הרפתקת השבת של לארה - סיפור עתידני

לצפייה במסך מלא

הרפתקת השבת של לארה - סיפור עתידני

‎48

יחסים

96 תגובות יום שבת, 6/12/08, 16:16

לארה הקישה בחוסר עניין על עלון הפרסומת שמולה. "לא נמאס לך להיות מי שאת? אנו מאפשרים לך להיות מישהי מסעירה יותר ליום אחד! מלכת אנגליה....פיראטית....מהפכנית צרפתיה....פמיניסטית אמריקאית שורפת חזיות....חלוצה רוסית בעליה השנייה לישראל....הקישי ומיד תיכנסי להרפתקה שבחרת!". לארה עצרה בשנת 1789, והקישה על "30 שניות ניסיון".

בבת אחת צללו אוזניה והיא הרגישה שהיא נמחצת כמעט, כשנסחפה בגל אדיר של המון שצעד לעבר הבסטיליה, בקריאות קצובות: "חופש! שוויון! אחווה!". לארה חשה את הזיעה בכל גופה הלבוש כתונת קרועה מפשתן גס, כשגברים מזוהמים נלחצים אליה מכל עבר, ונשים פרועות שיער, וברק של אכסטזה בעיניהן, צועדות שלובות זרועות קדימה. מימינה חשה את גופו החזק של גבר גבה קומה עם שפעת שיער אדמוני כלהבה ,ששר מלוא גרונו:"מוות ללואי ה-14! מוות למארי אנטואנט המאוסה!". לפתע נדם הכול, ולארה מצאה את עצמה שוב בחדרה, מול עלון הפרסומת המרצד על הקיר, באותיותיו הזרחניות –"טיולים מרתקים במילניומים עתיקים!".

לארה נאנחה במורת רוח. למה תמיד קשה לה כל כך לבחור את הרפתקת השבת שלה? באמת, האם לא הגיע הזמן שבגיל 30 תדע להחליט קצת יותר בנחישות? היא צחקה בלבה. להחליט....הפעולה הכי שנואה עליה. אלפי סדנאות החלטה, ורק בזבוז כסף וזמן. לו הייתה יודעת להחליט, כבר מזמן היה לה בן זוג, ולא הייתה צריכה לצאת כל שבת להרפתקה כדי לשכוח ליום אחד את בדידותה. כן, אולי מוטב היה לה להיוולד לפני אלפיים שנה, ולחיות בזוגיות מאושרת עד זקנה ושיבה, כמו שחיו כל בנות גילה בשנת 2008...

אולי תנסה להחליט ללא מחשבה כלל? לארה הקישה בהחלטיות על "יהודיה בשואה – 30 שניות ניסיון". כן, זה משהו שונה לגמרי. היא בטח תיהנה! היא הקישה בזריזות את בחירתה, והדבר הבא שחשה היה בעיטה איומה בראשה ממגף מבריק. "יהודיה מזוהמת!", שמעה צריחה קולנית בגרמנית, שפת אמה. "כשאומרים לך לרקוד, תרקדי!". לארה העיפה מבט בגופה העירום השרוע בבוץ החלקלק, גוף פצוע ושותת דם.

היא ניסתה להרים את ראשה הדואב ומבטה נתקל בגדרות תיל גבוהות ובצחוק שיכורים שבקע מפיו של הקצין הנאצי במגפיים השחורים, שכיוון אליה את אקדחו בחיוך משועשע. לארה עצמה את עיניה בבעתה. היא עומדת למות! אך האקדח לא ירה. קצין אחר הסיט אותו ממנה, והניח יד מרגיעה על כתפו של הקצין השיכור.מתחת לכובע הצבאי של מציל חייה, יכלה להבחין בקווצת שיער אדמוני כלהבה. לפתע נדם הכול ועלון הפרסומת שב לרצד מול עיניה.

לא בא בחשבון! אין לה שום עניין לבלות את הרפתקת יום השבת שלה בסבל כזה. נו, אז מה לבחור? אולי צועניה? לרקוד, לשיר, לפתות גברים....למה לא? נשמע מצוין להרפתקת השבת. היא לא צריכה אפילו 30 שניות ניסיון. לארה הקישה בכוח על "צועניה אי שם בהונגריה", וחייכה בסיפוק. כן, ככה מתרגלים החלטיות בחיים! פשוט עושים וזהו!

ברגע הבא התנועעה בחושניות לצליליו הצוהלים של כינור. המנגינה מילאה את עורקיה בעליצות . מעולם לא חשה כך! היא הניעה את זרועותיה עדויות צמידי הזהב המצלצלים , ופיתלה את מותניה חשופי הטבור לכל עבר, כשהיא מניפה את שערה השחור כעורב, ומתקרבת אל קהל הגברים בפונדק האפלולי, כשעיניה בורקות בפיתוי. היא התיישבה על ברכיו של אחד הגברים, כשהיא מניחה לריחו הגברי להציף אותה, והמשיכה לשיר בהונגרית, כשהיא חשה היטב את אברו הקשה נלחץ אליה. הו, הוא מצא חן בעיניה, הגבר הזה, ששערו אדמוני כלהבה! כמה טוב להיות צועניה ולא לעשות חשבון לאף אימא מעצבנת. היא רכנה לעברו ושפתיה נפשקו בנשיקה איטית, חושנית, על שפתיו, כשלשונו לא נשארת חייבת, ומציתה אש בכל גופה...לפתע נדם הכול. מה זה, לעזאזל? כבר עבר יום שלם?

לארה התבוננה , רותחת מזעם בעלון המרצד על הקיר מולה. "תודה שיצאת אתנו להרפתקת השבת שלך. נא הקישי את מספר המנוי שלך לתשלום....". היא בעטה בקיר בכל כוחה. לעזאזל!!! למה זה קצר כל כך? העלון על הקיר התחלף למילים: "8 בערב. שבוע טוב!". שבוע טוב בתחת שלה! עוד שבוע לבד! לארה נמלאה חרון אין קץ. לא! זה לא יימשך ככה! היא תמשיך לתרגל החלטיות עד שתהיה בחורה החלטית ותמצא בן זוג! ובתור התחלה היא תצא החוצה לארוחת ערב. ללא מחשבה, ללא דפדוף בשום רשימת מבקרי מסעדות.היא פשוט תזמין מסוק שירות, ותבקש מהטייס לקחת אותה לאיזו מסעדה שהוא מכיר. ולשם תגיע!כן, ככה מתרגלים החלטיות!

היא חייגה לשירות המסוקים השכונתי. "השירות יגיע תוך שנייה אחת", שמעה את המענה המתכתי. היא תצא לבושה כפי שהיא! לא תבזבז שוב שעות בלחשוב מה ללבוש! לארה חשה את החיים מפכים בעורקיה, ודגדוג נעים הרעיד את לבה. יכול להיות שמשהו מהצוענייה ממשיך לחיות בתאי גופה? היא חייכה לעצמה, כשרצה, כפופה, למסוק שחיכה לה במדשאה בחוץ. "ערב טוב! קח אותי לאיזו מסעדה שאתה רוצה!", פלטה קצרת נשימה כשחגרה את חגורת הנוסע. "בשמחה!", הגיעה התשובה מכיוון הכתפיים הרחבות שלפניה, שמעליהן, כמה מוזר, התנוסס שיער אדמוני כלהבה...