כותרות TheMarker >
    ';

    קוראת בקפה

    אבחנות חותכות ומסקנות זמניות על השכונה החדשה שבקפה

    ג'ף קונס נגד האח הגדול

    17 תגובות   יום חמישי, 4/12/08, 16:39
    ברוש גזום למשעי בגני וורסאי

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    תגידו לי רגע: מה קורה לכם שם עם האח הגדול, מה?
    הבנתי, לא להתקשר אליכם בראשון בערב. הבנתי, זה עניין גדול וסוחף. מדורת השבט, שהתפצלה בשנים האחרונות למיליון ערוצים ומיליארד יו טיובים קטנים, התאחדה סוף סוף למשתה עצום ועולץ.
    ראיתי באינטרנט את פרק הפתיחה. הוא היה ארוך מאוד אבל מעניין, אז גררתי למול המחשב את מתלה הכביסה ואת סל הכבסים הרטובים ותליתי אותם יפה יפה ואחד אחד בזמן שכל החבר'ה הנרגשים רצו לווילה להנעל בה עד עצם היום הזה. אז גם הכרתי אותם, את השפרה והצבר והשי והונסה והבובלילים. אנשים מעניינים, חלקם מעורר חשק להרביץ, שזה בדיוק מה שאנחנו מבקשים מהם להיות, והיו גם אסי וארז הציניים והחכמים, וכל הלכה הזאת של הפקה מושקעת והטון המשכנע. רק בגלל שאין לי סבלנות לראות טלויזיה במחשב, לא יצא לראות מאז פרקים נוספים, אבל אני מבינה את פוטנציאל ההתמכרות.


    בלון פרח, ג'ף קונס


    לפני כמה שנים, צפינו באדיקות בפרויקט Y, האח הקטן והלא חוקי של האח הגדול. היינו אז מיעוט שולי, סהרורי ונרדף, נאלצנו להסביר לחברים שלנו, מרימי הגבה, מה יכול להיות מעניין בלראות אנשים סגורים בבית אחד ימים על ימים. עניין סוציולוגי, בטח. פרויקט Y, כמו "האח הגדול", זה פשוט חומר לימודי בשבילנו. כמו בעצם בשביל שאר בני האדם.
    עיני אינה צרה בהצלחה האימתנית של התכנית, ומכיוון שלא ראיתי אותה, גם אין לי טענות לגבי גובהה או נמיכותה. אבל אני קוראת מה שכותבים באינטרנט הציוני, ומדי פעם נשמות טובות במיוחד מבריחות לי עיתונים. איכותיים, שלא תחשבו. ואני מבינה שלא רק הרייטינג של התכנית עצמה מרקיע שחקים, אלא שחלק גדול מהשיח התרבותי, סלחו לי על המילים מלאות התקווה האלה, תופסים בובליל ופרידמן ושיפרה. כלי התקשורת בוחרים מרצונם החופשי, פחות או יותר, להכפיף עצמם לבון טון הכללי, גם אם הם לא משוכנעים שהוא בון טון. וזה – אחרי שגיליתי כזאת רב תרבותיות וסובלנות לרוח העם וכל זה – זה מה שמעצבן אותי. הכניעה של כלי התקשורת, תסמונת שטוקהולם ממש, לנושא-העל הזה. שום דבר לא מספיק מעניין כמו האח הגדול.
    אין לי סיכוי לנצח בויכוח הזה. זה לא זמן הפרידמנים. אבל יש ויכוחים, שגם  אם נועדו להפסיד בהם מראש, צריך להתווכח אותם.


    כלב בלון. ג'ף קונס בוורסאי

    בשנים האחרונות מתחזקת איזו הנחה לגבי תפקיד התקשורת, שעכשיו, אל מול תופעת "האח הגדול" היא צפה במלוא עוזה: התקשורת צריכה לתת לציבור מה שהוא רוצה. כרגע הציבור רוצה בובליל. ובכלל, מי שמנו לקבוע שאמנות פלסטית טובה יותר מריאליטי. ובכלל, כמה מתנשאת יכולה להיות התקשורת שתעניק זמן אוויר לנושאים אחרים מאלה שמעניינים את הציבור.
    זה יותר מדיון עקרוני על תפקיד התקשורת בעידן של ריבוי אפשרויות. הוא נובע מחרדה עמוקה ומציאותית: כולנו פוחדים להפוך ללא רלוונטיים. אלא שיותר מכל גורמי האיום האחרים, הפחד מלהיות לא רלוונטי, הוא שעלול להפוך את התקשורת ללא רלוונטית. לחרדה קיומית יש נטיה משתקת, מצמצמת, היא מפחיתה את התושיה ואת יכולת ההסתגלות דווקא כשאנחנו זקוקים להן.
    זה לא שהתקשורת (אח, כמה כיף לדבר עלינו בגוף שלישי) קמה בוקר אחד וגילתה להפתעתה אומה אחוזת דיבוק. לא, הסם לא הוזרם לציבור דרך המוביל הארצי, אלא בצינורות המקובלים: טלויזיה, כמובן, עיתונות, האתרים הגדולים. אז גם אנחנו שותפים, אפילו שותפים אסטרטגיים להצלחה המסחררת. ולמרות זאת, העיסוק בתופעה יהיה תמיד חצוי: אובססיבי אבל רווי ציניות, סובל מהקריעה בין המשיכה והדחייה העזים שנוצרים תמיד אל מול ריאליטי מציצנות כזה. מעל כל ידיעה שמשתמשת באח הגדול כקולב להתלות עליה, מרוחה התנצלות ענקית בדיו סתרים: זה לא אנחנו שחושבים שזה חשוב מאוד או מעניין, זה הציבור שדורש.


    מייקל ובאבלס. קונס בוורסאיי

    אני לגמרי בעד הקשבה לציבור; לעזאזל, הציבור זה גם אני ואני דורשת שתפסיקו עם העניין הזה. ואגב, גם הדיווחים על המשבר הכלכלי מפרים את שלוותי ובאמת נמאס כבר. ובאמת, עיתון מוכרח להיות קשוב לקוראיו. במגזרים אחרים קוראים לזה "מכוונות לקוח", ומזכירים שבלי לקוחות אין לעסק קיום. אבל הלקוח לא תמיד צודק. הלקוח של התקשורת זקוק ליותר מאשר תמונות המראה שאנחנו מתפתים לשגר לו. הוא אולי לא יודע, הלקוח, לומר את זה עכשיו; סיפוקים מיידיים זה עניין מאוד מהנה. אבל בקרוב יימאס לו מתמונת המראה הלא מחמיאה (והמעוותת, אבל זה עניין אחר) שאנחנו משדרים, ולא, הוא לא יאשים את העם בזילות ובנומך. לא את העם הוא יבקש להחליף, רק את התקשורת שלו.
    בין תקשורת שמספקת תמונת מראה ובין תקשורת מנותקת משתרע מישור רחב של אפשרויות. בנקודה כלשהי על המישור הזה נמצאת תקשורת קשובה, ובה בעת שיפוטית ובעלת טעם וסדר יום, המעיזה לבחור בין טוב לטוב יותר, ולהגיש לצרכניה תמונת עולם רחבה ומגוונת, שבה הם מקבלים יותר מהטוב יותר. ולא, הטוב יותר לא חייב להיות משעמם.
    המחשבה שהטוב בעינינו ישעמם את הציבור היא, בהיפוך שקוף ומעליב, ההתנשאות הגדולה מכולם, המרימה חיץ גבוה ובלתי עביר בין תרבות גבוהה ונמוכה, בין פופולרי לטוב, בין מי שמבין למי שלא.

     


    תקפצו רגע, במעבר חד, לתערוכה של ג'ף קונס בארמון וורסאיי, בשביל לראות דוגמה אמיצה להרחבה של גבולות הדיון, למזיגה בין המוכר לחדש ובין הקלסי למתריס. קונס התפרסם בתור בן זוגה לשעבר של צ'יצ'ולינה, האיש שפיסל אותה עם הנחש, וכיום הוא אחד האמנים המצליחים בעולם. חרף התנגדויות להכניס את תעשיית הכסף הפופ-ארטית והמתגרה של קונס לקודש הקודשים של הקלאסיקה הצרפתית, השידוך האמיץ עלה יפה: העבודות של קונס מרכיבות אמירה מרתקת על דימויים וטיפוחם, עושר, חיי האצולה, אמנות ויופי, והן מצליחות למשוך לוורסאי מבקרים רבים עוד יותר.
    הרבה אנשים מזינים את מדורת השבט הישראלית. אין טעם להעמיד פנים שהיא בוערת מאליה, ולהרשות לה לבעור בנושא אחד, אפילו הוא פופולרי ומעניין. זאת לא רב תרבותיות. זה סתם קומזיץ ומישהו צריך לקום ולעשות לו כיבוי צופי מתישהו.

     

    * פורסם לראשונה ב"מפריזה", הטור שלי ב"24" של ידיעות אחרונות.

     

    - - - 

     

     עוד פרטים על התערוכה ועל גני ורסאי אפשר למצוא כאן. ויש כמובן עוד כמה אירועים שווים שמתרחשים בפריז בתקופה הקרובה. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/12/08 20:22:



      רעיון חדש ומקורי לגמר האח הגדול


      http://in-seven-eyes.blogspot.com/2008/12/blog-post_7933.html

      מה דעתכם?? מצטרפים??

        8/12/08 18:58:

      היי כנרת,

      אני אוהב תוכניות ריאליטי וצופה בהן באופן קבוע (על הישרדות אני מת), וגם באח הגדול אני צופה מעת לעת. העובדה שאני צופה בתוכנית רק "מעת לעת" מלמדת אותי שהתוכנית פשוט לא מספיק מעניינת. כן, התוכנית פשוט די משעממת, ואת זה שוכחים לפעמים.

      נכון, היא מספקת יצר מציצנות שקיים אצל כולנו, אלא שזה יכול להחזיק אותנו תוכנית או שתיים, זהו. אחר כך אלה צריכות להיות הדמויות עצמן, עם תובנות מעניינות שיש להן על החיים ועל עצמן, וכל זה, וכשזה איננו העניין גווע (אצלי בכל אופן).

      לעומת זאת תוכנית האח הגדול כתופעה חברתית מעניינת מאוד.

      אגב, העובדה שהלה-מונד הכתיר את בובליל כראש הממשלה הבא יותר ממוגזמת, ובמקרה זה יכולה ללמד אותנו יותר על הלה-מונד מאשר על בובליל ועלינו.

      לכולם ברור שהבחור עילג ומוגבל, והעניין שהתופעה כולה מעוררת נובע מהרצון להבין מה אפשר ללמוד מזה עלינו כחברה. האם החבר'ה הסגורים בוילה 3 חודשים הם בבואה של החברה הישראלית (והמלהקים דואגים כמובן להכניס לשם ייצוגים לזרמים השונים), ואם כן, כמה זה מעציב או משמח אותנו.

      כמו בכל אירוע מסוג זה יש את להקות המעודדים ויש את הסולדים והלא-סובלים-את-זה, והחלק המעניין בסיפור הוא ה"דיון" ותגובות הציבור המבטאים את שני המחנות, ומה שיושב מתחת.

      תתפלאי, אבל ליד הרבה ברזיות פוטרים את כל הסיפור במשפט-שניים ועוברים הלאה. 

        5/12/08 15:29:

      צטט: כנרת רוזנבלום 2008-12-05 15:00:18

      צטט: batia b 2008-12-05 12:25:53


      אני קצת מרחמת עליו, על בובליל. לקחו אדם (במקרה שלו פשוט הציעו לו כי ראו את פוטנציאל המזרחי העילג מהדרום) אמרו לו "בוא לתוכנית", תוך שנייה הוא נהיה כוכב שלילי. אין יום שלא מדובר בו, אין יום בו הוא לא מסמל את האידיוט, השפל ושוב - הערס המזרחי מהדרום. האהדה אליו באה התעצמה דווקא בגלל זה ואם אולי, יניחו לו קצת ואולי קצת יפסיקו לשים אותו ללעג, אולי נזכה לראות גם דברים אחרים ובטח שלדבר על נושאים אחרים. אבל הוא מאוד נוח לתקשורת - יש בו את כל הסמלים האפשריים, אז למה שיפסיקו?

       

       

      הלו בתיה, טוב שבאת. פעם ראשונה בים.

       

      באמת לא ראיתי אף פריים פרט לפרק הראשון, אז אני לא יודעת שום דבר על האיש הזה, חוץ ממיליוני המילים שנשפכו עליו. אבל אני זוכרת דבר אחד לגבי הטייפ קאסט הזה, שמזכיר לי, למשל, את עוזי כהן המנוח. שהוא יכול להיות נלעג, אבל אם אני לא ממש טועה בטיפוס, הוא גם יכול להיות מלעיג ומגחיך את האחרים בו זמנית. אני טועה? 

       

      בפרק הראשון אמרתי - אלוהים, מה זה הדבר הזה? אח"כ את מבינה שקופרמן או קשת או האחראי לליהוק (המבריק) של יוסי בובליל אמרו לעצמם - הנה לנו בנאדם שאפשר לצחוק עליו, לעשות ממנו בדיחה וכולם ירחמו עליו או יאהבו אותו. לא אוהבת את זה. זה בעיני ניצול. וזה לא משנה אם הוא אידיוט גדול, או בעל "חוכמת רחוב" - אני לא נכנסת לזה משום לטעמי הוא סתם אדם (בן 56 הרבה מעבר לגיל בו רוצים להיות כוכב). לפעמים מצחיק ולפעמים עלוב. כמו הרבה אנשים. אני לא אוהבת את השימוש בו כסמל לכל הרע והנחות במדינה שלנו וגם לא את הפיכתו לגיבור תרבות. את התופעה התקשורת מייצרת כי זה קל נורא ואין צורך להתאמץ. וכן, יש משהו בהשוואה לעוזי כהן :-)

       

       

        5/12/08 15:22:

      צטט: שרון אבני 2008-12-05 12:50:19

      צטט: batia b 2008-12-05 12:25:53


      אני קצת מרחמת עליו, על בובליל. לקחו אדם (במקרה שלו פשוט הציעו לו כי ראו את פוטנציאל המזרחי העילג מהדרום) אמרו לו "בוא לתוכנית", תוך שנייה הוא נהיה כוכב שלילי. אין יום שלא מדובר בו, אין יום בו הוא לא מסמל את האידיוט, השפל ושוב - הערס המזרחי מהדרום. האהדה אליו באה התעצמה דווקא בגלל זה ואם אולי, יניחו לו קצת ואולי קצת יפסיקו לשים אותו ללעג, אולי נזכה לראות גם דברים אחרים ובטח שלדבר על נושאים אחרים. אבל הוא מאוד נוח לתקשורת - יש בו את כל הסמלים האפשריים, אז למה שיפסיקו?

       בובליל האדם לא רלוונטי, התופעה רלוונטית, היא מייצגת צורך

      ברכילות, חטטנות, צהוב, משהו מאוד יצרי ולא יצירתי,

      בובליל הוא רק האייקון בו משתמשים כדי לראות איך

      אנו נראים כחברה. חיים קצת ליד החיים, לא בחיים עצמם.

      (ויש שיגידו שאסקפיזם זה לא רע.)

       

       

      ברור, שרון. אבל זה הולך ביחד. הפכו אדם לתופעה ולא סתם אומרים זמן הבובליל ולא נניח זמן השפרה או זמן ה"האח הגדול". נוח להפוך אותו לתופעה, נוח לצחוק עליו ונוח לבוז לו. וזה קורה כל יום בכל כותרת. לי זה עושה בחילה והאבסורד שהתקשורת היא זו שעושה זאת - ומבקביל כועסת על עצמה. אם כולם ירפו קצת הוא ידובר פחות וכך גם כל הבאז סביבו /סביב התוכנית. אבל זה לא יקרה, שוב, כי זה נורא נוח.

        5/12/08 15:00:

      צטט: batia b 2008-12-05 12:25:53


      אני קצת מרחמת עליו, על בובליל. לקחו אדם (במקרה שלו פשוט הציעו לו כי ראו את פוטנציאל המזרחי העילג מהדרום) אמרו לו "בוא לתוכנית", תוך שנייה הוא נהיה כוכב שלילי. אין יום שלא מדובר בו, אין יום בו הוא לא מסמל את האידיוט, השפל ושוב - הערס המזרחי מהדרום. האהדה אליו באה התעצמה דווקא בגלל זה ואם אולי, יניחו לו קצת ואולי קצת יפסיקו לשים אותו ללעג, אולי נזכה לראות גם דברים אחרים ובטח שלדבר על נושאים אחרים. אבל הוא מאוד נוח לתקשורת - יש בו את כל הסמלים האפשריים, אז למה שיפסיקו?

       

       

      הלו בתיה, טוב שבאת. פעם ראשונה בים.

       

      באמת לא ראיתי אף פריים פרט לפרק הראשון, אז אני לא יודעת שום דבר על האיש הזה, חוץ ממיליוני המילים שנשפכו עליו. אבל אני זוכרת דבר אחד לגבי הטייפ קאסט הזה, שמזכיר לי, למשל, את עוזי כהן המנוח. שהוא יכול להיות נלעג, אבל אם אני לא ממש טועה בטיפוס, הוא גם יכול להיות מלעיג ומגחיך את האחרים בו זמנית. אני טועה? 

        5/12/08 12:50:

      צטט: batia b 2008-12-05 12:25:53


      אני קצת מרחמת עליו, על בובליל. לקחו אדם (במקרה שלו פשוט הציעו לו כי ראו את פוטנציאל המזרחי העילג מהדרום) אמרו לו "בוא לתוכנית", תוך שנייה הוא נהיה כוכב שלילי. אין יום שלא מדובר בו, אין יום בו הוא לא מסמל את האידיוט, השפל ושוב - הערס המזרחי מהדרום. האהדה אליו באה התעצמה דווקא בגלל זה ואם אולי, יניחו לו קצת ואולי קצת יפסיקו לשים אותו ללעג, אולי נזכה לראות גם דברים אחרים ובטח שלדבר על נושאים אחרים. אבל הוא מאוד נוח לתקשורת - יש בו את כל הסמלים האפשריים, אז למה שיפסיקו?

       בובליל האדם לא רלוונטי, התופעה רלוונטית, היא מייצגת צורך

      ברכילות, חטטנות, צהוב, משהו מאוד יצרי ולא יצירתי,

      בובליל הוא רק האייקון בו משתמשים כדי לראות איך

      אנו נראים כחברה. חיים קצת ליד החיים, לא בחיים עצמם.

      (ויש שיגידו שאסקפיזם זה לא רע.)

       

        5/12/08 12:25:

      אני קצת מרחמת עליו, על בובליל. לקחו אדם (במקרה שלו פשוט הציעו לו כי ראו את פוטנציאל המזרחי העילג מהדרום) אמרו לו "בוא לתוכנית", תוך שנייה הוא נהיה כוכב שלילי. אין יום שלא מדובר בו, אין יום בו הוא לא מסמל את האידיוט, השפל ושוב - הערס המזרחי מהדרום. האהדה אליו באה התעצמה דווקא בגלל זה ואם אולי, יניחו לו קצת ואולי קצת יפסיקו לשים אותו ללעג, אולי נזכה לראות גם דברים אחרים ובטח שלדבר על נושאים אחרים. אבל הוא מאוד נוח לתקשורת - יש בו את כל הסמלים האפשריים, אז למה שיפסיקו?
        5/12/08 10:40:

      צטט: כנרת רוזנבלום 2008-12-05 00:37:36

      צטט: שרון אבני 2008-12-04 17:02:30

      התקשורת אחראית כמעט בלעדית על תופעת הריאליטי,

      ראשי הטלוויזיה הם הקובעים את תכניה ועליהם האחריות

      מה העם יראה.

      ...

      והתקשורת? מזמן לא קובעת דעת קהל, אלא נגררת קהל.


       

      אז תחליט. קובעת או נגררת?

       

      כמובן שגם וגם. 

       

      אני בסך הכל חושבת שאם עושי התקשורת, אנחנו, בעצם, בשלבים שונים של חיינו, יעיזו לעשות יותר דברים שאנחנו מאמינים בהם שהיינו רוצים לצרוך בעצמנו, הכל יהיה טוב יותר. גם התקשורת וגם העבודה בה. 

       

       התכוונתי שראשי התקשורת הנגררים אחר דעת הקהל

      עליהם חלה אחריות קביעת התכנים (מן הסתם), ואם היה להם אומץ

      הם לא היו נגררים. 

      ואומץ הוא בדיוק עניין האמונה עליו את מדברת.

       

        5/12/08 01:36:

      צטט: יואב עינהר 2008-12-04 18:43:32

      איזו הפקרות!

      ערוץ 57 (זוכר נכון?) הזה שלכם פשוט לא מספק את הסחורה...

       

      אני משחזר לעצמי את גמר "השרדות" שהתרחש כשהתארחנו בקומה החמישית ברו ז'קורט

      ואיך קיללתי את האתר היחידי ששידר אותו באונליין באיכות קטסטרופלית.

       

      ולגבי קונס שהתקשט בצ'יצ'יולינה (הונגרייה כשרה שנולדה בשם אילונה סטאלר, מה שמסביר אגב, את חיבתה היתרה לנקניקים) פרובוקטור מוצלח מאד המנצל בציניות את חולשותיה של תרבות הפופ, חולשותינו שלנו. 

       

      527, אולי בגלל זה, לא ראיתם את גמר הישרדות (למרות שאם אני זוכרת נכון כל חברינו ממילא ראו אותו באינטרנט. 

       

      וקונס - מסכימה בהחלט, והוא עושה זאת בחוצפה ובחן ובחזירות ועבודותיו והפופולריות שלהן מעוררת מחשבה (פרובוקטור או לא). 

       

        5/12/08 01:34:

      צטט: ra ami 2008-12-04 18:15:57


      איך לקדם אוסף פרטי על חשבון כסף ציבורי

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=742872

       

       מעניין הקישור שלך, ועם זאת לא מאוד מפתיע אותי. מעולם לא חשדתי בקונס באיזה סוציאליסטיות יתירה. ועדיין, זה יושב שם כל כך יפה על המקום, והמקום יושב כל כך יפה עליו. 

       

      תיהנו לכם שם. ועדכנו בגילויים ובמסקנות. 

        5/12/08 00:38:

      צטט: בשורת הדקונסטרוקציה 2008-12-04 18:01:08


      ... אני יכול לומר לך: את ממש לא מפסידה כלום (זה אפילו לא רבע מ'השיר שלנו' - העונה הראשונה).

       

       

       לא דאגתי, אבל תודה על ההרגעה.

       

      בכל זאת, אני די בטוחה שבשיחת ברזיה עכשיו לא ממש יכולתי להשתלב בחופשיות. 

       

        5/12/08 00:37:

      צטט: שרון אבני 2008-12-04 17:02:30

      התקשורת אחראית כמעט בלעדית על תופעת הריאליטי,

      ראשי הטלוויזיה הם הקובעים את תכניה ועליהם האחריות

      מה העם יראה.

      ...

      והתקשורת? מזמן לא קובעת דעת קהל, אלא נגררת קהל.


       

      אז תחליט. קובעת או נגררת?

       

      כמובן שגם וגם. 

       

      אני בסך הכל חושבת שאם עושי התקשורת, אנחנו, בעצם, בשלבים שונים של חיינו, יעיזו לעשות יותר דברים שאנחנו מאמינים בהם שהיינו רוצים לצרוך בעצמנו, הכל יהיה טוב יותר. גם התקשורת וגם העבודה בה. 

       

        4/12/08 18:43:

      איזו הפקרות!

      ערוץ 57 (זוכר נכון?) הזה שלכם פשוט לא מספק את הסחורה...

       

      אני משחזר לעצמי את גמר "השרדות" שהתרחש כשהתארחנו בקומה החמישית ברו ז'קורט

      ואיך קיללתי את האתר היחידי ששידר אותו באונליין באיכות קטסטרופלית.

       

      ולגבי קונס שהתקשט בצ'יצ'יולינה (הונגרייה כשרה שנולדה בשם אילונה סטאלר, מה שמסביר אגב, את חיבתה היתרה לנקניקים) פרובוקטור מוצלח מאד המנצל בציניות את חולשותיה של תרבות הפופ, חולשותינו שלנו. 

        4/12/08 18:20:

      נ.ב

      ברגע שיגיעו מבצעי סוף דצמבר תחילת ינואר

      אנחנו גונבים סופ"ש בפאריז, בשביל קונס,

      בשביל הסיילים וכמובן בשביל האוכל

        4/12/08 18:15:

      אנשים (לא אני (:) רואים את האח כי זה כנראה יותר

      מרגיע מלשמוע מה שקורה בחברון.

      התקשורת, לא פועלת לפי מה שהעם רוצה, אלא לפי מה

      שיסיט ויסית את העם. התקשורת פועלת לפי מדד

      הפרסום. מה שימכור טוב יותר למפרסמים - זה

      מה שישודר. העם לא נחשב בשיקולים.

      ולגבי קונס, יש גם את הצד האפל של הסיפור:

      איך לקדם אוסף פרטי על חשבון כסף ציבורי

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=742872


      כצופה לעיתים (לא בקביעות ולא באדיקות, אבל גם לא מאלה ש"במקרה-עברתי-הטלוויזיה-היתה-פתוחה-אז -נשארתי-להתעצץ") אני יכול לומר לך: את ממש לא מפסידה כלום (זה אפילו לא רבע מ'השיר שלנו' - העונה הראשונה).

      מלבד הביטוי "פרידמנים מתים", אי אפשר לקחת כלום מהתכנית זו (כמעט כמו כל תכנית אחרת שמשודרת בפריים-טיים בערוצים הציבוריים). קצף על פני מים.

       

      כל התובנות היפות, האמירות העמוקות, ההתבוננויות הפוסט-קולוניאליסטיות, פוסט-סטורטוריאליסטיות ודה-קונסטרוקטיביות -  כמוהן כנדנוד מתמשך.

       

       

        4/12/08 17:02:

      התקשורת אחראית כמעט בלעדית על תופעת הריאליטי,

      ראשי הטלוויזיה הם הקובעים את תכניה ועליהם האחריות

      מה העם יראה. מצד שני תמיד אמרתי שיש דבר כזה "עם", היו 

      שהתווכחו איתי ואמרו פתאום, זה עידן האינדיבידואליזם, כל אחד

      חושב עצמאית, לובש עצמאית, מתנהג עצמאית, וכן... רואה טלוויזיה

      עצמאית. כל האינדיבדואליסטים העצמאיים רואים האח הגדול.

       

      את יודעת, אני לא בטוח מתי תגיע ההתעוררת ואז ההקאה וההוקעה

      של התקשורת מצד הציבור, כי מיד שתסתיים "גלולת בובליל" ידחפו

      לעם גלולת שינה אחרת (וכבר ראיתי באיזה תוכנית בוקר את הריאליטי

      העלולים ליפול עלינו בשנת 2009.)

       

      והתקשורת? מזמן לא קובעת דעת קהל, אלא נגררת קהל.

       

      התחושה היא לא טובה, אבל מצד שני אני מכיר כל כך הרבה

      אנשים טובים ואינטלגנטיים שכל מה שהם עושים בארוחת צהריים

      זה לדבר על בובליל ומרעיו שלרגע עלתה בי המחשבה שאני הדפוק

      פה. אבל לקח לי שנייה להבין שאין דפוקים בסיפור, רק קצת עייפים.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      כנרת רוזנבלום
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין