יום אחד הסתכלתי על צמח נענע לפני ששמתי אותה בסלט
הסתכלתי עליה ממש לעומק
ראיתי שמטרתה בחיים, היא לשרוד, לגדול. שומדבר במבנה שלה רמז שהיא גודלת כדי להיאכל.
זה גרם לי לפקפק בטענה ש"אסור לנצל חיות" כי גם הצמח חי, בדרגה מסויימת.
הבנתי שאין לאן לברוח - בטבע כל יצור חי על מותם של אחרים.
שומדבר הוא לא יעיל בטבע, תהליכים קורים בצורה בזבזנית. אין טפטפות - יש גשם. מים נופלים בכל מקום, רובם חוזרים חזרה לים כאילו כלום לא קרה.
מתוך מיליארד זרעונים, רק אחד שרד. מה עם השאר? מתו. למה היה צריך כל כך הרבה? לא יודע. אבל איכשהו ככה זה בטבע.
יש לי הרגשה שמתוך 6 מליארד תושבים על הכדור הזה רק 6 יתפתחו הלאה (לא יודע לאן). וכל השאר חיים אוכלים ומתים רק בשביל אותם 6.
בכל מקרה חזרה לטבעונות - עם כל זאת אני מרגיש כמו החלוצים בשנות ה30 שהתחילו לומר שלכושים יש רגשות בדיוק כמו שיש לאנשים,
והתחילו להתנגד לעבדות. למרות שכל הכלכלה התבססה על זה, ושהיה קונצנזוס ולא היה נראה שיש סיכוי שמשהו ישתנה.

אני לא משלה את עצמי שאם אני מפסיק לאכול חלב אז משהו ישתנה
במיוחד אם זה פרוזן יוגורט או פיצה
אני בכלל לא בענין אנטי חלב או אנטי ביצים, רק נגד ביצי לול/משק כי זה באמת נורא
לא משנה אם לחיות יש עשירית הרגשות/נשמה של אנשים, זה לא אנושי מה שקורה שם.