כותרות TheMarker >
    ';

    מי יכתוב עליהם?

    35 תגובות   יום רביעי, 3/12/08, 12:44

    הפוסט הזה תוכנן להיכתב כבר לפני כשלושה שבועות והיה רצוי שיופיע בשבוע שבו נרצח יעקב אלפרון. באותה עת הוא היה יכול להמחיש טוב יותר את הטענה על התבהמותה של התקשורת בישראל, כפי שהיא מתבטאת בסדר עדיפויות נקלה.

    אך מכיוון שזה לא קרה, בשל מחויבויות קודמות, לא נותר לי אלא להצטער ולומר כי מוטב מאוחר מאשר אף פעם.

    במחשבה שנייה, למעשה כמעט כל יום, אנו עדים להתדרדרות התרבותית. כל יום שבו שבו נמשך מצעד האיוולת בטלביזיה, עם תוכניות הריאלטי המטופשות ועם אחוזי הצפייה הגבוהים של תופעות בובליל, שנועדו בשם מולך הרייטינג, לסמם את הצבור.

    בשעה שכלי התקשורת יצאו מגדרם כדי לספר לנו עוד ועוד במעלליה של משפחת אלפרון ובמעשי חבורות פשע אלא ואחרות, ועוד לילה עבר על כוחותינו בצפייה בערוץ 20, במעללי האח הגדול יצא לאור כתב עת, שכל חברה שרואה עצמה מתוקנת ונאורה, היתה צריכה לאמץ בחום אל חיקה וכלי התקשורת שלה היו, מן הסתם, מדווחים עליו כאל אירוע חשוב.

    אבל למצער, במקום להיות מקור לגאווה, כתב העם "אודיסיאה-מסע בין רעיונות" לא זכה כמעט לשום תהודה. עד כדי כך נשמעה השתיקה הרועמת על הופעתו, שעורכו שמואל שם טוב, צריך להפעיל את קשריו, להתחנן ולחזר על הפתחים. לפיכך התגייסתי כאן לבקשתו של שמוליק. לא בגלל שהוא חבר שלי אלה משום שהנושא, לטעמי חשוב וראוי לאזכור.

    נכון, שמוליק הוא ידיד. שרתנו יחד בראשית שנות השבעים בסיירת שקד. כשפגשתי אותו בצבא, הוא היה בעיני מושא להערצה. הוא נמנה עם חותמי מכתב השמיניות – ילדים טובים ירושלים –שכתבו לגולדה מאיר ב-1969 דומני, (או אולי ב-1970) מכתב שבו הם מזכירים לה כי כמי שעומדים על סף גיוס לצה"ל הם היו רוצים לראות את ראש ממשלתם פועלת יותר למען השלום, כדי למנוע מלחמה. אחר כך הצטלבו דרכינו בעולם התקשורת. לאחרונה אנו חולקים לפעמים, את אותו בית הקפה – תמר ברחוב שינקין בתל אביב.

    שמוליק, שבשנה האחרונה התגורר בשדרות סיפר לי כי הגה את הרעיון להוציא כתב עת אינטלקטואלי-פילוסופי מדעי-תרבותי, בהשראת "מחשבות" שערך בזמנו צבי ינאי בתמיכת חברת המחשבים "י.ב.מ".

    שמוליק פנה אל חברת "טבע" וזכה לאוזן קשבת. החברה יחד עם האוניברסיטה העברית נענו לפניה ומוציאות לאור במשותף את כתב העת. עלות הפקתו והוצאתו לאור של "אודיסיאה" מסתכמת בכמה מאות אלפי שקלים בשנה.

    פניתי אל דוברת טבע כדי לקבל ממנה פרטים על איזה אחוז מהכנסות החברה או מחזורה או מרווחיה מופנים לתרומות לקהילה. אך הדוברת, לא טרחה לחזור אלי עם תשובות. כנראה שהיא סבורה כי חברה ציבורית ובמיוחד כמו טבע המתיימרת להתנהל לפי נורמות של איכות, לא מחויבת בדין וחשבון שכזה לצבור.

    בכל זאת ראויה כמובן טבע לכל הברכות על מעורבותה במיזם. במיוחד על רקע העובדה שחברות ישראליות ואנשי עסקים ישראליים, איך לכתוב זאת בעדינות, לא נחשבים לתורמים גדולים ולא לנדבנים מפוארים. בוודאי לא לפי כל קנה מידה מערבי, שישראל כה מתיימרת לדבוק בערכיו ולהמנות עם שורותיו. לעניות דעתי, אנשי העסקים והחברות הגדולות בישראל, אם לומר זאת בבוטות הם די קמצנים ותרומתם לצדקה, לקהילה ולנזקקים היא עלובה ביחס למשכורות העתק ולרווחים העצומים שהם ידעו לגרוף (לפחות עד המשבר הכלכלי הנוכחי).

    הנה דברי הקדמה (בקיצורים קלים) של שמוליק

    בגיליון הראשון אודיסיאה עוסק במחשבות, רעיונות, דילמות, וויכוחים המתקיימים בחזית העשייה המדעית והפילוסופית העכשווית. המגזין יבחן את השאלות הפתוחות בתחומי המדעים המרכזים- מדעי הטבע החברה והרוח. המגזין ינתח את השפעת ההתפתחות במדעי הטבע ובטכנולוגיה על האדם והחברה במאה ה-21.

    המגזין ינסה לזהות ולסמן כיווני מחקר ומחשבה חדשים ומאתגרים להציג אותם לציבור המשכיל ולהעביר לקורא את תחושת ההרפתקה המדעית-אנושית במסע להבנת רוח האדם ומהות היקום. בכירי אנשי האקדמיה בישראל, לוקחים חלק בבניית הקונספט ובכתיבה למגזין יחודי בשפה העברית. כל המאמרים נכתבים על ידי מומחים בתחומם, חוקרים וממציאים, אנשים יצירתיים ובעלי רעיונות מכל הדיסציפלינות המוכרות והלגיטימיות, וכאלה שעל סף הלגיטימיות. כל נושא מסקרן יהיה פתוח לדיון ולכתיבה.

    אודיסיאה לא מקצועי לחלוטין ולא פופולרי לחלוטין. הוא פונה לשכבת האמצע של אנשים משכילים וסקרנים, שרובם רב-תחומיים, ונותן להם נקודות מגע וחיבור אל הרוח האנושית, כפי שהיא באה לביטוי במדע אמנות וטכנלוגיה. המגזין ייכתב בשפה שמאפשרת לכל אדם בעל השכלה אקדמאית או סקרנות אינטלקטואלית להיכנס, לקרוא, להבין ולהשכיל. נעסוק בשאלות פילוסופיות קלאסיות, שאלות של מדע, תרבות, אמנות, ארכיטקטורה, דת, חינוך, ומדעי החברה. נעסוק בצורה ייחודית במדעי המחשב, האינטרנט, והשפעת התקשורת המודרנית על השפה והחברה.

    נעסוק בזרימת המידע המהיר והלא מוגבל על התנהגות הפרט, זהותו, והמבנים החברתיים הפוליטיים. נעסוק בנסיון להבין טוב יותר את עצמנו ואת העולם שסביבנו.

    מעבר לעניין האינטלקטואלי ולהנאת הקריאה עומדות בבסיס המגזין החדש שתי מטרות יסוד: הראשונה- נסיון לגשר בין "תרבויות המדע" השונות- בין מדעני הטבע, אנשי הרוח, חוקרי החברה ויוצרי האומנות. לקשר בין שיטות חקירה, דיספלינות ודרכי חשיבה והבעה שונות, המכוונות כולן להבנה טובה יותר של המציאות.

    האינטגרציה בין הדיספלינות ויצירת קירבה, שיח ושפה משותפים, היא עקרון יסוד בעבודת אודיסיאה. המטרה השנייה היא לקרב את המדע, החשיבה המדעית וההבנה הרציונלית של העולם לשדרות רחבות של קבוצות חברתיות מובילות. אודיסיאה תכוון ליצירת חיבור בין מדע לחברה, בין רעיונות לתוצאותיהם ולמשמעותם וזאת בכוונה להחזיר את האתוס המדעי-רציונלי למקומו במרכז העשייה התרבותית- החברתית .

    המגזין יהיה רבעוני- כארבעה פרסומים בשנה. המגזין הראשון נמצא כבר בחנויות הספרים המובחרות וניתן לעשות מנוי גם דרך האתר

            www.odyssey.org.il

     

    תוכן העניינים של הגיליון הראשון:


    החיפוש אחר החלקיק האלוהי- חלקיק היגס. על הניסוי הגדול והיקר שנעשה מעולם- ניסוי מאיץ החלקיקים בסרן- מאת פרופסור עילם גרוס שלוקח חלק בפרויקט מטעם מכון וייצמן למדע

    האם ניתן לבנות מוח ממחשב- הפרופסור עידן שגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים משתתף בפרויקט המוח הכחול- נסיון לבנות מן היסוד מוח אנושי באמצעות מחשב 

    האם המחשב והרשת מחסלים את תודעת הדור הצעיר- הברונית, הפרופסור סוזן גרינפלד, חוקרת המוח הבריטית,  מזהירה אותנו מתהליכים קשים העוברים על המוח האנושי בעידן הדיגטלי 

    אלטרואיזם- האם הסיבה שאנו מוכנים להקריב עצמנו למען הזולת קשורה לגנים ולאבולוציה או למערכות נורמטיביות ותרבותיות. ד"ק אורן הרמן מאוניברסיטת בר אילן על מסע ההסברים לתופעת האלטרואיזם 

    פרופסור דורית אהרונוב מסבירה על מהפכת המחשב הקוונטי 

    דר אשר עידן על הרשת והגלובליזציה 

    ועוד מדורים ומאמרים

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/12/08 22:23:

      ליוסי שלום!

      כתבתי רשימה שמובססת על רשימה זו שלך:

      האם סין תהפוך להיות ירוקה?

      אני מקווה שאתה ויתר הקוראים

      יהנו ממנה.

       

      בברכה

      ד"ר אמנון טיל

        9/12/08 05:11:


      רק תיקון טעות (פרוידיאנית...). מי שפשט הלילה את הרגל זה הטריביון (הבעלים של שיקגו טריביון, אל איי טיימס ועוד שישה ענקי עיתונות אמריקאיים, כמו גם הבעלים של 23 תחנות טלויזיה).

       

      ההראלד טריביון בינתיים שורד, בזכות הנשמה מלאכותית אגרסיבית, אך זמנית.

       

      גם הניו יורק טיימס, אגב, נכנס להיסטריית מזומנים, והעמיד הלילה את הבניין המפואר שלו במנהטן למישכון תמורת הלוואה דחופה של 220 מליון דולר בסך הכל. ועדיין לא נמצא מי שיהיה מוכן לתת את הכסף. אבל לדעתי לניו יורק טיימס יש מספיק חמצן ומנגנון מזומנים ושרידות חזק, כך שהוא עוד רחוק מצ'פטר 11 למרות הכל).

       

       

        9/12/08 03:42:

      צטט: ori rigai 2008-12-08 16:14:20

      צטט: ori rigai 2008-12-08 15:20:14

      לכבוד יוסי מלמן היקר.

      ראשית מילים כדורבנות .

      שנית , במדינת ישראל של 2008 על סף 2009 אנו עומדים על סיפה של פשיטת רגל ערכית ותרבותית.

      זה בעצם כבר קורה ומתהווה מזה זמן רק שהיתדרדרות ממשיכה.

      ...

       

       

       

      יא חביבי,

       

       

      דווקא בגלל שאתה כל כך צודק, אתה כל כך טועה.

       

       

      מדינת ישראל אכן נמצאת בפשיטת רגל. וזה עצוב.

       

       

      אבל יש בזה גם חלק שצריך לשמח מאוד את כל מי שבאמת איכפת לו: למרות הכל, על אף הכל-כך גרוע הזה, העסק הבעייתי הזה עומד על תילו, נושם ו... בועט.

       

       

      וזה נכון לגבי כל התחומים ללא יוצא משום כלל.

       

       

      זו בדיוק הסיבה שטויוטה היא המכונית הכי טובה בעולם (גם חיפושית) ואילו מרצדס או יגאור - המכוניות הכי גרועות בעולם, למרות שהן נוצצות כל כך: כל עוד הכל מושלם, מרצדס ויגואר הן מכוניות מושלמות (כך גם ארה"ב ואירופה). אבל כשיש תקלות, יגואר ומרצדס גרועות מאופניים, ואילו טויוטה ממשיכה לנסוע ולהגיע ליעד בכל מצב כמעט. לא הכי נוח ולא משהו שאפשר להתגאות בו, אבל במבחן התוצאה: עם ישראל חי. ומדינת ישראל שורדת. מקרטעת וטרנטה ומרעישה מידי ומכאיבה נורא בטוסיק ובגב, אבל נוסעת.

       

       

      ויש דברים שרק במושב האחורי של טויוטה אפשר לעשות, ואין שום סיכוי לעשות אותם במרצדס או ביגואר.

      (אפילו לבית של המאהבת שלך זו בעיה לבוא עם יגואר או מרצדס, כי כולם מרגישים שאתה שם, ואילו עם טויוטה - אתה יכול לחנות לה בויטרינה וגם אז אף אחד לא ישים לב מה שאת עושה כשכולם בטוחים שאתה בישיבת הדריקטוריון החשובה).

       

       

      אז אתה צודק בביקורת מבחינה עובדתית (תיאור המינוסים) - אבל טועה בפירוש האפוקליפטי שאתה נותן לעובדות הללו (כי מינוס ועוד מינוס שווה תמיד פלוס).

       

       

      ואם צריך לכך הוכחה, אז הנה לך בפוסט הזה: בימים שבהם ההראלד טריביון פושט רגל (זה סקופ. בטח יפורסם מחר בתקשורת), מעריב כבר מזמן פשט את הרגל (בינתיים רק בתיאוריה. למעשה זה יקרה במרץ 2009) וגם רשת שוקן שוב בצרות צרורות - הנה על אפם וחמתם של כל הז'ורנלים הללו, קם לו מגזין חדש, איכותי ותרבותי כל כך שהפוסט הזה מייחצן.

       

       

      אז נכון שאם אתה עומד למות מצמא, אתה גם תמות על בטוח אם תתעקש לצמצם את מתחם השתיה שלך רק לחצי הכוס הריקה.

       

      אבל אם חפץ חיים אתה - אז במקום להתפלסף עד מוות, כדאי לך פשוט להרביץ שלוק מהחצי המלא של הכוס ולהמשיך להנות מהחיים היפים האלה.

       

       

       

        8/12/08 16:14:

      צטט: ori rigai 2008-12-08 15:20:14

      לכבוד יוסי מלמן היקר.

      ראשית מילים כדורבנות .

      שנית , במדינת ישראל של 2008 על סף 2009 אנו עומדים על סיפה של פשיטת רגל ערכית ותרבותית.

      זה בעצם כבר קורה ומתהווה מזה זמן רק שהיתדרדרות ממשיכה.

      איפה נתחיל תרומה לחברה לקהילה ,כמה אנשים עושים זאת ואם כן מצפים לקבל ממנה מענה.

      וכמובן אם מבצע זאת איש עמיד ואו חברה הם לא נעתרים לחשוף זאת מפאת שיזקפו להם זאת למען חשיפה,

      ואו תרומה לשם קידום אינטרס כלכלי.

      כמו כן רוחב הלב והכיס בארץ הינם בין הנמוכים ,ולרוב מסתכמים בעזרה של הציבור לזולת ע"י עמותות,

      ותרומות, כי המדינה מזמן ביחד עם קברניטיה השונים הפסיקה לספק את הסחורה.

      גם הסקטורים השונים: העסקי , הכלכלי, הפוליטי וההנהגתי כלל לא מעניין אותם הרווחה , ומהו באמת האינטרס שלהם.

       כמה וכמה מהם באמת שקדו וביצעו רפורמה(מילה כה אהובה אך חסרת תוכן)לטובת הפרט הציבור והאזרחים.

      בוא נמשיך יוסי מתי לאחרונה קמה כאן הנהגה שהאג'נדה היא חברה ורווחה ולא ביטחון ושוב ביטחון.

      ולעניין החברה והתרבות הערכית- אני בן 36 נשוי + ילד בן 3 , לא האמנתי שהחברה הישראלית תידרדר לרמה כה

      שפלה ונמוכה כפי שהיא היום. אשמתי ואשמתנו שאנו לא זועקים הופכים שולחנות וסוגרים את המדינה לאור האלימות, המילולית והפיזית כלפי: חלשים , זקנים נזקקים , כלפי חוסר אונים , חוסר ענישה כמו שניחן בצבא העמדה לדין ומיד, גורם למצב זה.

      חוסר כבוד ריקנות , חברה נבובה בהשכלה שנובעת מהנהגה מושחתת מזה עשור שמשמשת קרקע לחוסר.

      הטלביזיה כבבועה של עובש וריקנות , אנו הפכנו לתרבות אינסטנט , תרבות ריאליטי ריקה אלימה ונבובה.

      אוי לנו שבמאה ה- 21 כך אנו נראים .

      מדינת ישראל 2009-2008 אלימה , חינוך בין הגרועות בעולם המערבי, גסה, אדישה,חסרת ערכים ומדינה של כוכבי  ריאלטי.

      אנו בהתדרדרות איפה עוצרים.

      אז אתה מלין על תרומה לקהילה רחמנא ליצלן???

      תודה

       

       

        8/12/08 15:20:

      לכבוד יוסי מלמן היקר.

      רארשית מילים כדורבנות .

      שנית , במדינת ישראל של 2008 על סף 2009 אנו עומדים על סיפה של פשיטת רגל ערכית ותרבותית.

      זה בעצם כבר קורה ומתהווה מזה זמן רק שהיתדרדרות ממשיכה.

      איפה נתחיל תרומה לחברה לקהילה כמה אנשים עושים זאת ואם כ מצפים לקבל ממנה מענה.

      וכמובן אם מבצע זאת איש עמיד ואו חברה הם לא נעתרים לחשוף זאת מפאת שיזקפו להם זאת למען חשיפה,

      ואו תרומה לשם קידום אינטרס כלכלי.

      כמו כן רוחב הלב והכיס בארץ הינם בין הנמוכים ולרוב מסתכמים בעזרה של הציבור לזולת ע"י עמותות,

      ותרומות כי המדינה מזמן ביחד עם קברניטיה השונים הפסיקה לספק את הסחורה.

      גם סהקטורים השונים: העסקי , הכלכלי, הפוליטי וההנהגתי כמה מעניין אותם הרווחה , ומהו באמת האינטרס שלהם.

       כמה וכמה מהם באמת שקדו וביצעו רפורמה(מילה כה אהובה אך חסרת תוכן)לטובת הפרט הציבור והאזרחים.

      בוא נמשיך יוסי מתי לאחרונה כמה כאן הנהגה שהאג'נדה היא חברה ורווחה ולא ביטחון וביטחון.

      ולעניין החברה והתרבות הערכית- אני בן 36 נשוי + ילד בן 3 , לא האמנתי שהחברה הישראלית תידרדר לרמה כה

      שפלה ונמוכה כפי שהיא היום. אשמתי ואשתנו שאנו לא זועקים הופכים שולחנות וסוגרים את המדינה לאור האלימות,

      המילולית והפיזית כלפי: חלשים , זקנים נזקקים , כלפי חוסר אונים , חוסר ענישה כמו בצבא העמדה לדין ומיד.

      חוסר כבוד ריקנות , חברה נבובה בהשכלה שנובעת מהנהגה מושחתת מזה עשור שמשמשת קרקע לחוסר.

      הטלביזיה כבבועה של עובש ריקנות , אנו הפכנו לתרבות אינסטנט , תרבות ריאליטי ריקה אלימה ונבובה.

      אוי לנו שבמאה ה- 21 כל אנו נראים .

      מדינת ישראל 2009-2008 אלימה , חינוך בין הגרועות בעולם המערבי, גסה, אדישה,חסרת ערכים ומדינה של כוכבי  ריאלטי.

      אנו בהתדרדרות איפה עוצרים.

      אז אתה מלין על תרומה לקהילה???

      תודה

        8/12/08 12:21:

      אף אני כבר עשיתי מנוי; גונבה השמועה לאזני -ע"י חברים- ומיד התקשרתי והזמנתי ושמחה ביותר לגלות את ה'פרומו' שעשית כאן; אבל אזלו כוכבי.

      אתה יודע, מה שחבל זה שכמו "מחשבות", בשעתו, גם אודיסאה החדש - סביר להניח שישאר בגדר 'חומר לעיון ומחשבה' אליטיסטי משהו; כזה שאינו זוכה לתפוצה רחבה, על אף שנוגע בצורה מרתקת במגוון של נושאים שחלקם כל כך אקטואלים בימים אלו.

      בעידן המודרני (או שאולי נכון כבר לאמר - הפוסטמודרני) כשתאוריה אחת מבטלת את האחרת, כשתחושת אי הוודאות מקננת, ביטחון שהופר, האלימות הגואה והריבית שיורדת.... ואנשים נוטים לאבד את שפיותם ומנסים להיאחז במשהו (לחפש משמעות) והמשהו הזה הוא בעיקר בולשיט ומשיחי שקר, מזוזות, סמלים פגאנים ו'רוחניות' מזויפת - 'חומר למחשבה ' מהסוג הזה - משהו רציונאלי להיאחז בו - מן הראוי היה, לדעתי, שיופץ ברבים; שיהיה זמין בחנויות הספרים ואפילו בדוכנים שבסמוך לקופות בסופר (בין בלייזר לעולם האישה וחוברות הסודוקו), שלא לדבר על מערכת החינוך המנמנמת, ספריות בתיה"ס. אבל, מניחה שכבכל תחום, השיקול הכלכלי הוא המכריע; חבל.

      צבי ינאי (שהזכויות על מחשבות שמורות לו) אמר באיזה כנס במסגרת חגיגות המילניום, לפני כ-8 שנים, שלהיות מאושרים זה בעצם להיות מפוייסים, גם עם הלא משמעותי; כי כשעסוקים כל הזמן בלחפש משמעות - או שהופכים כל הבל למשמעותי או שנעשים אומללים.

       

        6/12/08 22:48:

      צטט: yossi melman 2008-12-06 22:42:16

      צטט: נתי55 2008-12-05 08:00:08

      נשמע הכרחי לגמרי. אני רצה לשם - לקרוא ולהירשם.

      חייבים משהו שיזיז את גלגלי המוח.

      הרשתות החברתיות הן המקום לקדם את זה!

      כל הכבוד על הפוסט החשוב! *

       

       

      תודה על שקרת והגבת ופרגנת.

       

       

      סליחה על טעות הדפוס. צ"ל תודה על שקרת וגו'

       

        6/12/08 22:46:

      צטט: ayeletnitzan 2008-12-06 09:14:56


      איזה הצטרפות מקרים...

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=759017

      איילת

      אכן תודה. .

        6/12/08 22:42:

      צטט: נתי55 2008-12-05 08:00:08

      נשמע הכרחי לגמרי. אני רצה לשם - לקרוא ולהירשם.

      חייבים משהו שיזיז את גלגלי המוח.

      הרשתות החברתיות הן המקום לקדם את זה!

      כל הכבוד על הפוסט החשוב! *

       

       

      תודה על שקרת והגבת ופרגנת.

       

       

        6/12/08 22:40:

      צטט: ניקוליי 2008-12-05 02:11:39


      איזה תענוג לקרוא את היחצנות הראויה למיזם החשוב הזה!

       

       

      זה מדהים כמה שזמן חולף, אבל הסוגיות בעינן נותרו.

       

       

      לפני כעשרים שנה התקיימו -יחד עם ידידי מורי ורבי, צבי ינאי (וגם עם פרופ' לייבוביץ', אסא כשר ואחרים) דיונים מרתקים בדיוק על הנושא המככב כיום גם במגזין החדש הזה: האם ניתן לבנות מוח ממחשב?

      אני זוכר את הטיעונים של אז ממש כאילו התקיים הדיון אמש. והנושא אכן נותר אקטואלי וחשוב ביותר.

      מערכות המחקר הממומנות בנדיבות ראויה לכל שבח על ידי שלטונות ארה"ב עוסקות מזה שני עשורים בנסיון לתרגם את הויכוח על השאלה החשובה הזו לתשובה אמפירית, כאשר זה מדהים לראות שאפילו כיום, גדולי המדענים בתחום הזה (AI, זה שמו, אגב, "אינטיליגנציה מלאכותית") כותבים בדוחות, בסיכומים ובמאמרים שלהם כיום, דברים שכולנו (מנויי, כותבי וחברי מערכת "מחשבות") שמענו כבר לפני עשרים שנה מאותם הוגי דיעות מקומיים, שמעולם לא נגעו במחשב אבל היטיבו לתאר את הבעייתיות מתוך האינסטינקטים המחודדים וההגיון החריף שלהם, בשילוב היכולת המופלאה של צבי ינאי להפיק מהם את התובנות הללו ולתת להם פומבי.

      חיבתו של רוברט גייטס לנושא הזה, ופתיחותו יוצאת הדופן של אובמה לתחום הספציפי הזה, עשויה להעניק דחיפה אדירה וחשובה לנושא המצוי ממילא בעדיפות עליונה (אני מתקשה אבל חייב לומר מילה לזכותו של בוש הבן בנושא הזה. במיוחד על רקע הבוז שרחש לנושא בוש האבא, כשהוא עמד בראש הארגון שהיה אמור לממן את המחקרים בתחום הזה).

      ידיד אחר, מדען יפני בשם מיצ'יו קאקו, טוען שזה עניין של עוד עשרים שנה עד שבני האדם ייכלאו בתוך גני חיות ציבוריים, והרובוטים יזרקו להם בוטנים כדי שהם ירקדו וישעשעו אותם.

      (היפנים בכלל הם החלוצים הדגולים בתחום הזה, והיכולות שלהם בתחום, מדהימות. את כל מה שהם לא משקיעים בנשק גרעיני, הם משקיעים בתחום המרתק הזה. כשלעצמי, אני לא בטוח שזה הוא תחום יותר בטוח או פחות קטלני מפצצת אטום. אבל זה כבר גולש עמוק מידי לנושא עצמו ולא אשעמם אתכם בפרטים).

      כך או אחרת, תרשום לפניך עוד מנוי לזכותך. 

      תמליץ לחבר שלך למכור את המנוי לפרסומים שלהם, באמצעות אמזון. ולתרגם את זה גם לאנגלית. מסתבר שלעם הדפוק שלנו עדיין יש, למרות ההתבהמות הכללית והדור שהולך ופוחת, את היכולת לחדש ולרענן מחשבות, לאתגר את המוח ולהבריק דברים שלעולם הגדול לוקח כמה עשורים עד שהם מפנימים שזה תמיד היה קיים ועוד מתחת לאף.

      תודה ניקולי. כרגיל אתה מעמיק ומפגין זכרון גדול.

       

        6/12/08 22:39:

      צטט: yossi melman 2008-12-04 21:55:49

      צטט: ransom stark 2008-12-04 17:01:52

      יוסי, המאמרים של אשר זה ממש כמו מבוך מראות של לונה-פארק, אתה נכנס ולא בטוח שתצא... צריך לשים לפני זה אזהרת דחיסות מידע בכלי שלא בטוח שיכול להכיל אותו...קריצה

      עדיין כתב העת הוא חשוב הלא כן?

       

      בהחלט. ברכות על המיזם המרענן הזה.

       

        6/12/08 22:38:

      צטט: nadavden 2008-12-04 22:27:46

      למען ההגינות יש לציין שהוצאת כתב העת דווחה בגלי צה"ל בתוכנית של מולי שפירא.

      תודה על ההערה.

      לא ידעתי על כך וכמובן שאני לא יכולתי ולא אוכל להמשיך לעקוב אחר כל אזכור. אבאנ י סבור שהנקודה שלי הובהרה. גם אם היו פה ושם אזכורים ומן הסתם היו עוד כמה הם נעשים בשולי התקשורת ולא במרכזה ובוודאי לא בקול תרועה רמה, כפי שהיה ראוי.

       

        6/12/08 22:35:

      צטט: ערן טרבלסי 2008-12-04 22:25:46


      האמת, שמעתי כבר על האודיסיאה (לפני כמה שבועות), והתכוונתי לעשות מנוי. חיפשתי קצת בגוגל, ולא מצאתי. שכחתי מזה. בזכות הפוסט שלך נזכרתי, וכמובן שאעשה מנוי. אתה יכול להוסיף לרשימה עוד מנוי שנעשה בזכותך :-
      יופי ערן. אתה כבר השלישיבטח שמולייעניק לי עמלה שמנה...... במקרה שמישהו יקח אותיב רצינות זה רק בצחוק.
        6/12/08 09:14:


      איזה הצטרפות מקרים...

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=759017

      איילת

        5/12/08 08:00:

      נשמע הכרחי לגמרי. אני רצה לשם - לקרוא ולהירשם.

      חייבים משהו שיזיז את גלגלי המוח.

      הרשתות החברתיות הן המקום לקדם את זה!

      כל הכבוד על הפוסט החשוב! *

       

       

        5/12/08 02:11:

      איזה תענוג לקרוא את היחצנות הראויה למיזם החשוב הזה!

       

       

      זה מדהים כמה שזמן חולף, אבל הסוגיות בעינן נותרו.

       

       

      לפני כעשרים שנה התקיימו -יחד עם ידידי מורי ורבי, צבי ינאי (וגם עם פרופ' לייבוביץ', אסא כשר ואחרים) דיונים מרתקים בדיוק על הנושא המככב כיום גם במגזין החדש הזה: האם ניתן לבנות מוח ממחשב?

      אני זוכר את הטיעונים של אז ממש כאילו התקיים הדיון אמש. והנושא אכן נותר אקטואלי וחשוב ביותר.

      מערכות המחקר הממומנות בנדיבות ראויה לכל שבח על ידי שלטונות ארה"ב עוסקות מזה שני עשורים בנסיון לתרגם את הויכוח על השאלה החשובה הזו לתשובה אמפירית, כאשר זה מדהים לראות שאפילו כיום, גדולי המדענים בתחום הזה (AI, זה שמו, אגב, "אינטיליגנציה מלאכותית") כותבים בדוחות, בסיכומים ובמאמרים שלהם כיום, דברים שכולנו (מנויי, כותבי וחברי מערכת "מחשבות") שמענו כבר לפני עשרים שנה מאותם הוגי דיעות מקומיים, שמעולם לא נגעו במחשב אבל היטיבו לתאר את הבעייתיות מתוך האינסטינקטים המחודדים וההגיון החריף שלהם, בשילוב היכולת המופלאה של צבי ינאי להפיק מהם את התובנות הללו ולתת להם פומבי.

      חיבתו של רוברט גייטס לנושא הזה, ופתיחותו יוצאת הדופן של אובמה לתחום הספציפי הזה, עשויה להעניק דחיפה אדירה וחשובה לנושא המצוי ממילא בעדיפות עליונה (אני מתקשה אבל חייב לומר מילה לזכותו של בוש הבן בנושא הזה. במיוחד על רקע הבוז שרחש לנושא בוש האבא, כשהוא עמד בראש הארגון שהיה אמור לממן את המחקרים בתחום הזה).

      ידיד אחר, מדען יפני בשם מיצ'יו קאקו, טוען שזה עניין של עוד עשרים שנה עד שבני האדם ייכלאו בתוך גני חיות ציבוריים, והרובוטים יזרקו להם בוטנים כדי שהם ירקדו וישעשעו אותם.

      (היפנים בכלל הם החלוצים הדגולים בתחום הזה, והיכולות שלהם בתחום, מדהימות. את כל מה שהם לא משקיעים בנשק גרעיני, הם משקיעים בתחום המרתק הזה. כשלעצמי, אני לא בטוח שזה הוא תחום יותר בטוח או פחות קטלני מפצצת אטום. אבל זה כבר גולש עמוק מידי לנושא עצמו ולא אשעמם אתכם בפרטים).

      כך או אחרת, תרשום לפניך עוד מנוי לזכותך. 

      תמליץ לחבר שלך למכור את המנוי לפרסומים שלהם, באמצעות אמזון. ולתרגם את זה גם לאנגלית. מסתבר שלעם הדפוק שלנו עדיין יש, למרות ההתבהמות הכללית והדור שהולך ופוחת, את היכולת לחדש ולרענן מחשבות, לאתגר את המוח ולהבריק דברים שלעולם הגדול לוקח כמה עשורים עד שהם מפנימים שזה תמיד היה קיים ועוד מתחת לאף.

        4/12/08 22:27:
      למען ההגינות יש לציין שהוצאת כתב העת דווחה בגלי צה"ל בתוכנית של מולי שפירא.
        4/12/08 22:25:

      האמת, שמעתי כבר על האודיסיאה (לפני כמה שבועות), והתכוונתי לעשות מנוי. חיפשתי קצת בגוגל, ולא מצאתי. שכחתי מזה. בזכות הפוסט שלך נזכרתי, וכמובן שאעשה מנוי. אתה יכול להוסיף לרשימה עוד מנוי שנעשה בזכותך :-) 
        4/12/08 21:58:

      צטט: dubby133 2008-12-04 17:56:52


      בלעתי את הגיליון בערב אחד (או קיי, ועוד חלק מהלילה...).

      כל הגיליון מרתק. הנושאים שנבחרו בו רבי השראה. חלק קשה להבנה.

      וזה בדיוק המגזין האידאלי בעיני: קריאה שברובה מעשירה ומעניינת, אבל לא קשה לעיכול.  ועוד חלק מסוים שהוא "קשה", כלומר קשה להבנה ומהווה אתגר לימודי. זהו למעשה החלק שמפעיל את המוח הכי הרבה, ופותח אופקים חדשים.

       

      מומלץ ביותר!!

       

      תודה על תגובתך. גם לי היה קשה לקרוא ולהבין חלק מהמאמרים ובכל זאת שווה להתאמץ.

       

        4/12/08 21:57:

      צטט: סנטו רוחו 2008-12-04 17:25:55

      תודה על ההארה, בכוונתי לעשות מנוי.

       

      רק בשבליך והמגיב הקודם שהודיע כי יעשה מנוי היה כדאי לכתוב את הפוסט.

        4/12/08 21:56:

      צטט: הדב מהיער 2008-12-04 17:07:15

      איך עושים מנוי? יש כתובת?

       

      בפוסט מופיעה כתובת האתר של כתב העת.

        4/12/08 21:55:

      צטט: ransom stark 2008-12-04 17:01:52

      יוסי, המאמרים של אשר זה ממש כמו מבוך מראות של לונה-פארק, אתה נכנס ולא בטוח שתצא... צריך לשים לפני זה אזהרת דחיסות מידע בכלי שלא בטוח שיכול להכיל אותו...קריצה

      עדיין כתב העת הוא חשוב הלא כן?
        4/12/08 18:59:

      צטט: yigalagam 2008-12-04 16:35:52

      תודה רבה. אתה צודק בהחלט לגבי פילנתרופיה בארץ - בעולם הגדול לעסק אין זכות קיום ללא תרומה מסיבית לקהילה.

       

       תודה. נכון מאוד

        4/12/08 18:59:

      צטט: menta2 2008-12-04 14:22:34

      תודה על ההא(ע)רה. עשיתי מנוי.

       

       אחלה.

        4/12/08 18:58:

      צטט: מיא 2008-12-04 13:27:20

      מעניין, אותי - בעיקר על האלטרואיזם. מה, אין רייטינג לכתב עת שמאתגר את המחשבה? כמה מפתיע

      מאיה

      את צודקת. זה אכן מתמיה. יוענק רייטינג גבוה ומיד.

        4/12/08 17:56:


      בלעתי את הגיליון בערב אחד (או קיי, ועוד חלק מהלילה...).

      כל הגיליון מרתק. הנושאים שנבחרו בו רבי השראה. חלק קשה להבנה.

      וזה בדיוק המגזין האידאלי בעיני: קריאה שברובה מעשירה ומעניינת, אבל לא קשה לעיכול.  ועוד חלק מסוים שהוא "קשה", כלומר קשה להבנה ומהווה אתגר לימודי. זהו למעשה החלק שמפעיל את המוח הכי הרבה, ופותח אופקים חדשים.

       

      מומלץ ביותר!!

       

        4/12/08 17:41:

      צטט: ransom stark 2008-12-04 17:10:33

      צטט: הדב מהיער 2008-12-04 17:07:15

      איך עושים מנוי? יש כתובת?

       

       

      הוא שם לך לינק.

       

      תודה. לא שמתי לב. כבר עשיתי.

       

        4/12/08 17:25:
      תודה על ההארה, בכוונתי לעשות מנוי.
        4/12/08 17:10:

      צטט: הדב מהיער 2008-12-04 17:07:15

      איך עושים מנוי? יש כתובת?

       

       

      הוא שם לך לינק.
        4/12/08 17:07:
      איך עושים מנוי? יש כתובת?
        4/12/08 17:01:
      יוסי, המאמרים של אשר זה ממש כמו מבוך מראות של לונה-פארק, אתה נכנס ולא בטוח שתצא... צריך לשים לפני זה אזהרת דחיסות מידע בכלי שלא בטוח שיכול להכיל אותו...קריצה
        4/12/08 16:35:
      תודה רבה. אתה צודק בהחלט לגבי פילנתרופיה בארץ - בעולם הגדול לעסק אין זכות קיום ללא תרומה מסיבית לקהילה.
        4/12/08 14:22:
      תודה על ההא(ע)רה. עשיתי מנוי.
        4/12/08 13:27:
      מעניין, אותי - בעיקר על האלטרואיזם. מה, אין רייטינג לכתב עת שמאתגר את המחשבה? כמה מפתיע!

      ארכיון

      פרופיל

      yossi melman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין