0
קופי גן עדן עוטפים בפרוות הרהב עלים מרשרשים ברוח עננים כבדים בשמים.
מנסרות הצבע בענפי הדעת מלחשות במילים הנכונות לגעת סדרים חדשים על פני המכונה תבניות עטופות של הכרה.
אני מכבה באורי בחלל החדר הסגור השקט לוחש בנימי הכאב פער עולמות גדל לחישה הייתי פעם במקום אחר.
קצף הגלים סוער בערפל הנפש אדוות קצובות נהר המים רבים למגע האור אני צולל לקרקעית האפלה. |