כותרות TheMarker >
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    מה עושות נשים בתקשורת?

    83 תגובות   יום שישי , 5/12/08, 10:17

    אף מדור ברנז'ה, אתר או עיתון מודפס (בטלוויזיה שודרה דקה? קשה לי להאמין) לא דיווח עד כה על פאנל הנשים בכנס (ואם אני טועה, תקנוני).

    פאנל נשים לא מביא רייטינג, מה, עוד פעם הפמיניסטיות המטורללות האלו יבכו שאין ייצוג לנשים בעמדות בכירות בתקשורת? שהן לא מרוויחות מספיק? די, לא מעניין, הרבה יותר חשוב לדווח על מישהו שקילל מישהו, וההוא התעצבן וענה לו, ואז המישהו ביקש סליחה. או משפט מסעיר שביבי אמר. או חיים יבין. או רון בן ישי. אבל נשים בתקשורת? איזה חוסר משווע בסקס אפיל. את מי הן מעניינות? ואיזה לא-קולי/טרנדי/שווה זה לכתוב שהייתה רק אישה אחת בפאנל, נכון? די עם היללות האלו, נשים, נמאסתן!

    לאור כל זה, ומאחר שלא הייתי כבר באילת כשהמושב "נשים בתקשורת" נערך, ביקשתי מד"ר הגר להב, שהשתתפה בו, לכתוב פוסטורח.

     


    כמי שהיתה שנים עיתונאית ועורכת בכירה וברחה מהעולם הזה לאקדמיה, נשים ותקשורת הוא הסיפור של חיי.  אז אל תצפו בכלל לאובייקטיביות. את המושב "נשים בתקשורת – תקרת זכוכית?" בכנס העיתונות באילת פתחה טלי ליפקין-שחק בכך שסיפרה שככתבת צבאית בדבר נמתחה עליה ביקורת שהיא "כותבת כמו אישה". "אני מודה באשמה", אמרה ליפקין-שחק, "כי עיתונאי תמיד כותב בתור מי שהוא".

    ציפי שוחט, כתבת התיאטרון של הארץ, לא רואה שוני בין כתיבת נשים לכתיבת גברים. מה שחשוב מבחינתה הוא האפליה בנוכחות. היא גם טרחה לספור: בכנס אילת לעיתונות הופיעו 210 דוברים במושבים השונים, מתוכם – 45 נשים. בכמה פאנלים (אינטרנט, סיקור השחיתות, עיתונות חוץ) כלל לא היו נשים.

    מקבולה נאסר מרדיו אל שמס חושבת שהעניין איננו סגנון הכתיבה, אלא האג'נדה. לנשים, היא טוענת, יש אג'נדה אחרת, זווית ראייה השונה  מזו של גברים. עליהן להבליט את האג'נדה הזו ולעודד דוברות המחזיקות בה, אחרת אין טעם ממשי לעצם נוכחותן בתקשורת.

    דנה וייס סיפרה שבחדשות ערוץ 2 יש היום נשים רבות, כולל עורכות מהדורות. אבל לעומת הרוב הנשי בתפקידי תחקירנות, הפקה זוטרה וכד', בדרגות הבכירות ביותר הן עדיין לא נמצאות: הן לא ראשי מערכות חדשות, לא מנכ"ליות, לא מו"ליות (ובעיתונות המודפסת רק אשה אחת, רותי יובל, חולקת את משרת העורך הראשי עם גבר). הבעיה בעיני וייס איננה מגדרית אלא קשורה למבנה שוק העבודה. לטענתה, מי שרוצה חיים פרטיים לא יכול להגיע לתפקידי ניהול, הדורשים התמסרות מוחלטת. אם הבנתי אותה נכון, העובדה ש"החיים הפרטים" מקוימים בעיקר על ידי נשים נראית בעיניה מקרית, לא מבנית. נגיד.

    יגאל גלאי, פעם עורך לאשה ופנאי פלוס והיום יחצ"ן, חושב שהכל עניין של זמן – נשים נכנסו מאוחר לשוק התקשורת ולכן הן טרם הגיעו לעמדות הבכירות. כיוון שהיום הן בתוך השוק, בעתיד הן גם ינהלו. אבל גם הוא מודה שכיחצ"ן קשה לו יותר להכניס אשה לתקשורת מאשר גבר.

    יוסי שריד פחות אופטימי ואיננו בטוח שהזמן יעשה את ההבדל. מאידך הוא לא בטוח שזה כל כך חשוב. "מגיע לנשים לתפוס מקום שווה לגברים במרחב הציבורי אבל אני לא חושב שיש להן עדיפות כלשהי על פני גברים. נשים כמו גולדה מאיר או ציפי ליבני הן מהגרועות במנהיגות שהיו לישראל". נו טוב, לא קשה לתת רשימה ארוכה הרבה יותר של מנהיגים-גברים גרועים, אבל את זה משום מה אף אחד לא עושה.

    ואשר לי - הבעיה הגדולה בעיני היא שבחברה שלנו הגבר הוא עדיין הסטנדרט, הנורמה שלפיה נמדדים כולם, גם גברים וגם נשים, המובן מאליו. אז אפשר לשאול אם לאישה יש או אין כתיבה או אג'נדה נשית, אבל אף פעם לא ישאלו אם לגבר יש כתיבה או אג'נדה גברית.

     

    מול הגברי כסטנדט, לאשה שנכנסת לעיתונות יש שתי ברירות, שתיהן רעות: או לראות את עצמה
    כ-
    professional , כ-journalist, כאילו מדובר בהגדרות ניטרליות, מנותקות ממין ומגדר, ולשכוח שבתרבות שבה הגבר הוא הנורמה, "איש מקצוע" בלי מגדר הוא תמיד גבר; או להכריז על עצמה כעל אשה ולהיות מסומנת מראש כ"בעלת אג'נדה" (כאילו שאחרים הם אובייקטיבים ונטולי אג'נדה), כחשודה, כבעייתית, ולכן כמי שאיננה מועמדת ראויה לקידום.


    במלים אחרות, היא צריכה להתכחש למשהו בעצמה – או לנשיות שלה או לאמביציות שלה. זה מה שבאמת תוקע נשים, מה שמעמיד אותן בדילמה שגברים לא נמצאים בה – האני הפנימי (כולל ילדים, משפחה, חיים פרטים, זהות אותנטית וכל היתר) או האני המקצועי. אצל גברים זה מחובר. אנחנו נאלצות לבחור. וכאן צריך להיעשות השינוי.
     

     

    הגר להב היא ראש מסלול עיתונאות בבית הספר לתקשורת במכללת ספיר
    בעברה ראשדסק, סגן ראש מערכת החדשות, ועורכת חלק ב' בהארץ  


    אופס

    גל מור מוסיף על דור העתיד בכנס הטלוויזיה בראש פינה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (83)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/12/08 21:06:
      תמר גוז'נסקי אמרה פעם, שנדע שיש שוויון כשאישה בינונית תרוויח כמו גבר בינוני.
        7/12/08 21:04:

      צטט: עינת מירון 2008-12-06 22:19:39

       

      ממש מוזר שכולן כאן שוכחות שיש לנו בישראל, 2008, נשיאת בית משפט עליון - אשה, יו"ר כנסת - אשה, שרת חוץ ומועמדת לראשות ממשלה - אשה, מגישת מהדורת חדשות מרכזית - אשה (ולבד).

       בנות, אתן מוזמנות להפסיק את המאבק- דליה איציק, עדנה ארבל, ציפי ליבני ויונית לוי קיבלו שיויון עבור כולכן.

      אה וגם קרן נוייבך, אז באמת תסתמו את הפה המתוק שלכן ולכו לעשות כלים.

       

       

       

        7/12/08 18:39:

      צטט: איריס009 2008-12-07 12:11:41

      צטט: אורלי פ 2008-12-07 09:23:33


      ועוד נתון מצמרר: מדו"ח האגודה לזכויות האזרח שיצא היום עולה ש
      רק 57% מהישראלים תומכים בשוויון מלא בין גברים לנשים.

       

       

      כל כך מצמרר שהייתי חייבת להדגיש.

       מה שמצמרר הוא שיש כאן פחות או יותר אותו מס' של גברים ונשים... את צודקת. זה בהחלט מחליא

       

        7/12/08 12:11:

      צטט: אורלי פ 2008-12-07 09:23:33


      ועוד נתון מצמרר: מדו"ח האגודה לזכויות האזרח שיצא היום עולה ש
      רק 57% מהישראלים תומכים בשוויון מלא בין גברים לנשים.

       

       

      כל כך מצמרר שהייתי חייבת להדגיש.
        7/12/08 09:23:

      ועוד נתון מצמרר: מדו"ח האגודה לזכויות האזרח שיצא היום עולה שרק 57% מהישראלים תומכים בשוויון מלא בין גברים לנשים.
        7/12/08 09:23:

      צטט: עינת מירון 2008-12-06 22:19:39

      צטט: נטשה 1977 2008-12-06 14:59:35

       

      נחמד שליגאל גלאי יש סבלנות להמתין שבעוד כמה עשרות שנים נשים יתפסו עמדות ניהוליות בכירות,

       

       

      ממש מוזר שכולן כאן שוכחות שיש לנו בישראל, 2008, נשיאת בית משפט עליון - אשה, יו"ר כנסת - אשה, שרת חוץ ומועמדת לראשות ממשלה - אשה, מגישת מהדורת חדשות מרכזית - אשה (ולבד).

       

      אני יכולה להבין איך עלי תאנה עלולים לזרות חול בעיניים...

      מציעה לך להתחיל להתבונן באחוזים.

       

      http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=998050

       

      (שימי לב רק לתיקון הטעות שבתגובות -

      ישראל במקום ה 82 בעולם בייצוג נשים בפרלמנט).

       

        7/12/08 08:38:


      בואו נדבר במספרים. דו"ח חדש על מצב השווין בין המינים ברחבי העולם - שמפרסם הפורום הכלכלי העולמי בשיתוף עם אוניברסיטאות הרוורד וברקלי, מציב את ישראל במקום ה-56 מתוך 130 מדינות, הרחק מאחורי מרבית מדינות המערב. הדו"ח מצביע על הידרדרות ברמת השוויון ביחס לשנה שעברה, שאז היתה ישראל במקום ה-36. הדירוג של כל מדינה נקבע על פי שיקלול של 15 משתנים. בכמה משתנים קיבלה ישראל ניקוד נמוך במיוחד. אחד מהם הוא הבדלי המשכורות בין נשים לגברים המבצעים את אותה עבודה. במשתנה זה נמצאת ישראל במקום ה-119 ליד מצרים, ערב הסעודית ופקיסטן.

      אבל תמיד תמצאנה נשים שתתעקשנה שמצבנו נהדר, עזבו אותן ממספרים.

        7/12/08 07:28:

      " מרוויחות פחות ומוטרדות מינית

      נשים: מצבן של הנשים בשוק העבודה נחות ביחס לגברים. הן מרוכזות בתחתית סולם השכר והדרגות כמעט בכל הענפים והמקצועות. שיעור האבטלה בקרב נשים גבוה משמעותית מזה של הגברים. מהדו"ח עולה עוד כי ייצוגן של הנשים בסגל האקדמי נמוך ב-10% מהממוצע במדינות האיחוד האירופי.

       

      מחברי הדו"ח טוענים כי בניגוד לגברים, נשים חשופות להטרדות מיניות במקום עבודתן, וכי המערכות המשטרתיות והחברתיות אינן מצליחות להתמודד עם הנגע."

       מתוך: דו"ח האגודה לזכויות האזרח, 2008. (לינק)

        6/12/08 22:19:

      צטט: נטשה 1977 2008-12-06 14:59:35

       

      נחמד שליגאל גלאי יש סבלנות להמתין שבעוד כמה עשרות שנים נשים יתפסו עמדות ניהוליות בכירות,

       

       

      ממש מוזר שכולן כאן שוכחות שיש לנו בישראל, 2008, נשיאת בית משפט עליון - אשה, יו"ר כנסת - אשה, שרת חוץ ומועמדת לראשות ממשלה - אשה, מגישת מהדורת חדשות מרכזית - אשה (ולבד).

        6/12/08 22:02:


      הגר להב היא אשה מבריקה. והמעבר שלה לאקדמיה הוא הפסד גדול לעולם העיתונות.

      אפילו שעכשיו היא אצלנו בספיר.לשון בחוץ

       

       

       

       

      היי הגרנשיקה

        6/12/08 14:59:
       

      הגר להב עשתה עבודה ממש יפה.

      חבל שלהגר להב אין בלוג בדה מרקר,

      כי מהמעט שראיתי פה זה היה רווח גדול לכולנו.

       

      טוב,

      במעט מאוד מילים, נאמר פה הרבה...

       

      האבחנה של דנה וייס על המקור לייצוג הנשי הנמוך בתפקידי מפתח היתה במקום (מבנה שוק העבודה), אבל מפליא אותי שלא נמצאה אף דוברת שתיקח את זה צעד אחד קדימה ותתהה בקול אם המשמרת השניה של נשים היא אכן מקרית ולא מבנית.

       

      נחמד שליגאל גלאי יש סבלנות להמתין שבעוד כמה עשרות שנים נשים יתפסו עמדות ניהוליות בכירות, אבל אני לא יכולה שלא לתהות אם במצב הפוך, בו הוא היה זה שאמור להמתין לשינוי אבולוציוני, הוא היה סבלני באותה מידה. מה שעוד היה חסר לי בפרק יגאל גלאי זה תגובת הנואמות שבאו אחריו לכנות הכובשת שלו בדבר העדפת גברים סביבו.

      יאק.

       

      האכזבה הגדולה שלי להיום היתה מכיוונו של יוסי שריד. יש לי הרגשה עמומה שבעוד שהעדפה מתקנת ל-סטודנטים ערבים נניח היתה מבורכת בעיניו, העדפה מתקנת לנשים, בכל מוסד שהוא, היתה נראית לו בלתי הוגנת. את הרציונל הזה קשה לי להבין. למה אפליה מובנית בין לאומים דורשת תיקון אקטיבי ואפליה מובנית בין מינים יכולה מבחינתו להשתנות עם הזמן או לא?

      ציפיתי ממנו לכ"כ הרבה יותר. מסתבר שאינטיליגנציה גבוהה, יכולת ביטוי נפלאה בכתב ובע"פ, ושאיפה לחברה שוויונית ומוסרית לא בהכרח טומנות בחובן אג'נדה פמיניסטית.

       

      הגר להב תודה!

      אנא גלגלי בראשך את האפשרות לחזור לכתוב.

      כאן נניח, מדי פעם.

       

       

        6/12/08 14:58:

      צטט: איריס009 2008-12-06 09:18:59

      YES I CAN (לינק)

       

       


      איריס אהבתי!! :-)

      פעם ראשונה שאני רואה את זה ולא רק שומעת

      זה מקסים!! :-)

       

        6/12/08 10:13:

      צטט: סקווידוויד 2008-12-06 09:57:54

      צטט: kerenshemesh 2008-12-06 09:10:35

      צטט: סקווידוויד 2008-12-05 21:59:44

      צטט: velvet 2008-12-05 14:54:46

      צטט: תמר מחפשת 2008-12-05 14:21:53

      רוצה לדבר? בואי נדבר

       

      ולווט, איפה את חיה תגידי לי? איפה את חיה? את רוצה שמות של נשים בעלות כח שמתעללות במיוחד ובעיקר בנשים שעובדות תחתן? הנה לך כמה מהידועות שבהן: טלי בן עובדיה, עליזה אריה ארנון, רותם שדות, אורלי וילנאי פדרבוש. הן ממש מתעמרות. אבל לא צריך להתעמר ממש. מספיק שהטאלנטיות הרבות הנראות על המסך מסכימות עם זה שתחקירניות עובדות בלי חוזים, בשכר מבייש, ניתן לפטר אותן בסמס מהיום להיום, ואין להן שום הגנה. שום הגנה. את יודעת כמה מרוויחות תחקירניות בתוכניות שקרן מגישה? את לא רוצה לדעת. זה מבייש. את יודעת מה התנאים שלהן? את גם לא רוצה לדעת. לאחרונה פיטרו באחת מהתוכניות האלה את כל התחקירניות (והתחקירנים) כדי שלא תהיה להם עילה לבקש קביעות. התקשורת היא שוק השפחות מהגרועים שיש. ואני אומרת את זה באחריות. 

       

      סקווידוויד הבת 

       

      הנה בעיה: יושב/ת מגיב/ה בביתו/ה, (אני אמשיך מכאן בלשון נקבה מתוך עצלות, לא משום סיבה אחרת, זה פונה לשני המינים ונורא מתיש לכתוב עם קו נטוי כל הזמן) וכותבת את אשר על דעתה. אולי היא צודקת, אולי לא, אבל היא אנונימית.

      ובחסות האנונימיות היא יכולה לפזר שמות של קולגות, שחלקן חברות שלי וחלקן מכרות ולהשמיץ אותן, היא יכולה לעלות שאלות לגבי תנאי שכר של תחקירנים ותחקירניות בתוכניות שאני מגישה מבלי שתהיה לה טיפת אחריות על הנתונים, או על מה שקורה אצלי במערכת והכל בחסות האנונימיות.

      בעיה. כי אני לא אנונימית ואין לי פריבילגיה להשמיץ בלי לתת הוכחות עיתונאיות ובוודאי שאין לי כוונה להיכנס כאן לפירוט תנאי שכרן של העובדות במערכת שלי או לפירוט הדיונים שיש לי עם המנהלים שלי ושלהן על אותם תנאים, כדי להגן לכאורה על עצמי בויכוח הזה.

      וחבל, כי מדובר במגיבה עם טעם וידע בתגובותיה.

      והבעיה של פיטורים לפני תום שנת עבודה היא בעיה בכל משק, רק לפני שבוע טיפלתי בסיפור של עובדים במכון וייצמן עם אותה בעיה בדיוק. שוק התקשורת אכן הפך לשוק עבדות. זה לא קשור למנהלות נשים.

       

      לקרן: ביום שיהיה לי את הכח שיש לך (ויהיה לי) אצא מחסות האנונימיות ואומר את הדברים בגלוי. בינתיים אני חוסה בצילה של האנונימיות, כדי שאוכל לעבוד. כתבתי את הדברים לא כדי להשמיץ אותך קרן, כי אני יודעת היטב שאם תוכלי תעשי משהו בעניין, אלא כדי לעורר בכל הנשים שיש להן איזשהו מעמד בתקשורת להתאחד ולתמוך באלו שמתחתן. לא להסכים לצורת ההעסקה הזאת, שמה לעשות פוגעת בנשים יותר משהיא פוגעת בגברים. 

       

      ולוולווט: א.  ברור שאין קביעות ושאף אחד לא מצפה לקביעות. דווקא לכן זה כלכך מקומם וטיפשי שהם מצאו לנכון לפטר תחקירנים שהיו מרוצים מהם. התחקירנים לא העלו על דעתם לבקש קביעות. המוסד שבו הם עובדים (הטלוויזיה החינוכית) החליט שהוא מפטר אותם. (אגב, מעסיקים שם תחקירנים באמצעות מיקור חוץ) 

      ב. לרינה שתיל הצדיקה יש מעט מאוד כח בלי תמיכה של הנשים החזקות.

      ג. כן, אולי אני מיושנת, אבל אני מצפה שנשים יבינו אותי ואת המגבלות שלי כבעלת משפחה, ויעריכו מעט יותר את המאמץ האדיר שאני משקיעה כדי להצליח ולעמוד בתחרות מול הגברים.    

       

       

      טוב, עכשיו הבנתי שאת מדברת על החינוכית.

      ואל תפריזי בכוח שיש לי. אני מבינה כל בוקר מחדש כמה מעט כוח יש לנו.

      יש לי הרבה מה לאמר, לצערי לא אוכל לעשות זאת עכשיו. בגדול אני חושבת ששום תהום אינה פעורה ביננו. אנחנו באותו צד.

        6/12/08 10:09:

      צטט: תמר מחפשת 2008-12-06 09:51:39


      דבקה בעמדתי ומוסיפה עוד - כן אני בהחלט מצפה ליותר סולידריות מצד נשים, לא הנחות , אלא סולידריות. אני עובדת בימים אלו בפעם הראשונה עם עורכת נעימה וסימפטית.

       

      ניסיתי כמה וכמה פעמים בארבע השנים האחרונות לשתף פעולה עם קולגות נשים, תמיד זה הסתיים במי תקפוץ ראשונה ותשיג ראשונה ותשמיץ ראשונה את האחרת(מצטערת לא משחקת במשחק הזה) והשיא של כל השיאים היא לשמוע קולגות מתבטאות בעצמן לגבי דברים שאין להם כל קשר ליכולת מקצועית כגון מראה חיצוני. גועל נפש שנגזר ישירות מנסיון לבדל את עצמך במרחב הגברי.

       

      אז כן דבורית, אולי את וקרן נמצאות במקום שבו אתן כבר לא זוכות ליחס כזה, אבל בשבילי ועוד עשרות אם לא מאות כמוני, הסיפור קצת שונה. ושוב, אני לא צריכה ורוצה אפליה מתקנת או הנחות אבל קצת סולידריות בין נשים בתקשורת לא תזיק. גם ככה יתקפו אותנו מכל כיוון על איך אנחנו נראות ומה עם המשפחה האומללה שלנו ועם מי שכבנו כדי להגיע לכאן. לפחות ננסה להפגין קצת קצת חיבה ופרגון אמיתיים לבנות מיננו (המקופחות עדיין, ססטיסטית)

       

       

      יקירתי, שיהיה ברור, אין לי שום בעיה עם אפליה מתקנת. היא לא מילה גסה בעיני. 

       ואני מודעת היטב למצב הקשה של מרבית העובדות בתעשייה שלנו. גם העובדים, אבל, כן, בעיקר העובדות. וכן הלחץ עליהן רב יותר והדורסנות בשוק בלתי נסבלת.

      ולא משתתפת במשחק ההתנהגות הגברית. עולם לא נטלתי בו חלק וזה גרם לי להרגיש לא נוח בסיטואציות מסוימות. קמתי. הלכתי. זזתי הצידה.

      היום, יש לי מערכת שלי, שמורכבת מעורכת ושתי מפיקות ואני מברכת כל בוקר (בחמש) על הבחירה באותן נשים.

      אני מבינה על מה את מדברת. לגמרי.

       

        6/12/08 09:57:

      צטט: kerenshemesh 2008-12-06 09:10:35

      צטט: סקווידוויד 2008-12-05 21:59:44

      צטט: velvet 2008-12-05 14:54:46

      צטט: תמר מחפשת 2008-12-05 14:21:53

      רוצה לדבר? בואי נדבר

       

      בואי נדבר על הנשים בתעשיה ששמות רגלים, מכשולים, תקרות ומה לא לאחרות, בואי נדבר על זה לרגע? על עורכות שמתעללות בכתבות מעבר לנדרש, הרבה מעבר? על עורכות שחופשת לידה עבורן היא מין פשע ביצעה הכתבת אבל שכתב גבר יצא לחודש או יותר להתאוור, לכתוב, למילואים למי אכפת?

      אני לא מאמינה שנשים שמות רגליים.

      לא מאמינה. יש מצב שמה שאת מקבלת מבוסים גברים את לא מוכנה לקבל מנשים.

      ....מילא להתמודד בעולם גברי, אבל למה לספוג את הזבל גם מהצד הנשי?

      למה זבל? יש נשים גרועות ויש טובות, ונתקלתי בשני הסוגים, כמו שיש גברים כאלו וכאלו. אני לא רואה שום הבדל בהתנהלות מהזווית הזו בין גברים לנשים.

       

       

       

       

       

      ולווט, איפה את חיה תגידי לי? איפה את חיה? את רוצה שמות של נשים בעלות כח שמתעללות במיוחד ובעיקר בנשים שעובדות תחתן? הנה לך כמה מהידועות שבהן: טלי בן עובדיה, עליזה אריה ארנון, רותם שדות, אורלי וילנאי פדרבוש. הן ממש מתעמרות. אבל לא צריך להתעמר ממש. מספיק שהטאלנטיות הרבות הנראות על המסך מסכימות עם זה שתחקירניות עובדות בלי חוזים, בשכר מבייש, ניתן לפטר אותן בסמס מהיום להיום, ואין להן שום הגנה. שום הגנה. את יודעת כמה מרוויחות תחקירניות בתוכניות שקרן מגישה? את לא רוצה לדעת. זה מבייש. את יודעת מה התנאים שלהן? את גם לא רוצה לדעת. לאחרונה פיטרו באחת מהתוכניות האלה את כל התחקירניות (והתחקירנים) כדי שלא תהיה להם עילה לבקש קביעות. התקשורת היא שוק השפחות מהגרועים שיש. ואני אומרת את זה באחריות. 

       

      סקווידוויד הבת 

       

      הנה בעיה: יושב/ת מגיב/ה בביתו/ה, (אני אמשיך מכאן בלשון נקבה מתוך עצלות, לא משום סיבה אחרת, זה פונה לשני המינים ונורא מתיש לכתוב עם קו נטוי כל הזמן) וכותבת את אשר על דעתה. אולי היא צודקת, אולי לא, אבל היא אנונימית.

      ובחסות האנונימיות היא יכולה לפזר שמות של קולגות, שחלקן חברות שלי וחלקן מכרות ולהשמיץ אותן, היא יכולה לעלות שאלות לגבי תנאי שכר של תחקירנים ותחקירניות בתוכניות שאני מגישה מבלי שתהיה לה טיפת אחריות על הנתונים, או על מה שקורה אצלי במערכת והכל בחסות האנונימיות.

      בעיה. כי אני לא אנונימית ואין לי פריבילגיה להשמיץ בלי לתת הוכחות עיתונאיות ובוודאי שאין לי כוונה להיכנס כאן לפירוט תנאי שכרן של העובדות במערכת שלי או לפירוט הדיונים שיש לי עם המנהלים שלי ושלהן על אותם תנאים, כדי להגן לכאורה על עצמי בויכוח הזה.

      וחבל, כי מדובר במגיבה עם טעם וידע בתגובותיה.

      והבעיה של פיטורים לפני תום שנת עבודה היא בעיה בכל משק, רק לפני שבוע טיפלתי בסיפור של עובדים במכון וייצמן עם אותה בעיה בדיוק. שוק התקשורת אכן הפך לשוק עבדות. זה לא קשור למנהלות נשים.

       

      לקרן: ביום שיהיה לי את הכח שיש לך (ויהיה לי) אצא מחסות האנונימיות ואומר את הדברים בגלוי. בינתיים אני חוסה בצילה של האנונימיות, כדי שאוכל לעבוד. כתבתי את הדברים לא כדי להשמיץ אותך קרן, כי אני יודעת היטב שאם תוכלי תעשי משהו בעניין, אלא כדי לעורר בכל הנשים שיש להן איזשהו מעמד בתקשורת להתאחד ולתמוך באלו שמתחתן. לא להסכים לצורת ההעסקה הזאת, שמה לעשות פוגעת בנשים יותר משהיא פוגעת בגברים. 

       

      ולוולווט: א.  ברור שאין קביעות ושאף אחד לא מצפה לקביעות. דווקא לכן זה כלכך מקומם וטיפשי שהם מצאו לנכון לפטר תחקירנים שהיו מרוצים מהם. התחקירנים לא העלו על דעתם לבקש קביעות. המוסד שבו הם עובדים (הטלוויזיה החינוכית) החליט שהוא מפטר אותם. (אגב, מעסיקים שם תחקירנים באמצעות מיקור חוץ) 

      ב. לרינה שתיל הצדיקה יש מעט מאוד כח בלי תמיכה של הנשים החזקות.

      ג. כן, אולי אני מיושנת, אבל אני מצפה שנשים יבינו אותי ואת המגבלות שלי כבעלת משפחה, ויעריכו מעט יותר את המאמץ האדיר שאני משקיעה כדי להצליח ולעמוד בתחרות מול הגברים.    

       

        6/12/08 09:57:


      פוסט חשוב!

      תודה

        6/12/08 09:51:


      דבקה בעמדתי ומוסיפה עוד - כן אני בהחלט מצפה ליותר סולידריות מצד נשים, לא הנחות , אלא סולידריות. אני עובדת בימים אלו בפעם הראשונה עם עורכת נעימה וסימפטית.

       

      ניסיתי כמה וכמה פעמים בארבע השנים האחרונות לשתף פעולה עם קולגות נשים, תמיד זה הסתיים במי תקפוץ ראשונה ותשיג ראשונה ותשמיץ ראשונה את האחרת(מצטערת לא משחקת במשחק הזה) והשיא של כל השיאים היא לשמוע קולגות מתבטאות בעצמן לגבי דברים שאין להם כל קשר ליכולת מקצועית כגון מראה חיצוני. גועל נפש שנגזר ישירות מנסיון לבדל את עצמך במרחב הגברי.

       

      אז כן דבורית, אולי את וקרן נמצאות במקום שבו אתן כבר לא זוכות ליחס כזה, אבל בשבילי ועוד עשרות אם לא מאות כמוני, הסיפור קצת שונה. ושוב, אני לא צריכה ורוצה אפליה מתקנת או הנחות אבל קצת סולידריות בין נשים בתקשורת לא תזיק. גם ככה יתקפו אותנו מכל כיוון על איך אנחנו נראות ומה עם המשפחה האומללה שלנו ועם מי שכבנו כדי להגיע לכאן. לפחות ננסה להפגין קצת קצת חיבה ופרגון אמיתיים לבנות מיננו (המקופחות עדיין, ססטיסטית)

       

       

        6/12/08 09:10:

      צטט: סקווידוויד 2008-12-05 21:59:44

      צטט: velvet 2008-12-05 14:54:46

      צטט: תמר מחפשת 2008-12-05 14:21:53

      רוצה לדבר? בואי נדבר

       

      בואי נדבר על הנשים בתעשיה ששמות רגלים, מכשולים, תקרות ומה לא לאחרות, בואי נדבר על זה לרגע? על עורכות שמתעללות בכתבות מעבר לנדרש, הרבה מעבר? על עורכות שחופשת לידה עבורן היא מין פשע ביצעה הכתבת אבל שכתב גבר יצא לחודש או יותר להתאוור, לכתוב, למילואים למי אכפת?

      אני לא מאמינה שנשים שמות רגליים.

      לא מאמינה. יש מצב שמה שאת מקבלת מבוסים גברים את לא מוכנה לקבל מנשים.

      ....מילא להתמודד בעולם גברי, אבל למה לספוג את הזבל גם מהצד הנשי?

      למה זבל? יש נשים גרועות ויש טובות, ונתקלתי בשני הסוגים, כמו שיש גברים כאלו וכאלו. אני לא רואה שום הבדל בהתנהלות מהזווית הזו בין גברים לנשים.

       

       

       

       

       

      ולווט, איפה את חיה תגידי לי? איפה את חיה? את רוצה שמות של נשים בעלות כח שמתעללות במיוחד ובעיקר בנשים שעובדות תחתן? הנה לך כמה מהידועות שבהן: טלי בן עובדיה, עליזה אריה ארנון, רותם שדות, אורלי וילנאי פדרבוש. הן ממש מתעמרות. אבל לא צריך להתעמר ממש. מספיק שהטאלנטיות הרבות הנראות על המסך מסכימות עם זה שתחקירניות עובדות בלי חוזים, בשכר מבייש, ניתן לפטר אותן בסמס מהיום להיום, ואין להן שום הגנה. שום הגנה. את יודעת כמה מרוויחות תחקירניות בתוכניות שקרן מגישה? את לא רוצה לדעת. זה מבייש. את יודעת מה התנאים שלהן? את גם לא רוצה לדעת. לאחרונה פיטרו באחת מהתוכניות האלה את כל התחקירניות (והתחקירנים) כדי שלא תהיה להם עילה לבקש קביעות. התקשורת היא שוק השפחות מהגרועים שיש. ואני אומרת את זה באחריות. 

       

      סקווידוויד הבת 

       

      הנה בעיה: יושב/ת מגיב/ה בביתו/ה, (אני אמשיך מכאן בלשון נקבה מתוך עצלות, לא משום סיבה אחרת, זה פונה לשני המינים ונורא מתיש לכתוב עם קו נטוי כל הזמן) וכותבת את אשר על דעתה. אולי היא צודקת, אולי לא, אבל היא אנונימית.

      ובחסות האנונימיות היא יכולה לפזר שמות של קולגות, שחלקן חברות שלי וחלקן מכרות ולהשמיץ אותן, היא יכולה לעלות שאלות לגבי תנאי שכר של תחקירנים ותחקירניות בתוכניות שאני מגישה מבלי שתהיה לה טיפת אחריות על הנתונים, או על מה שקורה אצלי במערכת והכל בחסות האנונימיות.

      בעיה. כי אני לא אנונימית ואין לי פריבילגיה להשמיץ בלי לתת הוכחות עיתונאיות ובוודאי שאין לי כוונה להיכנס כאן לפירוט תנאי שכרן של העובדות במערכת שלי או לפירוט הדיונים שיש לי עם המנהלים שלי ושלהן על אותם תנאים, כדי להגן לכאורה על עצמי בויכוח הזה.

      וחבל, כי מדובר במגיבה עם טעם וידע בתגובותיה.

      והבעיה של פיטורים לפני תום שנת עבודה היא בעיה בכל משק, רק לפני שבוע טיפלתי בסיפור של עובדים במכון וייצמן עם אותה בעיה בדיוק. שוק התקשורת אכן הפך לשוק עבדות. זה לא קשור למנהלות נשים.

       

        6/12/08 08:56:

      צטט: shulamit 2008-12-05 23:36:13


      לפי ערוץ 2 ל" מבולבל" 56 עברות תנעה , חלקן על מהירות.

       

       

      טוב, הוא כנראה קצת מבולבל...
        6/12/08 06:48:

      צטט: סקווידוויד 2008-12-05 21:59:44

      ....מסכימות עם זה שתחקירניות עובדות בלי חוזים, בשכר מבייש, ניתן לפטר אותן בסמס מהיום להיום, ואין להן שום הגנה. שום הגנה. 

      אני יודעת שיש ארגון תחקירנים בראשו עומדת רינה שתיל, והוא מטפל בנושאים האלו.

      את יודעת כמה מרוויחות תחקירניות בתוכניות שקרן מגישה? את לא רוצה לדעת. זה מבייש. את יודעת מה התנאים שלהן? את גם לא רוצה לדעת.
      אני לא יודעת, אבל יש לי תחושה שקרן דווקא כן עושה כל מאמץ כדי שמי שעובדים לצדה יזכו לתנאים הולמים.

      ....לאחרונה פיטרו באחת מהתוכניות האלה את כל התחקירניות (והתחקירנים) כדי שלא תהיה להם עילה לבקש קביעות. התקשורת היא שוק השפחות מהגרועים שיש. ואני אומרת את זה באחריות. 

       קביעות? על מה את מדברת? איפה יש קביעות בעולם הזה? כל אדם, לא משנה איפה, מפוטר מהיום למחר, על פי כל התנאים הקבועים בחוק. זה בדוק. הקביעות פסה מהעולם לפני עשרים שנה לפחות, לידיעתך.

      מה הקשר לנשים בכלל? ולמה לא מצופה מגברים לעמוד ולהגן על אנשים שעובדים לצדם? אני לא מבינה את הגישה.

       

       

        5/12/08 23:36:

      צטט: batia b 2008-12-05 22:55:40

      צטט: pov 2008-12-05 22:46:14

      צטט: batia b 2008-12-05 22:30:11

      וגם האייטם על יובל המבולבל - מה שיח"צנים יכולים לעשות לפני הפסטיב/גל. 

       אייטם מטופש ברמות על (שאגב- ברור שלא תוכנן ע"י יחצניו).

      למי שפיספס: רוכב קטנוע נפגע בתאונת דרכים ע"י יובל המבולבל ועד היום לא יצא מהטראומה.

      לא מדובר על תאונת פגע וברח או בנסיון רצח, אלא בתאונה מצערת שקרתה לא בכוונה , שלאחריה הזעיק יובל אמבולנס לאיש שנפגע ממנו.

       

      ערוץ 2 עט על יובל המפורסם, כאילו מדובר בקרימינל שתיכנן להתנקש ברוכב קטנוע.

      אם אכן היה מתנגש בקטנוען בכוונה- היה מקום לאיטם כזה, אבל בתאונה כמו זו?

      -סתם היטפלות דמגוגית נגד סלב. אפסים.

       

       

       

      ברור, זה מה שאמרתי. ולא ע"י יח"צניו, ע"י המתחרים, דהיינו הפסטיגל, במסגרת ראו הורים באיזה איש רשע ילדכם צופים.

       

      לפי ערוץ 2 ל" מבולבל" 56 עברות תנעה , חלקן על מהירות.

        5/12/08 23:17:

      צטט: סקווידוויד 2008-12-05 23:14:16

      צטט: rikyc 2008-12-05 22:59:38

       

       

       לא מרחמת על "הילדים", נוער עברייני, משולהב, בריוני וברוטאלי. ברור שעושים בהם שימוש ציני, אבל הם שמחים בעצמם להשתתף בחינגת האלימות,  וקשה לדעת מי הפרה ומי העגל. 

      ונדיה מטר, ודניאלה וייס, הן לא נראות לך מועמדות להסתכלות ומחלקה סגורה? 

      גם אני לא מרחמת על הילדים. אבל הם ילדים והם מוסתים על ידי מבוגרים. המבוגרים האלה אמנם נראים כמי שיש לאשפזו - אבל לא. הם לא פסיכים. הם לגמרי אחראים על המעשים שלהם, והם לגמרי עושים את זה בעיניים פקוחות. ומה שמפחיד זה שהנוער בסופו של דבר הרי יקום על יוצרו ויתחיל באופן עצמאי לרצוח פלסטינים בשלב הראשון, ושוטרים בשלב השני. ובשלב השלישי... אנא ערף? אולי את ראש הממשלה. 

       

       

       כשרון נבואי.

      תגלי לגולש גורדי שראו היום בטלוויזיה את אחד החלאות מהקו קלוקס קלאן שלנו יורים מטווח קצר באב ובנו, פלשתינים. אולי זה יעשה לו בדיקת מציאות. 

        5/12/08 23:14:

      צטט: rikyc 2008-12-05 22:59:38

       

       

       לא מרחמת על "הילדים", נוער עברייני, משולהב, בריוני וברוטאלי. ברור שעושים בהם שימוש ציני, אבל הם שמחים בעצמם להשתתף בחינגת האלימות,  וקשה לדעת מי הפרה ומי העגל. 

      ונדיה מטר, ודניאלה וייס, הן לא נראות לך מועמדות להסתכלות ומחלקה סגורה? 

      גם אני לא מרחמת על הילדים. אבל הם ילדים והם מוסתים על ידי מבוגרים. המבוגרים האלה אמנם נראים כמי שיש לאשפזו - אבל לא. הם לא פסיכים. הם לגמרי אחראים על המעשים שלהם, והם לגמרי עושים את זה בעיניים פקוחות. ומה שמפחיד זה שהנוער בסופו של דבר הרי יקום על יוצרו ויתחיל באופן עצמאי לרצוח פלסטינים בשלב הראשון, ושוטרים בשלב השני. ובשלב השלישי... אנא ערף? אולי את ראש הממשלה. 

       

        5/12/08 23:10:
      והמלצה חד משמעית לבעלי הוט: היומנים של דוד פרלוב משודרים עכשיו בערוץ 8. כל מילה מיותרת.
        5/12/08 22:59:

      צטט: סקווידוויד 2008-12-05 22:19:57

      צטט: rikyc 2008-12-05 20:33:00

      שתי כתבות מצמררות היו עכשיו בחדשות10.

      אחת על המטפלת האמיצה, סנדרה שהצילה את מוישי בבית חב"ד, אשה מרשימה, ראויה לתואר חסידת אומות עולם שתקבל. הלב נתלש מהאיפוק שלה והכוח. 

       

      והשניה על בית המריבה, הצוות בילה שם את היממה המכרעת, ותיעד את העדר הפסיכוטי המבעית שהתבצר שם. בסופה של כתבה אמר דרוקר שאם היה שר בטחון ליממה, הם היו רוקדים על הבטן, ותהה למה השלטון לא מממש את כוחו, אני שואלת - איפה גדודי אל קסאם והיכולת המבצעית שלהם, פה באמת צריך אותם. 

      זאת הבעיה שמגדירים אותם כפסיכוטים. אבל הם לא פסיכוטים. הם אנשים מבוגרים ואחראים למעשיהם, שיש להם איזה באג אישיותי (לא אכחיש זאת) שאוספים סביבם ילדים שמעריצים אותם, ומשסים אותם בשוטרים ובפלסטינים. תהי בטוחה שבסופו של דבר הם לא יפגעו לרעה. לא נעם פדרמן, ולא נדיה מטר ולא דניאלה וייס שמדברים גבוהה גבוהה, אבל שומרים טוב טוב על התחת שלהם. את הילדים שעדיין לא לחלוטין גיבשו את אישיותם הם הופכים לבשר התותחים של "מפעל התיישבות"  שזאת מילה ממש יפה לאפרטהייד שהם מנהלים שם. זה מזעזע. זה ממש מזעזע. כי כידוע לך ילדים קל יותר להפוך לרוצחים.

       

      הכתבה היתה טובה מאוד

       

      סקווידוויד הבת 

       

       

       לא מרחמת על "הילדים", נוער עברייני, משולהב, בריוני וברוטאלי. ברור שעושים בהם שימוש ציני, אבל הם שמחים בעצמם להשתתף בחינגת האלימות,  וקשה לדעת מי הפרה ומי העגל. 

      ונדיה מטר, ודניאלה וייס, הן לא נראות לך מועמדות להסתכלות ומחלקה סגורה? 

        5/12/08 22:55:

      צטט: pov 2008-12-05 22:46:14

      צטט: batia b 2008-12-05 22:30:11

      וגם האייטם על יובל המבולבל - מה שיח"צנים יכולים לעשות לפני הפסטיב/גל. 

       אייטם מטופש ברמות על (שאגב- ברור שלא תוכנן ע"י יחצניו).

      למי שפיספס: רוכב קטנוע נפגע בתאונת דרכים ע"י יובל המבולבל ועד היום לא יצא מהטראומה.

      לא מדובר על תאונת פגע וברח או בנסיון רצח, אלא בתאונה מצערת שקרתה לא בכוונה , שלאחריה הזעיק יובל אמבולנס לאיש שנפגע ממנו.

       

      ערוץ 2 עט על יובל המפורסם, כאילו מדובר בקרימינל שתיכנן להתנקש ברוכב קטנוע.

      אם אכן היה מתנגש בקטנוען בכוונה- היה מקום לאיטם כזה, אבל בתאונה כמו זו?

      -סתם היטפלות דמגוגית נגד סלב. אפסים.

       

       

       

      ברור, זה מה שאמרתי. ולא ע"י יח"צניו, ע"י המתחרים, דהיינו הפסטיגל, במסגרת ראו הורים באיזה איש רשע ילדכם צופים.

        5/12/08 22:48:

      צטט: jero-nimo 2008-12-05 22:12:18


       ודווקא במגזין של ערוץ 2 היה קטע שלטעמי הוא לא פחות מקלאסי:

      ג'ודי ניר-שלום-מוזס קובלת על כך שהכניסו דווקא את בובליל האהבל לוילה, ולא אשכנזי עילג.

      "מה, אין אשכנזים עילגים ש... אה... בה... מה...", היא אומרת ומתבלבלת תוך כדי המשפט, ואז מנסה להשלים אותו, ושוב נתקעת, מגמגמת ומסיימת אותו בעילגות מרשימה.

       

      מצאה דרך מקורית להוכיח את הנקודה שלה. צוחק

       

       והנה הקטע עצמו.

      תגללו לדקה  11:20.

       

        5/12/08 22:46:

      צטט: batia b 2008-12-05 22:30:11

      וגם האייטם על יובל המבולבל - מה שיח"צנים יכולים לעשות לפני הפסטיב/גל. 

       אייטם מטופש ברמות על (שאגב- ברור שלא תוכנן ע"י יחצניו).

      למי שפיספס: רוכב קטנוע נפגע בתאונת דרכים ע"י יובל המבולבל ועד היום לא יצא מהטראומה.

      לא מדובר על תאונת פגע וברח או בנסיון רצח, אלא בתאונה מצערת שקרתה לא בכוונה , שלאחריה הזעיק יובל אמבולנס לאיש שנפגע ממנו.

       

      ערוץ 2 עט על יובל המפורסם, כאילו מדובר בקרימינל שתיכנן להתנקש ברוכב קטנוע.

      אם אכן היה מתנגש בקטנוען בכוונה- היה מקום לאיטם כזה, אבל בתאונה כמו זו?

      -סתם היטפלות דמגוגית נגד סלב. אפסים.

       

       

        5/12/08 22:36:

      צטט: jero-nimo 2008-12-05 22:34:57


      על האייטם על המבולבל חשבתי שהוא קצת דמגוגי (כאילו, הבן אדם היחיד שגרם לתאונת דרכים? אז מה אם הוא גם מפורסם?) עד שהגיע פירוט הרשאות הנהיגה שלו, עם עשרות רבות של עבירות. באמת עבריין תנועה סדרתי. בחיי שאני לא מבין איך אפשר לצבור כמות כזו - אפילו אם רוצים...

       

       

       

       "הרשאות" צ"ל"הרשעות".

        5/12/08 22:34:

      צטט: batia b 2008-12-05 22:30:11

      צטט: jero-nimo 2008-12-05 22:12:18

      צטט: rikyc 2008-12-05 20:33:00

      שתי כתבות מצמררות היו עכשיו בחדשות10.

      אחת על המטפלת האמיצה, סנדרה שהצילה את מוישי בבית חב"ד, אשה מרשימה, ראויה לתואר חסידת אומות עולם שתקבל. הלב נתלש מהאיפוק שלה והכוח. 

       

      והשניה על בית המריבה, הצוות בילה שם את היממה המכרעת, ותיעד את העדר הפסיכוטי המבעית שהתבצר שם. בסופה של כתבה אמר דרוקר שאם היה שר בטחון ליממה, הם היו רוקדים על הבטן, ותהה למה השלטון לא מממש את כוחו, אני שואלת - איפה גדודי אל קסאם והיכולת המבצעית שלהם, פה באמת צריך אותם. 

       

       ודווקא במגזין של ערוץ 2 היה קטע שלטעמי הוא לא פחות מקלאסי:

      ג'ודי ניר-שלום-מוזס קובלת על כך שהכניסו דווקא את בובליל האהבל לוילה, ולא אשכנזי עילג.

      "מה, אין אשכנזים עילגים ש... אה... בה... מה...", היא אומרת ומתבלבלת תוך כדי המשפט, ואז מנסה להשלים אותו, ושוב נתקעת, מגמגמת ומסיימת אותו בעילגות מרשימה.

       

      מצאה דרך מקורית להוכיח את הנקודה שלה. צוחק

       

      כן, זה היה משעשע.

       

      וגם האייטם על יובל המבולבל - מה שיח"צנים יכולים לעשות לפני הפסטיב/גל.

       

       

      יותר ממשעשע. זה פוטנציאל לקאלט, לקטע ויראלי שיעבור במיילים עוד זמן רב.

       

      על האייטם על המבולבל חשבתי שהוא קצת דמגוגי (כאילו, הבן אדם היחיד שגרם לתאונת דרכים? אז מה אם הוא גם מפורסם?) עד שהגיע פירוט הרשאות הנהיגה שלו, עם עשרות רבות של עבירות. באמת עבריין תנועה סדרתי. בחיי שאני לא מבין איך אפשר לצבור כמות כזו - אפילו אם רוצים...

       

      היה די מצחיק איך בפתיחת האייטם הזה יאיר לפיד מסתכל למצלמה בשיא הרצינות ואומר משהו כמו: "לפוגע הזה יש שם: יובל המבולבל". וואלה, זה שם המשפחה שלו? מעניין אם באייטם דומה על צביקה הדר היה אומר לפיד: "לפוגע הזה יש שם: ז'וז'ו חלסטרה".

       

        5/12/08 22:30:

      צטט: jero-nimo 2008-12-05 22:12:18

      צטט: rikyc 2008-12-05 20:33:00

      שתי כתבות מצמררות היו עכשיו בחדשות10.

      אחת על המטפלת האמיצה, סנדרה שהצילה את מוישי בבית חב"ד, אשה מרשימה, ראויה לתואר חסידת אומות עולם שתקבל. הלב נתלש מהאיפוק שלה והכוח. 

       

      והשניה על בית המריבה, הצוות בילה שם את היממה המכרעת, ותיעד את העדר הפסיכוטי המבעית שהתבצר שם. בסופה של כתבה אמר דרוקר שאם היה שר בטחון ליממה, הם היו רוקדים על הבטן, ותהה למה השלטון לא מממש את כוחו, אני שואלת - איפה גדודי אל קסאם והיכולת המבצעית שלהם, פה באמת צריך אותם. 

       

       ודווקא במגזין של ערוץ 2 היה קטע שלטעמי הוא לא פחות מקלאסי:

      ג'ודי ניר-שלום-מוזס קובלת על כך שהכניסו דווקא את בובליל האהבל לוילה, ולא אשכנזי עילג.

      "מה, אין אשכנזים עילגים ש... אה... בה... מה...", היא אומרת ומתבלבלת תוך כדי המשפט, ואז מנסה להשלים אותו, ושוב נתקעת, מגמגמת ומסיימת אותו בעילגות מרשימה.

       

      מצאה דרך מקורית להוכיח את הנקודה שלה. צוחק

       

      כן, זה היה משעשע.

       

      וגם האייטם על יובל המבולבל - מה שיח"צנים יכולים לעשות לפני הפסטיב/גל.

       

        5/12/08 22:19:

      צטט: rikyc 2008-12-05 20:33:00

      שתי כתבות מצמררות היו עכשיו בחדשות10.

      אחת על המטפלת האמיצה, סנדרה שהצילה את מוישי בבית חב"ד, אשה מרשימה, ראויה לתואר חסידת אומות עולם שתקבל. הלב נתלש מהאיפוק שלה והכוח. 

       

      והשניה על בית המריבה, הצוות בילה שם את היממה המכרעת, ותיעד את העדר הפסיכוטי המבעית שהתבצר שם. בסופה של כתבה אמר דרוקר שאם היה שר בטחון ליממה, הם היו רוקדים על הבטן, ותהה למה השלטון לא מממש את כוחו, אני שואלת - איפה גדודי אל קסאם והיכולת המבצעית שלהם, פה באמת צריך אותם. 

      זאת הבעיה שמגדירים אותם כפסיכוטים. אבל הם לא פסיכוטים. הם אנשים מבוגרים ואחראים למעשיהם, שיש להם איזה באג אישיותי (לא אכחיש זאת) שאוספים סביבם ילדים שמעריצים אותם, ומשסים אותם בשוטרים ובפלסטינים. תהי בטוחה שבסופו של דבר הם לא יפגעו לרעה. לא נעם פדרמן, ולא נדיה מטר ולא דניאלה וייס שמדברים גבוהה גבוהה, אבל שומרים טוב טוב על התחת שלהם. את הילדים שעדיין לא לחלוטין גיבשו את אישיותם הם הופכים לבשר התותחים של "מפעל התיישבות"  שזאת מילה ממש יפה לאפרטהייד שהם מנהלים שם. זה מזעזע. זה ממש מזעזע. כי כידוע לך ילדים קל יותר להפוך לרוצחים.

       

      הכתבה היתה טובה מאוד

       

      סקווידוויד הבת 

       

        5/12/08 22:12:

      צטט: rikyc 2008-12-05 20:33:00

      שתי כתבות מצמררות היו עכשיו בחדשות10.

      אחת על המטפלת האמיצה, סנדרה שהצילה את מוישי בבית חב"ד, אשה מרשימה, ראויה לתואר חסידת אומות עולם שתקבל. הלב נתלש מהאיפוק שלה והכוח. 

       

      והשניה על בית המריבה, הצוות בילה שם את היממה המכרעת, ותיעד את העדר הפסיכוטי המבעית שהתבצר שם. בסופה של כתבה אמר דרוקר שאם היה שר בטחון ליממה, הם היו רוקדים על הבטן, ותהה למה השלטון לא מממש את כוחו, אני שואלת - איפה גדודי אל קסאם והיכולת המבצעית שלהם, פה באמת צריך אותם. 

       

       ודווקא במגזין של ערוץ 2 היה קטע שלטעמי הוא לא פחות מקלאסי:

      ג'ודי ניר-שלום-מוזס קובלת על כך שהכניסו דווקא את בובליל האהבל לוילה, ולא אשכנזי עילג.

      "מה, אין אשכנזים עילגים ש... אה... בה... מה...", היא אומרת ומתבלבלת תוך כדי המשפט, ואז מנסה להשלים אותו, ושוב נתקעת, מגמגמת ומסיימת אותו בעילגות מרשימה.

       

      מצאה דרך מקורית להוכיח את הנקודה שלה. צוחק

       

        5/12/08 22:06:

      מנסיוני האישי במערכות עיתונים, דווקא עורכים גברים התייחסו אלי טוב יותר מנשים שהיו מעליי. היתה אחת קנאית במיוחד שהתעמרה בי (ובעוד כמה), ואני יכולה להבין מאין זה בא. רוב הנשים בעיתונות שעבדתי איתן היו עסוקות בלטפח את עצמן, כדי להוציא לאחרות את העיניים. אז פלא שתככנות וקנאות הן בעיקר בין נשים לנשים? גברים מתייחסים טוב יותר לנשים (גם כאן מניסיון אישי) אולי בגלל מתח מיני. שכה יעזור לי האל, אין תקנה לטבע האנושי.

       

        5/12/08 21:59:

      צטט: velvet 2008-12-05 14:54:46

      צטט: תמר מחפשת 2008-12-05 14:21:53

      רוצה לדבר? בואי נדבר

       

      בואי נדבר על הנשים בתעשיה ששמות רגלים, מכשולים, תקרות ומה לא לאחרות, בואי נדבר על זה לרגע? על עורכות שמתעללות בכתבות מעבר לנדרש, הרבה מעבר? על עורכות שחופשת לידה עבורן היא מין פשע ביצעה הכתבת אבל שכתב גבר יצא לחודש או יותר להתאוור, לכתוב, למילואים למי אכפת?

      אני לא מאמינה שנשים שמות רגליים.

      לא מאמינה. יש מצב שמה שאת מקבלת מבוסים גברים את לא מוכנה לקבל מנשים.

      ....מילא להתמודד בעולם גברי, אבל למה לספוג את הזבל גם מהצד הנשי?

      למה זבל? יש נשים גרועות ויש טובות, ונתקלתי בשני הסוגים, כמו שיש גברים כאלו וכאלו. אני לא רואה שום הבדל בהתנהלות מהזווית הזו בין גברים לנשים.

       

       

       

       

       

      ולווט, איפה את חיה תגידי לי? איפה את חיה? את רוצה שמות של נשים בעלות כח שמתעללות במיוחד ובעיקר בנשים שעובדות תחתן? הנה לך כמה מהידועות שבהן: טלי בן עובדיה, עליזה אריה ארנון, רותם שדות, אורלי וילנאי פדרבוש. הן ממש מתעמרות. אבל לא צריך להתעמר ממש. מספיק שהטאלנטיות הרבות הנראות על המסך מסכימות עם זה שתחקירניות עובדות בלי חוזים, בשכר מבייש, ניתן לפטר אותן בסמס מהיום להיום, ואין להן שום הגנה. שום הגנה. את יודעת כמה מרוויחות תחקירניות בתוכניות שקרן מגישה? את לא רוצה לדעת. זה מבייש. את יודעת מה התנאים שלהן? את גם לא רוצה לדעת. לאחרונה פיטרו באחת מהתוכניות האלה את כל התחקירניות (והתחקירנים) כדי שלא תהיה להם עילה לבקש קביעות. התקשורת היא שוק השפחות מהגרועים שיש. ואני אומרת את זה באחריות. 

       

      סקווידוויד הבת 

        5/12/08 20:33:

      שתי כתבות מצמררות היו עכשיו בחדשות10.

      אחת על המטפלת האמיצה, סנדרה שהצילה את מוישי בבית חב"ד, אשה מרשימה, ראויה לתואר חסידת אומות עולם שתקבל. הלב נתלש מהאיפוק שלה והכוח. 

       

      והשניה על בית המריבה, הצוות בילה שם את היממה המכרעת, ותיעד את העדר הפסיכוטי המבעית שהתבצר שם. בסופה של כתבה אמר דרוקר שאם היה שר בטחון ליממה, הם היו רוקדים על הבטן, ותהה למה השלטון לא מממש את כוחו, אני שואלת - איפה גדודי אל קסאם והיכולת המבצעית שלהם, פה באמת צריך אותם. 

        5/12/08 20:24:
      וכן, את צודקת. נשים בהחלט יכולות לכתוב בצורה מתלהמת. גם את, אם מתחשק לך. אבל אני בהחלט לא מוצאת פסול -  להיפך, זה צורך בעיני - בכתיבה של נשים שמוצאות את הדרך להעלות נושאים שגברים בדרך כלל מעדיפים להתעלם מהם.
        5/12/08 19:59:

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 10:50:25

      בשיחה אחרת, אמרתי לעינת רובין, דוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית (מקווה שהקרדיט מדוייק) שביום שיפסיקו לעסוק בכמה נשים יש איפה, אז אהיה מרוצה כי אז אדע שיש שיוויון.

       

      אינטרס שלנו הנשים פשוט לעשות, להתמודד כל אחת בדרכה עם הקשיים ולהפסיק לדון.

      לא הבנתי איך זה משרת את האנטרס שלכן הנשים?

      כל דביל יודע שקבוצה מאורגנת יכולה להשיג עבור חבריה השגים גדולים יותר מאשר בהתמודדות של בודדים (או בודדות במקרה הזה).

       

      הרי שיטת "הפרד ומשול" נועדה לסייע למושל ולא לנמשל,

      ולכן אם המושל דופק אותך- האנטרס הוא הפוך מהמלצתך להתמודדות אישית.

       

        5/12/08 19:55:
      את באמת חושבת שהכתיבה שלך מתלהמת? למה?
        5/12/08 19:45:

      צטט: רונית-רוקאס 2008-12-05 18:29:09

      ואשר לכתיבה נשית, למה זה כל כך נורא? כתיבה שאינה מתלהמת, שמטפחת אג'נדה פמיניסטית, ומאירה תופעות תרבותיות שעיתונאים גברים מעדיפים בדרך כלל לשכוח.

       

      היי רוקאס... מה שלומך?

      אז אם הכתיבה שלי מתלהמת (ובדרך כלל היא מתלהמת) זה אומר שהיא לא נשית?

      איזה באסה.

      הנה נועה עומדת כאן לידי, ואומרת: "אבל זה לא קשור אם זה גבר או אשה, זה קשור לאופי"

      (בת שמונה וחצי, מיינד יו)

        5/12/08 19:43:

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 11:43:15

      צטט: אורלי פ 2008-12-05 10:58:58

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 10:50:25

      בשיחה אחרת, אמרתי לעינת רובין, דוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית (מקווה שהקרדיט מדוייק) שביום שיפסיקו לעסוק בכמה נשים יש איפה, אז אהיה מרוצה כי אז אדע שיש שיוויון.

      אינטרס שלנו הנשים פשוט לעשות, להתמודד כל אחת בדרכה עם הקשיים ולהפסיק לדון.

       

      את שוב מנסה להשתיק אותנו? היינו שם מספיק זמן, בשתיקה סביב האונס, סביב אלימות בתוך המשפחה, סביב כל צורות האלימות נגד נשים. את מנסה להחזיר אותנו לשם? הכח היחיד שיש לנו כנגד כל התופעות האלה הוא להתארגן, להיות ביחד, לתת כתף אחת לשנייה, לתמוך, ולהשמיע קול. כמה שיותר קול. מספיק שנים קולנו לא נשמע. עכשיו צריך להשמיע אותו כמה שיותר, כמה שאפשר, איפה שאפשר. ובהחלט בהחלט לא להפקיר כל אחת להתמודד בדרכה עם הקשיים. תודה לאל שאף אחד לא מאמץ את המתכון שלך.

       

      מי זה אותנו? אני כאמור לא רואה את הדברים כך.

      זכותך להמשיך לדבר ולדון וגם לצעוק. זכותי לחשוב אחרת.

      כיוון שהגמל, שהחל בהכללות (ואח"כ העז לנזוף בהם), אינו רואה את דבשתו- הדגשתי אותה.

       

       

        5/12/08 19:39:
      מדויק ביותר - מבחינת התיאוריה. מבחינת הפרקטיקה, צריך לראות באילו מדינות הפערים הללו הם הקטנים ביותר. אחרי שנעשה זאת, נראה דומני שיש כאן עוד גורם והוא לא מגדרי. יש קשר גורדי בין המנושלים בחברה - גברים ונשים גם יחד.
        5/12/08 18:39:

      רגע, הנה הוא: ronitr@haaretz.co.il

      למייל הזה יכולים לבוא כל הספאמרים

        5/12/08 18:38:

      כן, אני רשומה בקפה של העכבר, וזה מופיע משום מה גם כאן. כפרסומת.

      שלחי מייל

       

        5/12/08 18:35:

      היי רונית רוקאס. כשלוחצים על שמך או האייקון שלך מגיעים לדף פרסומת לעכבר קפה.

      רוצה לשאול אותך משהו, אפשר במייל כאן?

        5/12/08 18:29:

      אני בהחלט מסכימה עם דבורית, אין צורך לעשות רומנטיזציה. יש עורכות נעימות יותר או פחות, יש עורכים נעימים יותר ופחות. בהחלט בלי קשר למין. מה שכן, לאורך כל שנותי בעיתונות ראיתי יותר גברים שהצליחו להתקדם מאשר נשים, אף שבמקרים רבים הן היו מוכשרות לא פחות, בעצם יותר. לפעמים זה קרה כי המוטיבציה שלהן להתקדם היתה פחות נחרצת.

      ואשר לכתיבה נשית, למה זה כל כך נורא? כתיבה שאינה מתלהמת, שמטפחת אג'נדה פמיניסטית, ומאירה תופעות תרבותיות שעיתונאים גברים מעדיפים בדרך כלל לשכוח.

        5/12/08 18:10:

      צטט: לילי טיילור (שרון) 2008-12-05 18:06:41

      קראתי את הפוסט הקודם. מה, אולה ו-e בן כנען נפרדו? האמנם? לא ייתכן

       מממממזמן. הוא דיווח על כך בפרוטרוטרוטרוט במדוריו השונים.

       


      קראתי את הפוסט הקודם. מה, אולה ו-e בן כנען נפרדו? האמנם? לא ייתכן
        5/12/08 18:06:

      צטט: rikyc 2008-12-05 17:55:32

      ....אני בהחלט מצפה מנשים מנהלות להיות יותר סולידריות עם הכפופות להן וכך עשיתי בעבר. 

       ופה הטעות שלך. אין בסיס לציפייה הזו.

       

       

        5/12/08 17:56:

      חוץ מזה, איפה ראית שהשלכתי לכל הנשים בעולם? פגשתי גם עורכות אחרות.

      אבל את היחס הכי נאור ומוערך לנשים בהריון ואמהות בעבודה ראיתי אצל גברים שעבדתי איתם, יון פדר ואילן יצחייק. 

        5/12/08 17:55:

      צטט: velvet 2008-12-05 17:27:11

      צטט: rikyc 2008-12-05 17:00:10

      את היחס הכי מעליב, בהמי ודוחה בעבודתי בעיתונות, ויש תחרות עזה, קיבלתי מעורכת אשה. היום היא כבר לא בעיתונות כעורכת, אבל אני לא שוכחת לה את זה.

       אבל מה רלוונטית לכך העובדה שהיא אישה? ואם זה היה גבר, היית מציינת שמדובר בגבר? אני לא מבינה.

      כל הנשים מדהימות? מהממות? מה זה הרומנטיזציה הזו של נשים? לא ברור לי.

      גם אני חטפתי פלאסק מנשים שעבדתי איתן, אז מה, לא השלכתי מזה לגבי כל הנשים בעולם, או נשים מנהלות, או שום דבר אחר. 

       

       הלא את יודעת שהיה גם עורך גבר שהתייחס אלי נורא, סיפרתי לך, זה פשוט לא המקום. 

      אבל כן, ביחס שלה היה משהו אלים, ואני לא היחידה שהיא התעמרה בה. 

      אני בהחלט מצפה מנשים מנהלות להיות יותר סולידריות עם הכפופות להן וכך עשיתי בעבר. 

       

        5/12/08 17:27:

      צטט: rikyc 2008-12-05 17:00:10

      את היחס הכי מעליב, בהמי ודוחה בעבודתי בעיתונות, ויש תחרות עזה, קיבלתי מעורכת אשה. היום היא כבר לא בעיתונות כעורכת, אבל אני לא שוכחת לה את זה.

       אבל מה רלוונטית לכך העובדה שהיא אישה? ואם זה היה גבר, היית מציינת שמדובר בגבר? אני לא מבינה.

      כל הנשים מדהימות? מהממות? מה זה הרומנטיזציה הזו של נשים? לא ברור לי.

      גם אני חטפתי פלאסק מנשים שעבדתי איתן, אז מה, לא השלכתי מזה לגבי כל הנשים בעולם, או נשים מנהלות, או שום דבר אחר. 

       

        5/12/08 17:00:

      צטט: velvet 2008-12-05 14:54:46

      צטט: תמר מחפשת 2008-12-05 14:21:53

      רוצה לדבר? בואי נדבר

       

      בואי נדבר על הנשים בתעשיה ששמות רגלים, מכשולים, תקרות ומה לא לאחרות, בואי נדבר על זה לרגע? על עורכות שמתעללות בכתבות מעבר לנדרש, הרבה מעבר? על עורכות שחופשת לידה עבורן היא מין פשע ביצעה הכתבת אבל שכתב גבר יצא לחודש או יותר להתאוור, לכתוב, למילואים למי אכפת?

      אני לא מאמינה שנשים שמות רגליים.

      לא מאמינה. יש מצב שמה שאת מקבלת מבוסים גברים את לא מוכנה לקבל מנשים.

      ....מילא להתמודד בעולם גברי, אבל למה לספוג את הזבל גם מהצד הנשי?

      למה זבל? יש נשים גרועות ויש טובות, ונתקלתי בשני הסוגים, כמו שיש גברים כאלו וכאלו. אני לא רואה שום הבדל בהתנהלות מהזווית הזו בין גברים לנשים.

       

       

       

       

       

       את היחס הכי מעליב, בהמי ודוחה בעבודתי בעיתונות, ויש תחרות עזה, קיבלתי מעורכת אשה. היום היא כבר לא בעיתונות כעורכת, אבל אני לא שוכחת לה את זה.

        5/12/08 16:53:
      זה מאד צורם לכלול את הכשלון  המוחלט גולדה מאיר עם מישהי בין אם לדעתו זו ציפי לבני או כל אחת אחרת.
        5/12/08 16:30:

      צטט: ארול 2008-12-05 15:35:05

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 11:50:21

      את יודעת מה אומרים עלינו הנשים..

       

       

      מממ...

      אשה לאשה כלבה?

       

      :)))))))

        5/12/08 16:14:

      צטט: velvet 2008-12-05 16:14:04

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 16:08:08

      אני מסכימה איתך, אבל מה לעשות שהמצב גם בכנס הספציפי הזה היה עגום מבחינת נוכחות של נשים?

      שיש מעט נשים במשרות בכירות בתקשורת?

      המצב בכנס הזה היה עגום מבחינת כל כך הרבה נושאים.

      כמעט התעלמות מהמדיה הדיגיטלית, אינטרנט, העדר עיתונאים פעילים, העדר צעירים, פוליטיקה ותוכן שיווקי שנכנסו לאירוע מקצועי.. להמשיך?

      הכל נכון, אבל לא סותר את עניין הנשים, שבהן עוסק הפוסט.

      נכון, אבל האם תקדישי פוסט לכל נושא ונושא?

      האמת שהקדשתי כמעט פוסט לכל נושא. זה כבר הפוסט החמישי על הכנס, וכתבתי גם מילון, כך שאני מרגישה שאמרתי את רוב הדברים, גם אם ביתר קיצור מאשר פה.

       

       

      טוב

        5/12/08 16:14:

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 16:08:08

      אני מסכימה איתך, אבל מה לעשות שהמצב גם בכנס הספציפי הזה היה עגום מבחינת נוכחות של נשים?

      שיש מעט נשים במשרות בכירות בתקשורת?

      המצב בכנס הזה היה עגום מבחינת כל כך הרבה נושאים.

      כמעט התעלמות מהמדיה הדיגיטלית, אינטרנט, העדר עיתונאים פעילים, העדר צעירים, פוליטיקה ותוכן שיווקי שנכנסו לאירוע מקצועי.. להמשיך?

      הכל נכון, אבל לא סותר את עניין הנשים, שבהן עוסק הפוסט.

      נכון, אבל האם תקדישי פוסט לכל נושא ונושא?

      האמת שהקדשתי כמעט פוסט לכל נושא. זה כבר הפוסט החמישי על הכנס, וכתבתי גם מילון, כך שאני מרגישה שאמרתי את רוב הדברים, גם אם ביתר קיצור מאשר פה.

       

        5/12/08 16:08:

      צטט: velvet 2008-12-05 15:39:50

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 15:16:58

      צטט: velvet 2008-12-05 14:48:48

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 10:50:25

      בשיחה אחרת, אמרתי לעינת רובין, דוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית (מקווה שהקרדיט מדוייק) שביום שיפסיקו לעסוק בכמה נשים יש איפה, אז אהיה מרוצה כי אז אדע שיש שיוויון.

      אני מסכימה איתך, אבל מה לעשות שהמצב גם בכנס הספציפי הזה היה עגום מבחינת נוכחות של נשים?

      שיש מעט נשים במשרות בכירות בתקשורת?

      המצב בכנס הזה היה עגום מבחינת כל כך הרבה נושאים.

      כמעט התעלמות מהמדיה הדיגיטלית, אינטרנט, העדר עיתונאים פעילים, העדר צעירים, פוליטיקה ותוכן שיווקי שנכנסו לאירוע מקצועי.. להמשיך?

      הכל נכון, אבל לא סותר את עניין הנשים, שבהן עוסק הפוסט.

       

       

       

      נכון, אבל האם תקדישי פוסט לכל נושא ונושא?
        5/12/08 15:39:

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 15:16:58

      צטט: velvet 2008-12-05 14:48:48

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 10:50:25

      בשיחה אחרת, אמרתי לעינת רובין, דוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית (מקווה שהקרדיט מדוייק) שביום שיפסיקו לעסוק בכמה נשים יש איפה, אז אהיה מרוצה כי אז אדע שיש שיוויון.

      אני מסכימה איתך, אבל מה לעשות שהמצב גם בכנס הספציפי הזה היה עגום מבחינת נוכחות של נשים?

      שיש מעט נשים במשרות בכירות בתקשורת?

      המצב בכנס הזה היה עגום מבחינת כל כך הרבה נושאים.

      כמעט התעלמות מהמדיה הדיגיטלית, אינטרנט, העדר עיתונאים פעילים, העדר צעירים, פוליטיקה ותוכן שיווקי שנכנסו לאירוע מקצועי.. להמשיך?

      הכל נכון, אבל לא סותר את עניין הנשים, שבהן עוסק הפוסט.

       

        5/12/08 15:35:

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 11:50:21

      את יודעת מה אומרים עלינו הנשים..

       

       

      מממ...

      אשה לאשה כלבה?

        5/12/08 15:34:

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 15:25:09

      צטט: אורלי פ 2008-12-05 15:01:07

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 11:50:21

      אני עושה קרן, מה שיכולה, כמה שיכולה, בדרך שלי. נסי לראות גם את הזוית הזו. להבין שיש עוד דרכים חוץ מהדרך שלך. קצת לפרגן ולהגיב קצת פחות באלימות. את יודעת מה אומרים עלינו הנשים..

       

      למרות שחתמת ב"אמן" חשוב בכל זאת לשים מראה מול עינייך, ומול נשים כמותך. את לא עושה "כמה שיכולה" "בדרך שלך". את עושה כמה שיכולה להפריע לנשים אחרות לנקוט בדרכים אחרות, דרכים שאמפירית והיסטורית הן היחידות שהצליחו לשנות את מצב הנשים. את היית הראשונה (אחרי ה"איראנית" ) להגיב כאן ולהסביר שלא צריך לדון. את הרגשת צורך  להסביר לדוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות אונס שאין מקום לדון (במה בדיוק?) למרות שאני נוטה לחשוד שהיא ממש לא ביקשה לשמוע את דעתך. את אינך עושה דברים בדרכך שלך. את פעילה בנסיון להשתיק את הנשים. זו הונאה עצמית, והטעייה של האחרים. את דוגמא קלאסית, לא הראשונה ולא האחרונה, למה שנקרא בשפה המרקסיסטית "תודעה כוזבת". את הפנמת את דרך המחשבה של המדכאים שלך. ואחר כך עוד תספרי לנו כמה קשה לך. נו, באמת...

       

      מאחר וההקשרים שלך על ראשוניות ואגרסיביות דיי מפורעים, ומאחר ואין לך מושג על הקונטקסט שבו נאמרו הדברים, ומאחר ואין לך שמץ של מושג עליי (ועל, למען האמת, בכלל) ומאחר ואת בדיוק הדוגמה שאני מסרבת להיות חלק ממנה - דברייך האלימים והמיותרים פשוט לא ראויים לתגובה.

       

       

       

      אז יש לך הזדמנות עכשיו להתנסות בפעולת השתקה. נסיון אישי זה חשוב.

        5/12/08 15:25:

      צטט: אורלי פ 2008-12-05 15:01:07

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 11:50:21

      אני עושה קרן, מה שיכולה, כמה שיכולה, בדרך שלי. נסי לראות גם את הזוית הזו. להבין שיש עוד דרכים חוץ מהדרך שלך. קצת לפרגן ולהגיב קצת פחות באלימות. את יודעת מה אומרים עלינו הנשים..

