היקום מריע למעשים, לא למחשבות!
פוסטים פופולאריים
-
הקבוצה של המדינה? לא!
4/5/08 | 1003 צפיות
-
שנה חדשה
1/1/09 | 1488 צפיות
-
די
18/12/08 | 902 צפיות
-
גילוי והתפכחות
19/11/08 | 2269 צפיות
-
ג'נסיס
3/7/08 | 1082 צפיות
-
הדשא של השכן ירוק יותר
22/6/08 | 942 צפיות
פוסטים אחרונים
- בת הים הקטנה 26/9/18
- עוד שבועיים וחצי 2/5/11
- רק האהבה תנצח? כנראה שלא 8/5/10
- סבתא אהובה שלי נפטרה 7/4/10
- חג שמח 27/3/10
- תחנה בזמן 21/2/10
למה פיל
יוסי אלפנט 1959-1991
יוסי אלפנט, לאחר שסיים לשרת בצבא בהתנדבות, עקב מחלת לב מוקדמת וצינתור אותו עבר בגיל צעיר, הקים עם עופר הררי, את להקה רטורית. כן ניגנו אריק צוקר ואייל גולדשטיין. בשלב מאוחר יותר הצטרפו מוסא נחמיאס, ירון בכר ויניב עצמון.
הוא גם הופיע במועדונים שפרחו באותה עת והיה לי העונג לראותו גם בפינגווין וגם בקולנוע דן.
בסוף 1984 נסע עם מוסא לניו יורק, כשבאותה תקופה החלו להשתמש בסמים.
ב1986 חזר אלפנט ארצה והחל לעבוד כ"סשן מן", כגיטריסט, מעבד ומפיק מוסיקלי.
אלפנט הפיק ב1987 את אלבום הבכורה של אהוד בנאי, "אהוד בנאי והפליטים". ב1988 הופיע עם להקה רטורית ואף הוציא תקליט שלהם בהופעה.
במקביל הקים הרכב, לו קרא למה פיל Y. ELEPHANT
בעיית הסמים שלו החמירה ובניסיון לעזור לו להגמל, הפיקה חברת נענע דיסק מופע מחווה, אולם ללא הצלחה.
ב1991 הפיק את אחד האלבומים, שלדעתי אחד הגאוניים שיצאו בארץ, "שינויים בהרגלי הצריחה", של החברים של נטאשה.
האלבום יצא חודשיים לאחר מותו, שקרה במהלך הופעה ב"לוגוס".
פוסט מוקדש לגאון מוסיקלי מטורף.
מצורפים שלושה קטעים: "סדר יום"- להקה רטורית, יצירה גאונית. עיר מקלט של אהוד בנאי בדקה אחת שפויה, של החברים של נטאשה.
|
תגובות אחרונות
-
שטוטית
בתגובה על ג'ם סשן גיל ואני
-
ג'ון ג'ון ~~
בתגובה על אשתי ואני
-
שטוטית
בתגובה על בת הים הקטנה
-
אורה .ה.
בתגובה על עוד שבועיים וחצי
-
liorony
בתגובה על מי שמעשן לבד, מתמסטל לבד
-
עזבו אתכם מכנויים
בתגובה על רותם ואני
תגובות (84)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ס'מק
זה המקסימום שאני יכולה לעשות
תגידי,
את יודעת שאת גם מקסימה אותי
וגם מסמיקה אותי?
שמח שנהנית,
סופי :)
בדקה אחת שפויה ריגשת אותי מאוד
איזה כייף שיש אותך
* והמון תודה.....
תודה לך :)תודה על הפוסט *
תודה נאור,
הוא מת טרם זמנו,
אבל המוסיקה שהשאיר
חיה ונושמת.
* אכן היה גאון מוזיקלי וכמו
כולם מת טרם זמנו
שרי,
תודה לך,
בעיקר על ההשקעה.
מילים לא אומרות מאום,
כתב משורר אחר :)
ועם זאת כמה כח יש להן.
אלפנט,
כמו רבים אחרים בחרו בדרך הזו,
בדיעבד נראה שלצערם....
תודה לך צביקה
דרלינג,
תודה שבאת.
אלפנט מת וחבל,
אבל המוסיקה חיה ונושמת :)
שמח שהתחברת לנטאשה.
תודה שבאת,
מגן יקירי.
תודה ענבר,
הדיסק של נטאשה..
ילמדו על הפקה הזו בבתי ספר למוסיקה.
לעד :)
תודה מותק
את אוניות הצער טובעות
בים גדול של תקוות קטנות ויין.
בדקה אחת שפויה הצלחתי לראות
מלאכים בשמי העיר הזאת
אלוהים לא מוותר עלינו עדיין.
אז מה בינתיים? על הברכיים,
קרוב לאדמה רחוק מהשמיים,
צמוד אלייך בינתיים.
שאפו
על הדקה השפויה עם יוסי
אלפנט יוצר גדול
וחבל על מותו המיותר
מתחברת לשיר של החברים של נטאשה
בדקה אחת שפוייה
זה השיר האהוב עליי
יחד עם מלנכולי
מכיר ומוקיר את היוצר
אחלה שירים...
הדיסק הזה של נטאשה מעולה...
תודה לך.
הגדולה של מוסיקה מבחינתי,
שהיא אינה נוסטלגית.
היא תמיד כאן ועכשיו.
נפלא.
כמה זכרונות בבת אחת.
לא נוסטלגיה, אבל בהחלט געגוע.
המוזיקה אומנם כאן, אבל בקונטקסט, היא נשמעת קצת אחרת..
שם גדול, אכן.
בדיוק בתקופת הצבא שלנו :)
בתחנה ההיא.
תודה איריס,
התרגשתי בעצמי.
שבת נפלאה לך.
מפאת גילי ,
גיליתי את הסליזיות כאמור,
בשנות השמונים.
לא סיבה מספיק טובה לחזור לשם.
גם מוסיקלית,
מבחינתי,
לא היו הרבה בשורות אז.
תודה לך!
דורון,
מי כמוך יודע,
שכולם הולכים.
אתה נתקל בזה ביומיום שלך, לצערי.
כן,
לקראת הסוף נראה ממש רע.
את לא צריכה למות,
מספיק שהוא מת...
טוב שלא היית,
איך היית מתמודדת עם זה בגיל 16?
תודה שרון.
שמח שנהנית :)
Y Elephant
<Y Not?>
שם גדול, בנסיבות.
איזה שירים
מקסים אחד
בדקה אחת שפויה.....ריגשת
תודה
ושבת קסומה
הפוסט הזה העיף אותי חזק לאייטיז
<לא בטוחה שהייתי רוצה לחזור לתקופה ההיא...>
כוכב על מחווה לאמן, שהחותם המוזיקלי שלו מאוד ברור
בכל מה שהוא יצר, ניגן, עיבד או הפיק.
הפוסט הזה העיף אותי חזק לאייטיז
ראיתי כמה הופעות שלו
ראיתי אחת מהאחרונות שלו ...
הוא נראה זוועה
חבל שהלך
מתה על אלפנט וכוכב
האלבום יצא חודשיים לאחר מותו,
שקרה במהלך הופעה ב"לוגוס"
ליבו לא עמד לו במהלך ההופעה הזו בלוגוס...
הייתי צריכה להיות שם.
כוכב לזכרו
אין לי רדיו נשמה.
תהילה,
אין עליך יקירתי.
התגובות שלך מחממות את לבי.
שלא לומר הפוסטים שלך,
הנפלאים והמומלצים.
שמעתם?
לכו לראות.
דרלינג,
התגובות הן העיקר!!
שמח להעיף אותך :)
וזו רק ההתחלה דרלינג :)
שמח שהתחברת.
האמיני לי שיש מוסיקה בארץ.
רק צריך לצאת מהקופסה של
סוף שבוע גרוע בזבלבל"צ
אין עליך. צלילים נהדרים לשבת. תודה ירון. מחווה מכובדת ואינפורמטיבית, כמו שרק אתה יודע להעניק.
אוף אוף, איזו נוסטלגיה! בשניה העפת אותי לתקופות חיים אחרות לגמרי...
בחירת שירים נפלאה יקירי!
חוץ מזה, כיכבתי כבר את שושו אתמול ומאיזושהי סיבה שעד היום נעלמת מבינתי
אסור לי לככב אותך פעמיים ב 24 שעות.
אז תצטרך להסתפק במילותי החמות ובכוכב וירטואלי וירטואלי *
כאחת שלא מחוברת כלל למוזיקה ישראלית, בכל זאת בחרת קטעים שעושים לי את זה.
תודה על שמץ הפטריוטיות המוזיקאלית שהפחת בי.
only the good die young
מה זה עושה אותנו,
"רעים"?
כל זה ואת צודקת!!!!
מאמי בלעדיו לא היה אותו הדבר:)
יש מן קטע כזה עם גאונים מוזיקליים... הרס עצמי הוא נקרא
עוד טריק יש להם בכדי להפוך לאגדות אלמותיות
- To die young
כל זה ולא אמרת מילה על "מאמי"
פוסט מעולה צ'ה
אני?
בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון.
תודה שרי :)
ואתה?
זמנך עבר ?
צמוד אלייך ..בינתיים..
יפהה.
תודה אפרת,
שמח שאת ממשיכה להנות כאן :)
זה כל כך נכון.
היו עוד כל מני סליזים,
בפינגווין.
היו זמנים במערב :)
מהענקים... יוסי אלפנט.
מגיע לו ונהדר אתה על הפוסט הזה.
(:
היום את כבר לא קטינה,
כמדומני
מאיפה לי לדעת עם מי ועם מה?
איתי, אתה לא
תגידי טל,
שאני אלך עם קטינה?
(איזה מזל)
טוב,
נלך על אחד מהם
או שניהם.
דו כיווני הסיפור הזה.
לפחות אז, הייתי קטינה ונאה :)
גם אליה לא התחברתי
ישבתי היום בקפה שלי עם שמוליק קראוס ויורם קניוק,זוכר סוס עץ?
ישבתי ליד הסטוריה היה תענוג...
שמוליק קראוס שלום חנוך אריק אינשטיין.. נשארתי שם מאמי
רייצ'ל,
בהזדמנות אכין לך פוסט על אילנית
אז משם את מוכרת לי?
הם נפלו עלי בדיוק בתקופה שהייתי טרודה בחיתולים
לא ממש התחברתי אליהם.
לפני 20 שנה הלוגוס היה מקום הבילוי שלי להופעות
אני זוכרת שם תמונה ענקית של יוסי אלפנט ז"ל
שינויים בהרגלי הצריחה -החברים של נטשה, אכן אחת מיצירות המופת שידענו.
כן, הדכאון היה חלק בלתי נפרד ממנו.
אבל אלו תוצאות זה עשה במוסיקה?
ואהוד,
אהוד הכל חוץ משחצן :)
אוקיי אורית דרלינג,
אגיע.
למה לצעוק?
בהכירי את מה שקורה כאן,
כולם מבסוטים שם למעלה :)
ברוך הבא יקירי,
אכן התקליט הזה -
פריצת דרך!!
תודה דרלינג!!
אם כבר אז היית מביטה,
היית רואה אותי :)
שבת נעימה
טאקי ותודה.
המלאכים היחידים שאני ראיתי,
היו בשמי ברלין :)
הוא היה מסתובב בחברעה שלי כשהייתי בת 18-19. לא ידעתי עליו כלום חוץ מזה שהוא נראה לי מדוכא- החיים בזבל היה משפט שגור.
גם אהוד בנאי ישב לפטפט איתי ואז חשבתי שהוא עוד אחד שמשוויץ עם הגיטרה שלו. מי היה יודע שישבתי ליד כאלה מוכשרים.
איך? איך זה שאתה חבר שלי כל כך הרבה זמן ולא ראית שכתבתי פוסט על יוסי אלפנט?
אתה חושב שהוא מבסוט שם למעלה? הכי כייף לזכור ולהזכיר במיוחד כישרון כמוהו.הרבה מתגעגעים אליו.היי - טעם הוא דבר אינדיבידואלי. והגרסה העברית של סדר יום באמת טבעית יותר.
יוסי אלפנט ענק
ומה שהוא הותיא מהחברים של נטאשה
בתקליט שציינת זה עוד ילמד בהיסטוריה
אהבתי את הכבוד שנתת לו.
עד כמה שהגירסה מיוחדת, אעלה במקומה את הגירסה העברית, שכן זו אחת מיצירות המופת.
אני דווקא מתחבר לרוב הדברים שאהוד בנאי עשה
ולא מסכים אתך שהוא "לא חזר לאותם גבהים".
"פוסט מוקדש לגאון מוסיקלי מטורף. "
פוסט בהחלט מכבד לזכרו של יוסי אלפנט*
לפני כמה ימים שמעתי ברדיו את "איך כש" וגם אני נזכרתי באלפנט.
בהחלט אבידה, היה בחור מוכשר.
בחירות מעניינות עשית בשירים: סדר יום הוא בגרסה אנגלית (שלא הכרתי), ועיר מקלט בגרסת הסינגל (שבעיניי נחותה עשרות מונים מגרסת האלבום - הסאונד מכני וגם הגיטרה של אלפנט הרבה פחות דומיננטית). בכלל, אהוד בנאי אחרי האלבום עם אלפנט לא חזר לאותם גבהים - המקומות אליהם הוא בחר ללכת פחות מדברים אלי.
ואגב "איך כש", אני מאוד אוהב שהסולו הנהדר בסוף דווקא מוצנע במיקס. לא אופייני לשירים של גיטריסטים.
יש סיכוי שראינו יחד הופעות שלו :)
באתי עם כוכב לדקה שפוייה (-:
שבת מבורכת
*
בדקה אחת שפויה
הצלחתי לראות
מלאכים בעיר הזאת...
אלהים לא מוותר עלינו עדיין....