדור הארץ) לא מסוגל להתמודד עם העובדה שהעולם מתנהל באופן רנדומלי ואכזרי-משהו, נטול כל יד נעלמה שקוטפת שושנים או נוטעת שתילים.

      והשאלה האמיתית היא: האם כבודו מסוגל לחיות בעולם נטול אלוהים ועדיין לשמור על הגינות, יושרה, "אהבת לרעך כמוך" ושאר תכונות המהוות בסיס איתן לחברה נורמטיבית החיה בשלום כקולקטיב ובהרמוניה עם הטבע - גם אם אין כל שכר ועונש בעולמות (דמיוניים) באים.

      האם כבודו באמת מסוגל לקבל את העובדה שכשמישהו מת (קרי, מערכות הגוף קורסות, נרקבות וחוזרות למצב צבירה בסיסי) ההמשכיות היחידה היא הזיכרון שנותר במוחם של משפחתו, חבריו ומכריו?

      סביר להניח שהתשובה היא לא. כי זה קשה יותר מלהאמין באלוהים (או אללה, ישו, קרישנה, בודהה ושות').

        5/12/08 13:02:


      כיהודי מאמין אתה אמור לדעת שהעונש והשכר האמיתיים הינם רוחניים ולא גשמיים,

       בעולם הבא ולא בעולם הזה.

       

      כדי לקבל את השכר האמיתי האמור, על האדם לעמול בעולם הזה וזאת כדי שהשכר שהוא יקבל לא יהיה שכר בושה ("נהמא דכיסופא").

       

      לולא דוגמאות ה"צדיק ורע לו רשע וטוב לו" סביר שלא באמת הייתה בחירה כיוון שכולם היו רצים לעשות את הטוב, ולכן לא היה מגיע לבני האדם שום שכר על כך כפי שלא ניתן להעריך לטוב או לרע כל מעשה שנעשה בכפייה.

       

      לדעתי זה נמצא כבר בעיקרי האמונה של הרמב"ן, בכתבי הרמב"ם ובמקומות רבים אחרים.

       

       

        4/12/08 17:18:

      דילמת "צדיק ורע לו" היא כמובן אמונית מובהקת. כחילוני אין לי דילמה. ברור לי שבכל רגע נתון הרבה אנשים עושים רע להרבה אחרים כדי להגיע למה שנתפס אצלם כטוב האישי שלהם. רוב הרעים האלה גם די מצליחים. התשובה הפשוטה לשאלה "מדוע דרך רשעים צלחה" היא כי הדרך למיליון קלה הרבה יותר דרך ספקולציות בורסאיות, שוד בנקים או רמאות בעסקים מאשר באמצעות עבודה קשה וחיסכון.  הקפיטלזים במירעו גם מעודד את קיצורי הדרך האלה. מה שנשאר לאדם החילוני כדי לעשות טוב הוא לא ההכרה כי זה משתלם או כי "רשע ורע לו" או "סוף גנב לתליה" או כל קלישאה דומה מופרכת אחרת - מה שנשא הוא בפשטות המצפן האישי שלו, המוסר.

        3/12/08 23:57:

      נדמה לי שעוד בטרם אנחנו באים לדון בסוגיית "צדיק ורע לו" צריך אולי , לכבודם של גבי ורבקי הי"ד, לטלטל את התקשורת הישראלית שידעה לרתק את כל האומה למסך כדי לחטט בדם ובפצעי המשפחה האצילית הזו, אבל כשהלוויה ביטאה בצורה מרשימה (ראיתי את כולה בשידור חי בוידיאו באתר חב"ד) לכידות, אמונה, ביקורת עצמית ואיפוק מדהים (!!!) התקשורת בחרה לצטט את שמעון פרס ועוד שני משפטים של אחד הדוברים. לא את המשפטים המשמעותיים. לא את קריאת "שמע ישראל" בסוף הטקס שהרעידה את נימי הלב היהודי בכל רחבי העולם.

      קשה גם שלא להשוות את רמת הסיקור ואת השטיחות שלו בלוויית הולצברג - לעומת הפיאסקו בטקסים שארכו יומיים . ושודרו בכל כלי התקשורת בשידור חי - בעת החזרת גופות החטופים לארץ. לא "הביתה" . במחיר כבד. שלא היה על דעת כולם. שהונו אותנו לגביו. שהוא (המחיר הזה) מאפשר כיום לחמאס להאמיר את המחיר בנוגע לגלעד. החי.

      בלוויה של הזוג הולצברג בלטה אמונה לצד דיון נוקב. היו שם שאלות , ושאלות קשות - למה זה מגיע לנו ? והייתה תשובה שעברה כחוט השני אצל כל הדוברים של חב"ד : אין אחדות. זהו קורבן ציבור שקרוב לוודאי שהסיבה לו היא המחלוקות בעם ישראל ובציבור של חב"ד במיוחד. צריך אומץ כדי לבוא חשבון עם הציבור בעת כזו. והחשבון, עד כמה שניתן לשפוט על פי שפת הגוף של האנשים - היה אמיתי.

      הוזכר שם שהקליע היחיד שחדר לספר התורה פער חור ליד המלים : אחרי מות שני בני אהרן, שעל מותם אומר הכתוב לאהרן הכהן : בקרובי אקדש. וברור מכך שלא מדובר על התחשבנות עם בני הזוג שאין מי שהרהר עליהם משהו רע - אלא שהם "קרבן ציבור" שמכפר.

      חבל שהתקשורת הישראלית שמבזה את מסכיה בשידורי האח הגדול ודומיו לא השכילה לשדר את הלוויה הזו בשלמותה. זה היה שיעור בהתעלות ומסירות נפש.

       

        3/12/08 23:12:

      אם עושי הטוב היו זוכים לגמול, ורשעים לעונש - לא היו בעולם אלא אנשים טובים ועושי טוב.

      העולם אינו בנוי כך. החל מן היצור החי הראשון שהבין כי קל יותר לאכול חיים אחרים מאשר לייצר מזון מחומר אנאורגני.

      כדי שנוכל, כקבוצה, לשגשג, יצרנו כללים שמשמעותם היא שאם כל אחד מאיתנו יוותר על סיפוק מיידי (רצח את שכנך וזכה ברכושו) - נחיה כולנו טוב יותר. 

      מי שלוקח כללים אלה ברצינות יתר, בין אם זה חייל, רופא, עובד סוציאלי, או כל אדם אחר המקדיש חייו לעזרה לזולת, שאינו תמיד מבין ואוהד, או הגנה עליו - מעמיד עצמו בסכנת יתר, נוסף על ויתור על הנאות העולם. כלומר, סביר שדווקא ה"טוב" יסבול.

      אלהים פשוט לא בעסק. זו החלטה אנושית.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יאיר שלג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין