באתי בגלל אחר ששלחת ונשארתי בזה כי אהבתי

רונית

צטט: ענת** 2008-12-06 17:30:06

השיר הזה תמיד עושה לי צמרמורת של תוגה.

גם לי, צמרמורת במעלה הגב.

צטט: אפור הזקן 2008-12-06 15:17:33

דמעתי  לראות  אותו  כבר  חולה  מחד  ושר נפלא מאידך

 

  

והמבטים,

הורגים.

דמעתי  לראות  אותו  כבר  חולה  מחד  ושר נפלא מאידך

שיר   קסום

גמני  גיטרה

קודם כל, לא יכולתי להתעלם

מהשירים של בילי הולידי

ומהפרופיל שלך ולגלות שאת

אופטימית ואמיצה....השיר שלך

והשיר של בני ...ובין לבין

התפנקי לך עם כינוס אברים

בין השמיכות

*

כתיבה יפה ונוגה.

נטולת *

ו..חשקו של הפרי להפוך לזרע...........

יפה.

ימים שכאלה.

צטט: wild 2008-12-04 13:28:16

יפה מה שהבאת יקירה

גם לי זה מזכיר ימים של שתיקה

ומיד לשיר הבא :

 

 

ימים לבנים

ביצוע: שלמה יידוב
מילים: לאה גולדברג
לחן: שלמה יידוב

ימים לבנים, ארוכים, כמו בקיץ קרני החמה.
שלוות בדידות גדולה על מרחב הנהר.
חלונות פתוחים לרווחה אל תכלת דממה.
גשרים ישרים וגבוהים בין אתמול ומחר.

כל כך קל לשאת שתיקתכם, ימים לבנים וריקים
הן עיני למדו לחייך וחדלו משכבר
לזרז על לוח שעון את מרוץ הדקים.
ישרים וגבוהים הגשרים בין אתמול ומחר.

לבבי התרגל אל עצמו ומונה במתינות דפיקותיו.
ולמתק הקצב הרך מתפייס, מוותר ונרגע,
כתינוק מזמר שיר ערשו טרם סגור את עיניו,
עת האם הלאה פסקה מזמר ונרדמה

 

 חיפשתי כבר הרבה זמן שיר ישראלי טוב ללמוד על הגיטרה

תודה לשניכם

השיר שלך מדהים את השיר של בני אני מכיר ואוהב

סוף שבוע קסום דובי

זזתי טיפה, עשיתי מקום, השמיכה מלא בחסדים  ובנחמות -

 בואי,  צטרפי,  נומי בשלווה.

השמש זורחת

אבל כשקר אז קר

קבלי חיבוק וכוכב

אהבתי את שירך,

כיכבתי למילים ולקישור "אני גיטרה"...

תודה

עטליה

כינוס איברים (ולב...) ולחכות לגשם המחייה.

איזה פוסט יפה!

יופי של שיר עם אוירה של עכשו...ממש.

וברקע שירו האחרון של בני.....

מעדן אמיתי....ומכאן-ישר לפוך

יפה מה שהבאת יקירה

גם לי זה מזכיר ימים של שתיקה

ומיד לשיר הבא :

ימים לבנים

ביצוע: שלמה יידוב
מילים: לאה גולדברג
לחן: שלמה יידוב

איזו כתיבה יפה ומרגשת...

כוכב שיאיר את דרכך

לבילי היקרה!

האם את מכירה את הציור של ון גוך שתים-עשרה חמניות בכד?

בדיוק את מה שאת מתארת בשיר הוא מתאר בציור.

אלה החיים.

ורק בריאות

ברייקי

אסתר שמיר 

נאחז בקיר,       
ומטפס.
שולח זרועתיו,
ומחפה-
על אבן מסוטטת,
ומחבק-
את הגוף המלאכותי,
האפור,
ולא מהעדר שמש.
חי לו לפי מצב הרוח:
כשהיא שקטה, וכמעט לא מורגשת-
הוא ירוק, טבעי ורענן.
וכשהיא מנסה להתפרץ לדבריה של
השמש הבהירה-
היא משתחלת ומלטפת,
והשמש כתגובה- מגבירה עוצמתה,
והוא מקבל מכה-
ומצהיב.
ופעמים כשהיא לגמרי משתלטת,
היא נעה בחוזקה,
והוא מתאמץ,
שלא ליפול.
נעזב בקיר, נאחז,
ומאדים.
ובימים קרים, כשהרוח- גשם מזמינה,
הוא פשוט---
מת לו בגלל מצב הרוח:
משיר עצמו,
משאיר שלד שמנסה לחפות-
על אבן מסוטטת, אפורה וקשה.
והשמים אפורים-
מהעדר שמש.

חילופי עונות 

שינויים 

יש ימים שבאמת אולי עדיף להיות בין השמיכות

יש ימים שכאלה ,

בשתיקה

כינוס איברים ושמיכה ..

לקבלם באהבה :)