0
השתקפויות הנשל בהבזקי האור החוזר על פרגודים של לבן וצהוב מנסרות הרוח הגדולה בעיניי הבוקר החדש.
צללים באפור קורן עוצרים את צורת הארץ לחישת עיניים פקוחות אני עוצם את נפשי מנגד.
מפות הכוכבים מרשתות בדעת קטעי זיכרונות צרובים של הכרה הצבעים נמסים למגע העור הדרך נפרשת מתחת לרגליים.
רהיטי עץ מתכנסים לסדרים יום ולילה בעיניי המתבונן קוביות משחק על פני עפר הארץ כחול ולבן על פני קער השמים. |