מעלה שוב פוסט ישן שיכול להתאים לנו כאן,
הכאב והצער נסוכים פה יחדיו עם המון אהבה ורגש רך. חלפה לה תהילת עולם.
עברת שוב וזה היה מוזר לפתע נראית זר...
ורק בזוית העין, סימן היכר של זמן שהיה, ולא ישוב יותר.
לו יכולתי במרחבי הזמן לעוף, הייתי עושה את זה שוב.
הייתי מדלגת על פני מורדות, ולוקחת איתך את כל העליות.
אך מתוך ייסורי גסיסה נותר רק מחול אחרון, ופרידה.
המוות הוא הצד השני של החיים |