0
אישה חזקה של חלומות נועצת מסמרות עינייה בערוגות הבוקר החדש המיתרים סדורי רגש.
להבות מרצדות בתנורי מתכת אדים של ערפל על פני אשליית הארץ עיניי זורמות לאורך הנחל באדוות כסופות של אור כוכבים.
ציורים קפואים של משך במתאר קווי התבנית אור וצל בעיניי המתבונן צבעי רהב בכנפיי.
עץ ירוק מצהיב עליו בבוהק השמש הרוח מקרטעת בגדמי הנפש שעות נסתרות של הכרה פרוסות לימון נעות בכוס המים. |