חלקים מהרהורי
פוסטים פופולאריים
-
I saw you comin' back to me
24/12/10 | 1045 צפיות
-
forget your troubles and dance
29/10/11 | 833 צפיות
-
breaking glass etc.
7/1/12 | 1070 צפיות
-
כרטיסים נרכשו RHCP
4/12/11 | 867 צפיות
-
גיטריסט קטוע יד
9/9/10 | 1532 צפיות
-
מקבץ
10/12/11 | 1015 צפיות
פוסטים אחרונים
- the grass is always greener in amsterdam 5/11/12
- "גניבת" הפרפלים 15/9/12
- שני סרטים וגלן יוז אחד 26/5/12
- בכל זאת הדיק . 7/3/12
- אלבום אלבומי הטריביוטים 27/2/12
- יחסיי עם שדרניות 88 ועוד. 16/2/12
פיטר האמיל , רידינג 3 , 3.12.08 .
רקע- לאחר שהייתי כבר פעמיים בהופעותיו בארץ (האחת בערך ב-83 בקולנוע דן-מעולה והשנייה בערך ב2001 בנוגה- קצת מאכזבת), התלבטתי מאד , עד לרגע האחרון, אם ללכת בפעם הזאת. החשש מאיך ומה נשמע שם נבע בין היתר גם מהמידע כי הוא מגיע בגפו ושהוא בוחר את הפלייליסט שלו די ברגע האחרון וכמובן מהזיכרון האחרון מ-2001.. כמה קליפים שצפיתי בהם ושירים שהאזנתי הכריעו את הכף ל- what the fuck - כן. ביום המופע עוד הספקתי להקשיב ,לצערי, רק לזנב סיום הראיון אתו כשהתארח בקמפוס 106 (איך הם, דווקא מכולם, הצליחו להביאו, שאפו על כך ). מה שהכרתי ושמעתי עליו , נשמע בבהירות גם שם, הצניעות ,השיחה בגובה העיניים ,סוג של ביישנות, חוסר היהירות לנוכח ההצלחות, המחמאות ומעריציו הרבים. כשהגיעה השעה לסיים את הראיון והמנחה הודיע לו על כך, הוא שאל "מה, זהו? " . היה גם משהו נחמד כשהוא אמר , אני בטוח שלכל חובב של המוסיקה שלי יש איזה אלבום אחד לפחות שהוא חושב עליו כ- נורא. יש לי חבר , המקושר למוסיקאים בארץ, המחוברים להאמיל, שבהגיעו לארץ ב-83 ובפעם נוספת במועד מאוחר יותר, העביר אתם יחד עם האמיל לילה שלם לאחר המופע באחת מהדירות בתל אביב. מבלי לפרט את כל מה שהיה שם אזכיר רק את הסיפורים של חברי על הענווה של האיש, רגישותו, על הראש החברי היוצא ממנו במצבים האלו ואי העמדת עצמו במרכז , דברים שהקסימו אותי. לעניינינו.
המקום- רידינג 3 כידוע מועדון חדש בשכונה. המראה הנוצץ משהו שקידם אותנו בכניסה , זה שלא מאפשרים לך להיכנס לבד ומארחת מובילה אותך למקום , זה שיושבים ברביעייה ליד שולחנות הממוקמים בסדר מופתי וכמות עובדי המועדון המסתובבים סביבך , עושה קצת תחושה מוזרה.(נקווה שבהמשך זה יעבור להם ). האקוסטיקה שם לטעמי ממש מושלמת . לא יודע איך זה ישמע במופע רוק כסחני (אם יתקיים שם בכלל כזה ) אך אצלנו כל צלילון שבא מהפסנתר או הגיטרה של האמיל, כל ניואנס או נשימה שבאו מפיו, נשמעו בבהירות מדהימה בכל מקום במועדון (אחד הסממנים של תכנון אקוסטי נכון ). גם כשהלכתי באמצע ההופעה לשירותים (הבירה ) , הנראים יותר כשירותי מלון יוקרתי בחו"ל, שמעתי שם נהדר כל תו .
המופע- משך המופע הייה קצת פחות משעתיים .כבר בפתיחה עם השיר don`t tell me זה נשמע מבטיח .שיר שאני אישית מאד אוהב אותו ואת השימוש הנעשה שם במילים ,יש בו איזה פרייז גאוני מהחיים. http://www.youtube.com/watch?v=PmAoFFAZPWM
בבת אחת כל החששות של איך זה יהיה כשהוא לבד רק עם פסנתר, חסרונו של הג'ינגי (הסקסופוניסט ג'קסון ) שהשילוב בין שניהם כה מיוחד בעיני ועוד, נמוגו . (המקום היחיד שקצת היה חסר לי הסקסופון היה בשיר been alone so long ששם הכלי משולב בין היתר בסיומת נפלאה רק שלו) פסנתר הכנף עליו ניגן מילא את כל החדר בצלילים באיכות נפלאה, הן בפיאניסימו העדין כל כך שלו והפיאנו שנשמע רועם ונקי כפי שלא שמעתי אף פעם מפסנתר. עם סיום השיר הראשון האמיל הוציא איזה דף ואמר משהו שדי הדהים אותי , "זאת רשימת השירים שהכנתי לכם להערב , אף אחד מהם לא זהה למה שהיה כאן אתמול". ( כאילו, למה שהבן אדם לא יעשה לעצמו חיים קלים ויבצע את אותו חומר בשני הערבים? התשובה שלי-כי הוא לא "בא לעבודה" אלא אוהב להגיש ולבצע את יצירותיו.) והוסיף במבוכה מסוימת "מתנצל על השימוש בדף, הזיכרוון כבר לא כפי שהיה פעם " . לאחר מקבץ שירים על הפסנתר הוא עבר לגיטרה וגם שם זה נשמע נהדר ובקטעים מסוימים זה אפשר לו אפילו קצת להתפרע עליה. לחלק השלישי והאחרון הוא שב לפסנתר. רשימה חלקית של הדברים ששר מכילה את (בנוסף לאלו המוזכרים במקומות אחרים בפוסט,כותב מזיכרון בלבד, יסלחו לי אם טעיתי פה ושם ): Veronica lake Out Ordinary Friday Shooting star Been alone so long If I could comfortable ונוספים שלא הצלחתי לזכור. איכות קולו אגב הייתה ממש מושלמת, האמיל המוכר, עם היכולות והשימוש הרחב בגווני הקול (יש לו אגב מנעד די רחב) נשמע שם ממש כמו בהקלטות ואף עם ערך מוסף מסוים של בגרות. במהלך הערב הוא אמר משהו כמו " היום יש לנו ערב רציני ", דבר שיתכן והסיבה לו התבררה בהמשך.
סיום המופע - כשיר, אותו הגדיר כסיום הערב , הוא שר את still life מאלבום בשם זהה של VDGG וירד מהבמה. לאחר מחיאות כפיים ממושכות הוא שב לבמה , התיישב ליד הפסנתר ואמר לנו "אשיר לכם כעת משהו שיהיה כנראה השיר האחרון שאבצע בהופעה בשנת 2008, שנת ה-60 שלי (גילו ), כמו כן,רציתי לספר לכם שהילד הצעיר ביותר שלי יהיה מחר בן 21 " (מחיאות כפים סוערות מהקהל ) והוסיף משהו כמו , "כמה מהר שהם גדלים ובורחים לנו עם גילם " . חשבתי לעצמי שלאור ההקדמה הזאת הכי מתאים שישיר את השיר sleep now (הסברים להקשר והטקסט , כאן http://cafe.themarker.com/view.php?t=753794 )ואכן זה השיר אליו התכוון ושר בפועל האמיל. באמצע השיר חשתי שהוא נרגש מאד וקולו החל לרעוד, ואכן לאחר משפט נוסף שהוא שר, הוא הפסיק , נשבר, והחל ממש לבכות בקול, כשהוא מכסה בידיו את פניו, תוך כדי ישיבה ליד הפסנתר. מיד לאחר מכן הוא קם ועזב את הבמה . סוף ההופעה. (כמובן שנמשכו מחיאות כפיים סוערות, אבל זהו , האורות נדלקו ) . אולי מחשבה קצת מיסטית , אך הדהים אותי כיצד לוסט הייויי , בפוסט שהבאתי את קישורו לעיל, היה לו איזה vision (אגב,שמו של אחד משיריו היפים של האמיל) לנושא, כשהוא עצמו ציין שם עד כמה שמילות השיר נגעו בו באותו הקשר בדיוק. מעבר לרגישות האמיתית של האמיל, לכך שהדברים הללו ביטאו כאב כן על רקע הזיקה של תוכן השיר לתהליך הבגרות של ילדיו , הגיעו הוא עצמו לגיל 60 המהווה אולי סוג של סגירת מעגל אישי, חשבתי על כך שאולי המקום שבו הוא יכול היה להרשות לעצמו לעשות זאת, הוא דווקא כאן, בישראל, מקום שתמיד היה כה חם ואוהב כלפיו. כן, מה שנוגע בהאמיל ,נוגע בנו, נוגע בהאמיל. לא אסטה כאן בהרחבה לנושא נוסף , אך ריבוי שיריו הנוגעים לכאבי הפרידה, נובעים גם ממשהו אישי שחווה. לכן כשהאיש שר על כל הדברים הללו , אני מאמין לו.
סיכום- כפי שכבר נאמר בפוסטים שונים אצלנו, קיימת משמעות גדולה לציפיות שבאים אתן למופע וכן לסוג של תקופה אישית שלנו, מה מתאים לנו לשמוע כעת. לי אישית, המופע נתן בדיוק את מה שהתאים לי כרגע. דווקא הווליום הקאמרי, האינטימי מאד, השירים שבחר ( שלפחות מחצית מהם הגיעו אלי כמו בהזמנה אישית , ונוספים שהכרתי פחות לעומק, אך תפסו אותי מיד בעניין המוסיקלי שנבע מהם והעומק התוכני ) באו לי ממש טוב בערב זה.
למי שזקוק להמחשה נוספת לפוריותו של האיש(גם לאחר שעבר ב 2003 אירוע לב לא קל) אציין שבנוסף לתקליט סולו שנדמה לי יצא ממש לא מזמן, נאמר בראיון ב 106 ,שבדרך תקליט סולו נוסף ועוד אחד עם vdgg, איתם אגב הוא עורך מסע הופעות במקביל למסע הסולו שלו.
|
תגובות אחרונות
-
פו3
בתגובה על the grass is always greener in amsterdam
-
eranfox
בתגובה על יחסיי עם שדרניות 88 ועוד.
-
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
-
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
-
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
-
clear1
בתגובה על my sweet beloved babies
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך.
אל דאגה, הוא מגיע מדי פעם לארץ, תוכל לתפוס פעם אחרת.
כתבת נהדר ומרגש
חבל שלא באתי להופעה
ושלך, יפה, יפה!
יפה !
(http://www.indie.co.il/ShowItem.aspx?Type=PersonaLine&articleid=1173 )
תודה.
אל תגיד לי שההית בשתיהן.
אם כן, הערכה.
הופעה יפהפייה (וכמעט הפוכה מזו שבערב הקודם, לא מבחינת איכות, אבל בטוח מבחינת אווירה). בכל מקרה, כבר אמרת הכל. ח"ח על הפוסט המקסים.
ממה שקראתי בערב הראשון היו גם שירים נהדרים.
טוב, לא חסר לו חומר.
שורה ראשונה, סחתיין, אני הסתפקתי ברביעית
נכון, הסאונד היה ממש נהדר.
אני הייתי בערב הראשון ביום ג' כלומר לפניך
ועדיין לא מסוגלת לתאר את המפגש העוצמתי עם האמיל
ישבתי שורה ראשונה ממש מולו (סאונד נהדר)
אמן ואדם מרתק וכפי שציינת בולט גם בהיותו צנוע.
שני דברים.
איך ידעת שהתכוונתי אליך?
איך את מוצאת את כל הדברים המעניינים האלו?
וידאו איכותי אני לא כל כך מכירה,כי האתרים שניתן להעלות אליהם וידאו מורידים מהאיכות המקורית
כדי לחסוך באיחסון.
אבל סתם ככה בשביל הכייף,יש פה לינק להורדת מיקסטייפ בקובץ שערך בחור נחמד בשם יאיר:
http://haoneg.com/temps/hammillmixtape.zipברוך המבקר.
רכשת דברים נהדרים.
יכול להבין אותך.
גם לי היו תקופות שהייתי אתו יותר ופחות.
ובערך בסוף ה-80 , תחילת ה-90 כבר קצת הפסקתי לרכוש.
כפי שאמרתי, זה לפעמים עניין של תקופה ונסיבות אישיות.
דווקא את האמיל תפסתי בתיכון
רכשתי לפני 15 שנה את IN CAMERA
Nadir's Big Chance
ואת The Silent Corner and the Empty Stage
העדפתי אותו בשנים המוקדמות ושלו ושליאתה צודק בנוגע לסאונד.
תראה למקום אקוסטיקה בסיסית טובה,
אני מניח שממילא הם לא יעשו שם הופעות סטייל מטאל.
אבל זה היה יכול להיות ניסיון מעניין.
אני פחות מכיר את החומר של המיל, אבל עושה רושם שהוא אדם מאוד נחמד.
לגבי הסאונד, סביר להניח שקל יותר לעשות סאונד למוזיקה כמו של המיל מאשר ל-וייט סנייק למשל.
הכי חשוב שנהנית מהמופע המרגש שלו.
תודה ושמח שביקרת.
פיטר האמיל
כיף לקרא את ההנאה שלך (:
צודק ללא ספק, כו שכתבתי זה נבע בין היתר מאכזבה מסוימת במופע של 2001..
איזה יופי של קטעים הבאת לנו כאן והאיכות יחסית ממש טובה.
הייתי מוכן גם אותם אצלנו.
קטעים מן ההופעה הראשונה ברידינג 3: 02.12.08
http://www.youtube.com/watch?v=jLVqe39b28c
http://www.youtube.com/watch?v=sKoM8Fwiq0o
גל כותב:
"התלבטתי מאד , עד לרגע האחרון, אם ללכת בפעם הזאת. החשש מאיך ומה נשמע שם נבע בין היתר גם מהמידע כי הוא מגיע בגפו ושהוא בוחר את הפלייליסט שלו די ברגע האחרון"
באמת What the Fuck???
להתלבט אם ללכת להופעה של פיטר האמיל??? :-)
משתדל כמיטב יכולתי לעשות זאת.
שמח תמיד.
נכון ביו טיוב גם אני נתקלתי בבעייה דומה.
בנוגע למקורות אחרים, אני עדיין לא כל כך השתפשפתי בזה.
מציע שתפני למנוסים ממני בעניין.
תודה, זה היה באמת מרגש שם ונדיר.
עוד מישהי ציינה בפוסט הקודם שלי עליו את over כמופתי.
יש אבל עוד.
מסתבר שהיינו באותן ההופעות, יפה שהצלחת לגשת אליו, האם היית מצליחה לעשות זאת עם אומן מצליח אחר? מסופקני.
ברוך רב שובך ציפור נחמדת (מארצות הקור? )
שמח על ביקורך. ואאו במה אתחיל לנוכח הריבוי שאצלך?
קודם כל מקנא בך ששמעת את כל הראיון, מישהו שם ביקש בתגובות שידור חוזר, שמעת משהו על כך?
נראה ששנינו התרשמנו ממנו בראיון באופן דומה.
את הקטע עם ה-AWFUL שמעתי, המראיין לדעתי לא כל כך הבין אותו ושאל לאיזה אלבום הוא מתכוון האמיל נאלץ לחדד שכוונתו שלכל אחד יש את האלבום שלו שהוא חושב עליו כנורא.
הוא הבהיר גם שלכל דבר שכתב יש מאחור איזו כוונה .
"מעדיפה להתמודד עם המוזיקה האהובה עלי לבד בבית" - יכול להבין .
תודה.
האמת שגם לי נודע די בפוקס והחלטתי ללכת ממש ברגע האחרון,
שמח על כך.
האיכות כל כך גרועה שעדיף אולי שלא.
אבל זה באמת קייס טוב ללמד על הפער שיכול להיות בין קטעי וידאו למציאות במופע,
וזאת תרומתו.
אחד המוטיבים המכוונים אותי הוא להביא בין היתר משהו מהתחושה, לחברים שלא נכחו שם.
אין לי ספק שיבוא שוב לארץ , סו דונט וורי.
לגבי רידינג, נכון , עם שינוי מסוים בתפיסה זה יכול להיות טוב.
כמו שלוסט כתב, זה כרגע קצת כמו מופע במועדון בלאס ווגאס( לא שהייתי מתנגד להיות שם בכמה, כמו למשל של אלביס אהרון פרסלי )
תודה.
את האמיל צריך כנראה לתפוס בסיטואציות מסוימות בחייך,
אלי הוא הגיע באחת שכזאת וכמו שכתבתי בעבר, שימש לי בשיריו ברגעים מסוימים כחבר.
יחד עם זאת האיש הוציא כמות אדירה של חומרים ולא קל להיות מעודכן ולעקוב אחר הכל.
תודה.
נכון comfortable ומסכים גם השאר שכתבת.
מסכים גם בנוגע לניגוד בין אופי המקום וסגנון הישיבה לבין המופע, לשמחתי הצלחתי איכשהו להתעלם והיות מרוכז במופע.
עוד עניין אחד.
כבר זמן אני חושבת להעלות פוסט עליו, אבל בנט אין הקלטות איכותיות שלו.
מכיר משהו?
כתבת מצויין ןוריגשת אותי בסוף הדומע...
פיטר האמיל הוא מהגדולים ביותר שיש, וייחודי להפליא.
בתיכון שמעתי את וונדרגראף, אבל כשפצח בקריירת הסולו שלו, כבש את מערכת השמע שלי לגמרי.
תקליטו over, הוא מופתי, לא פחות.
הייתי ב-83 בקולנוע דן, והייתי בנוגה (ובמסיבה של חברים אחרי, גם ניגשתי אליו להביע אהבה)
הפעם ויתרתי, הקשבתי לו בבית.
איזה כיף שיש אותו.
ותודה על הפוסט
מי אמר ואן דר גראאף ג'נרייטור ולא קיבל?
אף אחד בעצם...וזה כל העניין שפיטר האמיל הענקי גדול מלהקתו (לעיתים נדמה לי שגדול הוא אף מעצמו..) והוא גם גדול מרבים אחרים צעירים ממנו במחצית מגילו... מאוד התרגשתי לקרוא, תודה. האמיל הוא אחד הגאונים הבלתי מוכתרים שעצם הזכרת שמם גורם לי לרעוד.. לא האמנתי למשמע אזניי כששמעתי שהוא יתארח בקול הקמפוס - כאילו לקחת את הסגן של אלוהים (אני מנסה לא להגזים) ולדחוף אותו לאולפן של תחנה קטנה (ומופלאה אשר אינה מוערכת דייה)! אז הקשבתי לראיון בגיל ברטט וברעדה.. והוא נשמע כה כן, אמיתי ו..'רגיל' לכאורה.. אמן ברמתו מרשה לעצמו לדבר 'כפשוטו'..
במיוחד אהבתי איך בסוף הראיון סיפר האמיל ש"לכל מעריץ שלו, בוודאי יש אלבום אחד שלו שהוא חושב שהוא ממש נורא" (איך אהבתי לשמוע את ה - AWFUL האנגלי כל כך). צניעות במקום בו הולכים מלאכים.
"יש בו איזה פרייז גאוני מהחיים" כפי שכותב הכותב...יפה! "מי שאחרי כל השנים מצליח לרגש את קהל מאזיניו...הוא כשרון" כפי שהוסיפה אורית.. ואני אוסיף: וגם מרגש את עצמו עד דמעות וגם אותי, בכמעט כל שיר בו הוא פוצח.
לא הייתי בהופעה. איני אוהבת הופעות חיות. מעדיפה להתמודד עם המוזיקה האהובה עלי לבד בבית..
תודה על הסיקור. שבת קסומה ושליווה לכל הפצועים..
חבל שלא ידעתי שהוא מופיע
גדלתי עליו בין היתר
ועל וונדרגרוף ג'נריישן
יש לו קול ממיס ויפה!
סקירה נהדרת שמעבירה וממחישה את התחושות של האמיל ושל מי שצפה בו,
מרגישה כאילו הייתי שם.
ידוע שהאמיל מחליט על רשימת השירים לאותו ערב,ממש בדקה ה-90 .
מי שאחרי כל השנים מצליח לרגש את קהל מאזיניו כאילו היתה הפעם הראשונה,אין מה לומר הוא כישרון
ואמיתי ללא זיק של מסחריות וצביעות. האמת, בדיעבד די הצטערתי שלא באתי,הלוואי ויבוא גם בשנה הבאה.
ושמחה על הסיקור בנוגע לרידינג 3 ,אולי ישנו את פורמט הישיבה בעתיד ,מסכימה עם לוסא הייווי שזה
באמת תחושה של "ישחקו הנערים לפני ",יחד עם זאת עם הסאונד והאקוסטיקה טובים,לא איכפת לי מכלום:-)
שמח מאוד לשמוע שנהנית וזה תפס אותך במקום "טוב" במעגל חייך
סוףסוף קיבלת אקוסטיקה טובה וזה הרבה
לא ממש התעמקתי בהאמיל אף פעם
אבל כן אוהב את הקול שלו ואת המלנכוליה היוצאת ממנו
אין לי יותר מידי מה להוסיף מעבר לכך שהניואנסים של כתיבתך באים ממקום של כנות שאני מעריך מאוד
keep on the good stuff
סקירה מצויינת! כיסית יפה את השירים, האווירה ואת "השתלשלות האירועים".
יפה תיארת את הסאונד של הפסנתר- מסכים איתך לחלוטין. כמו שכתבת - הקול של האמיל נשאר מצויין והוא היה ונשאר כלי הנגינה הראשי שלו. הביצועים הטוטאליים שלו איחדו לחלוטין את הישות, הקול והנגינה לשלם סוער אחד.
לרשימת השירים הייתי מוסיף את comfortable שהוא שיר די בינוני שזכה לביצוע מצויין (אגב - בניגוד למופע הקודם, הפעם אהבתי יותר את החלק בו הוא היה על הגיטרה).
מעניינות התגובות שלנו למילים של האמיל לפני ההדרן. אתה קלעת נכון לדעתו שהוא הולך לשיר את sleep now, בעוד שאני חששתי שהוא הולך לפרוץ ב autumn (שגם הוא שיר אדיר, אבל פחות התאים לי. שילוב של שניהם להדרן היה יכול להיות נוק-אאוט).
ולגבי המקום: אכן אקסוטיקה מצויינת, אבל נורא נורא נורא מפריע לי לראות הופעה ליד שולחנות אוכל. זה כל כך בקטע של
here we are, now entertain us שזה מחליא. ההרגשה הזו גרמה לי לכך שבמשך השליש הראשון של המופע הסאונד היה נהדר, אבל האמיל נראה קצת מטושטש. רק עם המעבר לגיטרה הצליחו הצלילים הפוצעים שלה לגרום לנפש שלי לדלג מעל השולחנות ולהגיע לבמה.