הכל התחיל לפני שנתיים..אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול.

נסעתי לגרמניה לסיבוב הופעות והדבר היחיד שחשבתי עליו זה עליו.

השארתי בבית חבר שאהבתי מאוד והיה הדבר הכי קרוב אלי בעולם.

תמיד אמרו לי שהוא לא בשבילי. הוא גדול ממני ב10 שנים ועובד בעבודה שאף פעם לא סיפר לי בדיוק מהי

ידעתי שמדובר בעסקים ובגלל שאין לי כל כל מושג בעניין העדפתי פשוט לא לשאול יותר מידי

בשבוע השני שלי בברלין ממש התגעגעתי אליו ולא הצלחתי להשיג אותו בטלפון כל הזמן שלי שם

נשאר לי עוד שבוע וחצי ואני כבר ממש בלחץ, הרגשתי שמשהו לא בסדר  והחלטתי לבקש מחברה ללכת לדירה שגרנו בה ולבדוק אם הוא שם והכל בסדר. אחרי יומיים קיבלתי ממנה טלפון שהיא ראתה אותו ועוד בחורה יוצאים מהבית מחובקים ולכן לא אמרה לי מילה. לקח לה יומיים לספר לי את זה ואני ששמעתי את זה רציתי למות!

אנחנו שנה ביחד  ולא האמנתי שהוא יכול לעשות לי דבר כזה. ערן הידיד הכי טוב שלי ורוקד איתי בלהקה היה שם לצידי ברגעים הכי קשים שלי וחיזק אותי. יותר מזה, פתאום התגלה לי שהוא מאוהב בי ולא ידעתי כל הזמן הזה שגם לי יש רגשות אליו. סיפור האהבה שלי ושל ערן התחיל בברלין בעודי חושבת שהחבר שלי בוגד בי.

חזרתי הבייתה כשדודי ה"בוגד" מחכה לי בשדה, מחובקת בזרועות ערן. הוא לא הבין כלום. באותו הרגע הזזתי את ערן ממני והלכתי לכיוונו של דודי. מסתבר שהבחורה הייתה בת דודתו שאני מכירה ולא קישרתי לפי התיאור של החברה שלי. יצאתי מפגרת אבל לפחות מצאתי אהבה אמיתית. לפני חודש אני ודודי נפרדנו אחרי שהוא נסע לגור בפריז, לרקוד ואני החלטתי להשאר בארץ, שבורה, מתגעגעת וכואבת. כנראה שאצל שנינו הריקוד הוא מעל הכל, האהבה מסתבר לא מנצחת, לפחות לא אצלי!