ראשית שבת שלום לכולם אני כותב מתי שבא לי ושולח לכל החברים המעטים שלי מי שזה עמוס לו מידי מוזמן למחוק אותי לא אכעס(ואם כן מה זה יעזור לי) תמונה שצילמתי בנפאל אחרי יום טראק מתיש בהרים התישב לו הילד הזה לצידי עם תיון בתור שרשרת עליו ובאותו יום הוא סימל בעיניי את התום והטוהר בעולם כולו(מה שבישביל רוב העולם הוא תיון בישבילו הוא עולם מה שבישביל רוב העולם הוא זהב בשבילו הוא כלום ילדים לכו תבינו או שאנחנו לא מבינים כלום )
לפעמים אני חושב שמי שמחפש אחר האמת יתקל בהרבה שקרים
לפעמים אני חושב מי שמחפש אהבה ימצא הרבה אכזבות ויתפרק
לפעמים מחפש משמעות ולא מבין שאולי לא בריא לחיות כי בסוף כולם מתים מזה
לפעמים אוכל בריא וניהיה חולה מזה
לפעמים אני בוכה ומת לצחוק מזה לפעמים אני צוחק ובפנים בוכה כזה
לפעמים מרוב הסברים אני ממש לא ברור לפעמים אני לא אומר מילה ואוהבים אותי נורא
לפעמים אני בורח אבל תמיד מוצאים אותי לפעמים אני קים אבל לא רואים אותי
לפעמים מסתתר תחת עץ והגשם לא מרטיב אותי לפעמים הגשם פוסק וטיפה גדולה נופלת לי על האף
לפעמים כותב ולא אומר כלום לפעמים שותק וכאילו אמרתי הכל
כל הזכויות שמורות מרקוזין דב |