התפתלות הצירים בצהרי היום מנועים כבדים של בצר אדמה רוחשים מהלכים סואנים בעיניי אני נושם את אד המים לקרבי.
הרעש לוהט במילים בועות שקופות למגע מצבורי פנינים סתורי שם על מאגדי הדעת הנכונה הינה הסדר מתפלג באדוותיו.
אלות יער סוערות בחושיי רקמות עמוקות של רהב אני אוחז בעלוות העולם לתוך רבדים של חוסר הכרה.
הדעת היא הנותנת בסדרי הדרך הפרוצה אני עוגן יתדות בחלל הנפש לספינות רפאים חסרות שם. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי,
צבע- תודה על העיניים...
"אני נושם את המים לקרבי
לתוך רבדים של חוסר הכרה"