כותב לי שורות ארוכות, בלתי ידועות, ידידותיות. אני, בשורות מעט בעיטור של שיר ומילה אחת.
--
שולח שוב מילים לאיבוד אל קצה העולם, ממקום חם. אני, כאן, מעט, מתבשמת ברסיס אחד.
--
"המחוות שלה מאופקות בהיפוך סוער התחלפו היוצרות ונדמה שיגמר.
--
רושם איורים לא דומים מנער את עפרונו ברבים. אני, רק בקו במשיכה קטנה אחת. מתמזערת לתמונת משכית לבד. |
alxm
בתגובה על מי אמרה מיתון ולא קיבלה?
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"המחוות שלה מאופקות
ושלי עולות על גדותיהן" (ציטוט מהריקוד המוזר של הלב/רונה קינן)
אלו 2 השורות של רונה - השאר שלי.
לפעמים די בעיטור קטן, מילה, טיפה - כדי לדעת.
איזה יופי של שיר!
(לא הבנתי אם את כתבת או רונה קינן)אני חושבת שאולי ניצור משהו יחד.
כל כך יפה שיש לי דמעות.
*
תודה דנה יקירה.

רטובות.
מינימליסטית אני.
תודה על הכל.
קפצתי לביקור
שיר מקסים
את מקסימה *
פשוט שיר ענק
מתבסמת ברסיס אחד גאוני
כוכב לך על בית אחרון מדהים
שבוע קסום דובי
חיוך מקסים
עכשיו אתה ברור.
והוספתי כוכב שגם ידעו
יופי
מעט מילים וכל הרבה הן מביעות
נתחיל בחיוך.......
יש המשך לזה, אבל שכחתי
...... לנצח
......במצח
..................לעולמים
.............................. (לא זוכרת)
מחווה יפה-יפה
לשיר יפה-יפה
מיני ומקסי לנצח
שתי נשיקות במצח
((:
אז אחד גדול, הפוך, בלי קצף, בלי סוכר.
וחיוך,
בהחלט יספיקו לי עכשיו.
אני עכשיו ברביעי.
תודה, מוזמן כשתרצה.
אהבתי את כתיבתך....
:)
הקפה שלי בדרך...
כן, hopeless case,
ובכדי להתעודד, מנסה לחשוב עכשיו על פרפרים.
יש מכל הסוגים
הכנסת אותי למצב מלנכולי כזה
:)
האמת, אני כבר בשלישי ברצף.
אם לא הורעלתי עד כה,
עוד אחד קטן לא יזיק.
קפה מישהו ?