       

      למרות שחתמת ב"אמן" חשוב בכל זאת לשים מראה מול עינייך, ומול נשים כמותך. את לא עושה "כמה שיכולה" "בדרך שלך". את עושה כמה שיכולה להפריע לנשים אחרות לנקוט בדרכים אחרות, דרכים שאמפירית והיסטורית הן היחידות שהצליחו לשנות את מצב הנשים. את היית הראשונה (אחרי ה"איראנית" ) להגיב כאן ולהסביר שלא צריך לדון. את הרגשת צורך  להסביר לדוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות אונס שאין מקום לדון (במה בדיוק?) למרות שאני נוטה לחשוד שהיא ממש לא ביקשה לשמוע את דעתך. את אינך עושה דברים בדרכך שלך. את פעילה בנסיון להשתיק את הנשים. זו הונאה עצמית, והטעייה של האחרים. את דוגמא קלאסית, לא הראשונה ולא האחרונה, למה שנקרא בשפה המרקסיסטית "תודעה כוזבת". את הפנמת את דרך המחשבה של המדכאים שלך. ואחר כך עוד תספרי לנו כמה קשה לך. נו, באמת...

       

      מאחר וההקשרים שלך על ראשוניות ואגרסיביות דיי מפורעים, ומאחר ואין לך מושג על הקונטקסט שבו נאמרו הדברים, ומאחר ואין לך שמץ של מושג עליי (ועל, למען האמת, בכלל) ומאחר ואת בדיוק הדוגמה שאני מסרבת להיות חלק ממנה - דברייך האלימים והמיותרים פשוט לא ראויים לתגובה.

       

       

        5/12/08 15:20:

      צטט: kerenshemesh 2008-12-05 14:56:45

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 11:50:21

      צטט: kerenshemesh 2008-12-05 11:25:27

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 10:50:25

       

       

      אינטרס שלנו הנשים פשוט לעשות, להתמודד כל אחת בדרכה עם הקשיים ולהפסיק לדון.

       

      ספרי בבקשה לקופאית עם שני הילדים שהיא צריכה להתמודד בדרכה עם הקשיים, לפועלת שפוטרה במפעל בקריית שמונה, לבחורה בת 18 שכל החיים שידרו לה שהיא צריכה לתפוס חתן עשיר ולהסתדר ועוד ועוד דוגמאות.

      מרבית אלו שמגיבות כאן אכן יכולות להתמודד "כל אחת בדרכה", כלכלית בעיקר. לעומת זאת מרבית העניים הן עניות, הידעת? שיוויון בשכר? ספרי זאת לממונה על שירות המדינה (המגזר הציבורי מפלה כמו הפרטי, אם לא גרוע ממנו) ושלל דוגמאות שעייפתי מלתת אותן ולא התחלתי עוד עם הטרדה מינית במקומות העבודה.

      חייבים לדון בזה.

      חייבים.

      מי שיכולה לעשות, פשוט לעשות, יש לה פריבלגיה ולא יקרה כלום אם היא תסייע לאלו שאין להן את הפריבלגיה הזו.

       

      ואיך אנחנו נרתמים לסייע לפועל שכל חייו עבד באותו המפעל, וכעת, 50 שנה אחרי מפטרים אותו? או לבן ה-18 שגר באחת משכונות המצוקה וממפה את הערים במדינה לפי קרבתם לבתי כלא שם כלואים חבריו (סיפור אמיתי)?

       

      מאחר ואני מניחה שאת מתייחסת גם אליי כ"כאלה שיכולות להתמודד" אני אספר לך סיפור - לא נולדתי במרכז תל אביב, שלא לדבר על העדרה של כפית, כל כפית. אף אחד לא פתח לי שום דלת. לא נתמכתי ע"י אף אדם. נפלתי. חטפתי מכות. עדיין נופלת ותאמיני לי שלא מתחילה אפילו לתאר את הקושי האמיתי. זה לא היה קל. זה עדיין לא קל אבל אני מעדיפה להתמודד מאשר להיות משוריינת.

       

      אני עושה קרן, מה שיכולה, כמה שיכולה, בדרך שלי. נסי לראות גם את הזוית הזו. להבין שיש עוד דרכים חוץ מהדרך שלך. קצת לפרגן ולהגיב קצת פחות באלימות. את יודעת מה אומרים עלינו הנשים..

       

       

      לא, אני לא יודעת מה אומרים. לא מצאתי קמצוץ של אלימות בתגובה שלי. אני מפרגנת לך לחלוטין. מה הקשר? אני פשוט לא מסכימה איתך.

      הכי לגיטימי בעולם.

      וגם אני לא נולדתי במרכז תל אביב. לעומת זאת מכירה כמה שנולדו במרכז תל אביב ושהוריהן נלחמו על כל גרוש שהביאו הביתה והן נלחמות עד היום.

       

       

      תקראי את התגובה של תמר מחפשת כדי לדעת מה אומרים. בטוחה שתוכלי גם להשלים דברים נוספים.

       

      ואולי לא מצאת קמצוץ אלימות בתגובה שלך, אבל כשאני קראתי הרגשתי תחת התקפה לא עדינה בלשון המעטה.. .

        5/12/08 15:16:

      צטט: velvet 2008-12-05 14:48:48

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 10:50:25

      בשיחה אחרת, אמרתי לעינת רובין, דוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית (מקווה שהקרדיט מדוייק) שביום שיפסיקו לעסוק בכמה נשים יש איפה, אז אהיה מרוצה כי אז אדע שיש שיוויון.

      אני מסכימה איתך, אבל מה לעשות שהמצב גם בכנס הספציפי הזה היה עגום מבחינת נוכחות של נשים?

      שיש מעט נשים במשרות בכירות בתקשורת?

       

       

       

      המצב בכנס הזה היה עגום מבחינת כל כך הרבה נושאים.

      כמעט התעלמות מהמדיה הדיגיטלית, אינטרנט, העדר עיתונאים פעילים, העדר צעירים, פוליטיקה ותוכן שיווקי שנכנסו לאירוע מקצועי.. להמשיך?

        5/12/08 15:01:

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 11:50:21

      אני עושה קרן, מה שיכולה, כמה שיכולה, בדרך שלי. נסי לראות גם את הזוית הזו. להבין שיש עוד דרכים חוץ מהדרך שלך. קצת לפרגן ולהגיב קצת פחות באלימות. את יודעת מה אומרים עלינו הנשים..

       

      למרות שחתמת ב"אמן" חשוב בכל זאת לשים מראה מול עינייך, ומול נשים כמותך. את לא עושה "כמה שיכולה" "בדרך שלך". את עושה כמה שיכולה להפריע לנשים אחרות לנקוט בדרכים אחרות, דרכים שאמפירית והיסטורית הן היחידות שהצליחו לשנות את מצב הנשים. את היית הראשונה (אחרי ה"איראנית" ) להגיב כאן ולהסביר שלא צריך לדון. את הרגשת צורך  להסביר לדוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות אונס שאין מקום לדון (במה בדיוק?) למרות שאני נוטה לחשוד שהיא ממש לא ביקשה לשמוע את דעתך. את אינך עושה דברים בדרכך שלך. את פעילה בנסיון להשתיק את הנשים. זו הונאה עצמית, והטעייה של האחרים. את דוגמא קלאסית, לא הראשונה ולא האחרונה, למה שנקרא בשפה המרקסיסטית "תודעה כוזבת". את הפנמת את דרך המחשבה של המדכאים שלך. ואחר כך עוד תספרי לנו כמה קשה לך. נו, באמת...
        5/12/08 14:56:

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 11:50:21

      צטט: kerenshemesh 2008-12-05 11:25:27

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 10:50:25

       

       

      אינטרס שלנו הנשים פשוט לעשות, להתמודד כל אחת בדרכה עם הקשיים ולהפסיק לדון.

       

      ספרי בבקשה לקופאית עם שני הילדים שהיא צריכה להתמודד בדרכה עם הקשיים, לפועלת שפוטרה במפעל בקריית שמונה, לבחורה בת 18 שכל החיים שידרו לה שהיא צריכה לתפוס חתן עשיר ולהסתדר ועוד ועוד דוגמאות.

      מרבית אלו שמגיבות כאן אכן יכולות להתמודד "כל אחת בדרכה", כלכלית בעיקר. לעומת זאת מרבית העניים הן עניות, הידעת? שיוויון בשכר? ספרי זאת לממונה על שירות המדינה (המגזר הציבורי מפלה כמו הפרטי, אם לא גרוע ממנו) ושלל דוגמאות שעייפתי מלתת אותן ולא התחלתי עוד עם הטרדה מינית במקומות העבודה.

      חייבים לדון בזה.

      חייבים.

      מי שיכולה לעשות, פשוט לעשות, יש לה פריבלגיה ולא יקרה כלום אם היא תסייע לאלו שאין להן את הפריבלגיה הזו.

       

      ואיך אנחנו נרתמים לסייע לפועל שכל חייו עבד באות המפעל, וכעת, 50 שנה אחרי מפטרים אותו? או לבן ה-18 שר באחת משכונות המצוקה וממפה את הערים במדינה לפי קרבתם לבתי כלא שם כלואים חבריו (סיפור אמיתי)?

       

      מאחר ואני מניחה שאת מתייחסת גם אליי כ"כאלה שיכולות להתמודד" אני אספר לך סיפור - לא נולדתי במרכז תל אביב, שלא לדבר על העדרה של כפית, כל כפית. אף אחד לא פתח לי שום דלת. לא נתמכתי ע"י אף אדם. נפלתי. חטפתי מכות. עדיין נופלת ותאמיני לי שלא מתחילה אפילו לתאר את הקושי האמיתי. זה לא היה קל. זה עדיין לא קל אבל אני מעדיפה להתמודד מאשר להיות משוריינת.

       

      אני עושה קרן, מה שיכולה, כמה שיכולה, בדרך שלי. נסי לראות גם את הזוית הזו. להבין שיש עוד דרכים חוץ מהדרך שלך. קצת לפרגן ולהגיב קצת פחות באלימות. את יודעת מה אומרים עלינו הנשים..

       

       

      לא, אני לא יודעת מה אומרים. לא מצאתי קמצוץ של אלימות בתגובה שלי. אני מפרגנת לך לחלוטין. מה הקשר? אני פשוט לא מסכימה איתך.

      הכי לגיטימי בעולם.

      וגם אני לא נולדתי במרכז תל אביב. לעומת זאת מכירה כמה שנולדו במרכז תל אביב ושהוריהן נלחמו על כל גרוש שהביאו הביתה והן נלחמות עד היום.

        5/12/08 14:54:

      צטט: תמר מחפשת 2008-12-05 14:21:53

      רוצה לדבר? בואי נדבר

       

      בואי נדבר על הנשים בתעשיה ששמות רגלים, מכשולים, תקרות ומה לא לאחרות, בואי נדבר על זה לרגע? על עורכות שמתעללות בכתבות מעבר לנדרש, הרבה מעבר? על עורכות שחופשת לידה עבורן היא מין פשע ביצעה הכתבת אבל שכתב גבר יצא לחודש או יותר להתאוור, לכתוב, למילואים למי אכפת?

      אני לא מאמינה שנשים שמות רגליים.

      לא מאמינה. יש מצב שמה שאת מקבלת מבוסים גברים את לא מוכנה לקבל מנשים.

      ....מילא להתמודד בעולם גברי, אבל למה לספוג את הזבל גם מהצד הנשי?

      למה זבל? יש נשים גרועות ויש טובות, ונתקלתי בשני הסוגים, כמו שיש גברים כאלו וכאלו. אני לא רואה שום הבדל בהתנהלות מהזווית הזו בין גברים לנשים.

       

       

       

       

        5/12/08 14:52:

      צטט: hagintlv 2008-12-05 11:38:55

      ובאופן כללי, הפוסטורח הזה (כדברייך, דבורית) הוא מצוין.

      תודה בשם הגר.

       

        5/12/08 14:49:

      צטט: kerenshemesh 2008-12-05 11:25:27

      חייבים לדון בזה.

      חייבים.

      מי שיכולה לעשות, פשוט לעשות, יש לה פריבלגיה ולא יקרה כלום אם היא תסייע לאלו שאין להן את הפריבלגיה הזו.

      נכון. לעשות ולדון. זה לא סותר.

       

        5/12/08 14:48:

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 10:50:25

      בשיחה אחרת, אמרתי לעינת רובין, דוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית (מקווה שהקרדיט מדוייק) שביום שיפסיקו לעסוק בכמה נשים יש איפה, אז אהיה מרוצה כי אז אדע שיש שיוויון.

      אני מסכימה איתך, אבל מה לעשות שהמצב גם בכנס הספציפי הזה היה עגום מבחינת נוכחות של נשים?

      שיש מעט נשים במשרות בכירות בתקשורת?

       

       

        5/12/08 14:32:

      צטט: תמר מחפשת 2008-12-05 14:21:53

      רוצה לדבר? בואי נדבר

       

      בואי נדבר על הנשים בתעשיה ששמות רגלים, מכשולים, תקרות ומה לא לאחרות, בואי נדבר על זה לרגע? על עורכות שמתעללות בכתבות מעבר לנדרש, הרבה מעבר? על עורכות שחופשת לידה עבורן היא מין פשע ביצעה הכתבת אבל שכתב גבר יצא לחודש או יותר להתאוור, לכתוב, למילואים למי אכפת?

       

      ואל תגידו לי 'זה בגלל שהגברים בתעשיה מצפים מהם להיות גבר -גבר' בולשיט.

       

      אני לא מצפה להעדפה מתקנת, אלוהים עדי שיש לי מספיק דרייב וכשרון ואני אגיע, אבל לאפליה הנגדית ודווקא מצד נשים? למה? לא ביקשתי הנחות אבל גם לא מגיע לי ולעוד מאות כמוני לשלם מחיר עודף, מילא להתמודד בעולם גברי, אבל למה לספוג את הזבל גם מהצד הנשי?

       

       

       

       

      אמן

        5/12/08 14:21:

      רוצה לדבר? בואי נדבר

       

      בואי נדבר על הנשים בתעשיה ששמות רגלים, מכשולים, תקרות ומה לא לאחרות, בואי נדבר על זה לרגע? על עורכות שמתעללות בכתבות מעבר לנדרש, הרבה מעבר? על עורכות שחופשת לידה עבורן היא מין פשע ביצעה הכתבת אבל שכתב גבר יצא לחודש או יותר להתאוור, לכתוב, למילואים למי אכפת?

       

      ואל תגידו לי 'זה בגלל שהגברים בתעשיה מצפים מהם להיות גבר -גבר' בולשיט.

       

      אני לא מצפה להעדפה מתקנת, אלוהים עדי שיש לי מספיק דרייב וכשרון ואני אגיע, אבל לאפליה הנגדית ודווקא מצד נשים? למה? לא ביקשתי הנחות אבל גם לא מגיע לי ולעוד מאות כמוני לשלם מחיר עודף, מילא להתמודד בעולם גברי, אבל למה לספוג את הזבל גם מהצד הנשי?

       

       

       

        5/12/08 11:51:

      צטט: hagintlv 2008-12-05 11:38:55

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 10:50:25

       

      אינטרס שלנו הנשים פשוט לעשות, להתמודד כל אחת בדרכה עם הקשיים ולהפסיק לדון.

       

      קשה לי לקרוא את מה שאת כותבת. זה כמו לבקש שנפסיק לנשום בערך... הדיון הזה מאפשר את הדיבור על הבעיה. כן, יש בעיה גדולה פה. להפסיק לדון זה בעצם להשתיק אותנו. אותך גם כן. אני לא מאמינה שזה מה שאת רוצה. וזה לא סותר עשייה. דיבור הוא סוג של עשייה.

       

      ובאופן כללי, הפוסטורח הזה (כדברייך, דבורית) הוא מצויין.

      שבת מבורכת שתהיה

       

       

      להפך. תנשמי. תפעלי. תשני. בדרך שלך.

      רוצה לדבר על זה? דברי חופשי. אני חושבת שהדיבור מנציח.

        5/12/08 11:50:

      צטט: kerenshemesh 2008-12-05 11:25:27

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 10:50:25

       

       

      אינטרס שלנו הנשים פשוט לעשות, להתמודד כל אחת בדרכה עם הקשיים ולהפסיק לדון.

       

      ספרי בבקשה לקופאית עם שני הילדים שהיא צריכה להתמודד בדרכה עם הקשיים, לפועלת שפוטרה במפעל בקריית שמונה, לבחורה בת 18 שכל החיים שידרו לה שהיא צריכה לתפוס חתן עשיר ולהסתדר ועוד ועוד דוגמאות.

      מרבית אלו שמגיבות כאן אכן יכולות להתמודד "כל אחת בדרכה", כלכלית בעיקר. לעומת זאת מרבית העניים הן עניות, הידעת? שיוויון בשכר? ספרי זאת לממונה על שירות המדינה (המגזר הציבורי מפלה כמו הפרטי, אם לא גרוע ממנו) ושלל דוגמאות שעייפתי מלתת אותן ולא התחלתי עוד עם הטרדה מינית במקומות העבודה.

      חייבים לדון בזה.

      חייבים.

      מי שיכולה לעשות, פשוט לעשות, יש לה פריבלגיה ולא יקרה כלום אם היא תסייע לאלו שאין להן את הפריבלגיה הזו.

       

      ואיך אנחנו נרתמים לסייע לפועל שכל חייו עבד באות המפעל, וכעת, 50 שנה אחרי מפטרים אותו? או לבן ה-18 שר באחת משכונות המצוקה וממפה את הערים במדינה לפי קרבתם לבתי כלא שם כלואים חבריו (סיפור אמיתי)?

       

      מאחר ואני מניחה שאת מתייחסת גם אליי כ"כאלה שיכולות להתמודד" אני אספר לך סיפור - לא נולדתי במרכז תל אביב, שלא לדבר על העדרה של כפית, כל כפית. אף אחד לא פתח לי שום דלת. לא נתמכתי ע"י אף אדם. נפלתי. חטפתי מכות. עדיין נופלת ותאמיני לי שלא מתחילה אפילו לתאר את הקושי האמיתי. זה לא היה קל. זה עדיין לא קל אבל אני מעדיפה להתמודד מאשר להיות משוריינת.

       

      אני עושה קרן, מה שיכולה, כמה שיכולה, בדרך שלי. נסי לראות גם את הזוית הזו. להבין שיש עוד דרכים חוץ מהדרך שלך. קצת לפרגן ולהגיב קצת פחות באלימות. את יודעת מה אומרים עלינו הנשים..

       

        5/12/08 11:43:

      צטט: אורלי פ 2008-12-05 10:58:58

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 10:50:25


      בשיחה אחרת, אמרתי לעינת רובין, דוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית (מקווה שהקרדיט מדוייק) שביום שיפסיקו לעסוק בכמה נשים יש איפה, אז אהיה מרוצה כי אז אדע שיש שיוויון.

       

      אינטרס שלנו הנשים פשוט לעשות, להתמודד כל אחת בדרכה עם הקשיים ולהפסיק לדון.

       

      את שוב מנסה להשתיק אותנו? היינו שם מספיק זמן, בשתיקה סביב האונס, סביב אלימות בתוך המשפחה, סביב כל צורות האלימות נגד נשים. את מנסה להחזיר אותנו לשם? הכח היחיד שיש לנו כנגד כל התופעות האלה הוא להתארגן, להיות ביחד, לתת כתף אחת לשנייה, לתמוך, ולהשמיע קול. כמה שיותר קול. מספיק שנים קולנו לא נשמע. עכשיו צריך להשמיע אותו כמה שיותר, כמה שאפשר, איפה שאפשר. ובהחלט בהחלט לא להפקיר כל אחת להתמודד בדרכה עם הקשיים. תודה לאל שאף אחד לא מאמץ את המתכון שלך.

       

      מי זה אותנו? אני כאמור לא רואה את הדברים כך.

      זכותך להמשיך לדבר ולדון וגם לצעוק. זכותי לחשוב אחרת.

        5/12/08 11:38:

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 10:50:25

       

      אינטרס שלנו הנשים פשוט לעשות, להתמודד כל אחת בדרכה עם הקשיים ולהפסיק לדון.

       

      קשה לי לקרוא את מה שאת כותבת. זה כמו לבקש שנפסיק לנשום בערך... הדיון הזה מאפשר את הדיבור על הבעיה. כן, יש בעיה גדולה פה. להפסיק לדון זה בעצם להשתיק אותנו. אותך גם כן. אני לא מאמינה שזה מה שאת רוצה. וזה לא סותר עשייה. דיבור הוא סוג של עשייה.

       

      ובאופן כללי, הפוסטורח הזה (כדברייך, דבורית) הוא מצויין.

      שבת מבורכת שתהיה

        5/12/08 11:25:

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 10:50:25

       

       

      אינטרס שלנו הנשים פשוט לעשות, להתמודד כל אחת בדרכה עם הקשיים ולהפסיק לדון.

       

      ספרי בבקשה לקופאית עם שני הילדים שהיא צריכה להתמודד בדרכה עם הקשיים, לפועלת שפוטרה במפעל בקריית שמונה, לבחורה בת 18 שכל החיים שידרו לה שהיא צריכה לתפוס חתן עשיר ולהסתדר ועוד ועוד דוגמאות.

      מרבית אלו שמגיבות כאן אכן יכולות להתמודד "כל אחת בדרכה", כלכלית בעיקר. לעומת זאת מרבית העניים הן עניות, הידעת? שיוויון בשכר? ספרי זאת לממונה על שירות המדינה (המגזר הציבורי מפלה כמו הפרטי, אם לא גרוע ממנו) ושלל דוגמאות שעייפתי מלתת אותן ולא התחלתי עוד עם הטרדה מינית במקומות העבודה.

      חייבים לדון בזה.

      חייבים.

      מי שיכולה לעשות, פשוט לעשות, יש לה פריבלגיה ולא יקרה כלום אם היא תסייע לאלו שאין להן את הפריבלגיה הזו.

        5/12/08 11:11:

      צטט: חדר 101 2008-12-05 11:04:28
      קראתי את התגובה הראשונה. הייתי צריכה להוציא את תעודת הזהות כדי להיות בטוחה שאני לא גרה באיראן.

      (אגלה לך בסוד, אבל אל תספרי לאיש, שמדובר בטרול העכשווי, שמשנה את עורו מדי זמן מה).

       

       

        5/12/08 11:04:

      קראתי את התגובה הראשונה. הייתי צריכה להוציא את תעודת הזהות כדי להיות בטוחה שאני לא גרה באיראן.
        5/12/08 10:58:

      צטט: עינת מירון 2008-12-05 10:50:25


      בשיחה אחרת, אמרתי לעינת רובין, דוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית (מקווה שהקרדיט מדוייק) שביום שיפסיקו לעסוק בכמה נשים יש איפה, אז אהיה מרוצה כי אז אדע שיש שיוויון.

       

      אינטרס שלנו הנשים פשוט לעשות, להתמודד כל אחת בדרכה עם הקשיים ולהפסיק לדון.

       

      את שוב מנסה להשתיק אותנו? היינו שם מספיק זמן, בשתיקה סביב האונס, סביב אלימות בתוך המשפחה, סביב כל צורות האלימות נגד נשים. את מנסה להחזיר אותנו לשם? הכח היחיד שיש לנו כנגד כל התופעות האלה הוא להתארגן, להיות ביחד, לתת כתף אחת לשנייה, לתמוך, ולהשמיע קול. כמה שיותר קול. מספיק שנים קולנו לא נשמע. עכשיו צריך להשמיע אותו כמה שיותר, כמה שאפשר, איפה שאפשר. ובהחלט בהחלט לא להפקיר כל אחת להתמודד בדרכה עם הקשיים. תודה לאל שאף אחד לא מאמץ את המתכון שלך.

        5/12/08 10:50:


      בשיחה אחרת, אמרתי לעינת רובין, דוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית (מקווה שהקרדיט מדוייק) שביום שיפסיקו לעסוק בכמה נשים יש איפה, אז אהיה מרוצה כי אז אדע שיש שיוויון.

       

      אינטרס שלנו הנשים פשוט לעשות, להתמודד כל אחת בדרכה עם הקשיים ולהפסיק לדון.

        5/12/08 10:43:

      בס"ד

      העיסוק בקיפוח נשים מיותר. יש בתקשורת יותר נשים מגברים, זו עובדה. הגברים מחזיקים יותר במשרות ניהוליות, זו עוד עובדה. כל צד ממלא את חלקו ותורם למערכת בה הוא עובד. מה זה משנה הקול של מי דומיננטי יותר, או למה קולן של נשים לא נשמע יותר? הרי כבר נאמר: "כל כבודה בת מלך פנימה". בזכות צניעותן של בנות ישראל, עם ישראל נגאל ועתיד להיגאל. דרך צניעות בינתן זוהרת כפליים, ובצניעותן מקדשות שם שמיים. עדיף שיישארו בצל ויעשו מלאכתן נאמנה, זו דעתי.

      שבת שלום ומבורך.