| היה זה יום רגיל בשעות הערב המוקדמות.בעלי לשעבר ישב במטבח וקרא עיתון , בני הבכור שהיה כבן עשר היה באימוני שחיה בקאנטרי מרחק 15 דקות הליכה ואני במרפסת הכביסה עומדת ותולה...כשלפתע צילצל הטלפון..הנחתי הכל ומיהרתי לעבר המטבח וצילצול הטלפון פסק. שאלתי את בעלי למה לא הגיב לטלפון והוא ענה שהטלפון כלל לא צילצל. חזרתי לעיסוקי כשהטלפון שב וצילצל..שוב ניגשתי למטבח ובעלי מגחך .."את רואה הרבה סרטי מתח...את רק מדמיינת ..לא היה אף צילצול. מובכת ותוהה כשמצד אחד אין לי ספק ומצד שני נחישותו של בעלי. חזרתי למרפסת ולא הופתעתי כששוב שמעתי את הצילצול..אך הפעם לא העזתי לחזור למטבח. הטתי אזני לכיוון השכנים אך הצילצול היה מתוך ביתי. עצמתי עיני ודמיינתי שאני עונה לטלפון ואז שמעתי קול אומר "גברת רוזנטל לכי להביא את בנך"..עשיתי תנועת ביטול והמשכתי לתלות את הכביסה. הטלפון צילצל שוב...וכשחזרתי על תגובתי ושמעתי שוב את הקול יצאתי מיד לכיוון המטבח והודעתי לבעלי שאני הולכת להביא את הילד וסיפרתי לו על ההתפתחות. בעלי הביט בי במבט מוזר ואמר "המיסטיקה והרוחניות מערערים את שפיותך" והציע לי לחכות כי הילד תמיד מדייק ושרק אם יאחר אלך להביאו. כשהילד אחר כמעט רבע שעה, לקחתי את מפתחות המכונית ואז נשמע הצילצול באינטרקום...אבן ירדה מליבי וברקע קולו המתנשא והמוכיח של בעלי..עד שפתחתי את הדלת...הילד עמד בוכה כשהברך מדממת עם חתך עמוק כתוצאה מנפילה בבריכה, הטלפון שם היה מקולקל ואף אחד לא טרח ללוותו כי הוא "גר קרוב..." הייתי בשוק, נחנקתי מדמעות ומרגשות אשם ..לקחתי את הילד למיון כשכל הדרך אני נשבעת שלעולם, אבל לעולם לא אתעלם ממסרים כאלה ואחרים ושכולם ימשיכו לגחך...... שיהיו לכם רק מסרים משמחים ...שרי |
מירב שביט
בתגובה על מרגש עד דמעות..סיפור עם מוסר השכל לקרוא ולהפנים!
*אורי אקרא לו*
בתגובה על
Shlomii
בתגובה על "ריקוד אוהבים"
חן-לי
בתגובה על חשבתי שאני לבד...
א ש ה א ש ה..
בתגובה על יום המעשים הטובים
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על תגובתך, אכן אני מאוד מחוברת ויש באמתחתי עוד סיפורים אמיתיים לחלוטין מרגשים ובחלקן כלא ייאמנו. תודה יקירתי.
וואו..איזה סיפור, מאמינה לכל מילה שלך. אינטסטינק הורי, בלי שום ספק, למי שמחובר/ת לילד/ה שלו.
התרגשתי.