Look at me Leonard
Because Of Because of a few songs ,wherein I spoke of their mystery women have been exceptionally kind to my old age They make a secret place in their busy lives .And they take me there They become naked in their different ways and they say ,Look at me Leonard .look at me one last time Then they bend over the bed and cover me up like a baby that is shivering
------------------------------------------------
התעוררתי מוקדם כהרגלי ועדיין חשוך בחוץ. לנרד ישן ופניו שלווים ונעימים כל כך. נתן את הנשמה אתמול, את כולו הביא והתמסר עד לטיפה האחרונה. אני מתבוננת בדמותו וגל של חום ואהבה מציף אותי.
לקראת סוף המופע כשהקהל לא הפסיק להריע ולמחוא כפיים חזר לבמה עוד ארבע פעמים !!! חיכיתי לו מאחורי הקלעים עם כוס גדולה של ארל גריי בדבש, כמו שהוא אוהב. כולו סמוק כשהוא סוף סוף נפרד מהבמה, מהאהבה העוטפת של קהל המעריצים, מאושר ומלא שמחה, מנתר ומקפץ כמו ילד.
חם לי הוא אומר, ומוריד את מקטורן החליפה . הוא לוגם מהתה ומחייך אלי – נהנית הוא שואל - אוי לנרד , זה כל מה שאני מצליחה להוציא.
ביציאה מההיכל אני עוטפת אותו בצעיף הקשמיר הגדול שלו ואנו רצים יד ביד למונית שמחכה. הוא זורח כולו ופניו צעירים ויפים, ממש כמו שזכרתי אותם מהפעם הקודמת בה נפגשנו, לפני 15 שנה.
בתוך המונית, ידיו של לני גדולות וחמות ושלי קרות כל כך והוא משפשף אותן ומביט בי במבט משועשע. הפתעת אותי צונאמי, הוא אומר, אני שמח שבאת.
היה לי ברור שאני נוסעת לראות אותו, למרות שלקח לי קצת זמן להתארגן על העניין . לבסוף הפור נפל על מנצ'סטר, לא בדיוק לונדון או פריז , אבל זה מה שיצא.
הגעתי ביום ראשון בצהריים, והסתובבתי לי קצת בעיר, לספוג את אווירת חג המולד הממשמש ובא, אך אפילו קישוטי הקריס-מס לא הצליחו ממש להסתיר את אפרוריותה של העיר הזו.
לקראת שבע עליתי על חשמלית ונסעתי לכיוון אולם ה– Manchester Evening News MEN Arena שתי תחנות, ויחד איתי ירדו עוד הרבה אנשים לכיוון ההיכל.
הלילה היה קר מאד והחמימות הנעימה בתוך האולם, יחד עם החיוכים הגדולים והפתוחים על פני האנשים, יצרה אוירה מחשמלת של ציפייה מהולה בהתרגשות הולכת וגוברת . מצאתי את מקום הישיבה שלי די מהר – לא קשה כל כך כשיושבים באמצע השורה הראשונה
יכולתי לתאר כאן את כל רצף השירים, את קולה המלטף של Sharon Robinson המדהימה, זמרת ומלחינה גדולה בזכות עצמה שכבר למעלה מ-15 שנה כותבת ומלחינה עבור כהן, את שתי האחיות לבית משפחת Webb שלא רק נראות אלא גם נשמעות נפלא, את נגן הבנדוריה ושלל כלי פריטה אקזוטיים אחרים Javier Mas, אומן משכמו ומעלה.
יכולתי לכתוב לא מעט על הוירטואוזיות של כל אחד ואחד מהנגנים שלו ואני לא בטוחה שהייתי מצליחה לחלוק להם את הכבוד הראוי.
אתרכז עם כך ב- L.Cohen עצמו.
היה מי שאמר, כששמע על תכניותיי לנסוע לראות אותו, שאין מצב שהזקן "יספק את הסחורה", ושבטח יהיה מאכזב לשמוע את הגירסה המימית משהו שלו, בכל אופן בן 74 האיש, ומצד שני היו אלה שחזרו מהופעות שלו בברלין ולונדון שהשביעו אותי לא להפסיד את המופע המדהים שלו.
כמובן שהוא נשמע נפלא, יותר טוב מאי פעם ושכל שיר שהוא בחר היה מושלם ובדיוק מה שרציתי לשמוע, אבל מה שנגע לליבי יותר מכל היתה הדרך בה הוא התנהל על הבמה, הצניעות שלו, הענווה והכבוד שהוא חילק לשותפיו על הבמה וגם לאלה מאחורי הקלעים. איך טרח להציג את כולם שוב ושוב לבל נשכח את שמותיהם של שותפיו למעשה הקסם .
כשאני כותבת את השורות האלה ומחזירה את עצמי למקום אני מרגישה יראת כבוד וחגיגיות ואני לוקחת נשימה גדולה ועמוקה ומשחררת לאט לאט עם חיוך מאוזן לאוזן.
האיש הזה עושה לי טוב.
אני חושבת שאני תיכף אנסה להעיר אותו ונלך לאכול Brunch באיזה דיינר יהודי פה במרכז . נראה לכם שנוכל למצוא פה משהו כמו "לאקס אנד בייגלס" ? |
.